בשבוע שעבר התעוררה סערת רשת לאחר שפעילות עמותת "כולן" לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל, גילו לוחות המודעות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" פרסומים תחת הנוסח: "'אריאל VIP שידוכים', למטרה רצינית בלבד! מתאים גם לבעלי מוגבלויות, מאגר פיליפיניות ואפריקאיות לתיאום פגישה בלבד!!", ו"חסוך נסיעה לאוקראינה! אל תהסס! כפריות יפות לנישואין בלבד, כלות מאוקראינה".
● ברצינות? לא שמתם לב שהשירותים גובלים בסחר בבני אדם? | ענת סרגוסטי, דעה
הפוסטים הזועמים הציפו את הרשת, ולאחריהם הודיעו ב"ידיעות אחרונות": "לאור הביקורת הראויה והמוצדקת של אנחנו מודיעים כי לא יתפרסמו עוד בלוח ידיעות אחרונות ובעיתון בכלל מודעות כאלו, ומודים ל'כולן' ולגולשים שהסבו לכך את תשומת ליבנו". ב"מעריב", לא הגיבו לפוסטים הזועמים, אך התקרית הנקודתית הצליחה לחשוף פצע עתיק יומין, המאפשר קיומן של מודעות מפוקפקות המעלות שאלה מוסרית כבדת משקל, עבור רווח כספי של מערכות העיתונים. מאוחר יותר, עם פניית גלובס, ב"מעריב" הצטרפו להצהרת "ידיעות אחרונות" לכולן, והודיעו כי זה מקרה שלא יחזור על עצמו.
האכיפה צמצמה את התופעה
עד תחילת שנות האלפיים, המודעות המשווקות נשים בעמודי מכירת המוצרים והשירותים בעיתונים, היו עניין נפוץ למדי. בשנת 2004, בעקבות חוק שנחקק בשנת 1998 ואסר על פרסום זנות, נתבעו מספר גופי תקשורת, ובהם "הארץ", "ידיעות" ו"מעריב", בשל פרסום מודעות מתן שירותי זנות בניגוד לחוק, בכמות של בין 30 ל-250 מודעות בשנה. בשנים האחרונות, ולאחר עתירות נוספות של המטה למאבק בסחר בנשים, תיקון החוק והגברת האכיפה, הן הלכו ודעכו.
ואולם, גם אם המגמה הלכה ופחתה, היא שינתה את פניה. המודעות המתפרסמות היום בעיתונים, "מרקדות" על התחום האפור. המפרסמים שינו טרמינולוגיה, ומשווקים לקוראים היכרויות "למטרה רצינית", או "לנישואין בלבד".
במטה המאבק נגד סחר בנשים, פנו למשטרה בנוגע למודעת השידוכים, כפי שעשו אף בעבר, לאחר שגילו שמדובר במודעות המסוות מציאות עגומה. "הסחר שינה את פניו, והזנות היום הרבה יותר מוסווית", אומרת אור אבו, מנכ"לית מטה המאבק. "מודעות כמו מודעת ה'שידוך' שפורסמה בשבוע שעבר היא בדיוק מסווה לזנות וסחר בנשים. על פניו המפרסמים מנסים לייצר תמונה של שידוך בין גברים לנשים, למרות שבפועל, מדובר בסחר בנשים שמגיעות ממדינות מוחלשות לרוב וניצול מיני שלהן".
אלא שזהו רק חלק מהסיפור. תחום ה'כלות מאוקראינה', בניגוד למודעות המציעות 'שידוכים', נמצאות באזור דמדומים חוקי, בישראל וכך גם בעולם. בפניות למשטרה בנושא, נענו במטה נגד סחר בנשים כי מדובר בתחום מורכב מדי ואפור מדי, הדורש בירור פרטני מסובך של כל מקרה נתון. לכן, גם אם מדובר על מודעות המציעות לרכוש נשים בכסף, הן נחשבות לחוקיות. זוהי תופעה ישנה ומוכרת, במסגרתה מציעות סוכנויות שידוכים עבור תשלום. האישה לרוב נעקרת מהאזור העני בו גדלה, והופכת לרכוש של הגבר במדינת מוצאו, שם היא מקבלת מעמד חוקי ככל שתמשיך לחיות עם מושא השידוך שלה.
אחריותם של כלי התקשורת
עו"ד ניצן כהנא, ממובילות המאבק בצריכת זנות בישראל, מסבירה את המורכבות אל מול המציאות בשטח: "כשקידמנו את התוכנית הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם (שאושרה בינואר 2019), ביקשנו לשים זרקור גם על תופעת הכלות בהזמנה. לצערנו, נתקלנו בקושי לגייס את הרשויות להבנה שמדובר בתופעה מורכבת של סחר בנשים, כזו שגורמת לחלק הגברים ש'מזמינים כלה' להתנהג כאילו הזמינו חפץ יקר מחו"ל ולנהוג בהן בהתאם. בזמן שהרשויות לא נלחמו בתופעה, שמענו פעם אחר פעם על כלות שנחלצות מחיים אלימים וקשים בישראל, בעיקר כשהן היו מצליחות להימלט למקלטים".
עו"ד כהנא מוסיפה כי "לצערנו, הסרסורים וסוחרי הנשים מתאימים את עצמם תדיר לשינויים שהחוק דורש. כך הם למדו 'להנדס' מודעות כך שיעברו את המשוכה המשפטית. אבל בסוף היום, צריך לעצום את העיניים חזק מאד כדי לפספס במה באמת עוסקות המודעות האלה, גם אם הן נתפסות על-ידי הרשויות כנמצאות בתחום האפור של הניצול.
כשמודעות מהסוג הזה מגיעות לשולחן המחלקה המסחרית בעיתונים, נדרשים כלי התקשורת לבחור בין ערכים ומוסר לבין כסף. כלי התקשורת, המבצעים מדי יום עבודה שנשענת על יסודות של אתיקה וחתירה לטוב כללי, צריכים לשאול את עצמם מה מקומם כשהם ניצבים מול עסקים שמוסריותם מוטלת בספק רב. זאת, במיוחד כשלרבים מהם היה תפקיד מעצב וחושב בקידום החוק לאיסור צריכת זנות וחשיפת הציבור לממדי התופעה. לאחר שמדינת ישראל התקדמה צעד גדול קדימה וחוקקה בשנת 2018 את החוק לאיסור צריכת זנות, ציפינו שהמסר החינוכי יחלחל לכל תחומי החיים. כשם שהמערכת העיתונאית צריכה לעמוד בכללים אתיים, בשנת 2021, מוטב יהיה אם כלי תקשורת לא ימתינו ללחץ ציבורי - וייצרו עבור עובדי המחלקות המסחריות סט כלים ערכי, שלא יאפשר למודעות דוגמת אלו 'לזלוג', ולהחתים את המוניטין של המערכת העיתונאית".
