גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רולדין בחרו לא להפסיק את השימוש בפלסטיק: סופגניות נמכרות עם מזרקים

למרות הביקורת, רשת רולדין בחרה גם השנה להמשיך בחג החנוכה את מסורת מכירת הסופגניות המקושטות במזרק פלסטיק מובנה בתוכן ● 5 מתוך 12 סוגי הסופגניות הנמכרות ע"י רולדין, מגיעות עם מזרק ● רולדין בתגובה זהה לתגובתם בשנה שעברה: "לקחנו לתשומת-ליבנו את הנושא, כחלק מתהליך חוצה ארגון"

סופגניות עם מזרקי פלסטיק ברולדין / צילום: tns ישראל
סופגניות עם מזרקי פלסטיק ברולדין / צילום: tns ישראל

מגפת הקורונה כמעט ודחקה מאבק ארוך שהתנהל בישראל וברחבי העולם בשנים האחרונות - המאבק לצמצום השימוש בפלסטיק החד-פעמי המזהם. מסעדות שאינן יכולות לארח סועדים, נאלצות לארוז את המזון בכלים חד-פעמיים עבור הצרכנים כדי להמשיך את פעילותן, ובחברות רבות מספרים על חזרתם של הכלים החד-פעמיים - בשל היעדר האפשרות לאכול בחדר האוכל המשרדי.

ואמנם, דווקא בעידן שבו עולה הצורך לצמצם ככל הניתן את פסולת הפלסטיק, בחרה רשת "רולדין" להמשיך בחג החנוכה את מסורת מכירת הסופגניות המקושטות במזרק פלסטיק מובנה בתוכן, ומושלכות לפח האשפה זמן קצר לאחר השימוש. רק בשנה שעברה, הצליחה הרשת לעורר את זעמם של הצרכנים וסערת רשת בשל השימוש במזרקי הפלסטיק, והבטיחה ללקוחות לקחת לתשומת-ליבה את הנושא. כך למשל, ענתה הרשת ללקוחה שפנתה אליה דרך הפייסבוק: "רולדין פועלת לקידום עקרונות הקיימות בכל סניפי הרשת, והחלה בתוכנית פעולה לכנסת מוצרים תומכי סביבה ומלווה בחברת ייעוץ. לקחנו לתשומת-ליבנו את הנושא, כחלק מתהליך חוצה ארגון".

ואולם, כעת מתברר כי ברולדין לא הפנימו את הנזקים הרבים אותם מסב השימוש בפלסטיק החד-פעמי לכדור הארץ, ובחרו שלא להפסיק את השימוש במזרקים. ב"קולקציית הסופגניות" באתר החברה, 5 מתוך 12 סוגי הסופגניות הנמכרות על-ידי רולדין, מגיעות עם מזרק פלסטיק מובנה. יתר על כן, למרות שכבר לפני שנה אמרה החברה כי היא עובדת עם יועץ קיימות ופועלת כדי לצמצם את השפעתה הסביבתית, עד היום לא הוצגה תוכנית של הרשת בנושא, ובעידן הקורונה, בדומה לעסקים רבים - הרשת נאלצה להגביר את השימוש שלה במוצרי אריזות חד-פעמיים.

אצבע בעין של הציבור ושל המאבק המקומי והבינלאומי במגפת הפלסטיק

ברשתות החברתיות מגיבים הצרכנים בכעס על החלטת רולדין. בין היתר כתבו גולשים: "זו אחריות שלנו, הצרכנים. לא לקנות סופגניות עם מזרקי פלסטיק". מיכל ביטרמן, מנכ"לית ארגון הסביבה TNS, שכתבה בשנה שעברה פוסט שחרך את הרשת והצליח אף להגיע לכלי התקשורת, כתבה היום על החלטת רולדין: "השתגעתם? קולקציה שלמה של סופגניות שבכל אחת מהן שפופרת פלסטיק אישית? אתם חוזרים על זה השנה שוב ובגדול?! עד לאן היהירות והבזבזנות האנושית תגיע? אנחנו ממלאים את הסביבה שלנו בכמויות עצומות של פלסטיק, זה מזהם הכל וכבר מגיע אלינו בחזרה בחלקיקים קטנים לתוך האוכל, כי כרגע אין לאנושות פתרון לפלסטיק שנזרק. אותה שפופרת פלסטיק עברה מסע ארוך של חומר, משאבים וידיים עד שהגיעה לסופגנייה והכל בשביל שימוש כה זמני ומיותר של 10 שניות. הגיע הזמן לשנות נורמה ולהוציא את החד״פ והפלסטיק משימוש. וקוראת לנו הצרכנים להימנע מלקנות סופגניות שמייצרות כזה זיהום".

פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, הביע אף הוא תמיהה על החלטת רולדין להמשיך לשווק לצרכן את הסופגניות שעוררו סערה. לדבריו, "שפופרת הפלסטיק התקועה בכמעט כל סופגנייה שנייה של רולדין, היא כמו אצבע בעין של הציבור ושל המאבק המקומי והבינלאומי במגפת הפלסטיק. את הפלסטיק הזה אי אפשר להפריד ואי אפשר למחזר, ובמקרה הטוב הוא יגיע לפח ומשם להטמנה ולא לרחוב, לטבע ולים. חבל שרולדין בוחרים לקחת מסורת יהודית וחג המסמל את ניצחון האור על החושך ולהפוך אותם למפגע סביבתי, שיישאר איתנו לדורות קדימה".

סופגניות נמכרות ברולדין עם מזרקי פלסטיק / צילום: tns ישראל

הסביבה היא זו שמשלמת את המחיר

בשבוע שעבר, פורסם במגזין המדעי היוקרתי NATURE מחקר מדאיג שהתבצע במכון ויצמן וצוטט בכלי תקשורת ברחבי העולם, לפיו במהלך שנת 2020 עקפה מסת החומרים אותם ייצרו בני האדם - ממזרקי פלסטיק חד-פעמי, לסיגריות, צלחות חד-פעמיות, בטון ומוצרים שונים, את כלל המשקל של בעלי החיים והצמחים על פני כדור הארץ. דווקא בעת הזו, בה נדרש מאמץ להפחתה במקור של פסולת מיותרת, ההחלטה להותיר את הצרכנים עם קישוטי מזרק חד-פעמי בסופגניות החג, מצליחה שוב לעורר תגובות נזעמות.

ביטרמן מדגישה שברולדין בוחרים דווקא בזיהום הפוך מערכי קיימות, בזמן שעסקים רבים אחרים בישראל ובעולם עושים מאמצים כבירים כדי למצוא פתרונות חליפיים גם למוצרים הכרחיים מפלסטיק. לדבריה, רולדין מגלגלים את זיהום הפלסטיק שהם יוצרים אל הצרכנים, ובסופו של דבר הסביבה היא זו שמשלמת את המחיר. לדברי ביטרמן, "למגזר העסקי חלק עצום בשינוי הנדרש. עליו להתגייס לצמצום שימוש בפלסטיק, הגברת שימוש חוזר ומציאת חלופות לחומר. אנחנו הרבה מעבר לשלב עליית המודעות וההתעלמות - המגזר העסקי כבר כמה שנים מחויב למהלכים משמעותיים לצמצום ומציאת חלופות. הדירקטיבה האירופאית חוקקה חוקים בנושא ומדינות החלו להוציא את הפלסטיק מתחומן בהדרגתיות".

לכן, אומרת ביטרמן, לא רק שעל המגזר העסקי להתיישר לאור מגמות אלו, עליו גם להוביל באימוץ הפתרונות. ואולם, המהלך של רולדין, המחדיר שימוש נרחב פלסטיק, מנוגד לחלוטין למגמות הקיימות. לפי ביטרמן, "גם בעת הזו של הקורונה, ארגונים עסקיים גדולים עדיין ממשיכים במחויבות שלהם לנושא מתוך הבנה שקיימות בכלל, ופלסטיק בפרט, הם חלק מהאתגרים המשמעותיים ביותר הניצבים בפני האנושות לפני ואחרי הקורונה. יוניליור, שטראוס, ולוריאל הן דוגמאות לחברות שפועלות בנושא ומאמצות יעדים בתחום ומציגות תוכניות ליישום".

אזרחי ישראל הם שיאנים עולמיים

מדי יום מייצר אזרח ישראלי ממוצע 1.7 ק"ג פסולת, לעומת הממוצע ב-OECD העומד על 1.2 ק"ג. בשנת 2017 שילמו תושבי ישראל 3.6 מיליארד שקל על הטיפול בפסולת, כאשר כ-80% מהפסולת מוטמנת באדמה וגוזלת יותר ויותר שטח, בנוסף למפגע הסביבתי שנוצר. ישראל היא צרכנית כבדה של פלסטיק חד-פעמי; אזרחי ישראל הם שיאנים עולמיים, ומשלמים בשנה יותר מ-2 מיליארד שקל על כלים חד-פעמיים, עוד טרם עידן הקורונה. לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה, חופי הים בישראל מכילים ריכוז מיקרו־פלסטיק גבוה פי 9 מהממוצע העולמי.

אך גם בעולם מתקשים להתמודד עם הכמויות ההולכות וגדלות של פסולת פלסטיק; בשנה האחרונה התגלו שאריות מיקרו-פלסטיק, בין היתר בהרי הרוקי, במקום הכי נמוך באוקיינוס, בדגימות מי גשם בהרי האלפים ובמי השתייה שלנו. מדענים מכנים את עידן האדם על כדור הארץ "עידן הפלסטיק", שכן החומר העמיד והבלתי מתכלה נשאר בסביבה לאורך שנים רבות - כך שגם לאחר שימוש קצר במזרק פלסטיק או בצלחת חד-פעמית, יוותרו החומרים הללו בכדור הארץ וילוו את חייהם של הילדים והנינים של אלו שצרכו אותם.

יותר על כן, עד היום, רק 9% מכלל הפלסטיק שיוצר בעולם מוחזר, בזמן שקצב גידול הפסולת וחלקם של המוצרים החד-פעמיים הולך ועולה. מיחזור הוא תהליך יקר שאף לו הלשכות סביבתיות, ולכן מומחי סביבה ממליצים להימנע ככל הניתן מצריכה במקור של מוצרים חד-פעמיים שיותירו חותם ארוך טווח בסביבה. במדינות שונות בעולם, כמו האיחוד האירופי, הודו וקנדה, כבר מוציאים כלים חד-פעמיים מחוץ לחוק, אך בישראל אין רגולציה דומה באופק.

ברולדין מסרו השנה תגובה דומה מאוד לזו שנמסרה לצרכנים ולתקשורת בשנה שעברה, למרות שבשטח אין שינוי - שפופרות הפלסטיק הוחלפו במזרקים המכונים ברשת "צ'ייסרים", והסופגניות נמכרות כשצמוד אליהן פלסטיק לשימוש חד-פעמי. כך מסרה הרשת: "אנו פועלים לקידום עקרונות הקיימות בכל סניפי הרשת, בליווי חברת 'ערנות לסביבה'. הכנסנו לסניפי הרשת מוצרים תומכי סביבה, החלפנו את קשי הפלסטיק בקשים ידידותיים לסביבה והורדנו את השפופרות. בנושא הצ׳ייסרים, אנו מחפשים אחר חלופות ידידותיות לסביבה".

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?