ביקורת תקשורת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ברוכים הבאים למדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס. מדי שבוע ננסה לנתח כאן אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת הישראלית, פרקטיקות עיתונאיות שגורות שאולי הגיע הזמן להוציא לאוורור בעין הציבורית, ויחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות.
להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.
חידה: איזה מספר גדול יותר- 21 או 29? נשמע לכם קל? מתברר שעבור מחלקות הגרפים של ערוצי הטלוויזיה, ובמקרה הזה "כאן 11" התשובה לשאלה הזו לא כל כך ברורה.
ביום רביעי שעבר, 30.12, הציג הכתב הפוליטי מיכאל שמש במהדורה המרכזית של כאן 11 סקר בחירות שנערך עבור הערוץ. בשלב הראשון הכול נראה בסדר - הוצגו התוצאות לכל אחת מהמפלגות בגרף די מדויק (תמונה 1) (28 מנדטים לליכוד, 13 ללפיד ו-8 לחולדאי). בשלב הבא, הוצגה בפני הנסקרים האפשרות שלפיד וחולדאי ירוצו ביחד, והתוצאה הייתה שבמקרה כזה הליכוד יעלה במנדט ל-29 ואותה מפלגה משותפת תקבל 21. מה שכן היה מעניין הוא שהגרף על המסך (תמונה 2) הציג עמודה בה המספר 29 לא רק נמוך משמעותית מ-21, אלא אפילו מה-19 של גדעון סער וה-13 של בנט.
הסקר מיום רביעי האחרון הוא רק דוגמה טרייה מאינספור דוגמאות של תופעה שחוזרת על עצמה, בעיקר בערוצי הטלוויזיה, בה הקשר בין המספרים המוצגים על המסך לבין הגרפים שמלווים אותם נע בין לא מדויק במקרה הטוב למופרך במקרה הרע.
דוגמה נוספת אירעה ימים ספורים קודם לכן, ב-22.12 כאשר אותו ערוץ הציג סקר, שעסק בשאלה "מי האשם העיקרי בפיזור הכנסת?". 18% מהמשיבים תלו את האשמה בבני גנץ, לעומת 43% שאמרו שהאשמה היא בבנימין נתניהו, רק שבניגוד ליחס המספרי שעמד על כ-2.4, העמודה שהאשימה את נתניהו (תמונה 3) הייתה גבוהה יותר מפי ארבעה מהעמודה של גנץ.
יומיים לאחר מכן, והפעם הייתה זו מחלקת הגרפים של חדשות 13 שהציגה סקר ביחס לשאלת ההתאמה לראשות הממשלה שהעניק לגנץ 12%, ללפיד 15, לבנט 21 ולנתניהו 32, כשכל קשר בין היחס המספרי לגובה העמודות (תמונה 4) בלתי קיים, כשבפועל העמודות של בנט ונתניהו היו אמורות להיות גבוהות יותר מהאופן בן הן נראו על המסך. רגע לאחר מכן הציגו בערוץ 13 סקר נוסף שעסק בשביעת רצון הציבור מתפקודו של נתניהו בקורונה. גם כאן ניתן לראות בקלות (תמונה 5) שעמודת ה"לא מרוצה" אמורה הייתה להיות גבוהה פי ארבעה בדיוק מעמודת ה"מרוצה", כשבפועל היא גבוהה ממנה רק פי 2. ראוי לציין שבניגוד לשאר המקרים, במקרה הזה הגרף הוטה באופן שמחמיא לנתניהו.
ב-7.8 הציג עמית סגל ב"אולפן שישי" בערוץ 12 סקר מנדטים למקרה של הליכה לבחירות. גם הפעם, היעדר הקשר בין המספרים לגובה העמודות היה בולט במיוחד (תמונה 6) באופן מפתיע, סקר ההמשך שדן בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, הצליח להציג גרפים די מדויקים (תמונות 7 ו-8), אלא שלא לעולם חוסן. למחרת, במהלך פאנל בתוכנית "פגוש את העיתונות" של אותו ערוץ, הזכירה רינה מצליח את סקר ההתאמה לראשות הממשלה, ועל המסך עלתה שקופית עם גרפים (תמונה 9) שהצליחו על בסיס אותם מספרים לצמצם את הפער הגרפים לגובה מינורי במיוחד.
הבעיות בגרפים אמנם בולטות ביחס לתחום הבחירות ומתרחשות בעיקר בערוצי הטלוויזיה, אולם לא רק שם, כאשר רק בסוף השבוע האחרון בגרף של N12 העוקב אחרי התקדמות החיסונים בעולם הוצגה ההתקדמות הישראלית ביחס לשאר העולם באופן שגם הוא לא בדיוק מופת לדיוק מתמטי.
"מה שחשוב במקרים האלו הם לא הנתונים האמיתיים, אלא מה שנשאר בזיכרון של הצופה, ומה שנשאר אצלו בזיכרון זה מה שמפעיל את הרגש. לכן לא משנה מה המספרים שהוצגו ברקע, אם על המרקע ראינו גרף עם עמודה באדום בולט ואחד כחול עם פער ביניהם, מה שנזכור זה את הפער הזה ולא שום דבר אחר", אומרת לירז מרגלית, ד"ר לפסיכולוגיה, מתמחה בקבלת החלטות, שינוי התנהגות, ועיצוב הרגלים.
"אצל בני אדם יש שני תהליכי עיבוד מידע - מנגנון רגשי ומנגנון רציונלי", מסבירה ד"ר מרגלית. "המנגנון הרציונלי דורש מאיתנו המון-המון משאבים קוגניטיביים, דורש מאיתנו להתרכז, לעצור מכל דבר אחר ולהתרכז. המנגנון הרגשי לא דורש מאיתנו משאבים קוגניטיביים, הוא מאפשר לנו לעשות פעולות אחרות תוך כדי, ולכן היום כשאנחנו מוצפים בכל כך הרבה מידע, בליל המידע שמציף אותנו פשוט לא מאפשר לנו להתרכז או להתמקד בנושא אחד, ולכן לפי ההערכות המנגנון הרגשי הוא זה שמכריע ב-80% מהמקרים, אם לא יותר. אם נפעיל את המנגנון הרציונלי בכל פעם, פשוט לא נוכל לתפקד.
"על בסיס המצב הזה בו רוב ההחלטות שלנו הן רגשיות, כל מיני מומחים ויועצים מתמתחים בלייצר מילה, סאונד או מראה גרפי שישפיעו על אנשים בצורה הטובה ביותר באותן מילי-שניות שהם משקיעים בעיבוד המידע. ולפי המחקרים, כשאנשים צופים בטלוויזיה מראש המשאבים הקוגניטיביים שאדם משקיע היא הרבה יותר נמוכה מאשר כשמתרכזים בקטע טקסט".
אנשי הערוצים מצידם דוחים בתוקף את הטענות למניפולציות מכוונות וכמובן מוחים בתוקף על הטענות באשר להטיה פוליטית. "אנחנו עושים מאמץ עילאי כל הזמן להביא לשידור אינפוגרפיקה מדויקת ככל האפשר, ולעתים קורות גם תקלות. כל התיזה על 'הנדסת תודעה' וכל הטענות על איזה זדון - משוללות יסוד", אומרים גורמים בחדשות 12.
בשיחות עם אנשי 'כאן 11' הם טוענים כי מדובר בתקלות טכניות שונות, כאשר למשל במקרה הראשון שהוזכר כאן בו 21 יצא יותר מ-29, הכוונה הייתה לשדר על המסך עמודות שיתמלאו תוך כדי השיחה, אלא שבשל תקלה המילוי נתקע, ובזמן אמת לא שמו לב להטיה שזה יצר.
בחדשות 13 טוענים שמדובר בכלל בטעות אופטית שקשורה לעובדה שהעמודות מוצגות בתלת-ממד, וכי כל הגרפים בערוץ מעובדים באופן אוטומטי על-ידי תוכנה ללא מגע יד אדם. בתגובה לשאלת גלובס מסרו שם כי "חדשות 13 חנכו בשנה האחרונה את אולפן החדשות הגדול והמתקדם ביותר בישראל. בהתאם, כחלק מחוויית הצפייה הכוללת, תוצאות הסקר מוצגות בתלת-ממד ובטכנולוגיה המתקדמת ביותר (אוגמנטד). המידע בגרפים מוטען לתוך תוכנת מחשב, ולא על-ידי גרפיקאי, כך שרמת הדיוק וגודל העמודה אבסולוטי. להבדיל מדו ממד, הפער עלול להיראות כלא מדויק, אולם מדובר כתעתוע אופטי בלבד".
מכאן 11 נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה טכנית, הפקנו לקחים ונפעל שטעות זאת לא תחזור".
בחדשות 12 בחרו שלא להגיב.