כלכלת אקלים וסביבה

במטרה ליישר קו עם הדוחות המדעיים בנוגע למשבר האקלים, אוניברסיטת בן גוריון תסיט השקעות מפחם ונפט לטובת אנרגיה מתחדשת • בעתיד תבחן את כלל תיק ההשקעות בראי אקלימי • נשיא האוניברסיטה: "משבר האקלים הוא אתגר שמשפיע על כולנו"

בנק ישראל קבע היום כי ישראל לא תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, לפיהם הפליטות יפחתו ב-27% עד 2030 וב-85% עד 2050 • בבנק מדגישים את חשיבתו של מס הפחמן, הנמצא על שולחנה של ועדת הכספים ללא צפי לקידום, ואף מציינים שישראל תוכל לחמוק מחובותיה להפחתת פליטות, באמצעות מנגנוני קיזוז מול מדינות אחרות

דוח האקלים החדש של האו"ם הדגיש את חשיבות בלימת ההתחממות הגלובלית, ובנקים ומוסדיים בעולם כבר דורשים מחברות להציב יעדים כתנאי למתן אשראי והשקעות • אבל בינתיים, שורה של אתגרים מקשה על החברות להציב יעדים מבוססים ומתוקפים מדעית

באיחור של 3 שנים ורק לאחר התערבות בג"ץ, הממשלה תגיש בקרוב תוכנית לאומית למאבק בזיהום האוויר • לגלובס נודע כי בשל התנגדות האוצר, הוסר ממנה סעיף שעוסק בהפחתת התמרוץ לרכישת מכוניות מזהמות, על אף הפגיעה החמורה בחיי אדם • זאת, למרות התחייבויות השרים • מחקר חדש: תינוקות ישראלים בסיכון בשל חשיפה לזיהום אוויר

גם בשנת 2021 ישראל לא הצליחה להגיע ליעד 10% של ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, יעד שכבר הוחמץ שנה קודם לכן  • במשרד האנרגיה מציגים מדד חישובים שונים וטוענים כי הנתון עמד על 8.1%, אך בשוק האנרגיה טוענים שמדובר בהערכה המייפה את המציאות • הכישלון בהשגת היעדים הישנים, עלול להתרחש גם ב-2022

מילים בלי מעשים: ממשלת ישראל לא אישרה תוכנית יישומית להפחתת פליטות, כפי שעשו מדינות העולם, והצהרת בנט בוועידת האקלים בגלזגו על יעד של אפס פליטות נטו עד אמצע המאה, נותרה ככותרת • גם תוכניות יומרניות פחות לא מקודמות • המשרד להגנת הסביבה: "בכוונתנו לפעול להביא לאישור ממשלה את תוכנית היישום"

פאנל המדענים הבין ממשלתי לשינויי אקלים מפרסם דוח חמור על חוסר ההיערכות של המדינות להתמודדות עם שינויי האקלים • השינויים גרועים יותר ממה ששיערו מדענים לפני שני עשורים, ומתקדמים במהירות: הם יכו בעוצמה רבה יותר בעולם, כבר בעשורים הקרובים • בקו החזית: הילדים, שיחוו עולם בו אירועי הקיצון יתרבו, לצד התמעטות של משאבים החיוניים לקיום החברה האנושית

כימיקלים מסוג PFAS נמצאים במוצרים פופולריים רבים שניתן למצוא כמעט בכל בית בעולם • אף שהסכנות הבריאותיות מחשיפה אליהם ידועות שנים, עד כה ישראל לא עמדה בהתחייבויות הבינלאומיות שלה ולא קבעה רגולציה בנושא, ואף ננזפה על ידי ה-OECD • כך מסכנים כימיקלים את הציבור, בזמן שהרשויות הישראליות מתמהמהות

חברת קצא"א טוענת כי אך ורק היא עצמה רשאית לקבוע את כמות הנפט שתשנע דרך מפרץ אילת, ודורשת מביהמ"ש לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה • לפי קצא"א, בהסתמך על היתרי עבר, היא רשאית לממש באופן מלא את ההסכם השנוי במחלוקת להפיכת ישראל לגשר יבשתי לנפט מאיחוד האמירויות לעולם

השרה אלהרר הכריזה כי חיפושי נפט הם "מקור מזהם שאין לו יותר מקום" וכי לא יינתנו עוד רישיונות לחיפושי נפט ביבשה ובים, אך הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה הודיע לחברות שפיר הנדסה וארבל חיפושי נפט בערבה כי רישיונן יוארך בשנה נוספת • התושבים זועמים: "אזור שכולו תיירות, חקלאות טבע, נוף ואנרגיות נקיות בשום אופן לא מוכן לערבב בתוכו חיפושי נפט ובטח שלא קידוחים"

כחלק מהרפורמה ברישוי עסקים, פרסמו משרדי הגנת הסביבה והאוצר תזכיר חוק בנושא • היתרים הנוגעים לסביבה יאוחדו להיתר אחד, שיונפק אחת לעשור • בחסות הרפורמה, מעל הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה תוצב ועדת השגות בדרג מנכ"ל, אליה יוכלו לפנות החברות כדי לזכות בהקלות • למרות שהמשרד יקבל תוספת כוח אדם, כלל לא בטוח שיתווסף כוח אדם למטרות אכיפה ופיקוח

הדיווחים על כתם נפט גדול בים סמוך לחופי נתניה תפסו את הרשויות כמעט באותה הנקודה שבה היו לפני אסון הזפת הגדול בשנה שעברה • למרות שורת המלצות, ועדות, ואפילו נזיפה של מבקר המדינה, התוכניות הלאומית למוכנות לתקרית זיהום ים בשמן לא תקועה מאז 2008, התקציבים לא זורמים ומערך הניטור כמעט ולא קיים

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בשם הציבור נגד חברה שפעילותה פגעה במשאב טבע? • היועץ המשפטי התייצב לצד טבע בתביעה שהוגשה נגדה, אך השופט לא קיבל את העמדה כי יש לדחותה על הסף, ואף קבע כי "לא מדובר בבקשת סרק, סביר שלזיהום יש השפעה על הציבור כולו"

הממשלה צריכה לבחון כיצד ניתן לחייב את השלטון המקומי ביעדי הפחתת הפליטות, אילו סמכויות נדרשות ואילו תקציבים נדרשים

לאחר שנים שבהן כריתת עצים הפכה למכת מדינה, תוכנית ממשלתית חדשה לקירור הערים רוצה לדרבן את ראשי הערים לנטוע עצים על המדרכות • אבל בתוכנית יש חוסרים ומגבלות, והדרך ליישומה עוד ארוכה • סעיף אחד דווקא עלול להפוך את היד על הדק הכריתה לקלה יותר

ד"ר קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, התייחס לתפקידה של המערכת הפיננסית במאבק במשבר האקלים במפגש עם הרגולטורים הפיננסיים בישראל והמשרד להגנת הסביבה • "מצד הממשלות, המהלך המרכזי שיכול לסייע בהיערכות הסקטור הפיננסי הוא קביעת יעדי הפחתות פליטת גזי החממה לצד החדירה של אנרגיות מתחדשות"