עו"ד סיגל יעקבי / צילום: שלומי יוסף
לפני כחודש הוציא בג"ץ צו מוחלט, המורה לממשלה לפעול עד סוף דצמבר לאישור הצעתו של שר המשפטים אבי ניסנקורן למנות את עו"ד שמעון בראון למנכ"ל משרד המשפטים.
בינתיים, כזכור, יו"ר כחול לבן בני גנץ פיטר את ניסנקורן מתפקידו כשר המשפטים ונטל את סמכויותיו, זאת לאחר שניסנקורן הודיע כי יחבור בבחירות הבאות למפלגתו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי.
היום (ד') יודיע משרד המשפטים לבג"ץ כי בנסיבות העניין, ממלא-מקום שר המשפטים בני גנץ החליט שלא למנות את בראון לתפקידו, זאת בשל שינוי הנסיבות שעוררו קשיים משפטיים למינוי.
בתגובת משרד המשפטים ייכתב כי לאור העובדה שהכנסת פוזרה בדצמבר, ולאור העובדה שניסנקורן שבחר בבראון חדל לכהן, ולאור העובדה שגנץ מכהן לשלושה חודשים כממלא-מקום שר המשפטים, בזמן של ממשלת מעבר, יש להשאיר את עו"ד סיגל יעקבי בתפקידה כממלאת-מקום מנכ"לית משרד המשפטים, לצד עבודתה ככונסת הנכסים הרשמית.
לדברי גורם הבקיא בפרטים, מינויו של בראון אומנם אפשרי, אך הוא אינו חף מקשיים משפטיים שעלולים לא לעבור את מבחן בג"ץ, ולכן ההחלטה המקצועית הנכונה היא להשאיר את יעקבי בתפקידה. נוסף לעובדה שמדובר בממשלת מעבר, ונוסף על כך שגנץ מכהן כממלא+מקום בלבד, קיימת בעייתיות במינוי בראון לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, לאור העובדה שהוא יועץ משפטי של מפלגה שמתמודדת כעת בבחירות לכנסת ה-24.
כאמור, לפני חודש פסקו שופטי בג"ץ כי "מקובלת עלינו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כי הסכמות או מחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע".
בהחלטה ציינו השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף כי חלפו שנה ושלושה חודשים מאז הסתיימה כהונתה של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ועד עתה לא מונה מנכ"ל של קבע למשרד. הליכי בדיקת המינוי של עו"ד בראון הושלמו כבר באוגוסט 2020, לאחר שוועדת המינויים אישרה את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לבג"ץ כי הוא תומך בעמדת העותרת, התנועה לטוהר המידות, ומבקש כי בג"ץ יוציא צו על-תנאי נגד הממשלה, שיחייב אותה להתכנס כדי לאשר את עו"ד שמעון בראון לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים.
בהודעה נאמר כי בנסיבות שנוצרו, ומשלא הוצג כל נימוק קונקרטי לאי-קביעתו של מועד להעלאת הצעת ההחלטה למינוי לדיון בממשלה, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין מנוס מהוצאת צו על-תנאי כמבוקש בעתירה.
היועמ"ש שב על עמדתו העקרונית שנמסרה בהליך אחר, ולפיה הסכמות קואליציוניות - כמו גם מחלוקות קואליציוניות - אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד להוצאת הצו, ובתגובתו לעמדת היועמ"ש כתב כי "לדעת ראש הממשלה אין מקום לתת צו על-תנאי בעניין המינויים, משום שמדובר בעתירה מוקדמת וכללית. כן הובהר כי עניין דרך המינויים מצוי בלב המחלוקת הפוליטית בין שני חלקי ממשלת החילופין, ואין כל מקום להכניס את בית המשפט הנכבד לסוגיה המצויה במחלוקת פוליטית כה עמוקה, מה גם שמתן צו על-תנאי יגרום לכך ש'חוטא יצא נשכר'. סיעת כחול לבן מפרה את ההסכם הקואליציוני בצורה בוטה, ומאז הקמת הממשלה אינה מאפשרת את הקמת הוועדה שתיבחן את דרך המינויים הראויה כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני".
עוד טען נתניהו כי "בנסיבות המקרה דנן, השמירה על האמון בבית המשפט הנכבד ואי-מעורבותו במחלוקת הפוליטית עולה בהרבה על החובה לאיוש משרות בכירות במינויי קבע, מה גם שהבקשה לאיוש המשרה דנן באה לפני מספר שבועות לא רב, והמשרה שנדונה בעתירה דנן מאוישת על-ידי גורם מקצועי בלתי תלוי".
עו"ד שמעון בראון מסר: "על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יש הגבלות על מינויים בתקופת ממשלת מעבר. גם ככה מדובר על תקופה קצרה בת 3 חודשים, כך שאין טעם במינוי מנכ"ל קבוע לתקופה כה קצרה בממשלת מעבר. אני מאחל לבני גנץ בהצלחה בתפקידו כממלא-מקום שר המשפטים".