גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גנץ לנתניהו: לדחות את הטיפול בפנסיות הקבע לממשלה הבאה

אחרי שכבר ניסה למנוע את הפגיעה בפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל, שר הביטחון פנה לראש הממשלה בבקשה לדחות את העיסוק בסוגיה המהותית והעקרונית ● המועד בו נקב: שישה חודשים לאחר השבעת הממשלה הבאה

בני גנץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בני גנץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר הביטחון בני גנץ פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לדחות את הטיפול במתווה הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל עד לאחר הבחירות. גנץ כתב כי בשל מורכבות הנושא והשלכותיו על עשרות אלפי משרתי קבע, משרתים שפרשו, וכן אלמנותיהם וילדיהם, ובשל היות הנושא עקרוני ומהותי, יש לדחות את הדיון בו לממשלה באה שתיבחר. הוא אף נקב במועד, שישה חודשים לאחר השבעת הממשלה החדשה. במכתב גנץ קורא להשיב ברוח זו לעתירה שהוגשה בנושא בג"ץ.

גנץ נוהג כיו"ר ועד גמלאי צה"ל ולא כנבחר ציבור | עמירם ברקת, פרשנות

המכתב הוצא בין השאר בעקבות התמשכות הדיונים בנושא בין נתניהו, גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ, ותום המועד שהוקצב להגעה למתווה הפחתה מוסכם.

את העתירה נגד משרד הביטחון הגישה לפני שנה עמותת "צדק פיננסי" ובה דרשה לבטל את מה שמכונה ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל, המשולמות למשרתי הקבע הפורשים מצה"ל. לפי הערכות, עלות התוספות שהרמטכ"לים בעשורים האחרונים קבעו מגיעה ליותר ממיליארד שקל בשנה.

ב-2016 קבע מבקר המדינה כי הגדלות אלה - שאמורות היו להינתן במשורה, למשרתי קבע ייחודיים ועל פי אמות מידה מחמירות - ניתנו למעשה כמעט לכל משרתי הקבע, ובהיקף ניכר של פי שניים וחצי מההגדלה שהותרה בחוק. ב-2018 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, כי השיטה שבה נקטו הרמטכ"לים להגדיל את הפנסיות, כדי למשוך משרתי קבע להישאר בצבא, הן פסולות.

בספטמבר פורסם בגלובס כי גנץ נועד עם שר האוצר, על רקע הערכות כי בג"ץ עומד לבטל כליל או לצמצם משמעותית את הגדלת הרמטכ"ל לפנסיות של אנשי הקבע בצבא. בפגישה ניסה גנץ לשכנע את שר האוצר להסכים להסדר חלופי עבור אנשי הקבע, בדומה להסדרים שנעשו עם עובדי רשות השידור ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הסדרים שבמסגרתם הוגדלה הפנסיה של הפורשים בכ-10% בממוצע.

חוקיות התוספת מוטלת בספק

הגדלת הרמטכ"ל, היא שמה של תוספת לפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מאז שנת 1961. היקף התוספת יכול להגיע ל-19% מקצבת הפנסיה, אך עומד בממוצע על 9%. כ-98% מאנשי הקבע בצבא מקבלים את התוספת בסכום כולל מוערך של 1.3 מיליארד שקל בשנה. גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי - רמטכ"לים לשעבר - הודיעו כי הם לא מקבלים את התוספת, משום שהזכאות לה מוגבלת לקצינים ששירתו בצבא עד 35 שנה.

באוצר פועלים כבר תקופה ארוכה לבטל את התוספת או לצמצם אותה משמעותית, על-רקע ביקורת חריפה שנמתחה על ההסדר בדוחות מבקר המדינה. האוצר אף הגיע לבוררות בנושא מול משרד הביטחון, שהסתיימה בהחלטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים עו"ד רז נזרי, שכאמור קבע עוד ב-2018 כי חלקים נרחבים מהתוספת אינם חוקיים.

משרד הביטחון ערער על החלטתו של נזרי בפני היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, אולם מנדבליט - לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי - פסל את עצמו מלדון בערעור משום שכמי שהשתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף הוא זכאי בעצמו לתוספת.

ההחלטה בערר נפלה בסופו של דבר על פרקליט המדינה דאז שי ניצן, שקבע כי יש בתוספת בעייתיות משפטית אך העדיף להעביר את ההכרעה לידי הדרג המדיני.

עוד פורסם אז בגלובס כי בפרקליטות הוכנה חוות דעת נוספת, על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים עו"ד אורית קוטב, שחוזרת על עיקרי חוות דעתו של נזרי.

במקביל להליכים בין האוצר למשרד הביטחון, הגישה עמותת צדק פיננסי עתירה נגד חוקיות התוספת. העמותה טוענת באמצעות עו"ד מיקה שיינוק קרטן, כי לרמטכ"ל לא הייתה סמכות להגדיל את הפנסיה באופן גורף לכל משרתי הקבע בצבא.

באוצר לא היו מודעים להיקף הנרחב

כאמור, הגדלת הרמטכ"ל ניתנת מכוח החלטה משנת 1961. במקור נועדה ההגדלה לפצות חלק מאנשי הקבע עבור שנות שירות החובה שלהם, במהלכן לא צברו זכויות פנסיוניות.

על-רקע זה סברו במדינה במשך שנים בטעות, כי התוספת מעניקה למשרתי הקבע עוד 6% לקצבת הפנסיה. ואולם לאחר שצה"ל הסכים להעביר לאוצר את נתוני השכר והגמלאות של אנשי הקבע, התברר כי התוספת היא בהיקף נרחב בהרבה ומגיעה במקרים מסויימים ל-19% מהקצבה.

בין היתר התברר כי הצבא מכניס לתוך חישוב הזכויות תקופות שבהן אנשי הקבע לא שירתו כלל בצבא, בין אם בשל דחייה בשירות החובה (למשל, אצל מי שהתגייס בגיל 18 וחצי חושבה גם מחצית השנה שלפני הגיוס), או בשל יציאה לחופשה ממושכת משירות פעיל למשל לצורך לימודים.

בעקבות בדיקת מבקר המדינה הוציא הרמטכ"ל הקודם רב אלוף גדי אייזנקוט ב-2017 הנחייה חדשה שמגבילה את תקרת התוספת ל-10% מהפנסיה.

האפשרות שאנשי הקבע המקבלים גמלאות יידרשו להחזיר למדינה סכומי כסף גדולים תעלה על הפרק, אם תתקבל בסופו של דבר בבג"ץ הכרעה הקובעת כי הגדלות הרמטכ"ל היו בלתי חוקיות.

תיאורטית, במקרים כאלה המדינה עשויה לדרוש מאנשי הקבע להחזיר סכומים שקיבלו במהלך השנים, כפי שהאוצר נוהג לעשות במקרה של חריגות שכר בשירות הציבורי. הסבירות שכך יוחלט אינה גבוהה, וגם הדרישה להחזר חריגות שכר מוגבלת למקרים חריגים.

עוד כתבות

שוק הקריפטו פורח בישראל / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו פורח בישראל. הממשלה מגיעה אליו באיחור

בעוד שבעולם ממשלות מציגות רגולציה מקיפה על מטבעות דיגיטליים, ישראל נשארה מאחור ● עד כמה הצליח הניסיון לשנות את זה? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים

אנדי ג'סי, מנכ''ל אמזון / צילום: Reuters, Ted S. Warred

אמזון עקפה את הציפיות ברבעון; מזנקת בכ-10% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 180 מיליארד דולר והרווח 1.95 דולר למניה, בהרבה מעל הצפי ● עקפה את תחזיות השוק בשני מנועי הצמיחה המרכזיים שלה: בשירותי הענן, ההכנסות עמדו על 33 מיליארד דולר, לעומת צפי של 32.42 מיליארד דולר, בתחום הפרסום ההכנסות הסתכמו ב־17.7 מיליארד דולר, גבוה מהצפי

אילוסטרציה: shutterstock

מכירת הענק של מנכ"ל אנבידיה, השיא של באפט ואילו מניות יזנקו מחר בת"א?

בורסת תל אביב תיפתח מחר את המסחר אחרי שנרשמו שיאים חדשים ועליות חדות במדדים המקומיים ● המשקיעים יעקבו אחר עונת הדוחות של טבע, נובה ואודיוקודס, לצד המתיחות הגיאופוליטית וההשפעות מוול סטריט – שם אמזון זינקה, מטא צנחה והביטקוין איבד גובה ● ומה צפוי במניות הדואליות?

מלכוד המנהלים הצעירים בארגונים הוותיקים / צילום: Shutterstock

מנהלים צעירים נוטים למהפכות בארגונים ותיקים. יש לזה מחיר

מנהלים חדשים נוטים לא פעם למחוק את העבר הארגוני, מה שעלול לעלות ביוקר ● אלה הסיבות להתנהלות הבעייתית הזאת, וכך תוכלו לחולל שינוי ששומר על השורשים

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

המסלול שעשה יותר מ-20% השנה וזה שנותר מאחור: מה קרה לקרן ההשתלמות שלכם?

למרות שהחל בירידות, גם אוקטובר היה חודש חיובי במיוחד לחוסכים ● אלו במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה חיובית של 1.5% ואלו במנייתיים יהנו מ-2.3% ● 2025 בדרך להיות אחת השנים הטובות בהיסטוריה של החוסכים, אך דווקא אלו שבמסלולי ה-S&P 500 נוחלים אכזבה ● ואיך אנחנו ביחס לעולם?

דרמה בשישים שניות: הישראלים שמביאים את הטרנד הסיני למערב

הן קצרצרות, ורטיקליות ומסתיימות בקליף האנגר: המיקרו־סדרות שכבשו את סין בקורונה תופסות תאוצה ומגלגלות מאות מיליוני דולרים בעולם - בעיקר בארה"ב ● כעת, יזמי גיימינג ומפיקי על ישראלים מסתערים על השוק שנשלט עד כה ע"י חברות סיניות, כשהם חמושים במודל תשלום חכם מעולם משחקי המובייל, שממיר סקרנות בהכנסה ● האם זהו טרנד חולף, או תחילתו של עידן חדש ורווחי במיוחד בבידור?

בנייה בקריית שמונה. אלפי דירות בקנה / צילום: אייל מרגולין

"יותר מ-11,000 דירות חדשות": המדינה משווקת חלומות דמיוניים לקריית שמונה הגוססת

בקריית שמונה התוכניות חוגגות, ולציבור מוצעים מגוון סוגי יח"ד, מרכז תחבורתי - רק תבואו ● אבל מילים גבוהות לא מחליפות ביטחון, תעסוקה ורפואה זמינה, וכבר כיום יש בעיר כ־9,200 דירות - וחלק לא קטן מהן ריקות ● ככה זה כשיש יותר מדי תוכניות ופחות מדי מציאות

איך לשלם פחות מס שבח בעקבות הלכת השיתוף? / צילום: Shutterstock

איך לשלם פחות מס שבח בעקבות הלכת השיתוף?

בפסק דין תקדימי קבע העליון כי התנהגות בני זוג במהלך חייהם המשותפים עשויה להעיד על שיתוף בנכסים, גם כשאין הסכם ממון כתוב - ואף בנכסים שהתקבלו במתנה או בירושה טרם הנישואים ● פסק הדין עשוי להשפיע גם על מיסוי מקרקעין

''ממתק או תעלול'' בישראל. ''ההאלווין 'יעוברת''' / צילום: מיטל שטדלר

סערת ההאלווין בישראל: גם חנוכה ופורים היו פעם חגים זרים

בעקבות סרטון של מירי מסיקה שטענה כי "נכשלה כאם" משום שבנותיה חוגגות האלווין, פרץ ויכוח ציבורי סביב אימוץ החג האמריקאי בישראל ● בעוד שמשפחות רבות רואות בו פעילות קהילתית תמימה, אחרים מזהירים מפני טשטוש הזהות היהודית ● פרופ' ישי רוזן צבי מזכיר: "כל החגים היהודים קיבלו לתוכם אלמנטים זרים"

בודקים את המיתוס. גלדיאטור לא היה מקצוע לעבדים בלבד / צילום: ציור: ז'אן־לאון ז'רום (1872)

עם כל הכבוד לסרט, בפועל קרבות הגלדיאטורים לרוב לא היו עד המוות

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הקרבות לא היו נטולי אלימות או סיכון, אך רבים מהלוחמים זכו לתהילה וליחס טוב

הרצל בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, 1897 / צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

בין הרצל ליאיר נתניהו: מה התפקיד של המוסדות הלאומיים?

השר מיקי זוהר הכריז על מינוי בנו של ראש הממשלה להנהלת ההסתדרות הציונית, ופרצה סערה רבתי ● מהם אותם מוסדות לאומיים, מי נהנה מהכסף שלהם ומאיפה בכלל הוא מגיע? ● וגם: על הגורל של הניסיונות לסגור אותם

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק מול מצרים בסכנה? שר האנרגיה האמריקאי ביטל את הביקור

קצת לפני חצות הודיע שר האנרגיה אלי כהן כי מקבילו האמריקאי לא יגיע ארצה בעקבות הסירוב הישראלי לאשר בינתיים את יצוא הגז למצרים ● "בימים האחרונים נערך מסע לחצים גדול מאוד על ידי הממשל האמריקאי, אך אנו דורשים שהמחירים לשוק הישראלי ישארו אטקטיביים", כתב ● גם ראש הממשלה נתניהו מעורב

Xiaomi 15T Pro. מכשיר מאסיבי / צילום: יח''צ

החדש של שיאומי מנסה לאתגר את המתחרות הגדולות

יצרנית הסמארטפונים הסינית מנסה לנגוס בנתח השוק של אפל וסמסונג עם מכשיר הפרימיום Xiaomi 15T Pro ● המצלמה חזקה והביצועים יציבים, אבל המחיר קרוב מדי לזה של המתחרות הגדולות

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

איך סם אלטמן רתם את עמק הסיליקון לחלום הבינה המלאכותית שלו

בליץ העסקאות של מנכ"ל OpenAI שכנע את ענקיות הטכנולוגיה לקשור את גורלן בגורל החברה שלו, ובכך הפך אותה לגדולה מכדי להיכשל ● המשקיעים לא מודאגים, והחברה, שאפילו לא קרובה לרווחיות, מתקדמת לקראת ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה ● כך הצית אלטמן מרוץ חימוש עולמי סביב הבינה המלאכותית, שבו אף אחד לא מעז להישאר מאחור

מקסוס ETERRON 9 חשמלי / צילום: יח''צ

החל מ-290 אלף שקל: הטנדר החשמלי שיתחרה בסייברטראק של טסלה

הטנדר החשמלי המגודל של מקסוס הסינית, ETERRON 9, מושך הרבה תשומת לב, בזכות ממדיו ועיצובו הייחודי ● יש מתאימים ממנו לעבודה תובענית, אבל בתור רכב פנאי משפחתי ורב–תכליתי הוא ממלא את ייעודו בהצטיינות ● מבחן דרכים

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

תמורת 520 מיליון שקל: סלקום מוכרת את חלקה במיזם הסיבים IBC

רשמית: סלקום משלימה את עסקת המכירה של מיזם הסיבים IBC, ותקבל 520 מיליון שקל - רווח נאה ביחס להשקעה שעמדה על 121 מיליון ● במקביל, החברה מתכננת להמשיך בהליך התביעה שהגישה לאחרונה נגד המיזם

עו''ד יפעת תומר ירושלמי, צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית שהודחה מודה: "אישרתי הוצאת חומר לתקשורת"

לאחר שכ"ץ הודיע שלא תשוב לתפקידה, תומר-ירושלמי הגישה מכתב התפטרות לרמטכ"ל זמיר בפגישה עימו • במכתב היא הודתה בהוצאת החומרים וכתבה: "לא כך תכננתי לסיים את שירותי הצבאי" • הנימוק שלה להדלפה: "ניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד אכיפת החוק בצבא"● גורמים במערכת אכיפת החוק: תומר-ירושלמי היא החשודה המרכזית בפרשה ותיחקר באזהרה בימים הקרובים

 

קושיניה במסעדת קולומבו / צילום: נורית פורן

אם תצליחו להשיג מקום למסעדה הזאת, זו ארוחה שלא תשכחו

ארוחת בוקר מושחתת, פטיסרי כמו בפריז, אמן שיצירותיו מוצגות גם במרכז פומפידו וחוויה קולינרית ייחודית עם תפריט שמשתנה בכל יום ● ביקור בלוחמי הגטאות ● חגית אברון תופרת יום 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

הר המזומנים של וורן באפט צמח לשיא חדש

חברת ההחזקות של "האורקל מאומהה" בן ה-95 מציגה קפיצה חדה ברווח התפעולי ברבעון השלישי ● למרות הירידה בערך המניה בחודשים האחרונים, בחברה נמנעו ממהלך של רכישת מניות עצמית

שמואל חרל''פ, מור אסיא, יפעת אורון, פרופ' יואב שוהם / צילום: כפיר זיו, עוז שכטר, יורם רשף, רועי שור

מתמטיקה, פיזיקה או אולי בכלל היסטוריה? הבכירים שממליצים - מה כדאי ללמוד

מור אסיא חושבת שלימודי תוכנה הם הבסיס הכי טוב לעולם החדש, שמואל חרלפ ממליץ על פיזיקת קוונטים לצד היסטוריה, מנכ"לית בלקסטון הייתה בוחרת לימודים כלליים, ומייסד ארמיס מציע לדלג ישירות להקמת סטארט־אפ ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים לבחור בדרכם האקדמית ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד