המשרד להגנת הסביבה מקדם: הפחתת הרגולציה הסביבתית על העסקים

כחלק מהרפורמה ברישוי עסקים, פרסמו משרדי הגנת הסביבה והאוצר תזכיר חוק בנושא • היתרים הנוגעים לסביבה יאוחדו להיתר אחד, שיונפק אחת לעשור • בחסות הרפורמה, מעל הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה תוצב ועדת השגות בדרג מנכ"ל, אליה יוכלו לפנות החברות כדי לזכות בהקלות • למרות שהמשרד יקבל תוספת כוח אדם, כלל לא בטוח שיתווסף כוח אדם למטרות אכיפה ופיקוח

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרדי הגנת הסביבה והאוצר פרסמו השבוע להערות הציבור תזכיר חוק לקידום הרפורמה ברישוי הסביבתי, שבמסגרתה יופחת הנטל הרגולטורי המושת על עסקים הנתונים לפיקוח המשרד, בנושאים דוגמת פליטות מהזמות לאוויר, שפכים ושימוש בחומרים מסוכנים ורעלים. מטרת הרפורמה היא לייצר ודאות ארוכת ויציבות רגולטורית ארוכת טווח עבור העסקים, לצד חיסכון כספי. 

לפי משרדי הגנת הסביבה והאוצר, כיום ההוצאות בענפי התעשייה והחשמל להגנה על הסביבה ומתוך כך הציבור, מוערכות בכ-3.7 מיליארד שקל בשנה. הרפורמה תוביל לחיסכון ישיר של כחצי מיליארד שקל בשנה, ולתועלות משקיות עקיפות של 2-3 מיליארד שקל כתוצאה מהתייעלות בשימוש במשאבים. זאת, לצד חיסכון בעלויות בירוקרטיות ישירות של כ-85 מיליון שקל בשנה. לפי המשרדים, עלות זו ביחס לחלק התעשייה בתוצר גבוהה ב-11% מהממוצע במדינות האירופאיות ובכ-15%-23% בהשוואה למדינות המובילות ב-OECD.

היתר שיונפק אחת לעשור

במסגרת הרפורמה, יעוגנו עקרונות הרגולציה האירופית בחקיקה, ויבוצעו שינויים נדרשים בחוק אוויר נקי ובחוק החומרים המסוכנים. ליבת הרפורמה היא איחוד ההיתרים המרכזיים אותם מנפק היום המשרד להגנת הסביבה לעסקים תחת מסגרת אחודה ומתכללת. במצב הנוכחי, היתר פליטה לאוויר ניתן לעסקים שפעילותם כרוכה בזיהום אחת לשבע שנים, היתר רעלים מתחדש בכל שנה, ורישיון עסק אחת לעשור. כשתצא הרפורמה לפועל, יאוחדו כלל ההיתרים הללו להיתר אחד, שיונפק אחת לעשור. התקופה המרבית להיתר הזרמה לים תוארך לעשר שנים, והוא יינתן ככל האפשר באופן מסונכרן להיתר האחוד.

במשרד להגנת הסביבה מקווים שאיחוד ההיתרים יאפשר למשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת, בהתאם לאמות המידה המקובלות במדינות ה-OECD, ולהפחית עומס בירוקרטי וחוסר ודאות עבור העסקים. במסגרת הרפורמה, יתקצרו זמני המענה לעסקים, והמחלקה העוסקת ברישוי במשרד להגנת הסביבה, תתרחב ב-46 תקנים. ואמנם, בארגוני הסביבה חוששים שלא תהיה בכך כל תועלת להידוק הפיקוח על העסקים המזהמים, שכעת יזכו בהארכת היתר לתקופה של עשור, וכך לחיסכון כספי לצד שימור מצב קיים, גם אם ישנם פיתוחים טכנולוגיים משמעותיים המאפשרים הפחתה של זיהום והפחתה של פגיעה בחיי אדם לאורך העשור, בעיקר בתחומי החומרים המסוכנים, עבורם ניתן כעת היתר מדי שנה.

למרות שבמשרד התבצעה עבודה רחבת היקף לבחינת הנדרש ליישום הרפורמה, ולמרות שהעסקים יזכו להקלות גם בתנאים הסביבתיים עצמם, שכן המשרד ינהל סיכונים בין התחומים השונים ויוכל למשל להפחית דרישות בתחום האוויר ולהחמיר דרישות בתחום השפכים כדי לאזן את הדרישות במבט כולל, כלל לא בטוח שבמקביל תתהדק האכיפה על הגופים המזהמים. במשרד להגנת הסביבה כלל לא יודעים לומר האם יוקצו תקנים נוספים למשטרה הירוקה ופעילות האכיפה, וכך גם לפי מסמכי המשרד, התקנים יוקצו לתגבור וייעול הליכי הרישוי (הפחתת הבירוקרטיה עבור העסקים), ולא לפיקוח והגנה על בריאות הציבור והסביבה. גם היום, במשרד להגנת הסביבה לא מרבים בבדיקות פתע במפעלים המזהמים בישראל. כך למשל, בפז בית זיקוק אשדוד התבצעו אשתקד רק שלוש בדיקות פתע, ובמפעלי ים המלח בדיקה אחת בלבד. בבזן התבצעו שש בדיקות פתע, בגדיב ובדשנים אחת בלבד, בכרמל אוליפינים שבע, וברותם אמפרט נגב 11.

החברות לא יחויבו בהכרח להתקנת הטכנולוגיה המיטבית והאפקטיבית ביותר להפחתת פליטות ומניעת זיהום, אלא יוכלו לבחור בטכנולוגיה לפי טווח מסוים, בהתחשב בשיקולי עלות. בשל הרצון להעניק לעסקים יציבות רגולטורית ארוכת טווח, גם אילו הטכנולוגיה עצמה תשתפר עם השנים, העסקים יזכו לטווח זמן ארוך יותר שבו לא יאלצו לשפר את הביצועים הסביבתיים, ויוכלו לשמור על המצב הקיים בהיתרים ארוכי הטווח.

בנוסף לכך, לעסקים תינתן ערכאה משמעותית נוספת על פני המנגנון המקצועי הקיים היום. לפי המצב הנוכחי, הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה קובע את ההיתרים השונים למפעלים המזהמים, ואת הטכנולוגיות המיטביות (BAT) בהן העסקים נדרשים להשתמש כדי להפחית את השפעתם על הסביבה ובריאות הציבור. כעת, ימוסד מנגנון השגה למנכ"ל, במסגרתו יוכלו העסקים לפנות השגה למנכ"ל על החלטת עובדי המשרד הבכירים. זאת בשני תנאים: אילו תנאי ההיתר "עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או של המפעל", או אילו מבקש ההיתר "עוסק בתשתית לאומית ותנאי ההיתר עשויים לגרום לפגיעה משקית". לרוב, במשרדי הממשלה, בתפקיד המנכ"ל מכהנת דמות פוליטית, שלא מכירה לעומק את הליכי הרישוי ואת הנושאים הסביבתיים בהם עוסקת הפקידות המקצועית, ולכן ישנו חשש שהכרעות בנושא יועברו לדרג הפוליטי, שיגבר על השיקולים המקצועיים שנועדו להגן על בריאות הציבור והסביבה.

"התיקון משרת את האינטרסים של הגופים המזהמים"

יוני ספיר, יו"ר ארגון "שומרי הבית", טוען כי המנגנון החדש מגדיל את כוחם של העסקים בעלי פוטנציאל הזיהום על פני כוחו של הציבור בהליך, כאשר בין כה קביעת ההיתר נעשית מול המפעלים המזהמים באמצעות מנגנון לא שקוף. זאת מבלי שפקידי המשרד להגנת הסביבה חושפים תכתובות והתנהלות שלהם מול המפעלים, אלא רק את מסמך ההיתר הסופי להערות הציבור, מבלי שהציבור יודע מהם השיקולים להחלטה כזו או אחרת, והאם נשקלו אלטרנטיבות שנפסלו לאורך הדרך, למרות שהיו יכולות להפוך את הפחתת הפליטות והזיהום לאפקטיביות יותר.

לדברי ספיר, "אני מאוכזב מאוד, בעיקר מכך שהתזכיר הנוכחי ממש סותם לציבור את הפה ומקעקע את מנגנוני השקיפות. מנגנון ההשגה הסימטרי עד כה בחוק אוויר נקי, שהינו אחד מגולות הכותרת של החוק, מופר כעת. אין לציבור זכות השגה במקביל להשגה של בעל מקור הפליטה למנהל שהוסמך לכך במשרד להגנת הסביבה, גם לא על החלטת המנכ"ל".

בנוסף לכך, התזכיר מרחיב את המקרים שבהם בעל מקור הפליטה יוכל לדרוש שחלקים מן הבקשה להיתר שהגיש לא יפורסמו לציבור מטעמים של סודות מסחריים, ולדברי ספיר, "בכך משרת התיקון את האינטרסים של הגופים המזהמים". בעניין זה, נזכיר כי רק לאחרונה, ניצחה חברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן בבית המשפט את המשרד להגנת הסביבה בכך שאילצה אותו לחשוף תכתובות מול בזן וכרמל אוליפינים. המשרד להגנת הסביבה אף ננזף על ידי בית המשפט על כך שאיננו מקיים את חוק אוויר נקי כלשונו, וכעת, הוא מבקש לשנותו ו'לשנמך' סטנדרטים של שקיפות כך שיתאימו בפועל לנוהג הקיים ולהותרת ההליכים מול המפעלים המזהמים, מחוץ לטווח עינו של הציבור.

ספיר אף מפנה את תשומת הלב לכך ששיקולי עלות-תועלת, עלולים לגבור כעת על שיקולי סביבה ובריאות הציבור. לדבריו, "התנאי הראשון להגשת השגה על ידי המזהם עפ"י התזכיר הוא שיקולי עלות-תועלת. אני רוצה להזכיר למשרדי הממשלה ולציבור שלו היו משקללים בעבר את פרמטר העלות, לא היו משקיעים 150 מיליון שקל בסגירת הפרצות באסדת תמר, שהייתה המזהם הגדול במשק בחומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים בשנים 2016-2017. אסור ששיקולים כלכליים יגברו על שיקולי בריאות הציבור והגנת הסביבה. התזכיר הנוכחי גם מאפשר למזהם לבצע שינויי הפעלה 'שאינם משמעותיים' על דעתו, תוך הודעה בלבד לרגולטור, מה שיוצר פתח לשינוי הפעלה משמעותי כתוצאה מסדרת שינויי הפעלה שאינם משמעותיים. זו פרצה הקוראת לגנב".

במשרד להגנת הסביבה טוענים שהחוק יאפשר "קפיצת מדרגה סביבתית", בשל העמקת תהליך ההיתר והפחתת העיסוק השנתי בביורוקרטיה חוזרת, במסגרתה מתבצעת "העתקה" של תנאי היתר משנים קודמות, ללא עבודת עומק חוזרת. זאת, לצד הפחתת התלות במנגנוני רישוי העסקים ויישור קו עם הסטנדרט האירופי.

אך ד"ר אריה ונגר מארגון "אדם, טבע ודין", מזכיר כי "יש לוודא כי למשרד להגה"ס יש כוח אדם מספיק לביצוע הרישוי המשולב כמו גם נהלים ומתודולוגיות ברורה לשם שילוב הדרישות מהתחומים השונים להיתר אחד, עם התאמה למצב הישראלי ולא רק העתקה עיוורת מאירופה". ונגר אף מדגיש כי "כל עוד אין נהלים מוסדרים ויותר מדי נושאים פתוחים למו"מ עם המפעלים המזהמים, קיימת סכנה להחמרת הזיהום ופגיעה בבריאות. יש אף לפקח על מנגנון ההשגה, ולוודא כי הוא לא פותח פתח ללחצים והקלות".