פנסיה | בלעדי

ראש מפלגת הרמטכ"לים נשאר עם הצבא: גנץ מנסה למנוע את הפגיעה בפנסיות הצה"ליות

שר הביטחון מנסה להקדים את החלטת בג”ץ ולמנוע קיזוז של 1.3 מיליארד שקל בשנה מכספי הפנסיות של גימלאי צה”ל • התוספת, שניתנת מאז שנת 1961, עומדת במרכזה של מחלוקת משפטית ונמתחה עליה ביקורת חריפה על–ידי מבקר המדינה

שר הביטחון, בני גנץ  / צילום: תומר אפלבאום, הארץ
שר הביטחון, בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ

שר הביטחון בני גנץ ייפגש ביום שישי עם שר האוצר ישראל כ"ץ בניסיון של הרגע האחרון למנוע פגיעה בתוספת הפנסיות שניתנות לאנשי הקבע. מדובר בתוספות בהיקף של 1.3 מיליארד שקל לשנה, הניתנות לפורשי צה"ל ונמצאות במחלוקת שהגיעה עד לפתחו של בג"ץ.

הפגישה של גנץ עם שר האוצר ישראל כ"ץ נקבעה על רקע הערכות, כי בג"ץ עומד לבטל כליל או לצמצם משמעותית את הגדלת הרמטכ"ל לפנסיות של אנשי הקבע בצבא. בפגישה ינסה גנץ לשכנע את שר האוצר להסכים להסדר חלופי עבור אנשי הקבע, בדומה להסדרים שנעשו עם עובדי רשות השידור ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). במילים אחרות, גנץ מעוניין להקדים תרופה למכה, שעשויה להגיע מכיוון בג"ץ, ולסגור את אישור התוספת מול שר האוצר כ"ץ.

גנץ נשען על של הסדרים היסטוריים: הוא יציג בפני כ"ץ דוגמאות להסדרים שנעשו עם עובדי רמ"י, תע"ש, רשות השידור ומקורות - הסדרים שבמסגרתם הוגדלה הפנסיה של הפורשים בכ-10% בממוצע. המשמעות של תוספת כזו לפנסיה של אנשי הקבע בצה"ל תהיה עלות של 1.5 מיליארד שקל לשנה.

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

המחלוקת: מנדלבליט לקח צעד לאחור

הגדלת הרמטכ"ל, היא שמה של תוספת לפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מאז שנת 1961. היקף התוספת יכול להגיע ל-19% מקצבת הפנסיה, אך עומד בממוצע על 9%. כ-98% מאנשי הקבע בצבא מקבלים את התוספת בסכום כולל של 1.3 מיליארד שקל בשנה. גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי - רמטכ"לים לשעבר - הודיעו כי הם לא מקבלים את התוספת, משום שהזכאות לה מוגבלת לקצינים ששירתו בצבא עד 35 שנה.

באוצר פועלים כבר תקופה ארוכה לבטל את התוספת או לצמצם אותה משמעותית, על-רקע ביקורת חריפה שנמתחה על ההסדר בדוחות מבקר המדינה. האוצר אף הגיע לבוררות בנושא מול משרד הביטחון, שהסתיימה בהחלטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים עו"ד רז נזרי, שקבע עוד ב-2018 כי חלקים נרחבים מהתוספת אינם חוקיים.

משרד הביטחון ערער על החלטתו של נזרי בפני היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, אולם מנדבליט - לשעבר הפצ"ר - פסל את עצמו מלדון בערעור משום שכמי שהשתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף הוא זכאי בעצמו לתוספת.

ההחלטה בערר נפלה בסופו של דבר על פרקליט המדינה דאז שי ניצן, שקבע כי יש בתוספת בעייתיות משפטית אך העדיף להעביר את ההכרעה לידי הדרג המדיני.

ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הוכנה בפקליטות חוות דעת נוספת, על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים עו"ד אורית קוטב, שחוזרת על עיקרי חוות דעתו של נזרי.
במקביל להליכים בין האוצר למשרד הביטחון, הגישה עמותת צדק פיננסי עתירה נגד חוקיות התוספת. העמותה טוענת באמצעות עו"ד מיקה שיינוק קרטן, כי לרמטכ"ל לא הייתה סמכות להגדיל את הפנסיה באופן גורף לכל משרתי הקבע בצבא.

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

מושכים זמן: בצה"ל בונים על עוד ארכה

גנץ לוחץ על כ"ץ לקיים את הפגישה מהר ככל האפשר זאת, על-רקע חשש במערכת הביטחון כי בג"ץ עומד לקבל את עתירתה של צדק פיננסי. העתירה מעמידה את המדינה במבוכה גדולה, לאור המחלוקת הפנימית בממשלה וההחלטה של נזרי שעולה בקנה אחד עם חלקים גדולים מהעתירה.

מאז הגשת העתירה מנסה הפרקליטות למשוך זמן בניסיון לעכב החלטה של בית המשפט, תחת לחץ כבד של משרד הביטחון. עד כה קיבלה המדינה שתי ארכות במתן תשובה לעתירה שהגישה, ולאחרונה ביקשה ארכה נוספת - שלישית במספר.

ל"גלובס" נודע, כי במשרד הביטחון לחצו על הפרקליטות לבקש הפעם ארכה של לא פחות משישה חודשים במתן תשובה לעתירה, ואף טענו כי האוצר נתן את הסכמתו לכך.

לאחר שבאוצר הבהירו לפרקליטות כי לא ניתנה מצידם כל הסכמה לדחייה, הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי היא מבקשת דחייה של כשבועיים בלבד, עד לסוף החודש.

צדק פיננסי, שהודיעה השבוע על התנגדותה לבקשת הדחייה הנוספת של המדינה, ציינה כי עד כה המדינה לא הציגה כל נימוק לעמדתה והוסיפה כי לכל יום של דחייה יש משמעות כלכלית שיכולה להגיע ל-3.5 מיליון שקל - הגדלת הרמטכ"ל לפנסיה - כסף שנגרע מהקופה הציבורית.

כאמור, הגדלת הרמטכ"ל ניתנת מכוח החלטה משנת 1961. במקור נועדה ההגדלה לפצות חלק מאנשי הקבע עבור שנות שירות החובה שלהם, במהלכן לא צברו זכויות פנסיוניות.

על-רקע זה סברו במדינה במשך שנים בטעות, כי התוספת מעניקה למשרתי הקבע עוד 6% לקצבת הפנסיה. ואולם לאחר שצה"ל הסכים להעביר לאוצר את נתוני השכר והגמלאות של אנשי הקבע, התברר כי התוספת היא בהיקף נרחב בהרבה ומגיעה במקרים מסויימים ל-19% מהקצבה.

בין היתר התברר כי הצבא מכניס לתוך חישוב הזכויות תקופות שבהן אנשי הקבע לא שירתו כלל בצבא, בין אם בשל דחייה בשירות החובה (למשל, אצל מי שהתגייס בגיל 18 וחצי חושבה גם מחצית השנה שלפני הגיוס), או בשל יציאה לחופשה ממושכת משירות פעיל למשל לצורך לימודים.

בעקבות בדיקת מבקר המדינה הוציא הרמטכ"ל הקודם רב אלוף גדי אייזנקוט ב-2017 הנחייה חדשה שמגבילה את תקרת התוספת ל-10% מהפנסיה.

מבקר המדינה שפרסם דוח מעקב בנושא בתחילת השנה נזף בצה"ל על היעדר שקיפות וציין כי הצבא מציג בדוחותיו רק את העלות השנתית של ההגדלות הפנסיוניות בגין הפורשים החדשים מצה"ל בכל שנה - המסתכמות בעשרות מיליוני שקלים בודדים - במקום להציג את העלות השנתית של כלל הפורשים שמגיעה כאמור לכ-1.3 מיליארד שקל.

המבקר גם מתח ביקורת על גרירת הרגליים של הממשלה בקבלת הכרעה בנושא, ומציין כי גם לאחר לאחר אינספור דיונים משפטיים, דוחות ביקורת חוות דעת ומכתבים - ההגדלות לא רק שלא קטנו, אלא אף גדלו בממוצע מ-8.89% ל-9.53%. לגבי הנחייתו החדשה של איזנקוט להגביל את גובה התוספת ל-10%, ציין המבקר כי היא לא תבוא לידי ביטוי לפני שנת 2030.

רז נזרי. קבע כבר ב-2018 כי התוספת אינה חוקית  / צילום: ליאב פלד
 רז נזרי. קבע כבר ב-2018 כי התוספת אינה חוקית / צילום: ליאב פלד

מקורבי גנץ: הוא לא זכאי ממילא להטבה

בסביבתו של שר הביטחון מציינים, כי גנץ כמוהו גם שר החוץ גבי אשכנזי אינם זכאים לתוספת לפנסיה המכונה "הגדלות הרמטכ"ל" מאחר ששירתו בצה"ל מעבר לתקופה המירבית הנדרשת לצורך זכאות.

לדברי אותם גורמים, רק 10% ממשרתי הקבע מגיעים כיום לזכאות לפנסיה וכל היתר פורשים מהצבא במהלך שירות הקבע. אותם גורמים הוסיפו כי הגדלת הפנסיה עבור מי שיוצא לפנסיה מוקדמת היא הטבה שהמדינה נותנת דרך שגרה לעובדי מדינה ועובדים במגזר הציבורי, וציינו בין היתר הסדרים שנעשו שנעשו בשנים האחרונות עם עובדי רשות השידור, רשות מקרקעי ישראל, תע"ש וחברת מקורות. בהסדרים אלה הוגדל שיעור הפנסיה לפורשים בפרישה מוקדמת בין 8% ל-10%.

האם פורשי הקבע יידרשו להחזיר כספים למדינה?

האפשרות שאנשי הקבע המקבלים גמלאות יידרשו להחזיר למדינה סכומי כסף גדולים תעלה על הפרק, אם תתקבל בסופו של דבר בבג"ץ הכרעה הקובעת כי הגדלות הרמטכ"ל היו בלתי חוקיות.

תיאורטית, במקרים כאלה המדינה עשויה לדרוש מאנשי הקבע להחזיר סכומים שקיבלו במהלך השנים, כפי שהאוצר נוהג לעשות במקרה של חריגות שכר בשירות הציבורי. הסבירות שכך יוחלט אינה גבוהה, וגם הדרישה להחזר חריגות שכר מוגבלת למקרים חריגים.

באוצר ישמחו מאוד גם אם תתקבל החלטה פחות קיצונית - להפסיק את תשלום את הגדלות הרמטכ"ל מכאן ולהבא. במקרה כזה מדובר במהלך שיחסוך למדינה 1-1.3 מיליארד שקל לשנה (לפי הערכות שונות).

האפשרות השלישית, הפחות רצויה מבחינת האוצר, היא כי בית המשפט יכשיר את התוספות ששולמו לכל מי שיצא עד היום לפנסיה ויקבע כי ביטול התוספות יחול רק על מי שיפרוש לגמלאות מכאן ולהבא - במקרה כזה החיסכון לקופת המדינה יגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים לשנה.

באוצר לא ויתרו על הניסיונות לשכנע את צה"ל לצמצם את הזכות לפנסיה מוקדמת, ולאפשר לקצינים שנכנסים לשירות קבע לבחור להחליף את הזכות לפנסיה בשכר גבוה יותר בשנים הראשונות של שירות הקבע, במסגרת חוזה אישי. על-פי המודל שמציע הצבא, תוענק פנסיית הגישור לקצינים לוחמים בלבד, כפי שהציעה בזמנו ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. פנסיית הגישור היא פנסיה תקציבית המשולמת לכל איש קבע הפורש בתום שירות קבע מלא (כיום בגיל 43 לקצינים ובגיל 57 לנגדים).

בדיון שנערך לאחרונה בוועדה בליקורת המדינה של הכנסת סיפרה טל אוברמן, מנהלת תחום חוץ וביטחון באגף שכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, כי "הרבה קולות בצבא" תומכים ברעיון של הסטת תקציבים מהפנסיות לשכרם של משרתי קבע צעירים, אולם "בצמרת צה"ל עדיין לא רואים עמנו עין בעין בנושא". 

צרו איתנו קשר *5988