פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ישראל רושמת את קצב ההתחסנות נגד קורונה הגבוה ביותר בעולם פר נפש, אבל לקצב המהיר יש מחיר: אם אכן תישמר במחסנים מנת חיסון נוספת לכל מתחסן, בקרוב ייתכן שיגמרו מנות החיסון שהוקצו לנו, ויהיה צורך לעצור את המבצע. גם אם יסופקו מנות חיסון נוספות, של פייזר כפי שסופקו עד כה או של מודרנה שאמורות להגיע בחודשים הקרובים, הרי שגם הסטה של כוח האדם המחסן ממתן חיסון ראשון למתן חיסון שני, צפויה להאט את הקצב של הוספת מחוסנים חדשים. ולמרות שקופות החולים העמידו מתחמי חיסונים מרשימים במהירות מעוררת השתאות, הרי שיש גבול לכמה ניתן למתוח את כוח האדם.
יש משמעות בקצר החיסון מעבר לגאווה לאומית. בהנחה שכל מתחסן במנה ראשונה כבר משיג את רוב ההגנה, והתוספת של המנה השניה היא מינורית, הרי שייתכן שחיסון של כל האוכלוסיה במנה אחת, ידעיך את המגפה מהר יותר מאשר חיסון בשתי מנות על פי הפרוטוקול. אבל האם זה אכן כך?
"זו שאלה שלכל הפחות צריך לדון מה", אומר פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות. "לפי הנתונים שפרסמה חברת פייזר לגבי החיסון, אנחנו רואים שאחרי היום ה-12-14 למתן החיסון, כבר מתקבלת הגנה מאוד משמעותית, אולי 80-90%. יש היגיון בבניה של מודל מתימטי שבו נבחן את ההשפעה של החיסון עם המנה האחת לעומת מתן שתי המנות. כמובן שיש הרבה חסרי מידע במודל כזה - כמה מנות נקבל ובאיזה קצב, מה בדיוק ההגנה שנותנת המנה האחת מייד אחרי שמחסנים בה, כמה זמן נמשכת ההגנה עם המנה האחת ולעומת זאת כמה זמן היא נמשכת עם שתי מנות".
המנה השנייה נועדה בעיקר להאריך את משך החיסון או לחזק את היעילות שלו?
"תורת החיסונים אומרת שהמנה השנייה נועדה בעיקר לחזק את משך החיסון, אם כי אולי יש לה גם השפעה על היעילות. בכל מקרה, אין שום דבר קדוש או מונחה מדע בהחלטה לחסן שוב דווקא אחרי שלושה שבועות. אולי כדאי אחרי שלושה חודשים".
אבל יכול להיות גם איזה שהוא סיכון או הפחתה של היעילות בחיסון שני אחרי, נניח, שנה או שלושה חודשים, לעומת ההמלצה הרשמית של כמה שבועות?
"אף אחד לא באמת יודע".
משרד הבריאות כבר חרג בעבר מהפרוטוקול
למרות שההצעה לחרוג מהפרוטוקול חצי דקה אחרי שנכתב נראית ישראלית מאוד, גרוטו אינו לבד במחשבה הזו, ובבריטניה שבה הקורונה משתוללת למרות מבצע חיסון מהיר, החליטה לתת את הזריקה השנייה שלושה חודשים לאחר הראשונה, כדי לתעדף מתן מנה ראשונה לכמה שיותר אזרחים. גם בבלגיה ובקנדה שוקלים זאת כמדיניות לאומית, וכמה מחוזות בקנדה בחרו בכך על דעת עצמם. חברת פייזר ענתה כי אין לה שום מידע לגבי האפקטיביות של מנה אחת של חיסון אחרי 21 ימים, ולכן אינה יכולה לעמוד מאחורי פרוטוקול כזה. מומחים מכל העולם מסכימים כי אי אפשר לשחק עם המנות, ואין לדעת באמת כמה יעילה וממושכת תהיה ההגנה החיסונית ממנה יחידה. ייתכן שגישה כזו למעשה תחרב את כל מבצע החיסון. וגם בישראל, פרופ' גליה רהב משיבא וד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, התבטאו נגד הגישה הזו. אלרעי פרייס אמרה בגל"צ כי הגישה יכולה להתאים אולי לבריטניה, שם ניהול הסיכונים על רקע השתוללות המגפה עשוי להצדיק גם ניסיונות שאינם מגובים במידע, אבל בישראל המצב אינו כזה.
לחברות פייזר ומודרנה ישנו אינטרס להשאיר את הפרוטוקול הקיים, משום שהתמחור הוא היום פר מנה, ולא פר מתחסן (אם כי ניתן לשנות זאת). לכן מדינה שיוצאת נגד הפרוטטקול הרשמי עלולה לקלקל את מערכת היחסים עם החברות ולעכב את משלוח החיסונים הבא. "זה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון", אומר גרוטו, "אבל זה גם יכול ללכת לכיוון השני - הם ימהרו להעביר לנו את המשלוח, כדי להוריד את הסיכוי שנבחר לחסן במנה אחת ונראה שגם זה יעיל".
בשבועות הקרובים צפויה ההתחסנות של כמיליון אזרחים במנה אחת להתבטא במספרי המגפה בישראל, וניתן יהיה לאסוף מידע מסויים על היעילות המיידית של המנה הראשונה באוכלוסיה רחבה, ולהשתמש בו במודלים שיכריעו האם לעבור לחיסון במנה השניה מיידית, או לא. גרוטו מדגיש כי בינתיים מדובר בהצעה בלבד, ולא בהחלטה.
אילו תגובות אתה מקבל על ההצעה הזו?
"שאני רוצה לעשות ניסויים בבני אדם".
אבל מסתבר שקומבינה על מנות החיסון היא לא משהו שהומצא עבור הקורונה. "גם באירוע הפוליו הפרוטוקול של היצרנית היה לתת שתי מנות ונתנו רק מנה אחת, כי היה מחסור במנות. אנשים אולי לא יודעים את זה, אבל הפוליו הייתה מגפה יחסית מפושטת בארץ לפני כמה שנים, ברמה של נשאות, שלא התפרצה רק בגלל רמת החיסוניות באוכלוסיה, ובקלות הייתה יכולה להתפרץ שוב. אני מאמין כי ההחלטה שלנו לחלק את המנות ולא לתת לכל מתחסן שתיים, עזרה לשלוט במגפה.
"במקרים אחרים זה היה בגלל חוסר תקציב. החלטנו לתת חיסון לדלקת ריאות בשלוש מנות במקום ארבע, כדי לעמוד בתקציב שנתנו לי, והצלנו בכך הרבה ילדים. גם בחיסון לפפילומה הורדתי את המינון לשתי מנות, כדי לחסן גם את הבנים".
כך, בעצם בישראל חוסנו ילדים בפרוטוקולי חיסון שלא נוסו מעולם בניסוי קליני, ולא תאמו את ההנחיות הברורות של חברות התרופות. בכל זאת, הגישות הללו כן נתמכו בידע אפידמיולוגי שהחל להיאסף בעולם.
בוא נתעכב רגע על זה שלא נתנו לך מספיק תקציב לחיסון שמציל ילדים. זה לא מיליארדי דולרים.
"יכול להיות שהייתי יכול לבקש עוד תקציב אבל זה היה קורה בשנת התקציב הבאה, ואנחנו היינו באמצע שנת תקציב והיה צריך להגיב מהר. זו תפיסה לא שמרנית, אבל לפעמים צריך ללכת נגד הפרוטוקול. הפרוטוקול הזה נכתב על ידי בני אדם. מי שלא מנסה לא מצליח. מי שאומר שאי אפשר לסטות מהפרוטוקול, לא מבין בחיסונים כמוני. לשיטתם - עשינו כבר הרבה ניסויים בבני אדם".