מנסור עבאס - הרשימה המשותפת / צילום: יונתן סמייה
לאחרונה בסקר של מנו גבע בחדשות 12 הרשימה המשותפת קיבלה 10 מנדטים ולמעשה איבדה שליש מכוחה. כך גם בסקר האחרון של קמיל פוקס בחדשות 13. כמות זו זהה לכישלון של הרשימה המשותפת בסבב בחירות אפריל 2019 כשאחוז ההצבעה במגזר היה בשפל של מתחת ל-50%.
מרכז דיין קיים סקר בחודש האחרון בקרב ערביי ישראל וגילה כי הצפי לשיעור ההצבעה בחברה הערבית בבחירות הקרובות יהיה נמוך במיוחד: 55.6% בלבד. דבר זה מוביל לאווירה החדשה שעלתה לסדר היום, החיזור הנמרץ של המפלגות השונות מרחבי הקשת הפוליטית אחר הציבור הערבי.
בשלוש מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות אף רשימה לא השכילה לפנות לקול הערבי. מעבר לכך שלא שוריינו נציגים ערבים באף רשימה, במרצ אפילו דחקו את עיסאוי פריג', שהיה חתום בקביעות על מנדט וחצי מהציבור הערבי, אל מקום לא ריאלי.
מנגד, בציבור הערבי עברו תהליך שבמסגרתו גדל הרצון להשפיע ולהיות מעורב במשחק הפוליטי. מבחינת הרשימה המשותפת שלוש מערכות הבחירות הרצופות בין אפריל 2019 למרץ 2020 רק חיזקו את כוחה עד שיא של 15 מנדטים. בין מערכות בחירות אלו כשלא קמה ממשלה ולא היה זמן בו הרשימה נבחנה בעשייה, נשארו רק מילים והבטחות, יחד עם קמפיין מדויק ובעיקר היעדר אלטרנטיבה לקול הערבי. אך לאחר שקמה הממשלה האחרונה, בחודשים המעטים שלה הגיע זמנה לספק קבלות, ובמבחן התוצאה זה לא קרה.
במקום לטפל באלימות והפשיעה, החברה הערבית התמודדה עם שיא שלילי בשנת 2020 של 113 נרצחים. במקום לטפל בקורונה, החברה הערבית נפגעה קשה במיוחד, כשחברי המשותפת לא מראים נוכחות אמיתית בשטח וכך העיד גם ראש העיר הערבית הגדולה ביותר נצרת, שנפגעה קשות בתקופה זו. במקום לברך על השלום עם מדינות ערב, שהציבור הערבי מרוויח מכך יותר מכולם לאור הזדמנויות עסקיות ותיירותיות במדינה ערבית במרחק טיסה, הח"כים הערבים הצביעו נגד.
על רקע המשבר הכלכלי הפערים רק הלכו והעמיקו, המצב הסוציו אקונומי החמיר, וערביי ישראל גילו שעם שיא של נציגים ערבים בכנסת, הם נותרים מאחור. זה מה שהוביל להלך רוח חדש במגזר הערבי, אותו מנסור עבאס זיהה נכון, של רצון לחשב מסלול מחדש ולשחק את המשחק הפוליטי בצורה אחרת. בלי לפסול אף צד ולא להשתייך לאף מחנה. ערביי ישראל לפני הכל.
עכשיו הסחורה הכי חמה ומבוקשת בשוק הפוליטי היא הקול הערבי. פתאום מפלגות שבעבר פסלו ערבים מראש מחזרות בלהט אחר ערביי ישראל, והחידוש הגדול זה כשזה מגיע מימין. זה דבר מבורך וצעד נכון שמכניס את הציבור הערבי לפוליטיקה כחלק אינטגרלי, כגורם מכריע ואולי שובר שוויון.
אבל עם זאת חשוב לדעת, ערביי ישראל לא ינהרו יותר אחרי הבטחות ואחרי קמפיין בחירות כזה או אחר. הציבור הערבי חכם. כדי לייצר אלטרנטיבה אמיתית נדרשים מעשים. שריון נציג ערבי במקום ריאלי. הצגת תכניות ומענה לבעיות הבוערות במגזר הערבי ובראשן האלימות והפשיעה, המצב הסוציו-אקונומי, החינוך, התשתיות.
את הציבור הערבי אי אפשר לשנות, ערביי ישראל לא יתחילו לכנות את עצמם ציונים, ולא יתחילו לתמוך בחוק הלאום. אבל כן אפשר לבנות יחד גשר כדי לגשר על פערים, כדי להעמיק את השוויון בחברה הישראלית ולעבוד יחד בשותפות. ראינו את זה קורה במאבק הלאומי בקורונה, כשיהודים וערבים נלחמים יחד בבתי החולים זה לצד זה. כך צריך להיות בכל מקום.
שותפות היא מילת המפתח. זו מילה שלא הייתה קיימת בלקסיקון הפוליטי של המפלגות הערביות במהלך כמעט 73 שנות קיומה של המדינה, וזה מה שרוצה היום הקול החדש בציבור הערבי. שותפות אמת. רק ככה יהיה אפשר באמת להשפיע ולקדם את החברה הערבית קדימה.
מעל 180 אלף איש שהצביעו לרשימה המשותפת בבחירות הקודמות נטשו אותה ויחד עם עשרות אלפים נוספים, מחפשים בית פוליטי אחר. השאלה הגדולה של הבחירות, ואולי על פיה הן גם יוכרעו היא: מי תהיה האלטרנטיבה האמיתית לקול הערבי.
הכותב הוא פעיל חברתי בחברה הערבית ומנכ"ל עמותת ביחד ערבים זה לזה