פאנלים סולאריים בתל אביב / צילום: באדיבות עיריית ת"א־יפו
המעבר העולמי לשימוש באנרגיה מתחדשת על פני דלקים מזהמים, הולך ותופס תאוצה. מדינות מציבות יעדים שאפתניים ומצמצמות את השימוש בדלקים המחמירים את משבר האקלים בעת שריפתם. גם ישראל שדרגה לאחרונה את יעדיה, כשקבעה הממשלה כי עד שנת 2030 יתבסס 30% ממשק החשמל על אנרגיה מתחדשת.
זמן קצר לאחר ההחלטה, הודיעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי על משרד האנרגיה לתעדף הקמת תשתיות סולריות בשטחים מבונים או בדו שימוש בקרקע, ולהימנע ככל הניתן משימוש בשטחים הפתוחים. החלטת מנהל התכנון הציבה אתגר משמעותי בפני משרד האנרגיה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת, אך גם בפני היזמים המבקשים לרצף גגות גדולים בפאנלים סולריים; בעוד שישנה החלטה לתעדוף שטחים מבונים, אין אסדרה תומכת.
יזם המבקש להציב פאנלים סולריים המפיקים עד 100 קילו וואט על גג, יכול לעשות זאת ללא קיום הליך מכרזי, בתעריף מוגדר של 45 אגורות לקילו וואט. בסוף שנת 2018, כדי לתמרץ את השוק ולעמוד ביעדי הסכם פריז, החליטה הרשות לאפשר הקמה של 200 קילו וואט ללא מכרז, באמצעות הוראת שעה. הצעד אכן הצליח לתמרץ רשויות מקומיות לרצף גגות עירוניים בפאנלים סולריים, אך הוראת השעה פגה לאחרונה, וברשות החשמל החליטו שלא להאריכה.
ראשי ערים מחו על ההחלטה, ובין היתר כתב ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לשר האנרגיה, יובל שטייניץ: "ההסדר יפגע באופן משמעותי ביכולתן של רשויות מקומיות לקדם התקנה של מערכות סולאריות על מבני ציבור בתחומן. הציפייה כי רשות מקומית תוכל להתחרות בתנאי השוק מול יזמים פרטיים, אשר לרשותם עומדים שטחים רחבי היקף, אינה עומדת במבחן המציאות. ההחלטה תפגע ביכולתה של ישראל לעמוד ביעדים הלאומיים". חולדאי אף ביקש לא להסתפק בהסדר הקיים, ולהרחיבו כך שייכללו בו מתקנים בסדר גודל בינוני של 200-400 קילו וואט.
רשות החשמל עמדה על התנגדותה לאורך זמן, אך היום היא מפרסמת אסדרה חדשה שתאפשר התקנה רחבה יותר על גגות, ללא מכרז, בהספק כולל של עד 630 קילו וואט. לפי החלטת רשות החשמל, מחיר ה-100 קילו וואט הראשונים יישאר זהה, ואולם לאחר מכן, יופחת בהדרגה, בשתי מדרגות, ל-41 אגורות ולאחר מכן תעריף של ההליך התחרותי האחרון למתקני גגות, בהפחתה של 2% וללא הצמדה על יתרת ההספק ’ אשר לא יעלה על 630 קילו וואט (כ-18 אג' כיום).
הצעד החדש נועד לתת מענה לגגות בינוניים, תוך ניצול יתרון הגודל, ללא הצורך לגשת למכרז. יחד עם זאת, האסדרה החדשה איננה מספקת תמרוץ לתזוזת השוק קדימה כפי שקרה תודות להוראת השעה שפג תוקפה. ברשות החשמל מודעים לכך שלא מדובר בפתרון המספק מענה לכלל בעלי הגגות, אך סבורים כי בשלב זה אין צורך לתמרץ ביתר את הקמת הגגות הסולריים ברמות התמחור הגבוהות. זאת, שהמדינה מבצעת הליכים תחרותיים לשטחים רחבים וישנם בשלבים שונים של הקמה כמעט 6 ג'יגה וואט, כך שעד 2025 צריכה הרשות לקדם הקמה של עוד כ-2 ג'יגה וואט נוספים, ואין צורך מיוחד להמשיך בשיטת תמרוץ הגגות הנוכחית.
במגזר העסקי מתייחסים להחלטה של רשות החשמל באכזבה רבה. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל, אומר כי "אחרי שנתיים של הזנקת תחום הגגות הסולאריים נראה שרשות החשמל מעוניינת לדכא את צמיחת התחום ולאפשר לגגות מסחריים בתעריפים פחותים ממתקני מתח גבוה במכרזים (גגות ומאגרים גדולים) וגם ללא הצמדה למדד. אנו רואים בדאגה את חוסר הנכונות של הרשות להתחשב בתועלות הייצור הקטן והמבוזר וחושבים שהמגמה המסתמנת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות שר האנרגיה והחלטות הממשלה על יעדי הייצור".
רמי עמר, מצוות פרויקט NZO של מרכז השל לכלכלה, חברה וקיימות, אומרים כי מדובר בצעד בכיוון הנכון, אך כי מדובר באסדרה שתשאיר את תחום המערכות הקטנות והבינוניות בטווח של רווחיות מצומצמת ביותר. לדבריו, "רווחיות זו תקשה על משק החשמל להקים מערכות סולאריות במרחב הבנוי - המרחב בו יתרונות האנרגיה הסולארית רבים: שימור השטחים הפתוחים במדינה, חסכון בעלויות הולכת החשמל, ופיזור הרווחים על פני אזרחים רבים".
על פי התחשיב שביצע צוות פרויקט NZO, האסדרה שפורסמה לשימוע מאפשרת החזר השקעה תוך יותר מ-7 שנים ובמקרים רבים אף יותר מ-8 שנים. כמו כן, בחישוב ל-25 שנה, פרויקטים אלו מייצרים IRR של כ-10% - נמוך מה-IRR השגור בפרויקטים שהמדינה מוציאה לפועל (12%-15%). תחשיב זה כולל הוצאות תפעול וירידת התפוקה של המערכת הסולארית, אך אינו כולל את עלות המימון, מה שמוריד את הרווחיות אף יותר.
לכן, לפי עמר, "המשמעות של האסדרה התעריפית החדשה, על אף שתיקנה בכיוון הנכון, היא שההתקנות הכי חשובות - של רשויות מקומיות על גגות מבנים ציבוריים גדולים, קרוב לאזורי הצריכה - יאטו ואף יעצרו. כמו כן, התופעה בה גגות מבנים גדולים מכוסים רק באופן חלקי, תמשך. סולם התעריפים הנבנה ע״י אסדרה זו נושק את גבול הרווחיות מלמטה".
בחברה להגנת הטבע בירכו את המועצה הארצית על החלטה להורות על תעדוף של הצבת פאנלים סולריים בשטחים מבונים. כעת, הם קוראים לרשות החשמל שלא לפגוע ביכולת הפריסה של האנרגיות המתחדשות בשטחים הבנויים, ולחזור בה מההסדר הבלתי מספק.
לדברי דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחרה להגנת הטבע: "על מנת להבטיח את עמידתה של ישראל ביעדיה לשילוב אנרגיות מתחדשות, ואף לעבור אותם, חייבים להבטיח את התנאים המיטביים להקמת גגות סולאריים בהיקפים גדולים. יש לעשות זאת, גם במחיר של עליה מסוימת בתעריף החשמל, שתתגמד אל מול התועלות הכלכליות של הפחתת זיהום, צמצום הצורך בפריסת רשתות הולכה של חשמל, הגדלה משמעותית של תעשיית האנרגיה הסולארית בישראל וחלוקה שוויונית יותר של הרווחים מייצור אנרגיה סולארית בישראל".