כלכלת אקלים וסביבה

הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ • הנזק שנובע מהעיכוב מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה • הממשלה כבר פספסה את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואין לה תוכנית ממשית לשינוי הנדרש למשק האנרגיה בעידן משבר האקלים

מדעני ארגון המטאורולוגיה העולמי הזהירו כי עד שנת 2026, קיים סיכוי של 50% שנגיע לסף שהתחממות גבוהה ממנו - תוביל לעלייה חדה בהסתברות לאירועי קיצון ולהגעה לנקודות אל־חזור במערכות המייצבות את האקלים בכדור הארץ • "התנאים שאנחנו רואים באילת יתפשטו לאזורים נוספים בארץ", מתריע פרופ’ דניאל רוזנפלד, מדען אקלים מהאוניברסיטה העברית

הטמפרטורה ברחבי המדינה תעלה עוד לפני סוף המאה ב־4.5-2.3 מעלות צלזיוס, ואירועי קיצון יהפכו בשנים הקרובות לעוצמתיים, ממושכים ומסוכנים יותר • מזג האוויר החם במיוחד כבר קושר לשורה ארוכה של בעיות בריאות ולפגיעה בכלכלה, בחקלאות וברווחה, אבל לרשויות אין תוכנית להתמודדות עם החמרת הבעיה הלוהטת

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום בחוק האקלים, לאחר שבחודשים האחרונים רוככו בו סעיפים משמעותיים, ויעדי הפחתת הפליטות בו הפכו גמישים ולא מחייבים • לגלובס נודע כי באוצר דורשים להחזיר את החוק לוועדת השרים לפני הקריאה השלישית, כדי להחליש את יכולתם של חברי הכנסת לבצע בו שינויים • גם בהתאחדות התעשיינים מבקשים לבצע שינויים ברגע האחרון

פרויקט rewilding של החברה להגנת הטבע, יישובי עמק בית שאן וכפר רופין הצליח לשקם קרקע מזוהמת ולהחזיר את המגוון הביולוגי לאזור • זו אחת הדרכים המהירות והזולות להתמודדות עם משבר האקלים, ויש בארץ עוד 5,000 דונם של קרקעות שמחכות לתורן • פרויקט חג

בזן, החברה המובילה במדד הזיהום של המשרד להגנת הסביבה בשנה האחרונה, רוצה לשכנע את בני דור ה-Z להפחית את פליטות הפחמן שלהם, באמצעות אפליקציה חדשה שמפתח דן חמיצר • בזן השקיעה במיזם החדש מיליון דולר, וחמיצר גייס לייעץ לו אנשי אקדמיה וסביבה

למרות הפגיעה הסביבתית הצפויה, משרד התרבות והספורט בחר לקיים מרוץ אופנועים במדבר • ברשות הטבע מסבירים כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב בשטח לקדמותו • משרד התרבות והספורט: "האירוע תרם רבות למדינת ישראל ולהסברה הבינלאומית"

הדיון בחוק האקלים נדחה ויעלה רק לאחר פסח • במשרדי הממשלה התקשו להגיע להסכמות וסעיפים רוככו • בארגוני הסביבה חלוקים בנוגע לקידום החוק כפי שהוא וחלקם טוענים כי ישמש כלי "גרינווש" עבור הממשלה • משרד החקלאות ביקש ברגע האחרון לבלום את קידום החוק לחודש לפחות

במטרה ליישר קו עם הדוחות המדעיים בנוגע למשבר האקלים, אוניברסיטת בן גוריון תסיט השקעות מפחם ונפט לטובת אנרגיה מתחדשת • בעתיד תבחן את כלל תיק ההשקעות בראי אקלימי • נשיא האוניברסיטה: "משבר האקלים הוא אתגר שמשפיע על כולנו"

בנק ישראל קבע היום כי ישראל לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, לפיהם הפליטות יפחתו ב-27% עד 2030 וב-85% עד 2050 • בבנק מדגישים את חשיבתו של מס הפחמן, הנמצא על שולחנה של ועדת הכספים ללא צפי לקידום, ואף מציינים שישראל תוכל לחמוק מחובותיה להפחתת פליטות, באמצעות מנגנוני קיזוז מול מדינות אחרות

דוח האקלים החדש של האו"ם הדגיש את חשיבות בלימת ההתחממות הגלובלית, ובנקים ומוסדיים בעולם כבר דורשים מחברות להציב יעדים כתנאי למתן אשראי והשקעות • אבל בינתיים, שורה של אתגרים מקשה על החברות להציב יעדים מבוססים ומתוקפים מדעית

באיחור של 3 שנים ורק לאחר התערבות בג"ץ, הממשלה תגיש בקרוב תוכנית לאומית למאבק בזיהום האוויר • לגלובס נודע כי בשל התנגדות האוצר, הוסר ממנה סעיף שעוסק בהפחתת התמרוץ לרכישת מכוניות מזהמות, על אף הפגיעה החמורה בחיי אדם • זאת, למרות התחייבויות השרים • מחקר חדש: תינוקות ישראלים בסיכון בשל חשיפה לזיהום אוויר

גם בשנת 2021 ישראל לא הצליחה להגיע ליעד 10% של ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, יעד שכבר הוחמץ שנה קודם לכן  • במשרד האנרגיה מציגים מדד חישובים שונים וטוענים כי הנתון עמד על 8.1%, אך בשוק האנרגיה טוענים שמדובר בהערכה המייפה את המציאות • הכישלון בהשגת היעדים הישנים, עלול להתרחש גם ב-2022

מילים בלי מעשים: ממשלת ישראל לא אישרה תוכנית יישומית להפחתת פליטות, כפי שעשו מדינות העולם, והצהרת בנט בוועידת האקלים בגלזגו על יעד של אפס פליטות נטו עד אמצע המאה, נותרה ככותרת • גם תוכניות יומרניות פחות לא מקודמות • המשרד להגנת הסביבה: "בכוונתנו לפעול להביא לאישור ממשלה את תוכנית היישום"

פאנל המדענים הבין ממשלתי לשינויי אקלים מפרסם דוח חמור על חוסר ההיערכות של המדינות להתמודדות עם שינויי האקלים • השינויים גרועים יותר ממה ששיערו מדענים לפני שני עשורים, ומתקדמים במהירות: הם יכו בעוצמה רבה יותר בעולם, כבר בעשורים הקרובים • בקו החזית: הילדים, שיחוו עולם בו אירועי הקיצון יתרבו, לצד התמעטות של משאבים החיוניים לקיום החברה האנושית

כימיקלים מסוג PFAS נמצאים במוצרים פופולריים רבים שניתן למצוא כמעט בכל בית בעולם • אף שהסכנות הבריאותיות מחשיפה אליהם ידועות שנים, עד כה ישראל לא עמדה בהתחייבויות הבינלאומיות שלה ולא קבעה רגולציה בנושא, ואף ננזפה על ידי ה-OECD • כך מסכנים כימיקלים את הציבור, בזמן שהרשויות הישראליות מתמהמהות