לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת / צילום: רפי קוץ
בתחילת החודש פרסם משרד התקשורת את התעריפים המעודכנים בשוק הסיטונאי על גבי רשת בזק. המחירים המעודכנים נועדו לייצר תחרות בר-קיימא, אופק וודאות למפעילים השונים, אבל בפועל העדכון הציף בעיה קשה בשוק שנדמה שהמשרד מתקשה לפתור, והיא כיצד להתמודד עם העובדה שהשוק הסיטונאי לא עובד על רשת הוט, והאם מנסים לתקן את המצב או שפשוט מוותרים ונשארים עם בזק ו-IBC בלבד כשחקניות סיטונאיות.
יש לא מעט גורמים בשוק שירימו גבה לנוכח האפשרות שהמשרד יוותר על הוט כפלטפורמה בשוק הסיטונאי, אבל צריך להגיד את האמת. משרד התקשורת כשל כישלון חרוץ ביישום השוק הסיטונאי על הוט, והחברה עשתה למשרד בית ספר לרגולטורים מתחילים כשהצליחה פעם אחר פעם לייתר את השימוש ברשת שלה.
זה התחיל מהעיכובים הארוכים בקביעת מחיר שימוש, המשיך בקביעת מחיר גבוה מדי, וכלה בכך שהחברה פשוט מצליחה להוציא את העוקץ באמצעות מחיר סיטונאי גבוה מהמחיר הקמעונאי - מה שפשוט הופך את הנטישה של לקוחות לסלקום או לפרטנר לבלתי כדאית כלכלית למשתמש.
ביולי 2020 קבע משרד התקשורת מחירים סיטונאיים להוט בתקווה לעודד מחדש את השחקנים השונים בשימוש ברשת שלה. התוצאה היא כישלון מוחלט: מעט מאוד לקוחות שהצטרפו לשוק סיטונאי הוט. בעצם, מלבד פרטנר שנלחמת מלחמת מאסף כדי להשאיר את תשתית הוט כאופציה, אין אף מפעיל שפועל על גבי הוט.
צריך להגיד בכנות - הוט ניצחה את משרד התקשורת. היא מעולם לא רצתה שיהיה שוק סיטונאי על גבי הרשת שלה, אמרה לאורך כל הדרך שבאף מקום בעולם זה לא קרה על רשתות כבלים, והצליחה בשיטות שלה לגרום למשרד להסתבך עם עצמו וליפול על האף.
במה דברים אמורים? כזכור, אחרי עבודה של מספר שנים בסיוע חברת ייעוץ בריטית בשם פרונטיר, קבע משרד התקשורת ב-2015 את התעריפים שישלמו מפעילים שונים שיבקשו לעשות שימוש ברשת בזק במסגרת השוק הסיטונאי. למרות שבאותה עת ממש היו צריכים להיקבע גם התעריפים ברשת הוט, הבטיח משרד התקשורת כי אלה ייקבעו תוך חודשיים-שלושה. החודשיים-שלושה התארכו, שוב כרגיל, לשנתיים וחצי בהן ניתן היה לפעול בשוק הסיטונאי רק על גבי רשת בזק, ואכן זה מה שעשו המפעילים, ותוך מספר שנים התפתח על גבי רשת בזק שוק סיטונאי משמעותי מאוד, שבשיאו הגיע למעל מ-600 אלף לקוחות.
החל מ-2018 החלו פרטנר וסלקום, ובהמשך גם חלק מהספקים הקטנים יותר, למכור שירותי גישה לאינטרנט גם על בסיס רשת הוט, בהצלחה מוגבלת. סלקום החליטה כבר בשלב מוקדם להפסיק לשווק שירותים ברשת הוט, בגלל מגוון קשיים שנתקלה בהם מצידה של הוט, ואילו פרטנר המשיכה והגיעה למצבת של כ-50 אלף לקוחות על גבי רשת הוט.
באותו שלב מחירי השימוש ברשת בזק וברשת הוט היו דומים. בבזק נקבע מחיר בסיסי נמוך יותר, אבל מחיר תעבורה גבוה יותר, ובהוט ההפך, אולם שני המודלים הביאו למחיר שימוש של כ-55 שקל לחודש, לפני מע"מ.
למרות שכתוצאה מיישום השוק הסיטונאי איבדה הוט נתחי שוק משמעותיים, בחברה מעולם לא התחברו לעניין השוק הסיטונאי וניסו לסכלו. כך מצא המשרד שבמשך שנים נקטה הוט בפרקטיקה מתוחכמת ביותר אשר ספק המחויב באספקת שירותים סיטונאיים יכול לנקוט, ומכרה שירותים קמעונאיים במחיר זול יותר ממחירם הסיטונאי ובכך דחקה באופן מתוחכם את שחקני השוק הסיטונאי מרשתה. זו אחת הסיבות שהביאו לכך שסלקום הרימה ידיים ובחרה להפסיק לפעול ברשת הוט. משרד התקשורת בחר שלא להטיל קנסות וחילוט ערבויות על הוט ובמקום זאת איים לקבוע להוט מודל מחירים המבוסס על מחירים קמעונאיים, עם 25% הנחה (מודל הנקרא ריטייל מינוס).
מודל כזה היה מעקר לחלוטין התנהגות אנטי תחרותית של הוט ופותר את הבעיה אחת ולתמיד, אבל כרגיל, גם במקרה זה זנח המשרד בסופו של דבר את הרעיון והמשיך ועם התעריפים הקבועים בהוט.
ב-1 לינואר השנה עדכן משרד התקשורת את תעריפי השימוש בשוק סיטונאי ברשת בזק. לטענת המשרד העדכון הפעם כלל תיקון של טעות כלשהי בנוסחת החישוב, והפחתה נוספת הנובעת מגידול בהיקף התנועה ברשת בזק, כך שבסופו של דבר נקבע לבזק תעריף בסיסי בסך 30.6 שקל, בתוספת 6.5 שקל על מגה ביט של תעבורה (לקצב של עד 200 מגה). לשם המחשה עבור לקוח ממוצע יש לקחת בחשבון קיבולת של כ-1.5 מגה (המספר משקף את המשאבים הנצרכים ע"י שימוש הממוצע של כלל הלקוחות, ומשקלל את העובדה שרק חלק מהלקוחות עושים שימוש בו זמני ברשת), כך שעלות שימוש ברשת בזק למפעיל שוק סיטונאי עומדת על כ-40 שקל ללקוח.
מנגד, תעריפי השימוש ברשת הוט לא עודכנו ועומדים על תעריף בסיס בסך 41.40 שקל עבור לקוח בקצב של עד 200 מגה ו-55.5 שקל עבור לקוח בקצב גבוה יותר, ובתוספת של 15.5 שקל עבור כל מגה. לקוח ממוצע ברשת הוט, בקצב של 200 מגה עולה אם כך למפעיל הרוצה לעשות שימוש ברשת מחיר כמעט בכפול, בסך של כ-78 שקל לחודש.
מפעילים הרוצים להשתמש ברשת שלה אומרים כי המחיר בפועל הרבה יותר גבוה היות ולקוח נטפליקס למשל צורך 3-4 מגה, כך שהמחיר יכול להגיע לכ-100 שקל בחודש בקלות רק עבור החכרת הקו וללא עלויות נוספות של טכנאים, הרכשת לקוח ועוד. כאשר הוט נמצאת במבצעים של כ-80 שקל לחודש, איזו סיבה יש ללקוח לעזוב אותה?
בנוסף צריך לזכור שברשת הוט הטופולוגיה של הרשת היא שונה ובאדיבות משרד התקשורת נאסר על המפעילים להתחבר לרשת שלה ישירות לארונות תקשורת (CMTS). בבזק המצב אפשרי ולכן המפעילים היכן שניתן מתחברים ישירות לארונות התקשורת ברחובות בבזק וכך חוסכים את עלויות התמסורת. בהוט כאמור זה לא המצב והמפעילים יכולים להתחבר רק לנקודות אגרגציה ספורות ולכן התוצאה היא שמחיר השימוש בשוק הסיטונאי בתוספת התמסורת לא ריאלי.
מפעילים העושים שימוש ברשת הוט עומדים כעת בפני שוקת שבורה, לא זו בלבד שעליהם להתמודד עם פרקטיקות שמקשות עליהם להתחרות (תופעה הנקראת "הצרת מרווחים" שבה המחיר הקמעונאי זול או דומה למחיר הסיטונאי), המחיר שהם נדרשים לשלם להוט כפול מזה של בזק. לא פלא אם כן שמפעילים עימם שוחחנו נמצאים במצוקה. חלקם הרימו ידיים, וחלקם, כאמור, מחשבים מסלול מחדש.
הפתרון: מודל ריטייל מינוס
עוד כשחברת פרונטיר ישבה על המדוכה במשך שלוש שנים היו מי שקראו ליישומו של מודל ריטייל מינוס. כבר אז היו מי שחשבו שניתן יהיה לחסוך שנים ארוכות של בניית מודלים, ועדכונם, כשבסופו של דבר ניתן להשיג תוצאה יעילה הרבה יותר במודל המבוסס על המחירים הקמעונאיים בניכוי הנחה סיטונאית למפעיל המתחרה. מדובר במודל שאין בו כמעט חסרונות, הוא קל ליישום ומונע פרקטיקות אנטי תחרותיות לחלוטין. אז למה המשרד לא אימץ אותו? כי רגולטורים אוהבים לקבוע מחירים על בסיס עבודות כלכליות מסובכות, אחרת בשביל מה צריך אותם? אם קובעים שיעור הנחה מהמחיר הקמעונאי, החיים הרבה יותר קלים ופשוטים ואין הצרת מרווחים. ובכל זאת, מפקחים חוששים שמודל ריטייל מינוס יאיץ בבעל התשתית לייקר מחיר קמעונאי כדי שלמתחרה הרוכש ממנו בהנחה שירותי תשתית לא ישתלם להתחרות בו.
במשרד התקשורת חשבו לאמץ את המודל ואז ירדו ממנו אחרי שהוט הפחיתה מחירי הולסייל ביוזמתה. בפועל הפערים בין המחירים ברשת בזק וברשת הוט ממשיכים להישאר גבוהים. המודלים המורכבים שבנו במשרד תוך השקעת זמן וכסף רבים, מייצרים כאמור תוצאות מגוחכות, שגורמים גם למשרד חוסר נוחות וזו בין היתר הסיבה שהחליט לקחת חברת ייעוץ בינלאומית כדי להתמודד עם הבעיה.
אבל לא מאוחר להודות בטעות, וצריך לחשוב האם כדאי ליישם מודל ריטייל מינוס בהקדם. השארת המצב הנוכחי תביא לנטישה מוחלטת של רשת הוט כפלטפורמה למפעילים סיטונאיים ותנציח את המונופול של בזק בתחום ביחד עם IBC שפריסתה עדיין מוגבלת. כניסה למודל של בחינת עלויות מחודש בהוט, תיקח שנים, כשאחריהם נחזור לאותה נקודה.
ממשרד התקשורת נמסר: "בשנת העבודה הנוכחית יבצע המשרד עבודת מטה, בסיוע חברת ייעוץ בינלאומית, לעדכון כל מודל התמחור בשוק הסיטונאי. מכל מקום, המשרד בוחן לאורך השנה באופן שוטף את האסדרה והחסמים להתפתחות התחרות, ופועל בהתאם".
בנוסף לכך, הודיע המשרד על כוונתו להטיל עיצום כספי על הוט בהיקף של 6 מיליון שקל בשל העיכובים והמחסומים שהערימה על יישום השוק הסיטונאי ברשתה.
מהחברה נמסר: "אנו מופתעים מהודעת משרד התקשורת. הוט מקיימת באופן מלא וקפדני אחר הוראות האסדרה ביחס לשוק הסיטונאי, ומשקיעה בכך משאבים רבים, תוך שהיא מעודדת את ספקיות השירות לעשות שימוש ברשת הוט. לראייה, יותר מ 120 אלף לקוחות חוברו מאז תחילת הרפורמה לשוק סיטונאי ברשת הכבלים. צר לנו כי טענות מופרכות של מתחרים, העושים בהוראות אסדרה שימוש ככלי לניגוח ופגיעה בתחרות מקבלות מקום. הוט תלמד את ההחלטה ותבחן את צעדיה".