גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההיגיון הלא בריא של אורלי וגיא: 7 כללי אצבע לצפייה ביקורתית

גם בלי לעלות לאף אתר רשמי, סרט הקורונה של אורלי וילנאי וגיא מרוז צבר כחצי מיליון צפיות ● גלובס מציג: 7 כללי אצבע לצפייה ביקורתית, שיאפשרו גם למי שלא ממש מבין בתחום לזהות את ההטעיות התקשורתיות ● ביקורת תקשורת, מדור חדש

אורלי וילנאי וגיא מרוז באולפן "אורלי וגיא" / צילום: By דוד שי - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=27185568
אורלי וילנאי וגיא מרוז באולפן "אורלי וגיא" / צילום: By דוד שי - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=27185568

ברוכים הבאים למדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס. מדי שבוע ננסה לנתח כאן אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת הישראלית, פרקטיקות עיתונאיות שגורות שאולי הגיע הזמן להוציא לאוורור בעין הציבורית, ויחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות.

להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.

הסרט שיצרו העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז רץ ברחבי הרשת. הוא אמנם לא עלה באף אתר רשמי, אולם פורסם מספר פעמים ביוטיוב, ובמצטבר צבר קרוב לחצי מיליון צפיות. במרכזו עומדת תזה הטוענת שהשימוש בסגר על כלל האוכלוסייה אינו הדרך הנכונה להתמודדות עם נגיף הקורונה. התפיסה הזו מתבססת על מודל בשם "היגיון בריא", שאנשי מדע רבים כבר הצביעו על הבעיות שבו.

אורלי ולינאי וגיא מרוז בסרט

את שלל השגיאות וההטעיות בסרט של אורלי וגיא תוכלו למצוא במאמרים רבים של אנשי מדע ברחבי הרשת, אולם אלו שגיאות שספק אם הצופה שאינו מבין בתחום יכול לזהות. לכן, בעזרת ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר שרי נתן ראש תחום חינוך, הרצאות בעמותת "מדעת" וגלי וינרב כתבת המדע של גלובס, ניסינו לייצר כמה כללי אצבע לצפייה ביקורתית בסרטונים ובכתבות מעין אלה.

1. קונספירציות. "אם הסרט או הכתבה מלווים בניחוח קונספירטיבי, זו נורת אזהרה מאוד גדולה", אומר ד"ר גרטי. "קונספירציה שכל העולם טועה כמעט תמיד תהיה הגזמה. אפשר להאשים ממשלה מסוימת בטעות, אפשר לומר שפוליטיקאי מסוים טועה. אבל להאשים את כל הממשלות בכל העולם, זה כבר חשוד. ככל שקונספירציה בנויה על כך שהרבה מאוד אנשים צריכים לשתף איתה פעולה זה מוריד מהסבירות שהיא נכונה, כי לאנשים יש נטייה לדבר ולגלות את הדברים".

כבר בהתחלה אומרים אורלי וגיא ש"את הסרט הזה לא תוכלו לראות בשום ערוץ ממוסד בישראל", בניסיון לצייר איזו אמת מחתרתית מושתקת. מעבר לכך שעובדתית זה לא נכון, וכל צרכן תקשורת יודע שקולם של מתנגדי הסגרים מושמע, עצם הניסיון לצייר קונספירציה הוא אזהרה ראשונה.

2. נחרצות. "אנשים שאומרים דברים בצורה מאוד דרמטית, ויותר מדי בטוחים במה שהם אומרים, זה מעורר חשד", אומרת ד"ר נתן. "מדענים רציניים, שרוצים להעביר מידע מדויק, יוסיפו בדרך כלל הסתייגויות לדברים שלהם, בטח באירוע כמו מגפת הקורונה שבה כל הזמן מתגלה מידע חדש".

פרופ' אודי קימרון

ייתכן שמדובר בעריכה מגמתית, אולם לכל אורך הסרט הוצגה רק תפיסה אחת, נחרצת ביותר, שלא רק שסגרים אינם מועילים אלא שהם מסוכנים. המגמתיות והיעדר המורכבות צריכים להדליק נורה נוספת.

3. אמירות נכונות לשעתן. "המדע מתעדכן מהר, בוודאי במגפה הנוכחית, שבה כל צורת הטיפול במחלה השתנתה", אומר ד"ר גרטי. "למשל, המחסנים מלאים במכונות הנשמה שבהתחלה חשבו שהן הכרחיות, ועם הזמן והבחינה של הדברים הגיעו למסקנה שזה לא כך. כשאתה רואה סרטון או מאמר שמתייחס לדברים ישנים, זה לא אומר שבהכרח המידע שגוי, אבל זו נורה אדומה".

כל החלק הפותח של הסרט עוסק בפאניקה העולמית שהייתה בחודשי המגפה הראשונים, כמו נאומים של נתניהו ומשה בר סימן טוב מראשית ימי הקורונה. גם ד"ר רעיה לייבוביץ', במענה לשאלה מה הרגע שבו היא הבינה שיש היסטריה גדולה מדי, מדברת על סוף פברואר, לפני כמעט שנה. התבססות על מידע ישן כל כך במונחי הקורונה, צריכה לעורר חשד נוסף.

4. קטיף דובדבנים. אחד הדברים המאפיינים כתבות מוטעות הוא כשמציגים רק עובדות שמסתדרות עם התזה, תוך התעלמות או הסתרה של נתונים אחרים. הצעד הזה מכונה צ'רי פיקינג - בחירה של דובדבנים מתאימים.

מדובר בצורת הטעייה שדורשת תשומת לב, ולא תמיד קל לזהות אותה, אולם עדיין ישנה לפחות דוגמה אחת בולטת בסרט של אורלי וגיא. בשיחה עם ד"ר אמיר שחר מבית החולים לניאדו, הוא מספר על כך שנכון לזמן השיחה, סוף נובמבר, אין חולי קורונה במחלקה שלו. מדובר ללא ספק בבחירה של נתון זמני ונוח, כשלמשל בתחילת השבוע הנוכחי פורסם כי בלניאדו יש 19 חולים במצב קשה, מתוכם 7 מונשמים ועוד 25 מאושפזים במצב בינוני וקל.

5. היעדר שאלות קשות. לכל אורך הסרט, אורלי וגיא לא מנסים ולו פעם אחת להקשות על המרואיינים שלהם, לנסות לעמת אותם עם נתונים, אירועים או מידע שלא מסתדר עם התזה שבחרו בה. השאלות שלהם מתפקדות כולן כהרמה להנחתה, כמו "למה לא מקשיבים לכם?", "איך אתה מסביר את זה?" וכדומה.

גם כשהמומחים בסרט מציעים להשיג "עומק חיסוני" באמצעות פתיחת בתי הספר והדבקת הילדים, לא עולות שאלות מתבקשות כמו מהו אחוז הנדבקים שמאפשר עומק חיסוני שכזה, והאם הורים יסכימו למהלך של הדבקת הילדים לשם כך. כאשר הכתבים לא שואלים שאלות קשות, הדבר צריך לעורר שאלות קשות אצל הצופה.

ד"ר אבי מזרחי

6. בדיקת השערות ועובדות מעודכנות. במלך הסרט, ובעיקר לקראת סופו, מובאות כמה השערות והנחות שנאמרו בזמן הצילומים, וניתן היה די בקלות לבדוק את אמיתותן, בעיקר ביחס למודל השבדי.

כך, למשל, ד"ר מתיאס קיהלסטד אומר שאם התיאוריה שלו ושל עמיתיו ביחס להתמודדות מול הקורונה היא נכונה, הרי שהתמותה הגבוהה בשבדיה היא הטייה סטטיסטית, ומאמצע דצמבר מספר המתים שם שוב ירד. אלא שהנתונים שמפרסמת אוניברסיטת ג'ון הופקינס, העוקבת אחרי מקרי הקורונה בעולם, מראים שמספר המתים בשבדיה המשיך לעלות, גם נכון לזמן פרסום הסרט בתחילת ינואר.

היעדר כל בדיקה כזו מצד יוצרי הסרט צריך להעלות סימני שאלה אצל הצופה.

ד"ר מתיאס

7. לבדוק לפני שמעבירים. אנו חיים בעידן שבו מידע רב מציף אותנו, ולא תמיד יש לנו את הכלים לבדוק את נכונותו. חשוב לא להעביר הלאה מידע שאתם לא בטוחים בו, ובוודאי אם לא צפיתם או קראתם את כולו.

"אחת הבעיות שלנו היא שכל פוסט הפחדה או קונספירציה רץ ברשת יותר מהר מאשר המידע שמפריך אותו", מסבירה ד"ר נתן. "הטבע האנושי הוא שכשאנחנו רואים מידע מפחיד, גם אם נדע לאחר מכן שהוא שגוי, גרעין ההפחדה נשאר".

5 הבעיות הבולטות בסרט

נטען כי שיעור הישרדות עומד על 99.8% בממוצע בקרב חולים באוכלוסייה בישראל. השיעור הזה נותן אשליה של כמעט 100%, אבל במספרים אמיתיים משמעותו שבמצב תאורטי שבו נאפשר לכל האוכלוסייה להידבק, כ-20 אלף בני אדם ימותו.

נטען כי סגר אינו אמצעי יעיל מול מגיפה, אלא ששורת מחקרים בעולם שעברו ביקורת עמיתים מוכיחה אחרת. מדינות כמו ניו זילנד, שנקטו במדיניות סגרים יעילה, הורידו את התחלואה כמעט לאפס.

התיקונים של מכון דוידסון

נרשמת תמיכה בהדבקה בקרב אוכלוסיות שלא נחשבות בסיכון, כמו ילדים ובני נוער. אולם המחקר מתחיל לגלות עדויות להשלכות לטווח ארוך של הקורונה. האם הציבור ירצה לערוך ניסוי כזה על ילדיו?

הצד השני של המשוואה הוא הגנה הרמטית על קבוצות הסיכון, אך בישראל למעלה ממיליון בני 65 ומעלה. לא ריאלי להגן עליהם ועל כל מי שבמגע איתם. הדבר לא צלח אפילו בבתי האבות, וגם לא בשום מקום בחו"ל.

לאחר פרסום הסרטון, שניים מהמרואיינים בו, פרופ' חגי לוין ופרופ' נדב דוידוביץ', פרסמו הבהרות שבהן הסבירו שלצד הביקורת על התנהלות הממשלה, הם מכירים בכך שסגר הוא כלי אפשרי להתמודדות עם המגפה, ומתנגדים לגישת מודל "היגיון בריא".

הדברים מתבססים על המידע באתר מכון דוידסון

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"