מנדלבליט לבג"ץ: לחייב את הממשלה למנות מנכ"ל למשרד המשפטים

שר המשפטים ניסנקורן החליט למנות את עו"ד שימי בראון למנכ"ל משרד המשפטים כבר לפני 4 חודשים, אך רה"מ נתניהו מסרב להעלות את המינוי לאישור • היועמ"ש: מחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לבג"ץ כי הוא תומך בעמדת העותרת, התנועה לטוהר המידות, ומבקש כי בג"ץ יוציא צו על-תנאי נגד הממשלה, שיחייב אותה להתכנס כדי לאשר את עו"ד שימי בראון לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים.

בהודעה נאמר כי בנסיבות שנוצרו, ומשלא הוצג כל נימוק קונקרטי לאי קביעתו של מועד להעלאת הצעת ההחלטה למינוי לדיון בממשלה, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין מנוס מהוצאת צו על-תנאי כמבוקש בעתירה.

היועמ"ש שב על עמדתו העקרונית שנמסרה בהליך אחר, ולפיה הסכמות קואליציוניות - כמו גם מחלוקות קואליציוניות - אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע. 

עו"ד שימי בראון / צילום: דליה נבעה
 עו"ד שימי בראון / צילום: דליה נבעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד להוצאת הצו, ובתגובתו לעמדת היועמ"ש כתב כי "לדעת ראש הממשלה אין מקום לתת צו על-תנאי בעניין המינויים, משום שמדובר בעתירה מוקדמת וכללית. כן הובהר כי עניין דרך המינויים מצוי בלב המחלוקת הפוליטית בין שני חלקי ממשלת החילופין, ואין כל מקום להכניס את בית המשפט הנכבד לסוגיה המצויה במחלוקת פוליטית כה עמוקה, מה גם שמתן צו על-תנאי יגרום לכך ש'חוטא יצא נשכר'. סיעת כחול לבן מפרה את ההסכם הקואליציוני בצורה בוטה, ומאז הקמת הממשלה אינה מאפשרת את הקמת הוועדה שתיבחן את דרך המינויים הראויה כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני".

עוד טען נתניהו כי "בנסיבות המקרה דנן, השמירה על האמון בבית המשפט הנכבד ואי-מעורבותו במחלוקת הפוליטית עולה בהרבה על החובה לאיוש משרות בכירות במינויי קבע, מה גם שהבקשה לאיוש המשרה דנן באה לפני מספר שבועות לא רב, והמשרה שנדונה בעתירה דנן מאוישת על-ידי גורם מקצועי בלתי תלוי".

עומס רב על ממלאת-מקום מנכ"ל המשרד

כבר לפני כ-3.5 חודשים הודיע ניסנקורן כי החליט למנות את עו"ד שימי בראון לתפקיד מנכ"ל משרדו, אך בעקבות המתחים בקואליציה, ראש הממשלה נתניהו מסרב להעלות את המינוי לאישור הממשלה.

לעיכוב מינויו של בראון לתפקיד יש השלכות בעייתיות על תפקוד משרד המשפטים. ראשית, עו"ד סיגל יעקובי נדרשת להמשיך למלא שני תפקידים - הן של הכנ"רית והן של מנכ"לית המשרד כממלאת-מקום. כל אחד משני תפקידיה של עו"ד יעקובי מאכלס דורש עבודה במשרה מלאה ואינטנסיבית ביותר בימים כתיקונם, קל וחומר כשמדובר בתקופת הקורונה שגרמה למשבר כלכלי נרחב.

במקביל לאחריותה לניהול משרד המשפטים נדרשת יעקובי, ככונסת הנכסים הרשמית, להתמודד עם ההשלכות החמורות של המשבר הכלכלי על חברות ויחידים במשק, בהן גל של פשיטות רגל וחדלות פירעון. במסגרת תפקידה ככנ"רית פועלת יעקובי להכין את המערכת הכלכלית לזינוק הצפוי במאות אחוזים בחדלות פירעון ובפשיטות רגל של תאגידים ויחידים, זאת בין היתר על-ידי קידום של חקיקה ושל רפורמות שונות. 

עו"ד סיגל יעקובי / צילום: יח"צ
 עו"ד סיגל יעקובי / צילום: יח"צ

גורם הבקי הן בעבודת מנכ"ל משרד המשפטים והן בעבודת הכנ"ר, מציין כי עו"ד יעקובי עובדת מהבוקר עד אמצע הלילה כדי לעמוד ביעדים ובמשימות הרבות המוטלים עליה, בשני כובעיה. לדבריו, עו"ד יעקובי הייתה שמחה לחזור ולהתמקד בתפקידה ככנ"רית ולהעביר את ניהול משרד המשפטים לאדם אחר, לאחר למעלה משנה כמנכ"לית זמנית.

לעובדה שעו"ד בראון טרם מונה למנכ"ל משרד המשפטים יש גם השלכות על עבודתן של ועדות האיתור והמכרזים במשרד. בימים אלה מונחים על שולחנה של ועדת האיתור מינויים של שני תפקידים בכירים במשרד המשפטים - פרקליט מדינה, תפקיד שלא אויש מאז עזיבתו של עו"ד שי ניצן בסוף 2019; והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי במקומה של עו"ד דינה זילבר, המכהנת בתפקיד מאז 2012.

צרו איתנו קשר *5988