ג'ק מא | פרשנות

סין נגד ג'ק מא: מה עומד מאחורי החקירה נגד עליבאבא?

החקירה נגד ענקית המסחר המקוון עוסקת בטענה שהחברה חייבה סוחרים לעבוד עם מספר מוגבל של פלטפורמות אינטרנטיות • במקביל הרשויות הסיניות הודיעו שנפגשו עם ענקית הפיננסים אנט גרופ בנושא רגולציה • שתי החברות נוסדו על ידי ג'ק מא, שיחסיו עם השלטון הסיני עלו על שרטון לאחרונה

ג''ק מא, מייסד עליבאבא. האשים את הרגולטורים ב"גישה מיושנת"
צילום: רויטרס-Yuya Shino
ג''ק מא, מייסד עליבאבא. האשים את הרגולטורים ב"גישה מיושנת" צילום: רויטרס-Yuya Shino

הרגולטורים הסינים הממונים על הגבלים עסקיים הודיעו היום (ה') כי פתחו בחקירה נגד ענקית המסחר המקוון עליבאבא. לפי ההודעה, החקירה נוגעת להתנהגות מונופוליסטית של עליבאבא ובעיקר לכך שהחברה הכריחה סוחרים לעבוד באופן בלעדי עם פלטפורמות מסחר מקוון ספציפיות, במקום לשתף פעולה עם כולן. ההודעה על החקירה הובילה לצניחה במנייה של עליבאבא במסחר בהונג קונג. עליבאבא אישרה את החקירה ומסרה כי "הפעילות העסקית ממשיכה כרגיל".

במקביל הודיע הבנק המרכזי של סין בהצהרה משותפת עם המפקחים על המערכת הפיננסית, כי הם זימנו את נציגי ענקית התשלומים והפיננסים אנט גרופ לפגישה כדי ליישם רגולציה פיננסית. המשותף בין עליבאבא לאנט גרופ הוא ג'ק מא, המייסד של שתי החברות.

הטייקון מא היה במשך שנים המודל ליזם סיני מצליח, אך יחסיו עם הממשל הסיני הלכו והידרדרו בתקופה האחרונה. מא פרש מתפקידו הרשמי כיו"ר עליבאבא בשנה שעברה, בצעד שנתפס כניסיון שלו להוריד פרופיל, אולי כדי לא להרגיז את השלטונות הסינים. אולם באוקטובר תקף מא את הבנקים והרגולטורים הפיננסים בסין על המנטליות המיושנת שלה, בנאום שהרגיז מאוד את ההנהגה במדינה.

כתוצאה מאותו נאום החליטה בייג'ינג לבטל את ההנפקה של אנט גרופ בבורסות בשנחאי והונג קונג בחודש שעבר, ימים בלבד לפני מועד פתיחת המסחר במניה. אנט אמורה הייתה לגייס 34 מיליארד דולר בהנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. לפי הדיווחים, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בעצמו הוא מי שקיבל את ההחלטה לעצור את ההנפקה. מאז אותו נאום ב-24 באוקטובר, מא לא הופיע ציבורית.

גם בסין משתנה היחס לענקיות האינטרנט המקומיות

ההודעה על החקירה נגד עליבאבא מבטאת שינוי רחב המתרחש בבייג'ינג ביחס כלפי ענקיות האינטרנט המקומיות. כמו חברות הביג טק האמריקאיות בארה"ב, כך הענקיות הסיניות כדוגמת עליבאבא וטנסנט זכו ליחס נוח ומקל בארצן במשך שנים ונתפסו כחסינות נגד חקירות רגולטוריות בנושאי הגבלים עסקיים.

אולם במקביל לשינוי בארה"ב, שבא לידי ביטוי בהגשת תביעות הגבלים נגד גוגל ופייסבוק בחודשים האחרונים, מתרחש בסין מהפך דומה.

בחודש שעבר פרסמה סין טיוטת תקנות המיועדות להתאים את חוקי ההגבלים העסקיים המיושנים להתמודדות עם חברות אינטרנט. התקנות בין השאר אוסרות על סבסוד שירותים מתחת למחיר עלות כדי לחסל יריבים וחתימת חוזים בלעדיים עם סוחרים. אף שהתקנות, שנמצאות כעת בשלבי ניסוח, לא יאפשרו לרגולטורים לפרק את הענקיות, הם כן יוכלו לחייב אותן לפתוח את התשתיות שלהן למתחרים או לשנות את האלגוריתם שלהן.

התקנות פורסמו בתאריך כמעט סמלי - יום לפני חג הרווקים הסיני, פסטיבל הקניות אונליין הגרנדיוזי שהמציאה עליבאבא, אולי הביטוי הבולט ביותר לכוחן של חברות האינטרנט הסיניות. בעקבות פרסום התקנות צללו מיד מניות חברות הטכנולוגיה הסיניות בחדות ובתוך יומיים הן איבדו מעל 200 מיליארד דולר משוויין.

החודש נקבע עוד ציון דרך משמעותי כאשר לראשונה קנסו הרגולטורים את עליבאבא וחברה שהתפצלה מטנסנט על נושא הגבלים עסקיים. השתיים חויבו לשלם קנס של 76 אלף דולר על שלא דיווחו על רכישות שעשו בעבר. זה אומנם כסף קטן עבור החברות, אך הקנסות הבאים יהיו גבוהים בהרבה, כאשר התקנות החדשות מאפשרות לקנוס אותן בעד 10% ממחזור ההכנסות - כלומר מיליארדי דולרים.

עם כל זה לא מספיק, הרי בכינוס של המנהיגות הסינית לאחרונה הוגדר כי המלחמה במונופולים תהיה אחד היעדים הכלכליים של 2021, כדי למנוע "התרחבות לא מבוקרת של הון" - עוד איתות מדאיג עבור חברות הטכנולוגיה הסיניות.

ההערכה הבולטת היא שבבייג'ינג החלו לחשוש כי ענקיות האינטרנט פשוט הפכו לחזקות וגדולות מדי, עם יכולת אפילו להשפיע על החלטות ממשלה, ולכן צריך לרסן את כוחן.

הקמפיין נגד הענקיות הסיניות מבטא גם את השאיפה של הנשיא שי לשלוט יותר על הכלכלה ולהכפיף את היזמים הסינים, שנתפסים כמי שהפכו לעצמאיים מדי, לדרישות המפלגה.