ג'ק מא, מייסד עליבאבא / צילום: רויטרס Bobby Yip
בשנה שעברה הגיש עורך דין פרטי מבייג'ינג בשם ג'אנג ג'נגשין תביעה נגד ענקית האינטרנט הסינית טנסנט. ג'אנג יצא נגד אחת הפרקטיקות המלוכלכות שטנסנט משתמשת בה באפליקציה הסופר פופולרית שלה וויצ'ט, מעין שילוב סיני בין וואטסאפ לפייסבוק, שיותר ממיליארד סינים משתמשים בה כל יום.
בתביעה טען ג'אנג כי ניסה לשתף בוויצ'ט קישורים לספר שקנה באתר של עליבאבא ולסרטון שאהב באפליקציית טיקטוק, אך גילה שמדובר במשימה לא פשוטה.
עליבאבא ובייטדאנס, החברה שעומדת מאחורי טיקטוק, הן יריבות של טנסנט, ולכן האחרונה מנסה למנוע גישה אל התוכן שלהן מתוך האפליקציה שלה.
ג'אנג דרש פיצוי של 20 אלף יואן (כ-10,000 שקל) מטנסנט והתנצלות פומבית על השימוש שלה לרעה בכוחה. במהלך הדיונים בבית המשפט התגלה לג'אנג כי על אף שוויצ'ט נהנית מנתח של יותר מ-90% בשוק אפליקציות המסרים המיידיים, אי-אפשר להוכיח כי היא מונופול. ג'אנג משך את התביעה, ובראיון לעיתונות הסינית טען כי חברות האינטרנט חסינות מפני חוקי ההגבלים העסקיים הסיניים. אמירה זו הייתה נכונה עד לא מזמן, אך בשבועות האחרונים נראה שהחסינות מתפוגגת.
בשבוע שעבר הודיעו הרגולטורים בסין כי פתחו בחקירת הגבלים עסקיים נגד עליבאבא, בצעד שמבטא את שינוי הגישה כלפי ענקיות האינטרנט. החקירה עוסקת בהאשמה כי עליבאבא כפתה על סוחרים לעבוד איתה בבלעדיות, ולא למכור מוצרים באתרים מתחרים. פרקטיקה זו מרגיזה כבר שנים את המתחרות של עליבאבא, וחלקן אף תבעו את החברה בבתי משפט.
יד חופשית
במשך שנים זכו ענקיות האינטרנט הסיניות, כדוגמת עליבאבא, טנסנט, JD.com ומייטואן, ליחס מקל ונוח מהשלטונות במדינה. הענקיות מיהרו להתנדב לטובת יוזמות שהוביל הממשל וביצעו עבור הרשויות פרויקטים מיוחדים.
בתמורה קיבלו החברות יד חופשית להשקיע ולרכוש חברות, להתרחב לתחומים חדשים וגם לשמר את כוחן באמצעים כוחניים. היחס כלפי ענקיות האינטרנט תומצת באמירה של ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג, שהצהיר ב-2017 כי צריך להפעיל גישה "סבלנית וזהירה" כלפי החברות הללו. כמו גוגל ואמזון בארה"ב, כך גם עליבאבא וטנסנט בסין חולשות על מגוון רחב של תחומים עם נגיעה לחיי היומיום של כל סיני - ממסחר, דרך תקשורת ופיננסים ועד תוכן.
גם כאשר פתחו הרגולטורים הסינים בחקירות נגד ענקיות האינטרנט המקומיות, אלו הסתיימו בלא כלום.
שינוי היחס לחברות הסיניות מתרחש במקביל לתהליכים המתנהלים בארה"ב נגד חברות האינטרנט האמריקאיות. כמו המקבילות הסיניות, גם הענקיות האמריקאיות פעלו ללא הפרעה רגולטורית במשך שנים בארה"ב והחקירות נגדן הסתיימו בקול ענות חלושה. דברים החלו להשתנות רק באוקטובר השנה אז הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעת הגבלים עסקיים ראשונה נגד גוגל. תביעה נגד פייסבוק הוגשה בדצמבר וגם באירופה מתמודדות הענקיות עם אתגרים.
בסין שינוי הגישה כלפי ענקיות האינטרנט המקומיות בא לידי ביטוי לראשונה בביטול ההנפקה של אנט גרופ בחודש שעבר. אנט, מפעילת אפליקציית הפיננסים והתשלומים הגדולה בסין, אמורה הייתה לגייס 35 מיליארד דולר בבורסות של הונג קונג ושנחאי, במה שנועדה להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. אך ימים ספורים לפני תאריך היעד החגיגי, הודיעו הבורסות על ביטולה.
מאחורי הביטול עמד זעם של הממשל הסיני כלפי התבטאויות ביקורתיות שהשמיע ג'ק מא, מייסד עליבאבא ואנט גרופ, כלפי הבנקים והרגולטורים הפיננסים במדינה, אותם הוא כינה מיושנים ומעכבי חדשנות. לפי הדיווחים הנשיא שי בעצמו הורה על ביטול ההנפקה.
מא לא זיהה בזמן כי הלך הרוח השתנה נגדו וספג השפלה פומבית. במקביל לפתיחת החקירה נגד עליבאבא בשבוע שעבר, הודיעו המפקחים על השוק הפיננסי הסיני כי זימנו את נציגי אנט לפגישה נוספת כדי לדון איתה ברגולציה.
אחרי ביטול ההנפקה דברים התקדמו מהר. ב-10 בנובמבר פרסמה סין טיוטת תקנות המיועדות להתאים את חוקי ההגבלים העסקיים המיושנים להתמודדות עם חברות אינטרנט. בין היתר התקנות אוסרות על סבסוד שירותים מתחת למחיר עלות כדי לחסל יריבים ועל חתימת חוזים בלעדיים עם סוחרים. אף שהתקנות, שנמצאות כעת בשלבי ניסוח, לא יאפשרו לרגולטורים לפרק את הענקיות, הרגולטורים כן יוכלו לחייב אותן לפתוח את התשתיות למתחרים או לשנות את האלגוריתם שלהן.
התקנות פורסמו בתאריך כמעט סמלי - יום לפני חג הרווקים הסיני, פסטיבל הקניות אונליין שהמציאה עליבאבא, אולי הביטוי הבולט ביותר לכוחן של חברות האינטרנט הסיניות. בעקבות פרסום התקנות צללו מיד מניות חברות הטכנולוגיה הסיניות בחדות ובתוך יומיים הן איבדו מעל 200 מיליארד דולר משוויין.
מוקדם יותר החודש נקבע עוד ציון דרך משמעותי כאשר לראשונה קנסו הרגולטורים את עליבאבא וחברה בתמיכת טנסנט על נושא הגבלים עסקיים. השתיים חויבו לשלם קנס של 76 אלף דולר, הסכום המקסימלי בחוק הנוכחי, על שלא דיווחו על רכישות שעשו בעבר. זה אמנם כסף קטן עבור הענקיות, אך הקנסות הבאים יהיו גבוהים בהרבה, כאשר התקנות החדשות מאפשרות לקנוס אותן בעד 10% ממחזור ההכנסות - כלומר מיליארדי דולרים.
אם כל זה לא מספיק, הרי בכינוס של המנהיגות הסינית לאחרונה הוגדר כי המלחמה במונופולים תהיה אחד היעדים הכלכליים של 2021.
קווי דמיון והבדלים
בין המאבק בארה"ב ובאירופה נגד ענקיות הטכנולוגיה לבין הקמפיין החדש בסין נגד חברות האינטרנט יש קווי דמיון אך גם הבדלים. בניגוד לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, שמוצריהן אמנם פופולריים אך הן עצמן מעוררות אנטגוניזם ציבורי רב בשנים האחרונות, דווקא המקבילות הסיניות נחשבו ליחסית פופולריות בקרב הקהל המקומי.
אם מארק צוקרברג אינו אהוד במיוחד בארה"ב בשנים האחרונות, ג'ק מא המשיך להיות דמות להערצה בציבור הסיני, לפחות עד לתקופה האחרונה. אלא שבבייג'ינג כמו בוושינגטון חוששים מהכוח העצום שצברו ענקיות האינטרנט המקומיות, החולשות על הרים של מידע על האוכלוסייה הסינית. בעבר נהוג היה לחשוב כי דווקא שלטון דיקטטורי כמו בסין מעדיף לשמור על מונופולים חזקים, שמקלים עליו לשלוט על הכלכלה. אולם בעידן המנהיג הריכוזי שי, שום גוף לא יכול להיות חזק מדי ולהתקרב לאיים על השלטון.
על אף העוינות בין המדינות, בסין בוחנים מקרוב את ההתרחשויות בארה"ב ומושפעים מחלקן. כשהמנהיגים בבייג'ינג רואים את פייסבוק הופכת לכלי פוליטי עם השפעה על הבחירות, נושא כזה מעורר דאגה גם אצלם.
מעורב כאן גם עניין פרסונלי נגד היזם הסיני הבולט של העשורים האחרונים - ג'ק מא. בתקופת הנשיא שי, הפכה סין לאגרסיבית יותר מול יזמים פרטיים שנתפסו כדומיננטיים מדי. אם בעבר ניתנה ליזמים יותר עצמאות גדולה, מצב זה השתנה.
בניגוד לארה"ב, בה ענקיות הטכנולוגיה מנסות להשיב מלחמה ומבטיחות להיאבק בבתי המשפט, בסין הן מציגות כרגע מופת של ציות בצורה פומבית. על אף ההבדלים והניואנסים, נראה שבכל הכלכלות הגדולות מתחדדת ההבנה כי כוחן של ענקיות הטכנולוגיה מופרז וזקוק לריסון. עכשיו נשאר לראות מי מהן תצליח לבצע זאת בפועל.