דוח אמון 2021

זו השנה הרביעית שאנחנו בגלובס מפרסמים דוח אמון, במטרה לבדוק את עצמנו ביחס לחזון ולערכים שהגדרנו וכדי להציג לכם הקוראים, בשקיפות מלאה, את ההישגים, ההתלבטויות והטעויות שלנו

 

להורדת דוח אמון 2021 בפורמט PDF

דוח אמון מס' 4 של גלובס

פרק א' | מי אנחנו ולמה דוח אמון01

גלובס 2021

 

רגע, מה זה הדוח הזה - ולמה שתסמכו עלינו?

למה לדבר על 'אמון' ולמה זה משנה? התשובה היא פשוטה: אמון הוא הבסיס לקיום שלנו כמדינה וכחברה משותפת. אמון הוא הדבק שמחבר בין המגזרים והקהלים, בין הממשלה לאזרחים, בין החברות העסקיות לצרכנים, בין המטופלים לבין הרופאים וכן הלאה. בלי אמון אין כלום והכל בעירבון מוגבל - גם תמונת המציאות הרצויה.

אף אחד לא מאמין לאף אחד 
הידרדרות האמון היא תופעה עולמית של העשור האחרון. נראה שבישראל חלה הידרדרות משמעותית בשנתיים האחרונות לאור השילוב בין מגיפת הקורונה, המשבר הפוליטי שגרר ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים בלבד ואירועים בטחוניים, אשר העמיקו את חוסר האמון, הן בין המגזרים השונים במדינה והן מול המוסדות, בהם הממשלה, המגזר העסקי, מערכת המשפט, מערכת הבריאות, מערכת החינוך, התקשורת - ועוד.

לא מאמינים בעיקר לתקשורת
על פי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2020, רק כשליש מהאזרחים בארץ נותנים אמון בתקשורת. המצב בעולם לא שונה בהרבה: על פי דוח האמון של אדלמן לשנת 2021, הציבור מאמין למגזר העסקי ולממשלה - יותר משהוא מאמין לתקשורת*.

אבל דווקא התקשורת אמורה להגביר את האמון
לפי ה-CCJ, מטרתה המרכזית של העיתונות היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה חופשית. כלומר - נוצר מצב מסוכן, כשספק המידע שאמור להיות מהימן, נתפס כלא אמין אפילו יותר מהמסוקרים שלו.

בהתאם, דוח אמון קודם של אדלמן מ-2018, העלה שחלק ניכר מהציבור טוען שחוסר האמון שלו בתקשורת - הוא שמוביל לחוסר אמון במגזר העסקי ובממשלה. בדומה, מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הראה ש-54% מהאזרחים מאמינים שהתקשורת משחירה את פני הדברים וכי היא "מתארת את המצב כגרוע הרבה יותר ממה שהוא באמת".

לקחנו אחריות
מאז החלפת הבעלות על גלובס ב-2017 אנו בודקים את תפיסתנו לגבי הסיבות להידרדרות האמון בעיתונות ומחילים על עצמנו תהליך שינוי תרבותי ותפיסתי, מגובה בתכניות עבודה, מדידה ונהלים, לצמצום הפערים בין המצוי לרצוי. דוחות האמון השנתיים מהווים עבורנו, בין היתר, שיטה למעקב שנתי על תוצאות התהליך.

אז למה דוח אמון?
ניתן לראות את דוח האמון השנתי של גלובס, היוצא זו השנה הרביעית ברצף, כמעין תרגום חופשי של "דוח אחריות תאגידית" הנדרש מחברות ציבוריות, וכצוהר של שקיפות מול צרכני התוכן ובעלי העניין שלנו.

הדוח דוגם על קצה המזלג את תוצאות השינוי התרבותי והתפיסתי שאנו עורכים, בדגש על השנה החולפת: הישגים בצד כשלים, שיעורים בצד שיפורים, תוצאות מול יעדים – לרבות פרסום החזון, הערכים, הקוד האתי, הנהלים, ניגודי העניינים, תוצאות המדידות ועוד הבהרות שעומדות מאחורי יצירת התוכן שלנו.

זוהי הזדמנות לומר תודה על האמון לכל מי שכבר בחר בנו ולהמליץ לאחרים להצטרף למסע מרתק לעיתונות אחרת.

* מקור: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2020, מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 63 | The Israeli Democracy Index 2020 Tamar Hermann Or Anabi, Ayelet Rubabshi-Shitrit, Avraham (Rami) Ritov, Ella Heller | www.idi.org.il

אדלמן היא חברת תקשורת פרטית-בינלאומית, החוקרת את נושא אמון הציבור במוסדות ב-28 מדינות מזה 20 שנה. החברה מפרסמת מעת לעת דוח שנקרא "Trust Barometer", המציג נתונים, מגמות ותובנות ביחס למידת האמון שהציבור נותן למוסדות שונים בעולם. לפרטים נוספים

אל תסמכו עלינו. תבדקו אותנו

עצרנו לשאול: מה גרם למשבר האמון בעיתונות?

ב-2017, כשהתחלפה הבעלות על גלובס, ערכנו מיפוי של 'כשלי העיתונות' המתעדכן עד היום ומשמש עבורנו עוגן ל(1) הגדרת הרצוי (2) מיפוי פערים בין המצוי לרצוי (3) תוכנית עבודה ו- (4) תהליכי מדידה, בקרה ושיפור.

 

לקחנו אחריות על החלק שלנו בכשלי העיתונות ואנחנו נחושים לתקן אותו.

לאמון יש ערך. למילים שלנו יש ערך / מו"ל גלובס אלונה בר און

כשהתחלנו את המסע של גלובס, לפני ארבע שנים, עם תפיסת עולם מגובשת, מנוסחת בחזון וערכים, חשבנו שנזכה לתשואות, וזכינו להרמות גבות במקרה הטוב. לקח לנו זמן להבין שהמילים שכתבנו ושדיברנו, מילים כמו אמון, שקיפות, גיוון, ענייניות, אתיקה, אחריות, כבוד, הן מילים שקופות, שכבר נשחקו בהבטחות שווא, וחמור מכך, שימשו כמעטה להלבנת חטאים. 

אלונה בר און / איור: גיל ג'יבלי

דוח האמון הוא הדרך שלנו להוכיח שלמילים שלנו יש ערך, שאנחנו מתכוונים לכל מילה. הדוח הוא הדרך שלנו להסביר את האמון שאנחנו מבקשים מהקוראים שלנו, צרכני תקשורת שכבר עייפו מלשמוע איך שיחקו להם בתודעה בתיק 2000 ותיק 4000, שנמאס להם לגלות בדיעבד שהם פספסו תוכן שיווקי סמוי ושמיצו את החיפוש אחר יח"צ או פוליטיקה במסווה של עיתונות. הם גם לא רוצים לשמוע כל הזמן רק מה רע, כי הם יודעים שיש גם טוב. הם בסך הכול רוצים למצוא מישהו שיספר להם בהגינות על המציאות שבה הם חיים. הם רוצים לחזור להאמין.

דוח האמון הוא הדרך שלנו להראות שתחת המילה אמינות כבר חוסות כ-1,000 בדיקות עובדות של "המשרוקית של גלובס"; שתחת המילה גיוון נכנסו אל הבמות הציבוריות והארגוניות שלנו - נשים, דתיים-מסורתיים, ערבים וחרדים בשיעורים ובתפקידים שטרם נראו כמותם בתקשורת הישראלית; שתחת המילה אחריות נכללים אינספור נושאים שהארנו והובילו לשינויים; שתחת המילים ענייניות וכבוד החלנו על עצמנו נהלים מחמירים של מידתיות בכתיבה, חזקת החפות, בקשת תגובות ואיסור שימוש בתמונות משפילות; שתחת המילה שקיפות הובלנו גילוי מחמיר של אינטרסים עצמיים, הודאה בטעויות, התנצלויות פומביות וגם את הדוח הזה, הרביעי במספר.

העיתונות שאנחנו בונים בגלובס היא עיתונות חדשה, שהולכת ומעמיקה ובונה שורשים ויסודות. העיתונות שאנחנו בונים לא ממוקדת במו"ל, לא במפרסמים ולא בעיתונאים. היא ממוקדת בקוראים ובאופן שבו אנחנו יכולים להפוך את זמן הקריאה היקר שלהם למועיל יותר. אנחנו משקיעים מאמץ, זמן וכסף לא רק כדי לשמור על התודעה נקייה מהשפעות זרות, אלא גם כדי למלא אותה במה שנדרש היום למי שרוצה לדעת מה קורה סביבו בכלכלה, בעסקים ובחברה. אנחנו ממוקדים בהבאת ערך לקוראים – ערך של ידע, של למידה, של הצפת סוגיות עומק, של אוריינות, של היכרות עם מגזרים שונים, תרבותיים ועסקיים.

לתפיסתי, שרבים שותפים לה, עיתונות מגוונת היא אמינה יותר ואיכותית יותר על אף היותה מאתגרת יותר ניהולית ותהליכית. כמו כן, אני סבורה כי מלבד תפקידיה המסורתיים לעיתונות יש תפקיד נוסף – להוות גשר של היכרות. הרכב מדינת ישראל הולך ומשתנה מכל כך הרבה כיוונים, כך שבעיניי, ערכית וכלכלית, אם העיתונות לא תשתנה גם, היא עצמה לא תשרוד.

יש לנו עוד דרך לעשות, אנחנו רחוקים מלממש את מלוא ההבטחה הגלומה בכל הערכים והיעדים שלנו, אבל אנחנו נחושים להמשיך, וכבר רואים את האור בקצה המנהרה. הנתונים מעידים שלדרך של גלובס יש ביקוש. פתיחת האתר שלנו למנויים משלמים היא הצלחה, כמות המנויים עלתה דרמטית, האתר שלנו הוא הגדול והנקרא בתחומו במדינה, ולנו זה אומר שהקוראים שלנו כבר רואים: למילים שלנו יש ערך. 

מסע שאי אפשר להפסיק. מסע ליצירת ערך / עורכת גלובס נעמה סיקולר

35 שנה חלפו מאז היום ההוא. 1986, סוף חודש יולי, יריחו.

35 שנים והוא עדיין זוכר כל פרט.

את הקולות הרמים, את הסירנה של האמבולנס, את רעש המסוקים, את אנחת הרווחה כשגילה שכולם שרדו.

נעמה סיקולר / איור: גיל ג'יבלי

הוא עדיין יכול לשחזר כל פרט, כל מילה שנאמרה, את הריח. היכן עמד הרמטכ"ל והיכן אלוף הפיקוד. את המלים של הקריין בטלוויזיה. את הדיווח המסולף בעיתון, את תחושת העלבון. את נציג דובר צה"ל שדרש תיקון. את הטקסט הקצרצר שהתפרסם יום לאחר מכן, באחד העמודים הפנימיים במה שנחשב אז לעיתון הנפוץ בישראל.

35 שנה והוא לא שוכח, ולא סולח. את המינוי לעיתון הוא ביטל. האמון בתקשורת כולה התערער.

ורק השנה הוא החליט לנסות ולהותיר את האירוע מאחוריו. רק השנה העז להעלות את הדברים על הכתב. עמוד וחצי בלשון רזה, כמעט לקונית, לרגעים ציורית. פונט 12, כתב צפוף, רגשות מתפרצים.

העיתון כבר לא מה שהיה פעם. את שמו של העיתונאי הוא לא ישכח. העיתונאי עדיין פעיל אבל ההודעה ששלח לאחרונה לתיבת הווטסאפ שלו עם תיעוד האירוע מלווה בתחינה ליחס, לסליחה, להכרה בטעות, משהו – נותר ללא מענה.

הוא איש שמספר סיפורים, אני עיתונאית שאוהבת להאזין לסיפורים ובכל זאת על המקרה הזה שמעתי רק לאחרונה ומאז אני חושבת עליו לא מעט.

אני חושבת עליו כי אני חושבת על עצמי. עלינו העיתונאים, עלינו העיתונאים בגלובס. אני חושבת עליו ותוהה לכמה אנשים יש זיכרון שלילי כזה מאיתנו. ויחד עם זאת אני מאמינה שבכל יום שעובר הסיכוי להיווצרות אירוע כזה בין הדפים הוורודים הולך וקטן.

לפני ארבע שנים נפלה בחלקי זכות גדולה להצטרף למסע לתיקון ולשינוי פני גלובס. זה לא מסע קל. דוח האמון שלפניכם מפרט חלקים נרחבים ממנו אבל הוא לא משקף את עוצמת המאבק היום יומי.

את המרוץ נגד השעון בשאיפה להיות מצוינים אבל גם לבדוק עובדות. את הניסיון להיות נשכניים אבל לא מרושעים. את החיפוש אחר מה מעניין את הקוראים ולא רק את תיבת התהודה של עצמנו. את השאיפה - להביא ערך.

חלק מהחברים בברנז'ה (אולי מרביתם), מביטים על המסע שלנו בעין עקומה. צינית, ספקנית. זה לא תמיד נעים אבל זה גם לא ממש משנה. את המסע שלנו בגלובס כבר אי אפשר להפסיק.

זו השנה הרביעית שאנחנו מגישים לכם הקוראים דין וחשבון על המסע שלנו וכרגיל אתם גם אלה שתשפטו.

מושגים שמופיעים בדוח

רגע לפני שאנחנו צוללים לכל מה שעשינו ולא עשינו בשנה האחרונה, זו הזדמנות ליישר קו לגבי חלק מהמושגים שמנחים אותנו ומוזכרים בדוח הזה. ההגדרות משלבות פירוש מילוני עם פרשנות מקצועית-סובייקטיבית שלנו, בהלימה לערכים ולחזון המנחים אותנו.

אֵמוּן
על פי האקדמיה ללשון העברית, אמון הוא "רגש ביטחון כלפי אדם".
לפי מילון רב מילים, אמון הוא "אמונה או ביטחון מלא במישהו או במשהו, היחס של מי שמאמין במישהו או במשהו".
לפי ויקיפדיה, אמון הוא "תודעה המבטאת יחס כלפי המציאות בו מאמין נותן האמון כי הגורם בו ניתן האמון יכיל תכונה מוגדרת אחת או יותר בעתיד".
אנחנו כבר לא יודעים למי להאמין, אבל מאמינים שאֵמוּן הוא המַטְבֵּעַ הֶחָדָשׁ.

אֵמוּן כְּמַטְבֵּעַ הֶחָדָשׁ
במרכז הדיונים של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס 2019 עמד נושא ה"אמון כמטבע החדש" בציון השפעות חוסר האמון - על הכלכלה, החדשנות ואי השוויון העולמי. ע"פ ד"ר יובל קרניאל, משפטן, חוקר תודעה וכותב אורח בגלובס: "תעשיית חוסר האמון מפרנסת הרבה מאוד אנשים" ו"אי אמון הוא מחלה חברתית עמוקה שאנו נושאים איתנו".
מי שחוקר את נושא האמון והשפעתו על כלל המוסדות בעולם, הוא גוף התקשורת הפרטי Edelman, שיצר את "ברומטר האמון" ומוציא מדי שנה דוח אמון גלובאלי, המנתח את מידת אמון הציבור במגוון מוסדות ב-28 מדינות בעולם.
לפי דוח אדלמן לשנת 2021, הציבור נוטה להאמין למגזר העסקי ולממשלה יותר משהוא מאמין לתִּקְשֹׁרֶת

תִּקְשֹׁרֶת
לפי מילון רב-מילים, אמצעי התקשורת הם הכלים המדווחים על החדשות ומספקים מידע ופרשנות לציבור, כולל רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות ועִתּוֹנוּת.

עִתּוֹנוּת
לפי פקודת העיתונות שנחקקה בארץ ב-1933, עיתון הוא "כל דבר דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי מאורעות...או עם כל עניין אחר בעל חשיבות ציבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל, למכירה או להפצת חינם".
אנחנו מאמינים שעיתון הוא גוף שמחויב לתיווך המציאות באופן שמאפשר לקוראיו לגבש עמדה עצמאית, המהווה בסיס לקיום הדמוקרטיה. גוף ששואף לעצמאות כלכלית כדי לא להיות כפוף לאינטרסים זרים ולשרת נאמנה את קוראיו.
לא בכדי חזון גלובס הוא לפעול כגוף תוכן ותקשורת עצמאי, להוביל עיתונות אחראית ואפקטיבית ולחתור להשגת אמון בין-מגזרי, על מנת להגדיל פריון וצמיחה כלכלית בישראל.
הגדרת החזון, הערכים והקוד האתי הם חלק מכוכב הצפון של גלובס, שמהווה נקודת בידול מרכזית מול עיתונים אחרים.
נקודת בידול נוספת שנגזרת מזו הראשונה היא ברצף הבחירות, תמהיל הנושאים, התעדוף והכותרות – כי לַמִּלִּים יֵשׁ עֵרֶךְ.

לַמִּלִּים יֵשׁ עֵרֶךְ
סלוגן המלווה אותנו מזה שנתיים ומבטא את המחויבות העמוקה שלנו ליצירת ערך – בראש ובראשונה לקוראים - ולכלל מחזיקי העניין.
הסלוגן "למילים יש ערך" הוצע על ידי עורך החדשות רועי ברק, במהלך סדנה פנימית חוצת ארגון, שחידדה את נקודות הבידול של גלובס. בסדנה השתתפו עובדים, חברי הנהלה ועִתּוֹנַאים.

מִיהוּ עִתּוֹנַאי?
בכנות? אנחנו לא יודעים לומר. כיום, כל אחד יכול להכריז על עצמו שהוא עיתונאי (או מו"ל) ללא מחויבות לאמת מידה, אתיקה וסטנדרטים.
נושא הגדרת "מיהו עיתונאי" היה חלק מהמחלוקת בין גלובס למועצת העיתונות, לאחריו פרש גלובס מהמועצה. המכתב המלא של מו"ל גלובס אלונה בר און, פורסם במתחם האונליין "גּלוֹבְּס עַל גּלוֹבְּס". 

גּלוֹבְּס עַל גּלוֹבְּס
מדור ייעודי באתר גלובס המציג בשקיפות את מאחורי הקלעים של הארגון התפעולי ומערכת גלובס.
במתחם הדיגיטלי מפורסמים בין היתר: חזון גלובס, הערכים ומשמעותם, אודות העבודה העיתונאית בגלובס, מכתבי המו"ל לעובדים ולמועצת העיתונות, דוגמאות לעִתּוֹנוּת פִּתְרוֹנִית ועוד.

עִתּוֹנוּת פִּתְרוֹנִית
גישה של דיווח עיתונאי המתמקד בפתרונות לבעיות חברתיות ולא רק בבעיות עצמן. גישה זו נקראת באנגלית Solution Journalism.
אנחנו קוראים לזה בשפה פנימית: "אומרים מה-כן, ולא רק מה-לא". כך למשל, אנחנו מציגים הצעות לפתרונות בצד הבעיות והעוולות שאנחנו חושפים, או מפרסמים ניתוחים של בדיקת עובדות לפֵייק נְיוּז.

פֵייק נְיוּז
(בעברית: חַדְשׁוֹת כָּזָב וביחיד יְדִיעַת כָּזָב)
מידע שקרי המופץ בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות ונראה כמו מידע חדשותי. לפי מילון קולינס: "False, often sensational information disseminated under the guise of news reporting".
הדיילי טלגרף הגדיר את הפייק ניוז כ"אחד האיומים הגדולים ביותר לדמוקרטיה", כיוון שהוא פוגע ביכולת לגבש עמדה עצמאית על בסיס תמונת מציאות אמיתית.
כדי להילחם בתופעת הפייק ניוז קמו ארגוני בדיקת עובדות, כגון ה-IFCN.

IFCN
International Fact Checking Network היא יחידה במכון פוינטר לתקשורת בפלורידה ארה"ב, המאגדת ותומכת מקצועית בארגוני בדיקת עובדות מכל העולם על ידי קידום נהלי עבודה ושיתוף ידע בתחום. חמשת העקרונות המנחים ב־IFCN הם: א־מפלגתיות והוגנות; שקיפות ואיכות נדרשת של מקורות; שקיפות בנוגע למימון ומעמד משפטי; הנגשת מתודה; ומחויבות ליישום מדיניות כנה ושקופה של תיקונים.
הגוף היחיד בישראל שקיבל הסמכה לבדיקת עובדות מטעמו הוא הַמַּשְׁרוֹקִית שֶׁל גּלוֹבְּס.

הַמַּשְׁרוֹקִית שֶׁל גּלוֹבְּס
המשרוקית של גלובס היא יחידה עצמאית המבצעת בדיקת עובדות על התבטאויות פומביות של אישי ציבור, שמועות ותכנים בעלי חשיבות ציבורית במטרה לספק לקוראי גלובס כלי לבחינת אמינות מידע. באמצעות בדיקה מתודולוגית מקיפה, מאוזנת ועניינית של המרכיב העובדתי בשיח הציבורי, המשרוקית מובילה בישראל שיח ציבורי אמין ומעוגן בעובדות.
העקרונות המנחים את עבודת המשרוקית הם דיוק, הקפדה על עובדות ופרטים ושימוש במקורות אמינים וגלויים, ללא שימוש במקורות אנונימיים וללא קשר לזהות הדובר או לעמדה המוצגת באמירה הנבדקת. המשרוקית פועלת בהתאם לקוד האתי של גלובס, קוד העקרונות המנחים של הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות IFCN, תקנון האתיקה של מועצת העיתונות ועקרונות היסוד של ה-CCJ.

CCJ
The Committee of Concerned Journalism
ב–1997 הוקם צוות–משימה לבחינת היסודות המקצועיים של העיתונות בארה"ב. הצוות פעל במסגרת ה-CCJ שחסה תחת "פרויקט המצוינות בעיתונות", במימון שתי קרנות פילנתרופיות -Carnegie Corporation of New York ו-Knight Foundation.
במסגרת המחקר, שנמשך ארבע שנים, כונסו 20 ועדות בפריסה כלל–ארצית ובוצעו סקרי עומק בקרב עיתונאים. המחקר הניב רשימת עקרונות המהווה יסוד תיאורטי מפורט להגדרת מקצוע העיתונות ומטרתו.

מַשֶּׁהוּ לֹא בָּרוּר?
זה בסדר, גם אנחנו עדיין שואלים שאלות. תובנות, הערות והארות לגבי המושגים שהצגנו פה, יתקבלו בברכה במייל.

פרק ב' | אבני היסוד של אמון02

בהירות: להגדיר לעצמנו ולאחרים מי אנחנו ומה תפקידנו

חזון
גלובס יפעל כגוף תוכן ותקשורת עצמאי, יוביל עיתונות אחראית ואפקטיבית ויחתור להשגת אמון בין–מגזרי, על מנת להגדיל פריון וצמיחה כלכלית בישראל.

משימה
תיווך המציאות ואוצרות של ידע מהימן, מגוון, אקטואלי, רלוונטי, נגיש ומעניין - בהקשרו.

ערכים
1. ענייניות - תיווך המציאות ללא הטיה פוליטית, כלכלית, מסחרית או אחרת, מתוך כבוד והכרה במגוון הדעות והמגזרים והימנעות מתיוג אוטומטי.
2. אמינות - הקפדה על דיווח רלוונטי, מבוסס עובדות ובדוק, תוך הבחנה בין עובדות לבין דעות ופרשנויות.
3. אחריות - חתירה להשפעה, להארת בעיות ועוולות, להובלת שינויים ולהצגת פתרונות בצד הביקורת.
4. שקיפות - גילוי תהליכי קבלת החלטות, לקיחת אחריות על טעויות והפקת לקחים, בצד גילוי ניגודי עניינים פוטנציאליים.
5. אוריינות - הנגשת מידע מורכב לקהלים רחבים ומגוונים, המאפשר הבנת השיח כבסיס להשתלבות בעולם הכלכלה הישראלית ולאזרחות מיודעת, במדינה דמוקרטית.
6. הדדיות - יצירת ערך לקוראים ולכלל מחזיקי העניין לצד הכרה בערכנו וקבלת שכר עבור עבודתנו.

ערכי גלובס נכתבו על ידי אלונה בר און במהלך המאבק המשפטי לרכישת העיתון ב-2017.

החזון והערכים של גלובס היוו בסיס לשותפות עם ענת אגמון ולהצטרפותה של נעמה סיקולר ועובדים רבים, שכיום מהווים חלק ממערכת העיתון, מהארגון התפעולי ומההנהלה.

כבר ב-2017, הערכים שיקפו את החזון של גלובס, אבל משנה לשנה אנחנו מוצאים לנכון לדייק אותם על מנת להבהיר, להנגיש ולחדד את משמעותם וחשיבותם במסע שלנו.

ענייניות: להתמקד בעיקר, עם מינימום הטיות

ענייניות על פי הגדרתה המילונית היא "התייחסות לעיקר הדברים, ללא סטיות". הקפדה על ענייניות בדיווח עובדתי היא אחד האתגרים המורכבים של כל מערכת חדשותית, שכן הדעות והפרשנויות האישיות של חבריה נטמעו בדיווח העובדתי כהרגל לאורך השנים והן משתקפות בבחירת כתבות, בניסוח כותרות, בבחירת תמונות ועוד.

סיבות נוספות לחוסר ענייניות בעיתונות יכולות להיות מניעים כלכליים המשרתים את בעלי העיתון או מי מקרוביו, מניעים פוליטיים המקדמים את האג'נדה האישית של העיתונאים או של בעלי המניות, מניעים "שיווקיים" שמטרתם להגביר חשיפה ורצון בתשומת לב בעולם שמקצין יותר ויותר – ולעיתים כל התשובות אינן נכונות ומדובר רק בהרגלים ישנים שאין מאחוריהם שום מניע. 

איך נראה חוסר ענייניות בעיתונות:
1. התלהמות
2. שליליות יתר
3. הצגת דעה כעובדה
4. התמקדות בטפל/בצהוב
5. אינטרס סמוי
6. תיוג שלילי אוטומטי
7. הטיות פוליטיות
8. תיאורים דרמתיים
9. תמונות משפילות

ענייניות היא אחד מערכי גלובס, ובשילוב הקוד האתי יש לנו את הכלים לניווט ולקבלת החלטות ששומרים על דיווח ענייני.

כדי לשקף את תהליך הלמידה שלנו, בחרנו להביא כאן שני שערים מהשנה האחרונה: 

18.03.2021
האחד פורסם בעיצומם של ימי בחירות ומגשים את ערך הענייניות מעצם הבחירה לייצר ערך לקוראים ולהנגיש מידע רלוונטי באופן המסייע לגבש עמדה עצמאית. 

 

12.08.2020
השני פורסם בעיצומו של משבר הקורונה וחוטא בטון דרמתי.

 

אנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו לומדים.

גיוון: פתיחת ה"מועדון" לכלל המגזרים והקהלים

גיוון כצעד אתי
לתפיסתנו, אחת הסיבות למשבר האמון הקיים בתקשורת היא הייצוג החסר של מגוון הקהלים והמגזרים בישראל. תפיסה זו משקפת במידה רבה את עקרונות היסוד של העיתונות על פי ה-CCJ: "מטרתה המרכזית של העיתונות...היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה חופשית...העיתונות מחוייבת לחתור לשיח המייצג מגוון דעות...לכלול את כל הקהילות הקיימות בחברה, ולא רק את אלו המקושרות או המעניינות ביותר...על כן תפקידה של העיתונות לחתור ליצירתו של שיח ציבורי מורכב...לוודא כי השיח מתנהל בהקשרו ולשמור כי הוא לא מבליט את השוליים הקולניים".

גיוון כצעד כלכלי
בנובמבר 2020 התפרסם מחקר של אדלמן המתבסס על סקר בקרב 600 משקיעים מוסדיים בשישה שווקים מרכזיים בעולם, שהראה קשר חיובי בין גיוון בחברה לאמון המשקיעים, ובין גיוון לשווי המניה של החברה.
בכתבה של שירי דובר שפרסמנו בפברואר 2021 הוצגה התועלת העסקית של גיוון דרך הקשר החיובי בינו לבין חדשנות. מעבר להוכחות מחקריות כמו אלה לעיל - ואחרות - אנחנו מאמינים שהמודל האתי, הדוגל בגיוון והכללה, יחבור בטווח הבינוני-ארוך גם למודל העסקי שלנו ויאפשר צמיחה ורווחיות בעזרת אותם קהלים חדשים המקבלים ייצוג.

 

טענה נפוצה כלפי התקשורת היא שהיא תומכת במבני הכוח החברתיים הקיימים ולא ממלאה את תפקידה בתיווך ראוי של המציאות, וכי היעדר ייצוג, תת-ייצוג או ייצוג סטריאוטיפי של קבוצות מוחלשות מנציחים את מיצובן החברתי. בהקשר הזה נטבע כבר ב-1976 המושג "הכחדה סמלית", המבטא את תוצאותיו של היעדר ייצוג או תת-ייצוג של קבוצות מסויימות בתקשורת. 

גיוון לא קורה מעצמו

כדי להפוך 'גיוון' מערך אידיאולוגי לחלק מהמציאות, יש לבנות תוכנית עבודה אופרטיבית, ישימה ומדידה. 

אחד מהצעדים בתכנית הגיוון של גלובס, הוא למפות את היבטי הגיוון, כפי שהם יכולים וראויים לבוא לידי ביטוי בעיתונות:

1. על גבי הבמה הציבורית
  • בוועידות וכנסים
  • בפרויקטים מיוחדים
  • בטורי דעה
  • בסיקור שוטף
  • בשערים ובכותרות ראשיות
  • בהצפת סוגיות עומק
  • ללא תיוג אוטומטי

2. בארגון עצמו
  • במערכת העיתונאית - כותבים,עורכים, מעצבים
  • בארגון התפעולי - עובדים ומנהלים
  • בהתאמת התרבות הארגונית

 

ועידות בנושא גיוון בעבודה

 

משנים את הקודים | 24.8.2020
ועידת גלובס עם ארגון צופן התקיימה בכפר קאסם ועסקה בקידום צמיחה משמעותית בהעסקת עובדים מהחברה הערבית בהייטק הישראלי.

 

גיוון מעסיק את כולנו | 27.5.21
הכנס הדיגיטלי למעסיקים לכבוד יום הגיוון הבינלאומי התקיים בשיתוף גלובס, מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה.

 

הרצאה עם ג'יין פונדה | 16.03.21

גיוון בפרויקטים מיוחדים

מערכת גלובס מפיקה מעת לעת פרויקטים מיוחדים בעיתון המודפס ובאתר, ביניהם "50 הנשים המשפיעות", "אוצר מילים", "אדם אחד, רגע אחד", "10 הסטארט-אפים המבטיחים", "40 עד 40" ועוד. בכל שנה נעשה מאמץ לגיוון קהלים וייצוג אוכלוסיות מירבי בפרויקטים הללו. 

רשימת 40 עד 40: המגוונת ביותר עד היום
זו השנה ה־15 שפרסמנו את פרויקט "40 עד 40: המנהיגות הצעירה והמבטיחה של ישראל". אלא ש־2020 לא הייתה שנה שגרתית, ובהתאם החלטנו לערוך בפרויקט כמה שינויים שישקפו את רוח התקופה ואת ערכי גלובס. אחת ההחלטות היתה "לפתוח את המועדון" בעוד דרך ולשנות את שיטת הבחירה: פתחנו את האפשרות להגשת מועמדות לקהל הרחב באמצעות טופס מקוון והזמנו את הציבור להמליץ על מועמדות ומועמדים ראויים. שינוי שיטת הבחירה, בשילוב התאמות נוספות, הביאה לכך שהרשימה השנה היתה מגוונת מאי פעם.

 

 

גיוון מגדרי ופוליטי בטורי הדעה

על פי עקרונות היסוד של העיתונות, תפקידה של העיתונות "לחתור ליצירתו של שיח ציבורי מורכב המייצג נאמנה את מגוון הדעות והאינטרסים בחברה, לוודא כי השיח מתנהל בהקשרו ולשמור כי הוא לא מבליט את השוליים הקולניים".

בינואר 2019, הטמענו לראשונה תהליכי מדידה של מדור הדעות כדי להכיר את הפער שבין המצוי לרצוי בתחומיו. הגדרנו לעצמנו יעד של לפחות 40% כותבות של טורי דעה ואנחנו משתדלים לעמוד בו, אם כי מירב המאמצים מתרכזים בגיוון הדעות ממגוון קהלים וקבוצות בחברה. צעד זה מצריך שינוי מהותי ברשימות אנשי הקשר הוותיקות, שהולכות ונהיות מגוונות. 

 
 

 

בדיקת עובדות: חתירה לאמת ולדיוק במידע

המשרוקית של גלובס

המשרוקית של גלובס היא יחידה עצמאית המבצעת בדיקת עובדות על התבטאויות פומביות של אישי ציבור, שמועות ותכנים בעלי חשיבות ציבורית במטרה לספק לקוראי גלובס כלי לבחינת אמינות מידע. באמצעות בדיקה מתודולוגית מקיפה, מאוזנת ועניינית של המרכיב העובדתי בשיח הציבורי, המשרוקית מובילה בישראל שיח ציבורי אמין ומעוגן בעובדות.

העקרונות המנחים את עבודת המשרוקית הם דיוק, הקפדה על עובדות ופרטים ושימוש במקורות אמינים וגלויים, ללא שימוש במקורות אנונימיים וללא קשר לזהות הדובר או לעמדה המוצגת באמירה הנבדקת. המשרוקית פועלת בהתאם לקוד האתי של גלובס, קוד העקרונות המנחים של הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות (IFCN) ותקנון האתיקה של מועצת העיתונות. 

בדיקת עובדות בישראל
למיטב ידיעתנו, גלובס הוא גוף התקשורת הראשון בישראל שעורך בדיקת עובדות באופן תדיר, מתודולוגי ושקוף, ונכון ליום הוצאת הדוח הוא גם היחיד שמוסמך מטעם רשת ארגוני בדיקת העובדות הבינלאומית IFCN. מאז הטמעת המשרוקית בגלובס החלו גופי תקשורת נוספים בישראל לערוך תהליכים מתודולוגיים של בדיקת עובדות ולשקף אותם לציבור. 

אופן פעולת המשרוקית
מדי יום מבצעת מערכת המשרוקית סריקה מקיפה של כלי תקשורת מרכזיים בישראל ושל הרשתות החברתיות בחיפוש אחר אמירות של אישי ציבור, שמועות ותופעות המבוססות על עובדות שניתן לאשש או להפריך (בשונה מדעות) ואשר יש להן השפעה על השיח הציבורי בישראל (שנקבעת לפי מידת החשיבות שהנושא מקבל בסדר היום בשילוב פוטנציאל ההשפעה שיש לנושא על חיי האזרחים בישראל).

למה חשוב להילחם בפייק ניוז
עובדות מסייעות לנו לגבש עמדה ולקבל לפיה החלטות, כמו למשל למי להצביע בבחירות. גיבוש עמדה על בסיס מידע כוזב מוביל להחלטות שגויות הפוגעות בפרט ובכלל הציבור, שמחמיץ הזדמנות לעצב לעצמו את העתיד הרצוי מבחינתו. לכן, פייק ניוז נחשב לאיום הגדול ביותר לדמוקרטיה.

 

המשרוקית יצרה שפה חדשה לדירוג מידת האמינות של ההצהרות הנבדקות:

 

 

 

שאיפה לאיזון ולאי-הטיה פוליטית
היעדר הטיה מוחלט הוא משימה בלתי אפשרית, אבל המשרוקית חותרת לצמצום ההטיה האנושית הטבעית דרך העלאת מודעות, בדיקה עצמית, מדידה, גיוון אנושי ושיטות עבודה נוספות המפחיתות משמעותית את הסיכון.

 

למה נבדקות יותר אמירות מהקואליציה?
הנחת היסוד של המשרוקית היא שלמנהיגות נבחרת יש כוח השפעה רב יותר, ולכן גם אחריות רבה יותר שלא להטעות את הציבור. בנוסף, הקואליציה מקבלת חשיפה תקשורתית גדולה יותר ולכן מסוקרת יותר, ונבדקת יותר בהתאמה.

 

למה אין שוויון מגדרי בבדיקות של המשרוקית?
בדיקות המשרוקית משקפות במידה רבה את הייצוג הנמוך של נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי: על פי נתוני המשרד לשוויון חברתי שפרסמנו באוקטובר 2020, פחות מ-11% מועסקות כסגל בכיר מוביל בשירות המדינה. גם בכנסת ה-24 מכהנות 30 נשים בלבד, המהוות 25% מסך חברי הכנסת. 15% בדיקות של המשרוקית משקפות במקרה הזה את המציאות, בה שיעור ממוצע נמוך של נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי. 

 

למה המשרוקית לא עורכת יותר בדיקות?

תהליך בדיקת עובדות מתודולוגי-מקצועי הוא תהליך יקר הצורך משאבים, זמן ותקציב גבוהים במיוחד.

גלובס מעסיק במשרה מלאה צוות של 5 אנשים העובדים עם מערך קשבות של עשרות סטודנטים. כדי לשמור על הקריטריונים של (1) טענות עובדתיות שניתן לבחון ו-(2) שיש להן השפעה על השיח הציבורי, הסריקה היומית כוללת מאות ולעיתים אלפי אמירות. בתהליך העבודה נפסלות רוב האמירות שאין להן ענין לציבור או שלא יכולות להיבדק עובדתית ולציבור הקוראים מונגש רק הניתוח הרלוונטי ביותר.

זו הסיבה שיחידת המשרוקית של גלובס נחשבת מבחינה תקציבית ליחידת התוכן היקרה ביותר במערכת גלובס.

 

גם אנחנו טועים
המשרוקית אינה חפה מטעויות אבל היא משתדלת להפיק לקחים, מבצעת תחקירים עצמיים, משתפת את הממצאים עם ציבור הקוראים – ולא מהססת להתנצל כשצריך. הנה דוגמה שבה המשרוקית שיתפה מידע לא מדויק בדקה את עצמה, התנצלה - ופרסמה תיקון שהתפרסם בגלובס: 

הטעות | 2.12.20
כתבה שמיפתה את חברי הכנסת שבעבר ביקשו חסינות ולא כללה את ח"כ חיים כ"ץ שותפה בטוויטר על ידי המשרוקית.

יסוד הטעות
הכתבה נערכה ב-2019 טרם דיוני החסינות של ח"כ חיים כ״ץ, ומפאת טעות אנוש לא התעדכנה

הביקורת | 03.12.20

התיקון | 03.12.20
הכתבה והציוץ תוקנו בתוך שעות ספורות עוד ביום הפרסום, והציוץ הוסר למחרת כדי למנוע המשך ההטעיה. ההודאה בטעות ועצם הסרת הציוץ פורסמו בשקיפות מלאה.

ההתנצלות

ליצירת קשר ולשיתוף רעיונות
עם צוות המשרוקית:
hamashrokit@globes.co.il

שנה של התבגרות / מנהל המשרוקית עמירם ברקת

ב-19 במאי השנה אמר שר המודיעין אלי כהן שאוכלוסיית עוטף עזה הכפילה את עצמה בעשור האחרון. למחרת תיקן את עצמו כשאמר בראיון אחר שאוכלוסיית עוטף עזה גדלה "בכמעט 40%". בין הראיון הראשון לשני התפרסמה בגלובס בדיקת המשרוקית, שהראתה כי שיעור הגידול המדויק של אוכלוסיית העוטף בעשור האחרון עומד על 37%.

עמירם ברקת / איור: גיל ג'יבלי

זוהי דוגמה קטנה להשפעת הבדיקות השוטפות של המשרוקית על שיפור הדיוק בעובדות בדבריהם של נבחרי ציבור. הבדיקות היומיות, המתפרסמות במיקום בולט במהדורה המודפסת של גלובס, בגרסת האונליין וברשתות החברתיות עמדו גם השנה בליבת פעילות המשרוקית, לצד התרחבות לתחומי פעילות ואמצעי מדיה חדשים.

נושא אחד בלט השנה בבדיקות המשרוקית - הקורונה והשמועות שנפוצו סביב מאפייני המחלה, דרכי הפצתה ויעילות החיסונים נגדה. הבדיקות שפורסמו בנושא זה זכו לא רק לתהודה נרחבת בדיגיטל וברשתות החברתיות, אלא גם לפרגון ולאזכורים רבים מצד ארגוני בדיקת עובדות בעולם.

במבט פנימה ובנימה יותר אישית, השנה החולפת הייתה שנת ההתבגרות של המשרוקית: ארבע שנים לאחר הקמתה ושנתיים לאחר הצטרפותה לגלובס, היא נפרדה מחברי הצוות המסורים שייסדו אותה. את מקומם תפס דור חדש של תחקירנים, שביקשו לעבוד במשרוקית בזכות המוניטין שכבר בנתה לעצמה. שמירה קפדנית על מתודולוגיית בדיקת העובדות של ה-IFCN, אתיקה, הוגנות וכתיבה רהוטה ימשיכו להיות סטנדרט מקצועי מחייב בעבודת המשרוקית.

שקיפות: פתיחות פרואקטיבית לביקורת פנימית וחיצונית

מאז החלפת הבעלות על גלובס ב-2017, אנחנו פועלים להגברת השקיפות, כלומר, לניהול הארגון והמערכת העיתונאית בצורה גלויה. גם בנושא הזה יש לנו עוד דרך לעשות, אבל אנחנו משתדלים להשתפר משנה לשנה. החתירה לשקיפות בגלובס באה לידי ביטוי בכמה דרכים: 

דוח אמון שנתי

מאז 2018 אנחנו מוציאים אחת לשנה דוח אמון וולונטרי, שהוא בבחינת צוהר בלתי אמצעי לנעשה מאחורי הקלעים של גלובס. הדוח מופץ לקוראי גלובס, לעובדיו ולמחזיקי עניין נוספים, והוא זמין להורדה באינטרנט בכל עת.

דוח האמון, המקביל במידה מסוימת לדוח אחריות תאגידית, מפרט את החזון, הערכים, הקוד האתי, הנהלים וההישגים, לצד הכשלים והלקחים מהשנה שחלפה. לפי תפיסתנו, דוח שנתי כזה הוא אחת הדרכים לייצר שקיפות, שהיא מאבני היסוד של האמון.

כדי לפתוח צוהר נוסף, השקנו באתר גלובס מתחם משלים, שמתעדכן באופן תדיר וכולל גם מכתבים שנשלחו על ידי המו"ל לעובדים או לגופים קשורים כמו מועצת העיתונות, ומידע נוסף כמו פירוט התהליך של בדיקת עובדה, הנחיות לפרסום טור דעה ועוד.

נוהל גילוי מלא

משנת 2017 קיבל על עצמו גלובס מחויבות לפרסם גילוי מלא במקרים שבהם יש לנושא הידיעה קשר מהותי לאחד מבעלי העניין בעיתון, בדגש על אינטרסים כלכליים הנוגעים לאדם המסוקר עצמו או לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה.

מטרת הגילוי המלא היא להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור בעיתון, ועל כן הוא מופיע באופן בולט בצדה של כל ידיעה רלוונטית, הן בעיתון המודפס והדיגיטלי והן באתר.

עם זאת, הכוונה היא להקפיד על יישום ענייני, מדויק ואמין של הנוהל ולהימנע מלעשות בו שימוש יתר טהרני, נטול הבחנה בין עיקר לטפל, ושיש בו חדירה מיותרת לפרטיות.

4.5.2021

 

תקשורת שקופה ושוטפת עם כלל מחזיקי העניין

מעבר לערוצי התקשורת המקובלים, הכוללים פרסום כתובות מייל של חברי המערכת, ההנהלה ומחלקות השירות באתר גלובס, הונהגה בגלובס המתחדש תרבות של שיתוף מידע עם כלל מחזיקי העניין.

בשנת 2020 למשל, נשלחו לאורך השנה על ידי מו"ל גלובס לכלל המנויים חמישה מכתבים בסמוך למהלכים שנעשו באותה שנה, כולל איחוד הפצת ערב עם הפצת בוקר, סגירת המוסף "ליידי גלובס", שינוי מחירים, פתיחת האתר למנויים משלמים בלבד, ושינוי מדיניות טוקבקים. כל מכתב מפרט את מכלול השיקולים שהובילו להחלטה, מתוך כבוד לשותפינו למסע. 

קטע מהמכתב למנויים שיצא בעקבות הפרידה מליידי גלובס

הרצאות ושיחות פתוחות עם המו"ל

מזה 4 שנים, נערכות הרצאות ושיחות פתוחות עם מו"ל גלובס, אלונה בר און למגוון רחב של קהלים, מגזרים וקהילות, פנים מול פנים ואונליין.

תוכן ההרצאות כולל שיתוף מלא של הטרנספורמציה בגלובס, כולל שיתוף בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות, כללי אתיקה מנחים - ועוד. עד היום, למעלה מ-20 אלף אישה ואיש השתתפו בהרצאות.

 

שקיפות בתהליכי העבודה

כיצד מתבצע סיקור תיק האלפיים בגלובס

מדור "ביקורת תקשורת"

בדצמבר 2020 השקנו את מדור "ביקורת תקשורת", שבו אנחנו מנתחים אירועים תקשורתיים במטרה להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת, לשקף פרקטיקות עיתונאיות ולדון ביחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית המסורתית לרשתות החברתיות.

איך מדור כזה מעודד שקיפות?
להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת - זאת עמדה מורכבת בהגדרה, ולכן אנחנו משתדלים לבקר בשקיפות גם את עצמנו ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. 

חותרים לשקיפות גם כשאנחנו טועים

אחד המאפיינים של עולם העיתונות הוא מהירות האירועים והדיווח האקטואלי, המגבירים את הפוטנציאל לטעות.

לא ניתן למנוע טעויות באופן גורף, אבל אנחנו משתדלים מאוד להפחית את ההסתברות לטעות בכמה דרכים:

✔️ התווית נהלים והקפדה על יישומם
✔️ בדיקת עובדות
✔️ הקפדה על בקשות תגובה
✔️ גיוון המערכת באנשים מרקעים שונים, הבוחנים את התוכן מזוויות שונות
✔️ הגברת המודעות לדפוסי חשיבה המנציחים את כשלי העיתונות
✔️ מודעות לחזקת החפות ולמשמעות של פגיעה אישית מיותרת
✔️ תרבות ארגונית של קבלת אחריות והתנצלויות
✔️ הקשבה ומתן תשומת לב ראויה לפניות ולהערות הקוראים בנוגע לטעויות ובכלל

כשבכל זאת קורות טעויות, אנחנו משתדלים לתקן אותן במהירות באתר ובכל אחד מהנכסים הדיגיטליים של גלובס שבהם הופיעה, ולפרסם בריש גלי את התיקון ואת ההתנצלות. אם הדבר רלוונטי, התיקון וההתנצלות יופיעו גם בגיליון המודפס, בסמוך לגילוי הטעות ולבדיקה. כמובן, לא כל הערה על טעות שמפנים אלינו נמצאת מוצדקת.

הנה כמה דוגמאות לטעויות שעשינו בשנה האחרונה ולאופנים שבהם טיפלנו בהן. אלה הן רק חלק מהטעויות שקוראים הסבו את תשומת לבנו אליהן, ובהזדמנות זאת, תודה לפונים אלינו, שמאירים את עינינו. 

הטעות | 04.03.21
נשים מענף הפרסום לא קיבלו ייצוג בפרויקט 50 הנשים המשפיעות של ישראל

יסוד הטעות
בשלבי הכנת הרשימה על ידי הוועדה המייעצת ומערכת גלובס, לא עלו שמות של מועמדות מענף הפרסום. במסגרת הפרויקט פורסם גם טור של כתבת הפרסום ענת ביין-לובוביץ', שביקש להציב מראה ולטעון שענף הפרסום עדיין נשלט בקצה הפירמידה על ידי גברים.

הביקורת
הביקורת טענה שדווקא היו שינויים בענף, ובכל מקרה הבחירה לא לכלול נשים ברשימה בשילוב הטור- שפורסם הנציחו את המצב במקום לקרוא לשינוי שלו.

הקשבנו, ואף נתנו לביקורת במה. פרסמנו טור דעה של קרן בכר אמיתי, מנכ"לית משותפת בגיתם BBDO, המבקר נחרצות את החלטת המערכת: "כך לא פותחים את המועדון. טקסט כזה רק מנציח את קיומו של מועדון סגור".

התיקון

בגיליון סוף השבוע העוקב לגיליון הפרויקט, בחרנו להביא לקדמת הבמה נשים בכירות מענף הפרסום כדי שידברו על הקשיים ועל הדרך, אבל גם על ההצלחות, והסברנו את השתלשלות האירועים. הכתבה כללה התנצלות: "בלי כוונה פגענו בנשים רבות בענף הזה. זו העת לתקן".

הטעות | 08.03.21
במדור יומי מיוחד לקראת בחירות 2021, שניתח את עמדת המפלגות ביחס לנושאים בעלי חשיבות ציבורית, לא פורסמה עמדת הרשימה המשותפת בנוגע למודל החל"ת.

יסוד הטעות
מפאת טעות אנוש וחוסר תשומת לב, הרשימה המשותפת לא קיבלה פנייה מהמערכת.

הביקורת
למערכת גלובס הופנתה טענה על הדרה של המפלגות הערביות.

התיקון וההתנצלות

במדור היומי המיוחד שפורסם למחרת נכללה עמדת הרשימה המשותפת, ופורסמה עמדתה גם על הסוגיה שנדונה יום קודם לכן בפירוט, בליווי התנצלות.

הטעות | 05.07.20 
בכתבה שהציגה את היקף הכנסות המדינה מ"קנסות קורונה" הוצגה תמונת חרדי.

 

יסוד הטעות
חוסר תשומת לב הובילה לתיוג שלילי אוטומטי.

הביקורת

התיקון וההתנצלות

התמונה הוחלפה בתוך כמה דקות מפרסום הידיעה.

הטעות | 07.07.21
בעיצומו של משבר הקורונה פורסמה כתבה שכותרתה: "האבטלה בישראל גבוהה פי 3 מבאירופה", והנתונים שהוצגו בה התבססו על שיטת מדידה מטעה.

יסוד הטעות
הנתון הישראלי בגרף נלקח משירות התעסוקה, והנתונים העולמיים מגוף מקביל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. הכותרת בשילוב הגרף הובילו להטעיה, אף שזו מתודולוגיה שיש מאחוריה היגיון סביר.

הביקורת
כמה קוראים הסבו את תשומת ליבנו לבעייתיות ההשוואה וטענו שהיא מטעה.

התיקון וההתנצלות

המשרוקית של גלובס ערכה בדיקה וניתוח מעמיק של העובדות, ופרסמה את המסקנות בעיתון המודפס ובאונליין.

יצירת ערך משותף לקוראים ולכלל מחזיקי העניין

אנחנו מחויבים ליצירת ערך לך - לעסקים ולארגונים, לחברה ולכלכלה הישראלית.

 

בשנה החולפת המשכנו לסקר נושאים בעלי חשיבות ציבורית - גם כאלה שלא נגזרים מסדר היום הציבורי, אלא מגדירים אותו. הצפנו סוגיות שונות, מזוויות מגוונות והצגנו כיוונים לפתרונות, בצד הביקורת. לעתים הצלחנו לתרום לשינוי המציאות ולעיתים לא. 

הדוגמאות הבאות משקפות על קצה המזלג את החתירה שלנו ליצירת ערך בראש ובראשונה לקוראים - אבל גם לכלל מחזיקי העניין:

 

מדור "עצמאים במשבר" שהושק במרץ 2020, הפך למדור היומי "עסק ביום", ועד היום קיבלו דרכו במה מעל ל- 300 עסקים קטנים, שנדחקו לשוליים ונאבקים לשרוד.

 

בדקנו: זו הפעם הראשונה שגלובס מקדיש שערים להצפת אתגרי העמותות. במגזר השלישי 48 אלף ארגונים בעלי השפעה ישירה על החברה בישראל ועל מדיניות הממשל. הם מהווים חלק בלתי נפרד מהכלכלה - ולא רק ראוי לעסוק בנושא, אלא חובה. מעבר להצפת הנושא, תרמנו למגזר השלישי בשנה החולפת שטחי מדיה (עמודי פרסום וקמפיינים בדיגיטל) בשווי של 680 אלף שקל, כחלק מפרויקט "באים בטוב".

זאב חספר / איור: גיל ג'יבלי

זאב חספר / ס. עורכת ראשית

 כעיתון כלכלי תפקידנו להעמיד לרשות הקוראות והקוראים שלנו כלים, בעיקר מידע וקונטקסט, המאפשרים להם לגבש עמדה עצמאית בכל סוגיה רלוונטית לחיים הפרטיים, העסקיים או הציבוריים.

כל עסק חותר להעניק ערך ללקוחות שלו. אבל עיתון איננו עסק רגיל. ההבדל המהותי הוא שבעסק רגיל משמעות מתן ערך הוא סיפוק רצון הלקוחות.

בעיתון, ערך - משמעו לעתים, לספק לקוראים גם מה שהם לא בהכרח רוצים.

כי תפקיד העיתונות להציג את כל המציאות, גם אם לעיתים היא אינה נעימה או אינה תואמת את השקפתנו על החיים. כדי שנוכל לקבל החלטות נכונות אנחנו חייבים לראות את מלוא התמונה, ושיהיו בה מינימום הטיות ו"שטחים מתים". המשחק העדין, המאזן בין רצונם של הקוראים/ות לבין מתן ערך אמיתי ומלא – זהו לב ליבו של מקצוע העריכה. 

 

 

ברוכים הבאים לאיחוד האמירויות: כל מה שהישראלים צריכים לדעת 

בין דמוקרטיה לבועה, בין ביטקוין לגיימסטופ: המדריך למשקיע 

מה קרה למפת ההשקעה בנדל"ן אחרי הקורונה: המדריך למשקיע הנדל"ן

המדריך המעשי לכיס שלנו 

 

 

עוקבים מקרוב אחרי נושא העומס בכבישים, שלו השלכות כלכליות על המשק כולו.

ביוני 2021 הושק "מדד הפקקים", העוקב מדי שבוע אחר מצבם של כבישי הארץ בהתבסס על נתוני ווייז. מדידת הבעיה היא צעד חשוב בדרך להבנתה ופתרונה.

ממשיכים לעקוב אחרי נתוני תאונות הקורקינטים והאופניים החשמליים בשיתוף עם בית החולים איכילוב.

ומסקרים את פרויקט המטרו בגוש דן דרך חשיפה וניתוח בלעדי של לקויות בתכנון.

הצפת נושאים בעלי חשיבות ציבורית:
כלכלת אקלים וסביבה

בשנתיים האחרונות, התחום מקבל חשיפה מוגברת בגלובס, בגין חשיבותו ובזכות כתבת האקלים והסביבה שני אשכנזי, המובילה את המדור ומציפה נושאים חשובים לדיון, בצד ניתוחי עומק וחשיפת פרשות ומגמות מקומיות וגלובאליות.

בעקבות צו איסור פרסום חקירת אסון הזפת בפברואר השנה, פנה גלובס עם כלי תקשורת נוספים בבקשה לצמצם את הצו בשם העניין הרב לציבור והנטל הכלכלי שנפל על כתפי משלם המסים שנאלץ לממן את פינוי המפגע. בעקבות הפניה, ביטל בית המשפט את צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על פרטי הפרשה.

הצפת נושאים בעלי חשיבות ציבורית:
משפט וכלכלה

21.03.21
בעקבות עתירת גלובס: הדיונים בתביעת הפיצויים נגד אייל גולן יתקיימו בדלתיים פתוחות
גלובס וגופי תקשורת נוספים עתרו לפתיחת דלתות בית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת לחשוף בפני הציבור את טענותיהן של שלוש מהמתלוננות נגד הזמר אייל גולן והמשטרה, לפיהן נמצאו ליקויים וכשלים בחקירת התיק. לשיטתנו, אין ספק שיש בפרסום הטענות והממצאים לגבי החקירה עניין ציבורי וחשיבות ציבורית ראשונים במעלה.

26.07.20
בעקבות תחקיר G: קידום תיקון חוק "לא תעמוד על דם רעך"
חוק "לא תעמוד על דם רעך" מחייב לסייע לאדם במצוקה, אבל לא מפצה כראוי את מי שמסייע ונפגע בעצמו בעקבות זאת. מגזין G ערך תחקיר מיוחד על הנושא, ובעקבותיו הגיש ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס הצעת חוק פרטית לפיה ישוו את ההכרה בנפגעים ובחללים שהושיטו עזרה לאדם הנמצא בסכנה לזכויותיהם של נפגעי פעולות איבה. בדצמבר 2020 עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה.

27.07.20
חשיפה: פרקטיקות אשראי בנקאי שנויות במחלוקת
מסמך בלעדי שהגיע לידי גלובס סיפק לציבור הצצה לאופן שבו התקבלו החלטות בבנק הפועלים בכל הנוגע לאשראי שהועמד לבעל השליטה ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. הדוגמא הנקודתית הזו מעלה סימני שאלה לגבי התנהלות הבנקים מול קבוצה מצומצמת של לווים בעלי כוח והשפעה ומאפשרת ביקורת ציבורית בנושא. 

גילוי מלא: רכישת המניות ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1997 נערכה על ידי חברה משותפת של משפחת פישמן ומשפחת בר און. כיום מדובר בהחזקה עקיפה ומשורשרת ללא זיקה אפקטיבית למניות "ידיעות אחרונות". ידיעות אחרונות לרבות "כלכליסט" מקבוצת "ידיעות אחרונות" וגלובס הם עיתונים מתחרים.

21.01.21
חשיפת מסמכי הוועדה שבחנה את סוגיית מתן האשראי לאליעזר פישמן ולגורמים אחרים בערבותו האישית
לאחר חודשים ארוכים שבהם ניהל גלובס מאבק משפטי להסרת חיסיון מתביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים שלו בגין אשראי שניתן לאיש העסקים אליעזר פישמן, קיבל ביהמ"ש את עמדת גלובס וקבע כי פומביות הדיון חשובה יותר מהאינטרסים של הבנקים והלווים. לגלובס הועברו באופן בלעדי מסמכים מדיוני ועדה שבחנה את הנושא.

21.01.21 | חשיפת מסמכי הוועדה שבחנה את סוגיית מתן האשראי לאליעזר פישמן ולגורמים אחרים בערבותו האישית

גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין" המחזיקה (100%) בעיתון גלובס. 

27.10.20
עתירה מינהלית לפרסום הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה על הקורונה
גלובס וכלי תקשורת נוספים עתרו ביחד עם התנועה לחופש המידע לבית המשפט בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה, וכן את חומרי הרקע ששימשו להחלטות בעניין המאבק בהתפשטות הנגיף. בהיעדר נתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן נפגע משמעותית אמון הציבור במוסדות השלטון, שהוא מעמודי התווך של משטר דמוקרטי.

שיתופי פעולה

מתחילת משבר הקורונה, יצרנו עשרות שיתופי פעולה לקידום המגזר העסקי והשלישי, לקידום פריון וצמיחה כלכלית בישראל. הנה כמה מהם:

 

ליצירת ערך משותף ולקידום מטרות חברתיות-עסקיות: impact@globes.co.il

ועידות וכנסים 2020-2021

בשנה החולפת קיימנו עשרות כנסים וועידות בפורמטים שונים. דגמנו כאן חלק קטן מהן.
ועידות גלובס מובילות שיח כלכלי בתחומים שיש להם השפעה ורלוונטיות לקהל הקוראים, למגזר העסקי ולחברה הישראלית. הוועידות מתקיימות בשיתוף פעולה מסחרי עם עסקים וארגונים שונים. בכל הנוגע לסיקור הוועידות - למערכת גלובס שיקול דעת בלעדי לגבי רלבנטיות התכנים והערך לקוראי גלובס.

 

פרק ג' | קוד אתי ונהלים03

הקוד האתי של גלובס

אחריות ציבורית, אמינות, הגינות ויושרה

1. אנו מחויבים, מתוך אחריות ציבורית, לשאוף בעבודתנו להגינות, ליושרה, לאמינות ולשקיפות.

2. נשאף להציג מגוון דעות ותכנים בנושאים שונים.

3. אם נביע דעה אישית, נעשה זאת באופן שיבטיח כי אדם סביר יוכל להבין שמדובר בהבעת דעה.

4. נקפיד על תרבות הכתיבה, הדיבור והדיון ועל כבודם של המשתתפים בו.
עצמאות, אי–תלות, מניעת משוא פנים וניגודי עניינים.

5. נשאף להימנע מניגוד עניינים, הן בדרכי השגת מידע והן בפרסומו לציבור.

6. נקפיד להימנע מהשפעה של אינטרסים ולחצים פוליטיים, כלכליים ואחרים, חיצוניים או פנימיים, על עבודתנו.

7. לא נמנע מלפרסם דבר הראוי לפרסום, לפי שיקול דעתנו המקצועי.

8. לא נעמיד את עצמנו במצב שבו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותינו כעובדי העיתון וככותבי המערכת הקבועים לבין אינטרס מכל סוג, שלנו או של קרובינו. במקרים שבהם קיים אינטרס מקצועי משמעותי שנעסוק בנושא שיש לנו בו ניגוד עניינים כאמור, נפנה לעורך האחראי ונדווח לו במפורט על כך, והעורך יכריע בסוגיה. החליט העורך לפרסם, נלווה את הפרסום בגילוי בהיר ובצורה בולטת של ניגוד העניינים.

9. פרסום העוסק בנושאים הנוגעים לעיתון, לבעליו, לבעלי מניות בו, למו"ל העיתון, לחברות–אחיות של העיתון, או לאינטרסים אחרים של העיתון, נלווה בגילוי בהיר ובצורה בולטת של האינטרסים, כלכליים או אחרים, הבאים לידי ביטוי בפרסום.

10. פרסום שנוצר או נכתב שלא על–ידי כותבי המערכת הקבועים, ואשר כתבו נתון בניגוד עניינים בפועל או למראית עין עם נושא הכתיבה, נאפשר רק במקרים בהם יש לפרסום ערך משמעותי, ונלווה זאת בגילוי בהיר ובצורה בולטת של ניגוד העניינים.

11. כיוון שליבת עיסוקנו נוגעת למידע רגיש המשפיע על שוק ההון ועל שווקים כלכליים נוספים, לא ננהל, במקביל לתפקידנו כעובדי העיתון, תיק השקעות מכל סוג שהוא, למעט החזקה עיוורת או פסיבית.

12. כאשר נעסוק בעיסוק נוסף, באופן זמני או מתמשך, בתמורה או ללא תמורה, לצד עבודתנו בעיתון, נקפיד על הכללים הבאים:

• אין ניגוד עניינים בין העיסוק הנוסף שלנו לבין עבודתנו העיתונאית, ולא נוצר חשש להטעיית ציבור הקוראים או לפגיעה במוניטין של העיתון ובערכים שאליהם הוא שואף, כפי שהם באים לידי ביטוי בקוד זה.

• לא נעסוק בעיסוק שהוא במהותו תשדיר פרסום, יחסי ציבור או שירות דומה אחר, בין שבתחום מומחיותנו ובין שלאו, בין שבתשלום ובין שללא תמורה.

• לא נעסוק בייעוץ פיננסי, בייעוץ בהשקעות או בניהול כספים למעט למען עצמנו או קרובינו.

• אם העיסוק הנוסף הוא באמצעי תקשורת אחר, נוודא שאין בכך כדי לפגוע, בפועל או למראית עין, במחויבותנו כלפי העיתון, ובכל מקרה נהיה כפופים לכללי הקוד האתי של העיתון גם בזמן שנעסוק בעיסוק הנוסף באמצעי תקשורת אחר.

• אם מדובר בעיסוק נוסף שהינו ציבורי או אזרחי באופיו, כגון ועדה ציבורית או עמותה, נקפיד שלא יהיה מדובר בעניין שאנו מסקרים או מתייחסים אליו במסגרת עבודתנו בעיתון.

• אם מדובר בפעילות פוליטית או מפלגתית מכל סוג, נוודא כי אינה משפיעה, אף למראית עין, על עבודתנו, או יוצרת נראות שלפיה העיתון עומד מאחוריה או שהיא מפירה הוראה אחרת מהוראות קוד זה.

13. לא נופיע בכנסים או באירועים פומביים העלולים להשפיע, אף למראית עין, על עבודתנו או שעלולים לערער את אמון הציבור בהיעדר משוא הפנים שלנו, בייחוד כשמדובר בהופעה בפני אישים, חברות או קבוצות המסוקרים דרך קבע בעיתון או מייצגים גורמים כאלה.
ניוועץ מראש בעורך האחראי עלינו באשר לקבלת תשלום וגובהו תמורת ההשתתפות באירועים אלה, ובכל מקרה נמנע מלדווח עליהם בעיתון.

14. לא נבקש ולא נקבל טובת הנאה מכל סוג שיש לה קשר, בין שבמישרין או בין שבעקיפין, לעבודתנו בעיתון, למעמדנו או לקשרים שיצרנו במסגרת עבודתנו בעיתון.

15. בעניין תוכן שיווקי נקפיד על הכללים הבאים:

• לא נאפשר שילוב תכנים שעבורם הועברו לעיתון כסף או שווה כסף, במישרין או בעקיפין, באופן מיוחד או כחלק מעסקת פרסום כוללת, אלא רק כאשר שיקול הדעת באשר לשילוב תכנים אלה, ואופן סיקור גופים ואנשים והיקפו, יישארו באופן בלעדי בידי עורך/ת העיתון, ואף אדם או מחלקה אחרת בעיתון לא יוכלו לקבל החלטות באשר לכך.

• נוודא כי תכנים אלה יסומנו בבירור בשם או בסימן אחיד, באופן בולט ובראש הפרסום, הכל בהתאם לאופי הפרסום (בדפוס או במדיה דיגיטלית), וייכתב בהם מי הגוף המממן.

• לא נשתתף בישיבות ובדיונים שבהם נדונות עסקאות לשילוב תכנים שיווקיים. באם נדרשת מומחיותנו המיוחדת בישיבות ובדיונים אלה, לא נשתתף בחלק העוסק בתנאי עסקת השילוב.

דיוק בעובדות

16. נשאף להבטחת דיוק, אמינות ושלמות של המידע שנפרסם. לפני הפרסום נוודא ששקלנו את מכלול העובדות הרלוונטיות. אם נפרסם מידע שאינו שלם או עדכני - נציין זאת.

17. נפרסם הערכות ופרשנויות המבוססות על עובדות ונמנע מהשערות בלתי מבוססות.

18. נשאף תמיד להסתמך על מקורות, אנושיים או אחרים, שנחשפנו אליהם מכלי ראשון.

19. נפעל לציין מקור מדויק (אנושי או אחר) לכל מידע שנפרסם, ובמקרים רלוונטיים נבהיר את הדרך שבה הגיע אלינו המידע מן המקור.

20. אם נצטט ידיעות שנאספו על־ידי סוכנות ידיעות, גם אם יש לנו הסכם עמה, או אם נדווח על אירוע שלא נכחנו בו ומדובר ב"דיווח קבוצתי", נבהיר זאת במפורש.

21. לא נצטט מסמכים או נתונים ללא מקור כאשר יש מקור שאפשר להעניק לו ייחוס או מִזְכה (קרדיט) פומבי הוגן.

22. לא נשתמש בהטעיה להשגת מידע או לקבלת הסכמה למסירת מידע, אלא כשמדובר בדרך חיונית להשגת המידע, וזאת תוך הפעלת שיקול דעת ולאחר שהתקבל אישור הממונה הרלוונטי.

אפיונים

23. לא נציין אפיונים כגון: גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מגדר, עיסוק, העדפה מינית, מחלה, מוגבלות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית, מקום מגורים ומעמד חברתי–כלכלי - אלא אם כן הם נוגעים עניינית לפרסום.

שמירה על כבוד ושם טוב

24. לא נפרסם דבר העלול לפגוע בכבודו של אדם או בשמו הטוב, אלא אם קיים בכך עניין ציבורי ולאחר שווידאנו את אמיתות המידע, ככל שניתן, בהתאם לנסיבות ולהקשר.

25. בפרסום מידע העלול לפגוע בכבודו של אדם או בשמו הטוב, נפנה לקבל את תגובתו זמן סביר לפני הפרסום. התגובה תוצג באופן הוגן כחלק מהפרסום, או זמן סביר לאחריו, אם נמסרה אחרי הפרסום.

26. אם פרסמנו מידע על אודות חשד נגד אדם, מעצרו, הגשת כתב אישום נגדו או הרשעתו, נפרסם בצורה הוגנת גם מידע על הסרת החשד נגדו, שחרורו או זיכויו, אם ביקש זאת או אם אנו סבורים שיש בפרסום זה משום עניין ציבורי.

27. טעויות, השמטות או מידע שגוי שנפלו בפרסום, נתקן במהירות האפשרית, בהגינות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי, ואם הדבר אפשרי נעצור את המשך הפצתם. אם נפגעו שמו הטוב או כבודו של אדם בעטיים, נפרסם במקרים המתאימים גם התנצלות.

הגנת הפרטיות

28. ככלל, נמנע מהשגת מידע בנסיבות שבהן יש לאדם ציפייה סבירה לפרטיות, ללא הסכמתו במפורש או כפי שעולה מנסיבות העניין, אלא אם קיים עניין ציבורי בכך. "השגת מידע" - בדרכים כגון צילום, ציתות או מעקב, באמצעים פיזיים או דיגיטליים.

29. לא נפרסם מידע הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות נתונים על אודות מצב בריאותו או התנהגותו ברשות היחיד, או מידע שהושג תוך פגיעה בפרטיותו של אדם, ללא הסכמתו, אלא אם קיים עניין ציבורי משמעותי בפרסום המידע.

30. בדיווחים על אודות תאונות, אסונות, אירועי אלימות קשה או מלחמה, נאזן בין העניין הציבורי שבדיווח מלא לבין הצורך לנהוג בחמלה כלפי הקורבנות ובני משפחותיהם.

31. ההסכמה המוזכרת בכל סעיפי חלק זה תושג על–ידי כך שנציג את עצמנו כעיתונאי גלובס, או כמי שעובדים בעבור העיתון, ונבהיר כי מדובר במידע העתיד להתפרסם ברבים. מידע שנמסר לאחר הבהרה זאת נראה כמידע שיש הסכמה לפרסמו.

32. כאשר המידע נוגע לקטין מתחת לגיל 16 או במי שמונה לו אפוטרופוס, תידרש בנוסף להסכמתו גם הסכמת ההורה או האפוטרופוס.

33. פרסום מידע על–ידי אדם במקום אחר, כגון ברשת חברתית, לא מהווה בהכרח הסכמה לפרסומו גם בערוצי העיתון.

הגנה על מקורות עיתונאיים וחיסיון מקורות

34. לא נגלה ולא נפרסם מידע שנמסר לנו בתנאי שיישאר חסוי.

35. לא נמסור ולא נפרסם זהות של מקור שנחשף בפנינו בתנאי שיישאר חסוי, ונשאף לוודא כי אין במידע המתפרסם על–ידנו כדי לחשוף את המקור, במישרין או בעקיפין.

36. לא נמסור לרשויות מידע שנאסף במסגרת עבודתנו, אך נשקול מסירתו כאשר מדובר בחקירת פשע חמור.

37. נפעל לאבטחת המידע שנאסוף במהלך עבודתנו.

עריכת מידע

38. עיבוד של מידע ועריכתו, בטכניקות ובאמצעים טכנולוגיים, ייעשו באופן הוגן ובדרך שלא תפגע בשלמות המידע ובדיוקו. אם תצלומים וקטעי וידאו או שמע עברו עריכה משמעותית - נציין זאת במפורש.

39. נציין ונסמן בבהירות פריטי מידע שלא נוצרו על–ידי העיתון או עובדיו, לרבות סרטונים המגיעים ממקורות חיצוניים, תוכן גולשים, תמונות אילוסטרציה, תוכן ארכיוני או תכני מציאות וירטואלית.

הצגת נתונים כמותיים

40. אנו מודעים לערכו של מידע מבוסס נתונים כמותיים, כגון מדדי שוק הון, תוצאות סקרים וצבירי נתונים (datasets), ולהשפעתו האפשרית על הציבור. לכן, נציג נתונים כמותיים בדרך שתאפשר להבין את מקורם, את משמעותם ואת ההקשר שלהם. ככל שהדבר ניתן, נאפשר שקיפות והנגשה לציבור של מסדי הנתונים הגולמיים, ואם נעשה בהם עיבוד - נבהיר זאת.

41. נציג בצורה אמינה ומדויקת השוואות בין נתונים כמותיים, לרבות קורלציה בין משתנים, הצגת נתונים בהקשר היסטורי או ענייני נאות, או בעת שילוב נתונים כמותיים ומידע אנקדוטלי.

42. נקפיד על העמדה צורנית נכונה, מדויקת ואמינה של נתונים כמותיים אם הם מוצגים בצורה גרפית או חזותית.

43. כאשר נפרסם תוצאות סקרים נקפיד לציין את זהות מזמין הסקר, המממן שלו ועורכו, את שיטת המדגם וגודלו, וכן את טווח הטעות הסטטיסטית ונוסח השאלות שהוצגו לנחקרים. אם אנו מזמיני הסקר וזה מיועד להקיף מדגם של כלל האוכלוסייה (כגון סקר בחירות), נקפיד לוודא שגודל המדגם ומשרעת הנבדקים כוללים את כל קבוצות האוכלוסייה ללא הפליה.

כפיפות לקו

44. בכל מקרה של ספק או התלבטות בפרשנות של כללים אלה או ביישומם, או בהחלטה הנגזרת מהם, ניוועץ בממונה עלינו. עבודתנו תיעשה תוך עצמאות מלאה, אך אנו מכירים בחירות העורך האחראי להפעיל שיקול דעת ולקבוע כי שיקול עריכתי גובר על השיקול שראינו לנגד עינינו במסגרת עבודתנו.

45. סעיפי תקנון זה יחולו על העיתונאים, עובדי המערכת, הכותבים הקבועים, העורכים, המנהלים והעובדים בעיתון ועל כל מי שאחראי להפקת תכנים עיתונאיים ולפרסומם במסגרת פרסומי העיתון בכל הערוצים המודפסים והמקוונים וחשבונותיו ברשתות החברתיות.

46. נפעל בחשבונותינו הפרטיים ברשתות החברתיות מתוך הכרה בזיהוי ובמיתוג שלנו כעובדי העיתון, ונקפיד על תרבות דיבור ודיון. כאשר נפרסם מידע הקשור לעבודתנו בעיתון, נקפיד על מימוש הכללים בתקנון זה. נהיה שקופים גם באשר לתיקונים ולמחיקות שנבצע בפרסומינו.

הגדרות

47. "מידע" - כל מידע חזותי, קולי, מודפס או כתוב שאנו אוספים או מפרסמים.

48. "פרסום" - הגשה של מידע לציבור, בכל דרך וערוץ להעברת המידע.

49. מידע שיש בפרסומו "עניין ציבורי" - מידע המשרת את זכות הציבור לדעת ואת יכולתו לקבל החלטות באופן מושכל, כגון מידע על פשעים ומעשי שחיתות, להטעיית הציבור ולהגנה על בטיחותו ובריאותו, או לתפקוד רשויות השלטון ונציגי הציבור.

תהליך כתיבת הקוד האתי

בארבע השנים האחרונות מתקיים בגלובס תהליך מקיף של ארגון מחדש. במסגרתו מנוסחות הגדרות למגוון תהליכים וממשקים, והגדרות ישנות נבחנות שוב.

כעיתון העסקים של ישראל, מדי יום אנחנו בודקים את האופן שבו אנחנו ממלאים את תפקידנו ואת הדרך בה אנחנו מממשים את האחריות שלקחנו על עצמנו. בעקבות כך, לפני יותר משנתיים נקטנו צעד משמעותי: השלמנו את ניסוח הקוד האתי של העבודה העיתונאית בגלובס והפצנו אותו לכלל המועסקים.

הקוד האתי נועד לבסס כללים ונהלים אחידים, לסייע בפתרון בעיות שצצות בעבודה השוטפת, לחדד את המחויבות המקצועית והציבורית שלנו, וכפועל יוצא - להגביר את האמון בינינו לבין קהל הקוראים וכלל מחזיקי העניין.

גיבוש הקוד האתי ארך כמה חודשים, שבהם מופו הצרכים והדילמות, נבחנו מסמכים שונים שאומצו בכלי תקשורת בארץ ובעולם כגון ה–CCJ (The Committee of Concerned Journalists) והועלו לדיון בעיות אתיות שכיחות המלוות את העבודה העיתונאית בגלובס ובכלל. הקוד נוסח בהלימה לערכי גלובס המתחדש, כפי שהם מופיעים בעמודי החזון והערכים שלנו, והוא הנדבך המגשר ביניהם לבין הנהלים וההנחיות שמכתיבים את העבודה היומיומית.

עיתונות, לבטח בת-זמננו, היא מקצוע דינמי, וכך גם הקוד הוא מסמך נושם, המתעדכן מעת לעת בהתאם להתרחשויות, לצורכי הקוראים ולהערות הציבור.

צוות הכתיבה של הקוד האתי:
› ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
› עו"ד הגר גנין
› פרופ’ יחיאל לימור
› ענת אגמון
› נעמה סיקולר
› חן מענית
› אנדרה טבקוף
› סטלה קורין ליבר
› עמירם ברקת
› מיכל אריאלי
› מיקי לוי
› שחר פוקס
› עמרי זרחוביץ'

העבודה על הקוד החלה בדצמבר 2017, והוא פורסם לראשונה במאי 2019.

נוהלי גלובס

גילוי מלא

במטרה להגביר את השקיפות ואת ואת אמון הציבור בתקשורת, גלובס מפרסם מאז 2017 גילוי מלא של האינטרסים בידיעות הנוגעות לעיתון או שיש בהן קשר מהותי לאחד מבעליו, לבעלי מניות בו, למו"ל העיתון, לחברות אחיות של העיתון או לאינטרסים אחרים של העיתון.

כללי הגילוי המלא:

• הגילוי המלא שם דגש על אינטרסים כלכליים מהותיים הנוגעים לאדם עצמו או לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה בלבד.

• הגילוי המלא צריך להיות ענייני, מדויק ואמין. יש להימנע משימוש יתר בו עד כדי טהרנות ובאופן שאינו מבחין בין עיקר לטפל ויש בו חדירה מיותרת לפרטיות.

• הגילוי המלא יופיע לצד הידיעה בעיתון המודפס והדיגיטלי, ובאתר גלובס.

• הגילוי המלא מתעדכן באופן שוטף. מטבע הדברים, הוא דורש שיקול דעת: כיצד נכון לאזן בין השאיפה לשקיפות לבין הזכות לפרטיות.

בטבלה המופיעה בהמשך מרוכזים המקרים שבהם נדרשת המערכת לפרסם גילוי מלא כיום. כאשר מתעורר ספק לגבי עדכניות הגילוי המלא, ישנה חובת התייעצות עם עורך אחראי, עם עורכת גלובס או עם סגנה, ובמקרים מיוחדים גם עם יועצי אתיקה.

הגילוי מתייחס לעבודת המערכת וכל השפעה רלוונטית עליה. הגילוי אינו מתייחס לנתונים כספיים של גלובס ו/או הליכים משפטיים שאינם משפיעים על המערכת, כאמור.

הזכות להישכח

ברוח הקוד האתי של גלובס, התובע שמירה על כבוד האדם, על שמו הטוב ועל פרטיותו, גלובס ישקול בנסיבות מסוימות להסיר פרסום הנוגע להליכים פליליים נגד אדם או לעדכן את המידע שפורסם עליו.

כללי נוהל "הזכות להישכח":

• הפניות ישוגרו למערכת גלובס בכתב ובצירוף מסמכים רלוונטיים לכתובת המייל: justice@globes.co.il, והמערכת תעשה מאמץ לטפל בבקשה בתוך 14 יום.

• כל בקשה תועבר לעיון הייעוץ המשפטי של גלובס. כאשר אין חובה משפטית להסיר את הפרסום, המערכת תשקול בחיוב הסרה או עדכון כאשר מדובר באנשים פרטיים שכשלו פעם אחת, לפני שנים רבות, בעבירות לא קשות, ואזכור ההרשעה כעת גורם להם עוול גדול.

• גם ללא פנייה, מערכת גלובס תפעל ככל יכולתה לעדכן פרסומים הנוגעים לאדם שזוכה באופן מלא. בראש הידיעה יצוין שהאדם זוכה מהאישום נגדו לאחר שהידיעה התפרסמה.

• מערכת גלובס שומרת לעצמה את שיקול הדעת כשמדובר בזיכוי חלקי, ובכל מקרה התיקונים ייעשו בהיוועצות עם עורכת העיתון או מי מטעמה, ועם היועצים המשפטיים של גלובס.

בקשת תגובה

בקשת תגובה היא חובה עיתונאית שנועדה להעניק למי שעלול להיפגע מפרסום מסוים את ההזדמנות להתגונן. מעבר לכך, בקשת תגובה וקיום שיחת רקע מעשירים את הסיפור העיתונאי ומאפשרים להציג אותו על כל מורכבותו.

כללי בקשת התגובה:

• בכל כתבה או טור רלוונטיים המתפרסמים בעיתון המודפס או באתר גלובס, חלה חובה על הכתב או הכותב לבקש תגובה מכל מי שעלול למצוא עצמו נפגע.

• בקשת התגובה צריכה להיעשות זמן סביר לפני הפרסום. התגובה תוצג באופן הוגן כחלק מהפרסום, או זמן סביר לאחריו, אם נמסרה אחרי הפרסום.

• על העורך האחראי לכתבה לוודא מראש מיהם הגורמים שמהם מבקשים תגובה, ולהביא זאת בחשבון בתהליך העריכה וההפקה.

• בקשת תגובה היא הכרחית גם כשמדובר בסיפור משני בתוך הסיפור הכולל.

חזקת החפות ואיסור השפלה

כחלק מתפיסה של סיקור עיתונאי השומר על כבוד האדם, גלובס מפרסם הודעה על חזקת החפות לצד כל אזכור של אדם החשוד או המואשם בפלילים. הנוהל נועד למנוע השפלה של מי שהסתבך בחשדות פליליים תוך כדי הדיווח, ומזכיר שאין זה תפקידה של התקשורת להיות השופט והתליין של החשודים ושל הנאשמים.

כללי נוהל חזקת החפות:

• הכלל המנחה הוא שכל פרסום - בין שמדובר בחשד ראשוני ובין שמדובר בחקירה או כתב אישום ומהלך המשפט - דורש תוספת פסקה בולטת של חזקת החפות. הנוסח יהיה בהתאם לשלב המשפטי שבו נמצא ההליך.

• חזקת החפות תפורסם לא רק בעת סיקור ישיר של ההליך הפלילי, אלא גם כאשר יש אזכור עקיף של החשדות נגד חשוד/ה כזה או אחר/ת, גם אם מדובר בשורה קצרה בכתבה העוסקת בעניין אחר לחלוטין.

• הנוהל כולל איסור על שימוש בתמונות משפילות.

התנהלות ברשתות החברתיות

עיתונאי גלובס הם עיתונאי גלובס בכל מקום, ולכן כדי למנוע פגיעה במותג ובערכים שהוא מבקש לקדם, עליהם לפעול בהתאם לכללי האתיקה שלו גם בחשבונות הפרטיים שלהם ברשתות החברתיות.

כללי ההתנהלות ברשתות החברתיות:

• חדשות וחידושים בתחום העבודה של העיתונאי יפורסמו תחילה בפלטפורמות הדיגיטליות של העיתון ורק לאחר מכן בחשבון הפרטי. בכל מקרה, דיוק עדיף על מהירות.

• לפני העלאת תוכן לרשתות החברתיות או קידום תוכן באמצעות לייקים, שיתופים וכו', נשאל את עצמנו אם היינו כותבים דברים דומים בפלטפורמות הרשמיות של גלובס, כיצד קוראי הפיד שלנו עשויים לתפוס אותנו והאם מה שנכתב עשוי להשפיע על עמיתינו בגלובס בעשיית עבודתם נאמנה או עשוי לשנות את דעת קוראי התוכן על העיתון.

• כאשר מגיבים לביקורת, מרגיזה ככל שתהיה, יש לעשות זאת לאחר מחשבה ולהתמקד בחלקים המפרים של הוויכוח.

• כשמוחקים או מתקנים תוכן שכבר הועלה, יש להיות שקופים ולכתוב את דבר התיקון/מחיקה בציוץ או בפוסט עוקב, בדומה לנוהל של התוכן המערכתי בגלובס, לפיו תיקון נשאר גלוי ושקוף - ולא נמחק.

 

להורדת טבלת הגילוי המלאה ב-PDF