כלכלת אקלים וסביבה | בדיקת גלובס

ישראל היא היחידה ב-OECD שלא מפרטת איך תעמוד ביעדי האקלים

מילים בלי מעשים: ממשלת ישראל לא אישרה תוכנית יישומית להפחתת פליטות, כפי שעשו מדינות העולם, והצהרת בנט בוועידת האקלים בגלזגו על יעד של אפס פליטות נטו עד אמצע המאה, נותרה ככותרת • גם תוכניות יומרניות פחות לא מקודמות • המשרד להגנת הסביבה: "בכוונתנו לפעול להביא לאישור ממשלה את תוכנית היישום"

ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים בגלזגו, בנובמבר 2021 / צילום: Unsplash, Alastair Grant
ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים בגלזגו, בנובמבר 2021 / צילום: Unsplash, Alastair Grant

ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שלא פירטה עד היום כיצד תעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה הצנועים שהציבה לעצמה, ולא טרחה להגיש תוכנית מפורטת בנושא לאו"ם כפי שעשו מדינות העולם לפני ועידת האקלים השנתית שהתקיימה בחודש נובמבר בסקוטלנד. את התוכנית המפורטת, עדכנו מדינות העולם במסמך ה-NDC’s שהגישו לאו"ם כמתחייב, עוד במהלך הקיץ. כך, לפי בדיקת גלובס, בזמן שמתפרסם דוח חמור של פאנל המדענים הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC), בו מזהירים המדענים המובילים בעולם כי פעולה חלקית מצד הממשלות לבלימת משבר האקלים כבר "איננה אופציה". לדבריהם היא מסכנת רבים, כמו גם את מערכות כדור הארץ.

בחודש יולי, אישרה הממשלה הצעה למעבר לכלכלה דלת פחמן, כדי ליישר קו עם מדינות העולם, ולקבוע יעדים להפחתת הפליטות. הממשלה הסתפקה ביעדים צנועים תחילה: צמצום פליטות גזי חממה בשיעור של 85% עד שנת 2050 ביחס לפליטות בשנת 2015, וצמצום של 27% בלבד בפליטות עד תום העשור הנוכחי, למרות תמימות הדעים המדעית לפיה האנושות נדרשת לקצץ כמחצית הפליטות עוד בעשור הנוכחי כדי לא לחצות רף התחממות של מעלה וחצי, ולהימנע מעליית ההסתברות לאירועי קיצון אקלימיים הרסניים.

בסוף אוקטובר, זמן קצר לפני שהמריא ראש הממשלה נפתלי בנט לוועידת האקלים של האו"ם בגלאזגו שבסקוטלנד כדי לנאום לצד מנהיגי העולם על בימת המכובדים, הוחלט ליישר קו עם המדינות המתקדמות בעולם כדי לא להביך את ישראל בפני המדינות המפותחות, ולהכריז על יעד של אפס פליטות נטו עד אמצע המאה. כך עשו עד הנקודה ההיא מרבית המדינות המפותחות בעולם, ובהן ארה"ב, קנדה, צרפת, אוסטרליה, גרמניה, אירלנד, אתיופיה ועוד.

אך למרות שבהכרזתו המשותפת בנושא עם שרת האנרגיה קארין אלהרר, הכריז בנט כי "בחודשים האחרונים התבצעה עבודת מטה נרחבת במטרה לגבש תוכנית פעולה להגעה ליעד אפס פליטות עד שנת 2050", עד היום ההצהרה נותרה בגדר הודעה לעיתונות בלבד. הממשלה טרם הציגה כל תוכנית ליישומה בפועל, ואף לא טרחה לקבע אותה בהחלטה רשמית בממשלה. גם להחלטה הצנועה שאושרה בממשלה בעניין הפחתת הפליטות, אין ערובה לביצוע. כדי להביא לכדי יישום את החלטת המעבר לכלכלה דלת פחמן, קבעה החלטת הממשלה 171 כי ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, תרכז תוכנית לאומית לביצוע הצעדים שהוכרזו, וזו תגיש תוכנית מפורטת, עד ה-25 בינואר. גם חודש לאחר הדד ליין שהציבה הממשלה לעצמה, המשימה לא הושלמה.

גם תוכנית 100 הצעדים מעולם לא אושרה

לא בכך מסתכמות ההבטחות שנותרו על הנייר בלבד, לעת עתה. בטרם יציאת המשלחת הישראלית הגדולה לכנס האו"ם, הצטרפה להחלטת בנט תוכנית נוספת. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הציגה בחגיגיות לעיתונות את תוכנית 100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים. "תוכנית הענק", כך כונתה, כללה גם איגוד של צעדים רבים שכבר הוכרזו בעבר ומתוקצבים. התוכנית הוצגה לממשלה, אך מעולם לא אושרה על ידה. החלטות ממשלה, כידוע, אינן מחייבות את הממשלה אלא בעיקר מהוות הצהרת כוונות, והממשלה נדרשת להציג תוכנית מפורטת לביצוען. לתוכנית 100 הצעדים, אין מתווה ברור ליישום. גם מס הפחמן, תוכנית הדגל של המשרד להגנת הסביבה להפחתת הפליטות, מתמהמה בוויכוחים מאחורי הקלעים בין המשרדים להתאחדות התעשיינים, וטרם אושר.

תוכנית נוספת הכוללת סעיפים שיסייעו בהפחתת הפליטות אך מתמהמהת, היא התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. המשרד להגנת הסביבה צריך היה, כך לפי חוק, לעדכן את התוכנית בשנת 2018, אך לא עשה זאת עד היום. רק לאחר שארגון "אדם, טבע ודין" הגיש עתירה לבית המשפט בנושא, הצהיר המשרד ב-22 בדצמבר, שיעשה זאת בתוך חודשיים, ופירט לתקשורת כי התוכנית תכלול התייחסות למעבר לשימוש באנרגיה ירוקה וקידום כלכלה דלת פחמן ותחבורה נקייה - פעולות קריטיות לא רק להפחתת זיהום אוויר קטלני, אלא גם לשם הפחתת פליטות הפוגעות באקלים. עד כה, הדבר לא בוצע.

פליטות של מדינה גדולה הרבה יותר

למרות גודלה הקטן של ישראל, פליטות גזי החממה שלה דומות למדינה בסדר גודל בינוני. לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2019 הפליטה לנפש בישראל עמדה על 8.9 טון - גבוהה ב-36% מהפליטה לנפש באיחוד האירופי. בעוד שהאוכלוסייה בישראל מהווה 0.11% מאוכלוסיית העולם, הרי שפליטות גזי החממה שלה הן 0.18% מהפליטות בעולם. לכן, היערכות למשבר האקלים היא לא רק עניין של שיפור איכות חיי האזרחים ובריאותם, אלא גם עניין של שותפות במאמץ העולמי, וטיפול בזיהום לו אחראית ישראל באופן ישיר.

עד היום ישראל החמיצה כמעט את כל היעדים שהציבה לעצמה בנושא ואף גררה נזיפה של מבקר המדינה על פני מאות עמודים, בהם בדק את היערכותה למשבר האקלים ופעילותה להפחתת הפליטות. המבקר סיכם את העשור האחרון, כך: "הפעילות שנוקטת ישראל בתחום, נעה בטווח שבין פיגור לאפס. ישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים מאוד למעבר לאנרגיה מתחדשת, וגם אותם היא מחמיצה שנה אחר שנה. בשנת 2020, אמורה הייתה רשת החשמל להתבסס ב-10% אחוזים על ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, אך גם ב-2021, ישראל בקושי הצליחה להגיע ל-7%, כך לפי ההערכות. יעדים להפחתת הפליטות, לא יכולים להתממש כיום ללא מעבר לאנרגיה מתחדשת, וגם במבט צופה פני עתיד, לישראל אין תוכנית יישומית להשגת היעד של 30% המתחדשות שהציבה לעצמה לשנת 2030, ובשל התנגדות משרד האנרגיה, אין יעד קבוע לשנת 2050, בה לפי ההצהרות על הנייר - אמורה ישראל לאפס את פליטות גזי החממה שלה.

ארגוני הסביבה: "יעדי הפחתת הפליטות עלובים"

בארגוני הסביבה, זועמים על ההתמהמהות וחוסר המעש של הממשלה בנושא. יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אומר לגלובס: "ממשלת ישראל חייבת להתאפס. לא די בכך שיעדי הפחתת הפליטות שלנו עלובים ביחס לעולם המערבי, הממשלה מבזה את עצמה בכך שגם לא עמדה בהחלטותיה שלה עצמה ולא פרסמה תוכנית לעמידה ביעדים מינוריים אלו בלוח הזמנים שהגדירה לעצמה, מבזה את עצמה בכך שהינה המדינה היחידה ב-OECD שלא הגישה ל-IPCC של האו"ם תוכנית כזו, מבזה את עצמה בכך שלא עמדה בלוח הזמנים שהגדיר לה בג"ץ להגשת תוכנית לצמצום זיהום האוויר (שתצמצם גם פליטות גזי חממה) ומבזה את הכרזותיו של רוה"מ בנט בגלאזגו על איפוס פליטות ב-2050, הכרזות סרק שעד כה כלל לא גובו בהחלטת ממשלה או בחקיקה. הביזוי המתמשך הזה חייב להיפסק. הממשלה חייבת להבין שעליה לעבוד עבור אזרחי הארץ הזו ולא עבור התעשיינים, שכן כולנו יחד נסבול מההשלכות החמורות של משבר האקלים, באחד מאזורי העולם שיושפעו ממנו יותר מכל".

בארגון "אדם, טבע ודין" מקדמים חוק אקלים לישראל, בתקווה שמסגרת חוקית הכוללת יעדים לביצוע, תחייב את הממשלה לפעול ולא להסתפק בהצהרות המאושרות בממשלה ונעזבות בצד הדרך. חוק אקלים טרם אושר בכנסת בשל מחלוקות בין המשרדים, ונעשים ניסיונות רבים לרכך את החוק השאפתני שהציג המשרד להגנת הסביבה. תמי גנות, סמנכ"לית בארגון, אומרת: "ישראל צריכה לבחור לאיזה מועדון היא משתייכת - של המדינות המפותחות או של מדינות עולם שלישי. בינתיים, הממשלה מספקת הצהרות בשפע, אבל חוק ותוכניות פעולה קונקרטית, ותקציב מותאם - לא. ככה לא בונים חוסן אקלימי, ולאור ההשלכות הקשות הצפויות לפי דוח ה-IPCC האחרון, מדובר במחיר כבד שישלמו אזרחי ישראל, הרבה מעבר למבוכה מול ה-OECD".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בכוונתנו לפעול להביא לאישור ממשלה את תוכנית היישום, כך שישראל תוכל להשלים את ה-NDC כפי שכבר עשו שאר מדינות ה-OECD האחרות. עדכון היעדים לאיפוס הפליטות, דורש שינויים משמעותיים בניהול משק האנרגיה, התחבורה, התעשייה, הפסולת, החקלאות והערים והמבנים. המשרד להגנת הסביבה פועל ויפעל בשיתוף כלל משרדי הממשלה, על מנת לעדכנם. המשרד אף עבר בשבועות האחרונים ליישום תוכנית 100 הצעדים". כבר כיום חלק נכבד מהצעדים עוגן בהחלטות ממשלה שונות ואנו פועלים יחד עם כלל השותפים להבטיח שכל הצעדים בתוכנית זו מקודמים. המשרד להגנת הסביבה מוביל יחד עם השותפים בממשלה את חוק האקלים, תמחור פחמן ותוכנית לאומית לזיהום אוויר - ובתוכה גם אישור תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה. חוק האקלים כולל גם תוכנית אדפטציה, והוא נמצא בדיונים מתקדמים מול משרדי הממשלה האחרים".