מהנשיא ועד בתי המשפט: אמון הציבור במוסדות המדינה נשחק גם ב־2020

מדד המכון הישראלי לדמוקרטיה: 57% מהציבור סברו באוקטובר כי השלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה חמורה • האמון במוסדות הציבור ממשיך להידרדר ותחושת הסולידריות בשפל של עשור • כ־55% מהציבור סבורים כי התקשורת מתארת את המציאות כגרועה ממה שהיא באמת

רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בשנת 2020 חלה שחיקה נוספת באמון הציבור במוסדות השלטון והפילוג בין הקבוצות השונות והשסע ימין/שמאל הועמק - כך עולה ממדד הדמוקרטיה השנתי בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

המחלוקת בין ימין לשמאל החריפה מאוד והיא הבולטת ביותר כעת. חוקרי המכון מייחסים למשבר הקורונה השפעה לרעה על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. והנתונים החמירו במדידות מיוני לאוקטובר.

שיעור המעריכים כי בישראל יש סולידריות חברתית רבה עמד באוקטובר על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון.

 
  

האמון במוסדות: ירידה לצה"ל ולנשיא

57% מהציבור סברו באוקטובר כי השלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה חמורה - עלייה ביחס ליוני (53%) וביחס לשנים עברו. רוב הציבור הישראלי (58%) מעריך כי הנהגת המדינה מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).

הנתונים מצביעים על צניחה באמון ברוב המוסדות לעומת שנים קודמות.
בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008. גם השנה נמצא הנשיא מיד אחרי צה"ל, אך הסקר מראה כי האמון של הציבור היהודי יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.

ירידה משמעותית גם באמון בביהמ"ש העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת, שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני), והמפלגות - 14% באוקטובר ו-17% ביוני.

אמון הציבור בחברה הערבית במוסדות נמוך עוד יותר. האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.

התקשורת: "משחירה את המציאות"

רק כשליש מאזרחי המדינה נותנים אמון בתקשורת הישראלית, אבל הפער בין מה שחושבים על התקשורת בשמאל לעומת הימין עצום. רק חמישית ממי שמגדירים עצמם בימין נותנים אמון ברמה גבוהה בתקשורת, לעומת מחצית ממצביעי המרכז, ושני שלישים ממצביעי השמאל.

לא מבינים את אווירת הנכאים בתקשורת | גדעון דוקוב, דעה

רוב הציבור הישראלי, 54.5%, חושב כי התקשורת משחירה את המציאות ומתארת אותה גרוע ממה שהיא באמת. בימין חושבים כך שני שלישים מהציבור, ובשמאל רק חמישית. כמעט 60% חושבים כך בחברה הערבית.

החברה הערבית: רוצים להיות חלק

רוב גדול (81%) מהציבור הערבי ורוב (57%) בציבור היהודי חושבים שרוב האזרחים הערבים רוצים להשתלב בחברה הישראלית ולהיות חלק ממנה. כמעט מחצית (47%) ממי שמיקמו עצמם בימין מסכימים עם הערכה זו, לעומת רוב גדול בשמאל (82.5%) ובמרכז (65%).

למרות זאת, 75% מהציבור היהודי סבור כי החלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי. רק מיעוט מהמרואיינים היהודים (36%) חושבים שצירוף מפלגות ערביות לקואליציה יתרום לשמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, זאת לעומת רוב (70%) מהמרואיינים הערבים. 59% מהיהודים ו־67% מהערבים סבורים כי מינוי שר ערבי יתרום למטרה זו.

מצב המדינה: שליש מהמשיבים: המצב טוב

בשעה שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, עדיין כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו ב אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון) ולעומת יותר מ-80% בסקר השנה שעברה. מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, 80%.

משטרה: הערכה בינונית נמוכה

שיעור המעריכים שהמשבר הזיק ליחסי המשטרה והציבור באוקטובר (84%) היה כפול כמעט מהשיעור ביוני (47%). ההערכה בציבור לגבי תפקוד המשטרה בינונית-נמוכה. בשני המועדים ראינו תמונה לא מחמיאה: 36% נתנו לה ציון בינוני (ירידה ב-9% מיוני), והיתר נחלקים בין ציון לא טוב או גרוע (31% באוקטובר, עלייה בכ-5% מיוני) וציון טוב או מצוין (29% באוקטובר, עלייה קלה בכ-3% מיוני).

ששתי הקבוצות בהן חלה ירידה חדה בציוני המשטרה בין יוני לאוקטובר הן החרדים (ביוני 41% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע ובאוקטובר 61%) והשמאל (27% ביוני לעומת 39% באוקטובר). 

צרו איתנו קשר *5988