גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מנת להשיב את אמון הציבור, העליון צריך להתנתק מהפוליטיקה

מדד הדמוקרטיה שפורסם השבוע הוכיח, למי שעדיין היה זקוק להוכחה הזו, שאמון הציבור בבהמ"ש העליון הגיע לשפל היסטורי ● אם העליון ירצה בכך, הוא יוכל כמובן להשיב את אמון הציבור שאבד לו ● אלא שזה ידרוש ממנו להכיר בעיקרון שבמשך עשרות השנים האחרונות הקפיד להתכחש לו

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק, אוהב לצטט את פליקס פרנקפורטר, שופט עבר (יהודי) בבית המשפט העליון האמריקאי, שציין באחד מפסקי דינו כי לבית המשפט "אין לא חרב ולא ארנק, וכל שיש לו הוא אמון הציבור בו". ברק השתמש בציטוט הזה בפסקי דין ובמאמרים שונים, וגם כיום, לאחרי פרישתו, הוא עושה בו שימוש רב בראיונות לתקשורת ובספריו הרבים.

כמה ברק אוהב את הרעיון הזה של פרנקפורטר בדבר חשיבותו של אמון הציבור בבית המשפט? בוא נאמר שבאחד מספריו של ברק הציטוט הזה של פרנקפורטר מופיע לא פחות משש פעמים. בספר אחר - לא פחות מחמש פעמים. הזיהוי של ברק עם הציטוט של פרקפורטר הוא עד כדי כך מוחלט ששופטים רבים המצטטים את האמרה הזו משוכנעים שברק המציא אותה. אחרי כל כך הרבה פעמים שברק עשה בה שימוש הם אפילו לא טורחים לחפש את המקור. הראשית הרי מזאוס.

ובדיוק בגלל עוצמת החיבור של ברק לרעיון הזה של פרנקפורטר כדאי לשים לב לתופעה לא בלתי מעניינת. בכל הפעמים בהן ברק מצטט את פרנקפורטר, וזאת ללא יוצא מן הכלל, הוא חותך את הציטוט ממש באמצעו. בדיוק בקטע שפרנקפורטר מסביר כיצד ניתן להשיג את אותה תחושת אמון ציבורית המהווה את בסיס הלגיטימציה של בית המשפט.

פעם אחר פעם טורח ברק לצטט את הטענה לפיה כל שיש לבית המשפט הוא אמונו של הציבור, אבל בוחר במודע לעצור בנקודה הזו ולא להמשיך ולצטט מן השורה הבאה כדי להסביר כיצד רוכש בית המשפט את אותו אמון ציבורי. אם הרעיון הזה של פרנקפורטר, בדבר אמון הציבור בבית המשפט, חשוב כל כך - האם לא היה כדאי לשתף את הקוראים באופן שבו פרנקפורטר מאמין שיושג אותו אמון?

נדמה לי שהמילים של פרנקפורטר מספקות בעצמן את ההסבר לתעלומה שלנו, ולצורך של ברק לצטט אותו באופן סלקטיבי כל כך. פרנקפורטר ממשיך כך: "תחושת אמון כזו נוצרת באמצעות ניתוקו המלא של בית המשפט, הן בפועל והן באופן שבו הוא נתפס בציבור, מהסתבכויות פוליטיות, ובזכות הימנעותו של בית המשפט מלהטיל עצמו להתנגשות שבין הכוחות הפוליטיים, בהסדרים הפוליטיים". ברק הוא כמובן השופט האחרון שיהיה מוכן לחתום על המילים האלה. כנשיא העליון הוא ביקש פעם אחר פעם את אמונו של הציבור, אבל מעולם לא היה מוכן לשלם את המחיר הברור על כך, זה שפרנקפורטר נקב בו: ניתוקו של בית המשפט מהשדה הפוליטי.

העליון הופך לשחקן פוליטי

ביום שני השבוע פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה, והתגלה, כמה מפתיע, שאמון הציבור בבית המשפט העליון הצליח לצנוח ביחס למדד שפורסם בשנה שעברה. רק 42% מהציבור הישראלי מאמינים עדיין במוסד הזה. אז אפשר בהחלט לטעון, כפי שעשתה דוברות בתי המשפט השבוע, שהירידה באמון בבית המשפט העליון משקפת מגמה עולמית ולהתנחם בכך. צרת רבים הרי הייתה מאז ומעולם מפלטו של מי שמבקש להימנע מבדק בית.

ואפשר, לחילופין, גם לטעון כי מדובר בתופעה ישראלית הקשורה לעובדה שבית המשפט "נתון למתקפה" מצד חוגי ימין. האשמת הקרבן הרי גם היא תופעה מוכרת ואין סיבה שהימין הפוליטי בישראל יהיה הקרבן היחיד שלא ניתן להאשימו בנזק שנגרם לו. הרי גלוי וידוע שאם הימין לא היה טורח להשמיע ביקורת על העליון בכל פעם שזה הגשים מדיניות של מפלגות השמאל איש לא היה מבין שיש בעיה. אבל לא. הימין היה חייב לדבר על זה ולבקר. והכי גרוע - הימין עושה זאת בשנים האחרונות בשפה של פגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי, בעיקרון הרוב ובצורך להקפיד על הפרדת רשויות. למה הוא לא יכול היה פשוט לשתוק?

אבל אפשר גם להיות ישרים ולומר, ממש כמו פרנקפורטר בנוסח המלא של דבריו, גם אם לברק טיפה קשה איתו, שאמון הציבור בבית המשפט הוא נגזרת ישירה של הימנעותו של המוסד החשוב הזה מלעסוק בשאלות פוליטיות. ככל שהוא גורר את עצמו לשאלות הפוליטיות הקורעות את החברה כך הוא גוזר על עצמו את אותה רמה של שביעות רצון נמוכה שיש לציבור מהפוליטיקאים כמכלול.

לכל אחד מהאזרחים יש מספר קטן של נבחרי ציבור בהם הוא נותן את אמונו ואליהם הוא חש יחס חיובי. ביחס לכל השאר הוא מפתח יחס שלילי וחוסר אמון כמעט מוחלט. בית משפט שנכנס לשאלות פוליטיות הוא בית משפט המרצה בכל פעם קבוצה מסוימת של החברה. אלא שבכל פעם שבית המשפט מרצה את אותה קבוצה בחברה הוא משלם על כך במטבע יקר של הפיכתו לשחקן פוליטי. ככזה, הוא ממאיס את המשפט על הציבור שתופס את השופטים כפוליטיקאים בגלימות. כמו ביחס לכנסת, כך גם ביחס לעליון - כל אחד מהאזרחים מפתח חיבה מסוימת לחבר או שניים במוסד הזה. אלא שביחס לכל השאר הוא מפתח יחס שלילי.

מאז שנות ה-80, ובדגש על שנות ה-90 והעשור הקודם, בהן כיהן ברק כנשיא העליון, הפך בית משפט למוסד פוליטי. למעשה קשה לחשוב על סכסוך פוליטי כלשהו, הקורע את החברה הישראלית, שהעליון ביקש להוציא את עצמו מלהכריע בו. להפך. באמצעות הרחבת השפיטות וזכות העמידה לא היה נושא נפיץ אחד בו העליון לא קפץ ראש לתוך הבריכה הפוליטית. ענייני דת ומדינה, שאלות ביטחוניות, אוצריות, הגירה, פעילות הכנסת והממשלה, שלטון מקומי, מינויים, חלוקת תקציבים, זהות ראש הממשלה, הריסת בתי מחבלים, מעמדם של חוקי היסוד - ככל שהנושא היה רותח יותר, וככל שקרע יותר את החברה בישראל, כך ראה לעצמו בית המשפט חובה להכריע בו.

תחרות עם הממשלה על אמון הציבור

והאמת היא שפרנקפורטר, בשנות השישים של המאה הקודמת, לא היה הראשון לטעון שלרשות השופטת "אין לא חרב ולא ארנק". אלכסנדר המילטון, מהאבות המייסדים של ארצות הברית, היה הראשון לומר זאת כבר בסוף המאה ה-18. אלא שאצלו הפסקה הזו הסתיימה ב"היא חייבת להיות תלויה בסיועה של הרשות המבצעת אפילו לשם מתן תוקף לפסיקותיה". אצל המילטון זכה בית המשפט בכוחו בזכות החיבור שלו לרשות המבצעת, ולא בזכות קשר ישיר שביקש לייצר עם הציבור.

בניגוד לקביעה של המילטון, העליון בישראל מבקש להתנתק מהרשות המבצעת. למעשה, הוא רואה את עצמו מתחרה בה. בדיוק כמוה גם הוא מבקש את אמונו הישיר של הציבור. הממשלה מבקשת לזכות באמון הזה באמצעות חוקים ותקנות, ובית המשפט באמצעות פסקי דין והחלטות. זו שולחת ידה לאש המחלוקת הפוליטית, אך גם זה. אלא שזו יוצאת ללא פגע, וזה נכווה בכל פעם.

אז אפשר כמובן להתכחש לרעיון של פרנקפורטר. אפשר לא לדבר עליו. ואפשר אפילו להעלים אותו מהספרים. אבל המציאות בישראל מוכיחה אותו משנה לשנה: "תחושת אמון כזו נוצרת באמצעות ניתוקו המלא של בית המשפט, הן בפועל והן באופן שבו הוא נתפס בציבור, מהסתבכויות פוליטיות". פיתרונות אחרים כנראה אינם קיימים. 

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

תחנת כוח גיאותרמית של אורמת בניו זילנד  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בית השקעות אמריקאי: "אורמת עסקה בשחיתות בינלאומית שתרמה 70% מרווחיה ב-2020"

לפי חברת Hindenburg Research (הינדנבורג), בית השקעות שמתמחה במכירה בחסר של מניות, הפרויקטים החשמליים בקניה, גואטמלה והונדורס הקשורים לפרשת השחיתות, תרמו ל-70% מהרווח הנקי של אורמת בשנת 2020

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

מכירת הפעילות הקמעונאית תניב לשמן תעשיות רווח של 110 מיליון שקל

במסגרת הסכם המכירה שנחתם תשלם הרוכשת, חברת סוגת תעשיות, 142 מיליון שקל לשמן, נוסף לסכום בטווח של כ-20-30 מיליון שקל עבור מלאי הפעילות הנרכשת, בהתאם למצבו בעת השלמת העסקה, הצפויה בתחילת חודש אפריל

אביה מגן, מנכ"לית פתאל / צילום: אור גפן

הקרב על חדרי האוכל: המלונאים מודיעים - "נסיגה אינה אופציה"

משרד הבריאות מבקש לדחות את מועד פתיחת חדרי האוכל בבתי מלון מ-7.3, והמלונאים מתרעמים ● "בזמן שבממשלה מתלבטים, אנחנו כבר גייסנו עובדים, הזמנו אוכל ונערכנו לפתיחה. עכשיו מה נגיד לאלפי האורחים שאמורים להגיע למלונות ביום ראשון?"

עדו קילמניק, מדיטייט / צילום: תמונה פרטית

השותפות שנולדה ברבע שעה הניבה אחרי 15 שנה אקזיט של 300 מיליון דולר

מדיטייט, שפיתחה מוצר לטיפול בערמונית מוגדלת שפירה, נמכרה לאולימפוס לפי שווי של 300 מיליון דולר ● המנכ"ל עדו קילמניק מספר על הדרך הארוכה ועל המו"מ עם הענקית היפנית ● חברת קסניה, שהייתה מהמשקיעים הראשונים, תגרוף 34 מיליון דולר

בית משפט עליון / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ קבע: על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות

שופטי בג"ץ קיבלו היום בדעת רוב עתירות מלפני 15 שנה וקבעו כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים גם במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית

אזור "רכס לבן", ירושלים / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

גלגל ההצלה של רכס לבן בירושלים? ההחלטה שהפתיעה את ארגוני הסביבה

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה את האישור שניתן לתוכנית רכס לבן, שכוללת בניית 5,000 דירות בשטח טבע רחב ידיים ● המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לקיים דיון בנושא ועשויה להפוך את ההחלטה

אחרי שנה בבית, עובדים חוששים לשוב למשרד / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בבית, עובדים חוששים לשוב למשרד: כך מתמודדים עם ההתנגדויות

החזרה למקום העבודה מאיימת על לא מעט עובדים, ולא רק בגלל בזבוז הזמן המחודש בפקקים ● מעסיקים נערכים לשגרת עבודה חדשה: איך מתמודדים עם חרדת הפגישה המחודשת ● ניהול וקריירה

תלמיד בבית הספר לפני הסגר האחרון / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

בשורה להורים: בתי הספר של החגים יתקיימו גם במהלך 4 ימים בחופשת הפסח

שרי האוצר והחינוך ויו"ר השלטון המקומי סיכמו על הפעלת בתי הספר של החגים לילדי הגנים ותלמידי כיתה א-ב ● "ילדי הגנים ותלמידי כיתות א-ב ייהנו מרצף חינוכי, רגשי וחברתי וכן ממסגרת איכותית, מבוקרת ומפוקחת"

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב / צילום: Reuters, Tom Brenner

האזרח מספר 1 בארה"ב התייצב לצד עובדי אמזון: תומך בניסיונות ההתאגדות

למעלה מ־5,800 עובדי מחסני אמזון באלבמה מצביעים החודש האם להצטרף לאיגוד הקמעונאות, הסיטונאות והכלבו ● נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבהיר בסרטון שפרסם בטוויטר כי הוא תומך בזכותם להתאגד ● "המדיניות של הממשל שלי תהיה לתמוך בזכות להתאגד ובזכות להתמקח באופן קולקטיבי"

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

תקציב ועדת הבחירות התנפח ביותר מ-320 מיליון שקל; גפני צפוי להערים קשיים

ועדת הבחירות אישרה את התקציב לבחירות לכנסת ה-24, והוא יעמוד על 713 מיליון שקל ● מדובר בעלייה חדה בתקציב הוועדה, שעמד בבחירות הקודמות על כ-392 מיליון שקל ● במסמך שיוגש לאישור ועדת הכספים נכתב כי 247 מיליון שקל הם "תוספת קורונה" ● גפני: "לא אתן יד ל'בזבזת מיותרת' על חשבון משלם המסים"

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה כבר מכינה לנו סבב חיסונים נוסף בקיץ?

נתניהו פצח בבליץ הסברה על חיסון מחודש בקיץ. בינתיים אין בסיס לתסריט הזה ● המשרוקית של גלובס

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכנסות תמלוגי הגז הטבעי עלו על מיליארד שקל ב-2020, אך היו נמוכות מהצפי

משרד האנרגיה עדכן היום כי ההכנסות מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים הסתכמו ב-1.105 מיליארד שקל - זינוק של 30% לעומת 2019 ● היקף ההכנסות היה נמוך ב-400 מיליון שקל מהצפי בשל הירידה החדה בביקוש לאנרגיה בתקופת הקורונה

סניף זול סטוק. בעיגול: איתן יוחננוף / צילום: תמונה פרטית, תמר מצפי

הסטוק של יוחננוף: למה כולם רוצים להחזיק רשת של מוצרים מוזלים?

בעקבות ההצלחה המסחררת של הנפקת מקס סטוק, יוחננוף תרכוש מניות הרשת המתחרה זול סטוק לפי שווי חברה של 90 מיליון שקל ● בכוונת יוחננוף להנפיק בעתיד את רשת המוצרים המוזלים לבית לפי שווי גבוה פי שלושה, אך שחזור ההצלחה של מקס סטוק עשוי להיות מאתגר בענף רווי התחרות

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

יאיר נתניהו חויב לשלם 500 אלף שקל לאחר שהפסיד בתביעת דיבה

יאיר נתניהו רמז בשני ציוצים על קשר אינטימי בין פעילה של מפלגת כחול לבן ליו"ר המפלגה בני גנץ - ונתבע על-ידה ● נתניהו הבן לא הגיש כתב הגנה וטען כי לא קיבל את התביעה, אך באוגוסט 2020 התייחס לתביעה ואמר כי מדובר בתביעת השתקה מגוחכת שדינה להידחות

אונייה איראנית במפרץ עומאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

איראן מכחישה כי היא אחראית לתקיפת הספינה הישראלית במפרץ עומאן

דובר משרד החוץ בטהראן פרסם הודעה לפיה הטענות של נתניהו בעניין הגרעין ובעניין המתקפה במפרץ עומאן שקריות ונועדו ל"צרכים פנימיים" לקראת הבחירות בישראל ● רה"מ נתניהו: "לא יהיה לאיראנים נשק גרעיני - עם או בלי הסכם"

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האופטימיות של יואל גת: מבקש להנפיק חברת טכנולוגיות לוויין לפי 1.4 מיליארד שקל למרות הרעה בתוצאות

סטיקספיי שמוביל גת, לשעבר מנכ"ל גילת, מפתחת טכנולוגיות למערכות תקשורת לווייניות ● החברה מציגה ירידה חדה בהכנסות וזינוק בהפסדים אשתקד, עקב השפעות הקורונה - ובין היתר הפגיעה בחברות התעופה

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

ההקלות בתעריפי המשכנתאות נכנסו לתוקף: ההטבות לא עומדות בציפיות

החל מהשבוע הרחבת רכיב הפריים במשכנתאות חלה על כל השוק • בבנק ישראל הודיעו על הידוק הפיקוח על התעריפים, אך יועצי משכנתאות אומרים שהמהלך לאו דווקא מיטיב עם כולם

תור מחוץ למספרה לאחר שלמספרות בגרמניה ניתן אישור להפתח / צילום: Reuters

אחרי עשרה שבועות: המספרות נפתחו בגרמניה; אין תורים עד סוף מרץ

עם זאת, הרשויות בגרמניה טרם הכריעו מתי ייפתחו יתר החנויות, שנסגרו ב-16 בדצמבר 2020, מכיוון שהדבר תלוי בשיעור התחלואה במדינה ששב לעלות

רז קינסטליך, ארקדי פומרנץ ובני ביטון / צילום: איל יצהר

"רוב המפעלים אצלנו בדימונה הם לואו-טק. אנחנו רוצים לקפוץ מדרגה להייטק"

כך אמר ראש עיריית דימונה בני ביטון בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס • בפאנל, שעסק בשאלה אם רשויות המקומיות יכולות לתת העדפה לתוצרת המקומית, השתתפו גם ראש עיריית מעלות תרשיחא ארקדי פומרנץ וראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

התחזקו העליות בנעילה בבורסה: מדד ת"א 90 זינק ב-2.3%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2%, ומדד הבנקים עלה בכ-0.2% ● בזן דיווחה על הפסד של 274 מיליון דולר ב-2020 ● אורמת בלטה בירידה של 5%, פורסייט זינקה ב-10%, פריגו קפצה ב-5.35%, פוקס עלתה ב-9.8%