הקרן שמנהלת כספי תורמים פרטיים ביותר ממיליארד שקל – ואתם עדיין לא מכירים

הכתבה בשיתוף קרן קשת

2025 הייתה שנה יוצאת דופן בענף ההייטק הישראלי. לפי נתוני רשות החדשנות, היא צפויה להיות שנת השיא באקזיטים - בעיקר בזכות עסקת הענק שבה גוגל רכשה את Wiz תמורת 32 מיליארד דולר, הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי; בזכות סייברארק שנמכרה לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר, או Run AI שנרכשה על ידי Nvidia ב-700 מיליון דולר - ועוד עשרות עסקאות נוספות.

כבר ב-2024 נרשם שיא שנתי עם אקזיטים בהיקף של 13.4 מיליארד דולר - זינוק של 78% לעומת השנה שלפניה. ההון הזה זורם עכשיו לכיסים של מאות יזמים, משקיעים ועובדים שהחזיקו באופציות. רבים מהם מוצאים את עצמם, לראשונה בחייהם, עם סכומים משמעותיים שדורשים החלטות.

אבל יש נושא אחד שכמעט תמיד נשאר מחוץ לאג'נדה המיידית - הנתינה. "זה פרדוקס מעניין", אומרת מאיה נתן, מנכ"לית ומייסדת קשת, קרן שיתוף תורמים שפעילותה מתמקדת בניהול כספי תרומות לארגונים מצד בעלי הון ופמילי אופיס. "דווקא בתקופות בקריירה שבהן יש נזילות גבוהה - אקזיט, הנפקה, מכירת חברה - הן השנים שבהן הכי כדאי לתרום מבחינה מיסויית. אבל ברגע הזה, רוב האנשים עמוסים ועסוקים מאוד באופן טבעי, ולא מתפנים לחשוב על תרומה. הם לא מוכנים לבחור לאן ילך הכסף. ואז, כשהם כן מוכנים - רמת ההכנסות כבר נמוכה יותר, והיתרון המיסויי נחלש משמעותית".

 מאיה נתן, מנכ''לית ומייסדת קרן שיתוף תורמים קשת / צילום: תמי בר-שי

קשת, שהוקמה לפני חמש שנים כחברה לתועלת הציבור, היא הקרן הראשונה מסוגה בישראל. הקרן מאפשרת לבעלי הון להפקיד תרומות זכאיות במס, ומנהלת את ההון הפילנתרופי באופן מקצועי וגמיש , מרגע ההפקדה ועד העברתו למטרות חברתיות, תוך שמירה על האפשרות להגדלת ערך ההון לאורך זמן והתחשבות בשיקולי מס.

הרעיון פשוט: התורם מפקיד נכסים לקרן פילנתרופית אישית, זאת לאחר שפתח חשבון בקשת ומקבל באופן מיידי קבלה לזיכוי מס על מלוא הסכום, בהתאם להוראות סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בקשת מדגישים כי הקרן אינה גוף ייעוץ מס, וכי כל תורם נדרש להתייעץ עם רו"ח או עו"ד מטעמו.

ההון הפילנתרופי שהופקד בקשת מנוהל בתמהיל הכולל השקעות בשוק ההון במדיניות שמרנית לצד רכיב מזומן ופקדונות, כדי לאפשר גם צמיחה ארוכת טווח של ההון וגם נזילות מלאה להעברתם של מענקים באופן מיידי . התשואה שנצברת בחשבון - הפטורה ממס, מצטרפת להון הפילנתרופי ומגדילה את פוטנציאל הנתינה העתידי. בכל שלב יכול התורם להציע לקשת לאן להפנות את הכספים, בקצב שמתאים לו וללא לחץ. הגישה לחשבון מתבצעת דרך פורטל דיגיטלי, בו ניתן לראות את היתרה, את ביצועי ההשקעה, ולבחור אם להעביר תרומות בשמו או באופן אנונימי.

"אנחנו מאפשרים לאנשים לעשות הפרדה בין שני רגעים שונים לחלוטין", מסבירה נתן. "הרגע המיסויי - מתי כדאי לתרום מבחינת תכנון המס; והרגע הפילנתרופי - למי ולמה לתרום. את לא חייבת לתרום עשרה מיליון שקל (תקרת התרומה הזכאית במס בשנה; ד"א) במכה לעמותה אחת. את שמה אותם בקרן, וממליצה לגבי האלוקציה שלהם לאורך השנים. ההחלטות מתקבלות בצורה מדורגת, מושכלת ואסטרטגית".

התורמים של הקרן, לדברי נתן, הם בעיקר יזמים אחרי אקזיט, מנהלים בכירים, בעלי שליטה ומשפחות הון בין-דוריות. "כולם רואים בנתינה חלק מהאסטרטגיה הכוללת של ניהול ההון, ולא פעולה נקודתית", היא מסבירה.

ב-7 באוקטובר 2023, כשהמדינה קפאה במקום לשעות ארוכות, מי שהיה שם היו העמותות. הן פינו משפחות, חילקו ציוד, הקימו מתחמי אירוח, סיפקו תמיכה נפשית, דאגו לחיילים בשטח. החברה האזרחית הישראלית הוכיחה חוסן שאיש לא צפה. קשת הייתה חלק מהמהלך הזה: בחודשים שאחרי המתקפה זרמו דרך הקרן מענקים בהיקפים חסרי תקדים לעמותות שפעלו בשטח - מארגוני סיוע לנפגעים ועד גופים שתמכו בקהילות המפונים. אבל האמת העמוקה יותר היא שזה נכון גם בשגרה: בריאות הנפש, סיעוד, חינוך בפריפריה, זכויות אדם, איכות סביבה, תרבות - כל אלה מתקיימים במידה רבה הודות לסקטור השלישי. מי שרוצה לחיות במדינה שעובדת, צריך להבין שעמותות הן חלק מתשתית חברתית חיונית.

ולשם כך קיימת הקרן. לפי נתוני קשת, מעל מיליארד ומאתיים מיליון שקלים הופקדו בקרן עד היום, ויותר מ-175 משפחות בחרו לנהל את ההון הפילנתרופי שלהן באמצעותה. מענקים כבר זרמו מהקרן ליותר מ-1,100 עמותות בישראל.

מודל התרומות האמריקאי שהגיע לישראל

קשת - כמשתמע מהקיצור שעליו שמה מתבסס - היא קרן שיתוף תורמים, מה שמכונה בארה"ב Donor Advised Fund או בקיצור DAF. בישראל קשת היא חלוצה בתחום, אך בארה"ב, זהו ככל הנראה הכלי הפילנתרופי הצומח ביותר. לפי הדו"ח השנתי של National Philanthropic Trust, מהחברות הפעילות בתחום, נכסי ה-DAF בארה"ב הגיעו ל-251 מיליארד דולר, ומספר החשבונות גדל בקצב שנתי של למעלה מ-23% בעשור האחרון.

בשנת 2023 לבדה, זרמו מקרנות DAF מענקים בהיקף של כ-55 מיליארד דולר לארגונים חברתיים - כמעט מחצית מסך המענקים שחילקו קרנות פרטיות, למרות שנכסי ה-DAF הם פחות מחמישית מנכסי הקרנות הפרטיות.

בישראל, תרומות מחו"ל מהוות יותר ממחצית מכלל התרומות לארגונים חברתיים. שיעור הנתינה של ישראלים ביחס להכנסה נמוך משמעותית מהמקבילה במערב, למרות שמדובר באחת הכלכלות המפותחות בעולם. המצב הזה נובע, בין היתר, מכך שבעלי ההון הישראלים הם לרוב בני הדור הראשון שבנה את העושר המשפחתי. בארצות הברית, לעומת זאת, רוב התורמים הגדולים הם "כסף ישן", בני הדור השני או השלישי - אנשים שנולדו לתוך עושר, ולכן חשים יותר ביטחון בסטטוס שלהם ואחריות גדולה יותר לתרום חזרה לחברה.

בנוסף עד לאחרונה בישראל לא היו המנגנונים המתאימים לתרומות גדולות מהסוג הזה. "בארה"ב יש תשתית מפותחת של קרנות פילנתרופיות שמקלה על תהליך התרומה", מסבירה נתן. "בישראל, החקיקה רק בשנים האחרונות התחילה לאפשר את זה באמת".

זיכוי מס ותרומת מניות: הכוח הסודי של קרן שיתוף תורמים

מעבר למטרות האלטרואיסטיות, לקראת סוף השנה נושא התרומות עולה בקונטקסט של תכנון פיננסי אישי, משפחתי או עסקי. זאת מפני שכספים שמופנים לתרומות, זכאים בהחזר מס של 35% ברמה השנתית, עד תקרה של 10 מיליון שקלים. היכולת להעביר כספים תרומות בשנה פיסקלית ספציפית, אבל לקבוע לאן הכסף ילך ומתי רק לאחר מכן, היא מרכזית להצעה הפיננסית של קשת.

אבל מה שבאמת מבדיל בין תרומה חכמה לתרומה רגילה הוא לא רק העיתוי - אלא סוג הנכס. "רוב העמותות בישראל יודעות לקבל רק מזומן", אומרת נתן. "אבל אנשים לא מחזיקים את העושר שלהם במזומן. הם מחזיקים מניות, אופציות, נדל"ן, יצירות אומנות, סקנדרי. וכשהם רוצים לתרום, הם קודם מוכרים את הנכס, משלמים מס רווחי הון, ורק אז תורמים את מה שנשאר. זה בזבוז אדיר של פוטנציאל פילנתרופי.

"בסופה של שנה, אנשים פותחים עם רו"ח ושואלים איך אפשר להשתמש בנכסים כדי למצות הטבות מס", אומרת נתן. "בהרבה מקרים, כשמדברים על תרומה כדרך לזיכוי במס, שוכחים את מס רווחי הון. אם היו תורמים מניות במקום מזומן - היו יכולים לא לשלם מס רווחי הון וגם לקבל 35% זיכוי. זה טוב לתורם, זה טוב לחברה הישראלית, וזה גם טוב למדינה - כי הכסף הולך למטרות חברתיות במקום להישאר בצד".

והיא נותנת דוגמה. נניח שיש לכם מניות בשווי מיליון שקל, שעלות הרכישה המקורית שלהן הייתה 200 אלף שקל. הרווח: 800 אלף שקל. בתרחיש ראשון, מוכרים את המניות, משלמים מס רווחי הון של 25% על הרווח - כלומר 200 אלף שקל, ונשארים עם 800 אלף שקל לתרומה. בסוף השנה מקבלים זיכוי מס של 35% על 800 אלף - כלומר 280 אלף שקל. בתרחיש שני, תורמים את המניות ישירות לקרן, ואין הפעלה של מס רווחי הון כלל. המיליון כולו הופך לתרומה. מקבלים זיכוי מס של 35% על מיליון - כלומר 350 אלף שקל.

התורם תרם - הכסף מנוהל

תורם שרשם רווחים אבל ממתין עם התרומה - לא רק שומט הטבות מס, אלא גם יכול למצער לתת לכסף להישחק. בקשת, בין ההפקדה לבין העברת התרומות בפועל - הכסף מושקע בשוק ההון.

"אנחנו מנהלים את הכסף באופן שמרני", מסבירה נתן. "המטרה היא לא להרוויח המון - בכל מקרה אי אפשר למשוך את הכסף, כי הוא מיועד לתרומה. המטרה היא לשמר את הערך ולייצר תשואה סבירה. בשנה שעברה למשל, רשמנו 8.5% תשואה, וזוהי תשואה פטורה ממס. כמובן שאין הבטחה לתשואה וביצועי העבר אינם עדות למה שיקרה בעתיד, זה לא מוצר השקעות אלא כלי פילנתרופי. הכספים מנוהלים לפי מדיניות השקעות מאושרת".

מי שרוצה לתרום סכומים משמעותיים בישראל עומד בפני כמה אפשרויות: לתרום ישירות לעמותות, להקים קרן פרטית, או לעבוד דרך קרן שיתוף תורמים. לכל מסלול יש מחיר. תרומה ישירות לעמותות אמנם פשוטה, אבל דורשת מהתורם לעשות בעצמו את כל העבודה - לבדוק כל עמותה, לעקוב אחרי הכסף, לנהל קבלות מול מס הכנסה. הקמת קרן פרטית מאפשרת שליטה מלאה, אבל כרוכה בעלויות גבוהות, בירוקרטיה מתישה, ודורשת צוות ומשאבים. קשת מציעה את הטוב משני העולמות: מנגנוני בקרה ופיקוח ברמה של קרן מוסדית - דירקטוריון ציבורי, ועדת השקעות עצמאית, ביקורת פנימית - אבל בלי שהתורם צריך לנהל שום דבר בעצמו. השקיפות מלאה עם פורטל אישי שמראה בזמן אמת את היתרה, התשואה, היסטוריית המענקים. הניהול פשוט גם הוא עם קבלה אחת בשנה למס הכנסה במקום עשרות קבלות מעמותות שונות, ממשק אחד במקום התכתבויות מרובות. והכי חשוב - המודל בנוי לטווח ארוך: אפשר להוסיף לחשבון לאורך השנים, להגדיר יורשים או ממשיכים שינהלו את הנתינה אחרי התורם, ולבנות מורשת פילנתרופית שעוברת בין דורות.

"בנוסף, דמי התפעול שלנו נמוכים, מכמה סיבות", אומרת נתן. "כל הוועדות שלנו מאוישות על ידי מתנדבים, והלקוחות שלנו גם נהנים מיתרון הגודל - בעמלות, בדמי ניהול אצל בתי ההשקעות, בעלות ההחזקה. ככה הכסף הפילנתרופי לא נשחק".

לפני שכל מענק יוצא מהקרן לעמותה, קשת מבצעת בדיקת נאותות מקיפה. "אנחנו בודקים את העמותה, עושים חוזים, מעקבים", אומרת נתן. "התורם רק נהנה מהתרומה. הוא קובע את רמת המעורבות שלו - הוא יכול לתרום בעילום שם, או שהוא יכול להיות מעורב מאוד. אנחנו מסתדרים עם כל המודלים".

כמה אני נותן חזרה לחברה?

"יש לנו אחריות חברתית לייצר תרבות של נתינה בישראל", אומרת נתן. "אנחנו חושבים שאפשר - ואף רצוי - להיכנס לנתיב של נתינה בכל גיל ובכל סכום, ולא לחכות. הפילנתרופיה לא מחליפה את המדינה, יש לה תפקיד אחר לגמרי. היא כוח משלים. וזה נוגע בכל תחומי החיים - בריאות, סיעוד, תרבות, איכות סביבה, זכויות אדם ועוד.

"כל אדם צריך להסתכל על מכלול הפעולות עם הכסף ולשאול: כמה אני נותן חזרה לחברה?", היא מסכמת. "ביתר שאת אחרי ה-7 באוקטובר, ברור לכולנו למה זה חשוב - ראינו איך החברה האזרחית, העמותות והארגונים החברתיים מסדרים את החיים שלנו, גם בשגרה וגם בחירום".

לפרטים נוספים על קרן שיתוף תורמים קשת ויצירת קשר הקליקו>>

הכתבה בשיתוף קרן קשת