גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גנץ לנתניהו: לדחות את הטיפול בפנסיות הקבע לממשלה הבאה

אחרי שכבר ניסה למנוע את הפגיעה בפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל, שר הביטחון פנה לראש הממשלה בבקשה לדחות את העיסוק בסוגיה המהותית והעקרונית ● המועד בו נקב: שישה חודשים לאחר השבעת הממשלה הבאה

בני גנץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בני גנץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר הביטחון בני גנץ פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לדחות את הטיפול במתווה הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל עד לאחר הבחירות. גנץ כתב כי בשל מורכבות הנושא והשלכותיו על עשרות אלפי משרתי קבע, משרתים שפרשו, וכן אלמנותיהם וילדיהם, ובשל היות הנושא עקרוני ומהותי, יש לדחות את הדיון בו לממשלה באה שתיבחר. הוא אף נקב במועד, שישה חודשים לאחר השבעת הממשלה החדשה. במכתב גנץ קורא להשיב ברוח זו לעתירה שהוגשה בנושא בג"ץ.

גנץ נוהג כיו"ר ועד גמלאי צה"ל ולא כנבחר ציבור | עמירם ברקת, פרשנות

המכתב הוצא בין השאר בעקבות התמשכות הדיונים בנושא בין נתניהו, גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ, ותום המועד שהוקצב להגעה למתווה הפחתה מוסכם.

את העתירה נגד משרד הביטחון הגישה לפני שנה עמותת "צדק פיננסי" ובה דרשה לבטל את מה שמכונה ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל, המשולמות למשרתי הקבע הפורשים מצה"ל. לפי הערכות, עלות התוספות שהרמטכ"לים בעשורים האחרונים קבעו מגיעה ליותר ממיליארד שקל בשנה.

ב-2016 קבע מבקר המדינה כי הגדלות אלה - שאמורות היו להינתן במשורה, למשרתי קבע ייחודיים ועל פי אמות מידה מחמירות - ניתנו למעשה כמעט לכל משרתי הקבע, ובהיקף ניכר של פי שניים וחצי מההגדלה שהותרה בחוק. ב-2018 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, כי השיטה שבה נקטו הרמטכ"לים להגדיל את הפנסיות, כדי למשוך משרתי קבע להישאר בצבא, הן פסולות.

בספטמבר פורסם בגלובס כי גנץ נועד עם שר האוצר, על רקע הערכות כי בג"ץ עומד לבטל כליל או לצמצם משמעותית את הגדלת הרמטכ"ל לפנסיות של אנשי הקבע בצבא. בפגישה ניסה גנץ לשכנע את שר האוצר להסכים להסדר חלופי עבור אנשי הקבע, בדומה להסדרים שנעשו עם עובדי רשות השידור ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הסדרים שבמסגרתם הוגדלה הפנסיה של הפורשים בכ-10% בממוצע.

חוקיות התוספת מוטלת בספק

הגדלת הרמטכ"ל, היא שמה של תוספת לפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מאז שנת 1961. היקף התוספת יכול להגיע ל-19% מקצבת הפנסיה, אך עומד בממוצע על 9%. כ-98% מאנשי הקבע בצבא מקבלים את התוספת בסכום כולל מוערך של 1.3 מיליארד שקל בשנה. גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי - רמטכ"לים לשעבר - הודיעו כי הם לא מקבלים את התוספת, משום שהזכאות לה מוגבלת לקצינים ששירתו בצבא עד 35 שנה.

באוצר פועלים כבר תקופה ארוכה לבטל את התוספת או לצמצם אותה משמעותית, על-רקע ביקורת חריפה שנמתחה על ההסדר בדוחות מבקר המדינה. האוצר אף הגיע לבוררות בנושא מול משרד הביטחון, שהסתיימה בהחלטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים עו"ד רז נזרי, שכאמור קבע עוד ב-2018 כי חלקים נרחבים מהתוספת אינם חוקיים.

משרד הביטחון ערער על החלטתו של נזרי בפני היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, אולם מנדבליט - לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי - פסל את עצמו מלדון בערעור משום שכמי שהשתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף הוא זכאי בעצמו לתוספת.

ההחלטה בערר נפלה בסופו של דבר על פרקליט המדינה דאז שי ניצן, שקבע כי יש בתוספת בעייתיות משפטית אך העדיף להעביר את ההכרעה לידי הדרג המדיני.

עוד פורסם אז בגלובס כי בפרקליטות הוכנה חוות דעת נוספת, על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים עו"ד אורית קוטב, שחוזרת על עיקרי חוות דעתו של נזרי.

במקביל להליכים בין האוצר למשרד הביטחון, הגישה עמותת צדק פיננסי עתירה נגד חוקיות התוספת. העמותה טוענת באמצעות עו"ד מיקה שיינוק קרטן, כי לרמטכ"ל לא הייתה סמכות להגדיל את הפנסיה באופן גורף לכל משרתי הקבע בצבא.

באוצר לא היו מודעים להיקף הנרחב

כאמור, הגדלת הרמטכ"ל ניתנת מכוח החלטה משנת 1961. במקור נועדה ההגדלה לפצות חלק מאנשי הקבע עבור שנות שירות החובה שלהם, במהלכן לא צברו זכויות פנסיוניות.

על-רקע זה סברו במדינה במשך שנים בטעות, כי התוספת מעניקה למשרתי הקבע עוד 6% לקצבת הפנסיה. ואולם לאחר שצה"ל הסכים להעביר לאוצר את נתוני השכר והגמלאות של אנשי הקבע, התברר כי התוספת היא בהיקף נרחב בהרבה ומגיעה במקרים מסויימים ל-19% מהקצבה.

בין היתר התברר כי הצבא מכניס לתוך חישוב הזכויות תקופות שבהן אנשי הקבע לא שירתו כלל בצבא, בין אם בשל דחייה בשירות החובה (למשל, אצל מי שהתגייס בגיל 18 וחצי חושבה גם מחצית השנה שלפני הגיוס), או בשל יציאה לחופשה ממושכת משירות פעיל למשל לצורך לימודים.

בעקבות בדיקת מבקר המדינה הוציא הרמטכ"ל הקודם רב אלוף גדי אייזנקוט ב-2017 הנחייה חדשה שמגבילה את תקרת התוספת ל-10% מהפנסיה.

האפשרות שאנשי הקבע המקבלים גמלאות יידרשו להחזיר למדינה סכומי כסף גדולים תעלה על הפרק, אם תתקבל בסופו של דבר בבג"ץ הכרעה הקובעת כי הגדלות הרמטכ"ל היו בלתי חוקיות.

תיאורטית, במקרים כאלה המדינה עשויה לדרוש מאנשי הקבע להחזיר סכומים שקיבלו במהלך השנים, כפי שהאוצר נוהג לעשות במקרה של חריגות שכר בשירות הציבורי. הסבירות שכך יוחלט אינה גבוהה, וגם הדרישה להחזר חריגות שכר מוגבלת למקרים חריגים.

עוד כתבות

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

תגיע לטריליון שקל ב־2026? השיא החדש של תעשיית קרנות הנאמנות

בצל העליות בשווקים הישראלים ממשיכים להזרים כספים לתעשיית הקרנות ותוך שנה וחצי התעשייה גדלה ב-50% וחצתה את רף ה-750 מיליארד שקל ● אם הקצב יישמר, רף טריליון השקלים צפוי להישבר כבר בעוד מספר חודשים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

מימין: תומר וינגרטן, נדב צפריר, חגי אלון / צילום: שלומי יוסף, יח''צ, צילום מסך יוטיוב

החברה הישראלית שמנייתה זינקה פי 56 תוך שבעה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן נפלה בכ-14% אחרי שפרסמה דוחות ● צ'ק פוינט יצאה להנפקת איגרות חוב להמרה בהיקף של עד 2 מיליארד דולר ● וגם: חברת SMX, שפיתחה טכנולוגיה לסימון מוצרים וסחורות, המריאה בפתאומיות פי 56

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

הפליק פלאק של ארית לאחר פיאסקו שמחק מיליארד שקל מהשווי

בעקבות צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום חמישי האחרון, הודיעה ארית כי כי עצרה את הנפקת החברה הבת, רשף טכנולוגיות, וכי היא "מקיימת דין ודברים עם חלק מבעלי המניות במטרה לבחון מתווה חלופי לגיוס הון לרשף"

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● 3 פסקי דין בשבוע

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

"חמאס צריך לפחד ממני": האיש שקורא תיגר על ארגון הטרור

רה"מ הנחה: לפנות 14 מאחזים ש"מייצאים טרור יהודי" ● גורמי ביטחון: "החוות הפכו למוצבים קדמיים"; בלשכת נתניהו הכחישו ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● המונים הפגינו אמש מול בית הנשיא בירושלים בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע