בשל התנגדות האוצר: הממשלה לא אישרה הקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי

הממשלה הסירה מסדר היום החלטה להקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי, שיאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים באשר להתמודדות עם נזקי משבר האקלים • באוצר טוענים כי הממשלה לא נמצאו מקורות תקציביים לכך • בשל היעדר יכולות חישוב, בניגוד לקיים בעולם, הערכות האקלימיות של ישראל מתבססות על מודלים מלפני עשור, שמתייחסים לתוואי שטח גדול מאוד, ואינם מדויקים

חילוץ בשיטפון באזור חיפה, נובמבר 2020 / צילום: חילוץ והצלה
חילוץ בשיטפון באזור חיפה, נובמבר 2020 / צילום: חילוץ והצלה

מרכז חישובים אקלימי לאומי ימתין: לאור דרישת משרד האוצר, הנושא הוסר מסדר יומה של הממשלה, שאמורה הייתה לאשר היום (א') תקציב לטובת מרכז שיאפשר קבלת החלטות היערכות לשינוי אקלים תוך התבססות על ידע מדעי ממוקד. זאת, למרות שמדובר במימוש של החלטת ממשלה משנת 2018, ולמרות שמשרדי הממשלה נדרשים לפעול להתמודדות עם נזקי משבר האקלים, אך ללא תשתית ראויה שתשקף באופן מהימן את המגמות האקלימיות בשטח, ברמת רזולוציה הנוגעת יכולות לענפים השונים במשק ולאזורים שונים בארץ.

בשל מיקומה הגיאוגרפי, ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, ופגיעה לתופעות שונות המתרחשות בשל שינויי האקלים. מרכיב הכרחי ובסיסי לפיתוח מדיניות יעילה בנושא ההסתגלות לשינויי האקלים הבלתי נמנעים, היא קיומן של תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לטווח הארוך, באופן ממוקד לאזורנו, תוך בחינה מרחבית. אך בישראל אין כיום טכנולוגיה כזו, והיא איננה יכולה לבצע הרצת סימולציות ברזולוציה גבוהה על ידי גופי הממשלה, לבחינת תסריטים שונים והשפעותיהם האפשריות. למשל, כיצד ישפיעו הצפות על שכונות בנהריה, כיצד תושפע החקלאות באזורים שונים בארץ וכיצד מושפעים מקורות המים משינויי האקלים, או מהי מגמת ההתחממות הממוקדת הצפויה עבור באר שבע עשורים קדימה. ללא ידע ממוקד, מתקשה הממשלה להכריע מהי הדרך הנכונה להקצות תקציבים להתמודדות עם מניעת הצפות, או הסתגלות לשינויים מסוגים שונים במרחב הציבורי.

מקורות המימון: חמישה משרדים ורשות

לכן, בחודש יולי בשנת 2018, החליטה הממשלה ליישר קו עם מדינות רבות בעולם, ולהורות על בחינת הקמת מרכז חישובים לאומי בעל יכולת עיבוד גבוהה, אשר ישמש להרצת סימולציות אקלימיות ברמה גבוהה ולבחינת סימולציה של מידת האפקטיביות של פעולות הסתגלות שונות. כך, גם המליצה מנהלת ההיערכות לשינוי האקלים בדוח הראשון שלה, שפורסם באפריל אשתקד. בניגוד לישראל, ביתר מדינות ה-oecd, מתבססות הערכות השירות המטאורולוגי וההיערכות לאירועי קיצון על מודלים אקלימיים עדכניים ומתקדמים. אך בשל היעדר תשתית, בישראל המודלים האקלימיים מתבססים על כלים מדעיים מלפני עשור.

ההחלטה להקים את מרכז החישובים הלאומי נדונה בין המשרדים השונים לאורך השנים האחרונות, אך הממשלה התמהמה עם הקמתו ולא פעלה לכך במסגרת חוק ההסדרים והתקציב האחרון, וגם לא הקצתה לכך תקציב במסגרת החלטתה להקים את פרויקט מחשב העל הלאומי (במימון ציבורי של 290 מיליון שקל). היום, ביקשה הממשלה לאשר תקציב עתידי לנושא מבסיס תקציבם של משרדי הממשלה עצמם, לאחר הסכמות ביניהם, ולא במסגרת הקצאה ממשלתית חדשה. אך כעת, במשרד האוצר ביקשו להסיר את הנושא מסדר היום של הממשלה.

לפי מקורות ל״גלובס״, במשרד האוצר מתקשים להשלים עם כך שהממשלה מבקשת להתחייב להקצאת תקציב על חשבון החלטות הממשלה הבאה, שכן מדובר בהקצאה תקציבית שתחל רק בשנת 2023. מהאוצר נמסר בתגובה כי ״ההצעה הועלתה לסדר היום בלא שהיה לה מקור מימון כנדרש והמוצע בה מנוגד לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב. משכך, היא הוסרה לצורך המשך ליבונה והתאמתה להוראות הדין״.

הממשלה אכן לא תכננה להקצות את הסכום המדובר במסגרת התקציב הקיים ולא מצאה מקורות מימון למרכז באופן מידי שיאפשר גם מימוש במסגרת תקציב המשכי, למרות רזרבות בגובה יותר מ-20 מלש״ח בקופת המדינה. לפי ההצעה, גם אילו תאושר ההחלטה בשבועות הקרובים, מימושה יהיה תלוי בתקציב הממשלה הבאה ובאישורה.

זוהי לא הפעם הראשונה שבה הממשלה דוחקת את הנושא מסדר היום. כבר בשנת 2018, הוחלט להסיר מהחלטת הממשלה את הקצאת 10 מיליון שקלים לחקר הערכות סיכונים בתחום המטאורולוגיה, ההידרולוגיה, הים והשלטון המקומי. החלטה בנושא היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים אכן עברה בממשלה בעת ההיא, אך ללא כל תקציב, לאור התנגדות האוצר. שרי הממשלה הוזהרו על ידי הדרג המקצועי הבכיר במשרד להגנת הסביבה כי ללא מחשב להרצת מודלים אקלימיים לא ניתן יהיה להבין לעומק האם אירועים אקלימיים המתרחשים בישראל משקפים מגמה של שינוי פיזיקלי, אך לא ניתן לכך כל מענה.

ככל שתאושר בעתיד הקמתו של מרכז החישובים האקלימי הלאומי, הוא יתוקצב מבסיס תקציבם של חמישה משרדים ורשות אחת: משרד התחבורה, רשות החדשנות והמשרד להגנת הסביבה יקצו 900 אלף שח מתקציבם כל אחד, ומשרדי החקלאות והאנרגיה ורשות המים - 450 אלף שח. בסך הכל, מדובר בהקצאה של 4 מיליון שח למטרה במשך 4 שנים ו-20 מיליון שקלים במשך 5 שנים. אותו תקציב יאפשר תשתית מכשור של 10,000 ליבות, פתרון אחסון והקמה של מרכז שיהווה בסיס ידע לממשלה, לאקדמיה ולחברה האזרחית.

מודלים שלא משקפים את המציאות

למרות שחקר המערכות האקלימיות התפתח מאוד לאורך השנים האחרונות, ישראל מדשדשת הרחק מאחור. בדוח שחיברה לאחרונה ועדת ההיגוי של האקדמיה הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים, הצביע החוקרים על המצב העגום בשטח: מודלים האקלימיים שעליהם תוכנית ההסתגלות הלאומית למשבר האקלים מתבססים על רזולוציות גסות של כ-50 ק״מ היכולות להטעות, תוך הסתמכות על הדמיות כלל-עולמיות שבוצעו לפני כעשר שנים. מדובר בהערכות שאין בכוחן להבין בתהליכים מטאורולוגיים חשובים אשר מעצבים את האקלים בארץ, ולהציג למשל את מגמת עוצמות הגשם.

במודלים אלו אין יכולת להציג בבירור ובחדות אזורים גאוגרפיים חשובים בישראל - עמק הירדן ומפרץ ים סוף, אגן הניקוז של הכינרת (מאגר המים העיקרי של המדינה), ואפילו לא את צורתו ואת מיקומו של קו החוף של הים התיכון. כך למשל, על פי מודלים גסים אלו, באקלים הנוכחי אמורה הטמפרטורה הממוצעת בצוהריים במהלך הקיץ בירושלים להיות כ-36 מעלות צלזיוס, אך בפועל נמדדות לרוב 29 מעלות צלזיוס; על פי ההדמיות של המודלים יורדים בירושלים במהלך החורף 250 מילימטרים גשם בלבד, ואילו בפועל כמות המשקעים השנתית היא כ-550 מילימטרים.

ישראל מתמודדת כבר כיום עם השלכות שינויי האקלים, השלכות שילכו ויחמירו עם השנים. לכן, עליה לגבש מדיניות להסתגלות עם השינויים הללו. המומחים, ובהם פרופ' דן יקיר, פרופ' שלומית פז ופרופ' איתן ששינסקי, מצביעים על מספר תחומים שבהם עיניה של הממשלה 'קשורות' בשל היעדר בסיס מדעי מדויק. כך למשל, ייתכן שבשל שינויים במאזן המים, יהיה צורך במקורות חדשים להספקת מים, ולהסדרים בנושא עם שכנותיה של ישראל. בשל עליית מפלס פני הים ובשל חדירת מים מלוחים ליבשה, ייתכן כי יהיה צורך בתכנון נמלים ואזורי חוף בהשקעה עצומה. כך יתכן גם שינויים בטמפרטורות ובעומס החום עלולים לגרור שינויים בצריכת החשמל ובדפוסי צריכת החשמל, ובעקבות זאת יהיה צורך בתוכניות ליצירת מקורות אנרגיה נוספים. שינויים במשטר העננות/הקרינה או במשטר הרוחות עלולים להשפיע על תפוקת מתקני האנרגיה המתחדשת ועל תרומתם היחסית למכלול מקורות האנרגיה.

לפי המומחים, ישנו צורך ביצירת תחזית אקלימית ארצית ואזורית ברזולוציה גבוהה של 2-3 ק״מ, הדורשים כוח חישוב שלא קיים כיום בישראל עבור מטרה זו. להערכתם, העלות לקבלת תחזית לאומית ראשונה, נאמדת בכ-10 מיליון דולר, ועליה להתעדכן מדי חמש שנים. מדובר, בסך הכל, בהשקעה של כ-2 מיליון דולר בשנה לאורך זמן, כחלק מתוכנית קיימת של הממשלה שכבר יצאה לדרך - במסגרתה מתוקצבת הקמת מחשב על הלאומי לפיתוח בינה מלכותית ומדע נתונים.

מרכז החישובים הלאומי, ככל שיקום, יימצא באחריות השירות המטאורולוגי, תחת משרד התחבורה. מטעם המשרד ושרת התחבורה, מרב מיכאלי, לא נמסרה תגובה לדברים.

צרו איתנו קשר *5988