טל גינדי: "כשסוגרים את השמים, אנחנו מרוויחים"

במשך שנים החזיתות מוקפות הזכוכית המבריקה היו לסימן ההיכר של קניון הזהב בראשון לציון. כעת הן מוחלפות בחדשות, בהשקעה של 80 מיליון, במסגרת שיפוץ רחב של הקניון כולו, שיכלול גם פתיחת קומה חדשה עם 30 בתי עסק חדשים. גם השלט הזוהר בניאון הנושא גם את שמות היזמים המקימים - משה ויגאל גינדי - הוסר, לפחות לעת עתה. האחים נכנסו זה מכבר לעשור התשיעי לחייהם, ורגע לפני שפרצה חרבות ברזל העבירו את השרביט לבתו של משה, טל גינדי פרידמן, האחראית על הקניון מטעם המשפחה. היא מצידה הסיטה את הפוקוס מפעילותה בתחום הנדל"ן, לצד בעלה אייל, והתייצבה לנווט את הנעשה בקניון שבו גדלה.

● המיליארדר הסיני ששוק הרכב החשמלי בארה"ב אבוד בלעדיו
● ראיון | אחרי 17 שנה בצה"ל, הוא עומד בראש החברה שמאחסנת מידע ביטחוני מתחת לאדמה
● ציפוי הזהב של מדינות המפרץ נסדק

"אני שם כל חיי", היא מספרת בראיון ראשון וחורגת ממנהגה של המשפחה, שממעטת להתראיין. "הקניון הוא כמו האח החמישי שלנו. הוא תמיד היה נוכח מאוד בבית, כי זה עסק מעניין מאוד".

מהלך כזה במשפחה הוא אף פעם אינו עסק פשוט. אביה, משה, עדיין מגיע כמה פעמים בשבוע לקניון כדי לראות מה חדש, לחפש ליקויים או להעיר על הניקיון. "אני יד ימינו של אבא שלי ואני עוזרת לנהל את הנכס הענק הזה", היא מסבירה. "כשהייתי צעירה יותר הגעתי אליו ללמוד. הוא ההשראה הכי גדולה שלי. הוא איש מבריק, גאון שיווקי.

 משה גינדי. הקים את קניון הזהב עם אחיו יגאל בשנות התשעים / צילום: איל יצהר

"בשנים הראשונות באמת למדתי המון מהשטח, כל מה שאפשר. הקמתי עם הידע שצברתי את המשחקיות בקניון, עם אחותי סתוית. ככה כל החיים יצאתי מהקניון וחזרתי אליו, כי יש בו משהו, בעוצמה ובעניין".

למרות השהות המרובה בקניון, במשך השנים עבדה טל גינדי בעיקר בתחום נדל"ן המגורים. "בתחום הנדל"ן קניתי בניין, מכרתי בניין, זה לא מעניין. קניון זה משהו אחר. אלה לא עסקים יבשים".

משפחת גינדי מחזיקה כיום רק ב־25% מהבעלות על קניון הזהב, ו־75% הנותרים נמצאים בידיה של קבוצת מגדל. בשנה שעברה חתמה קבוצת מליסרון, שמחזיקה בקניוני עופר, על מסמך כוונות לקניית 51% מהקניון ממגדל לפי שווי של כ־1.6 מיליארד שקל. עבור קניוני עופר, שאין להם נוכחות משמעותית בגוש דן הדרומי ובשפלה, זו הייתה הזדמנות לקבל אחיזה באזור שנחשב לבעל פוטנציאל הכנסות גבוה. אך העסקה תלויה עדיין באישורה הרשמי של רשות התחרות.

"צריך יזם שיכניס יד לכיס"

בינתיים, כאמור, נמשכים השיפוצים. את המשחקייה שאכלסה בעבר את הקומה התחתונה של הקניון תחליף קומת מסחר בשטח של כ־12 אלף מ"ר ברוטו, שהם מכנים קומת הפלטינום. 30 העסקים החדשים שישתלבו בה יתווספו אל כ־400 השוכרים הקיימים, ולצדם מתנהלת רשימת המתנה ארוכה, שלא הולמת את עלויות השכירות של הקניון, שהן מהגבוהות ביחס לשוק. "המחירים בקומה נעים בין 350 שקל ל־700 שקל למ"ר. זה נכון לשאר הקניון, שבו יש חנויות קטנות שמשלמות גם 900 שקל למ"ר. אבל על הלוקיישנים הטובים נלחמים. בגדול שיווקנו יותר מ־90%, אולי 95%. ממש נשארו חנויות בודדות אחרונות שאנחנו שומרים לסוף".

בין היתר צפויות לקום בקומה החדשה חנות דגל של אדידס בשטח של 400 מ"ר וכן סניפים של שופרא, איתי ברנדס, מיננה, פקטורי 54, הפי למון, סוהו, פרפואה, טזניס, פליינג טייגר. "ויש עוד משהו גדול, בשטח של 500 מ"ר, שאי אפשר לחשוף, זה יהיה שדרוג ענק לקניון".

הנוכחות הגדולה של קבוצת פוקס וקבוצת אירני (פקטורי 54) בקומה החדשה בולטת במיוחד. שתיהן גם שולטות על חלק גדול ממתחם ביג גלילות, שנותן פייט לקניונים במרכז. מאז נפתח ביג בתחילת השנה, קניונים רבים במרכז מנסים להשוות ולהגדיל. "האתגר הוא לשמור על הלקוחות", מסבירה גינדי פרידמן. "צריך להקפיד לשנות כל הזמן. אין מה לעשות, חנויות משופצות מעלות את הפדיון מיד".

הרעננות הזאת בקומת הפלטינום עלתה לגינדי כ־100 מיליון שקל, נוסף לשיפוץ חזיתות הזכוכית. "אני עושה השקעות גדולות מאוד. צריך בסופו של דבר יזם שיתעדף את הכול ויכניס את היד לכיס. זו ראייה אסטרטגית שבאה עם סיכון שאני לוקחת על עצמי. אבל אני שלמה עם ההשקעות האלה כי אני יודעת שהן יחזירו את עצמן".

גם המלחמה הנוכחית באיראן לא פוגעת בתוכניות של טל גינדי. להפך. "ברגע שסוגרים את השמים והכסף נשאר בארץ, אנחנו חווים חודש מאוד חזק, מאוד מאוד חזק", היא מעידה. "במרץ הייתה עלייה גדולה של 12.7% במכירות בהשוואה למרץ בשנה שעברה. ברגע שאנשים לא יוצאים לחופשות, הם באים לקניון. גם יש אצלנו מרחב מוגן. זה היה החג הכי חזק שלנו בשש השנים האחרונות. המלאי נגמר לנו אחרי ארבעה ימים. בשוק הדירות קורים דברים אחרים, אבל במסחרי זה אחרת. ככה זה גם היה במלחמה הקודמת".

במבצע הקודם מול איראן, עם כלביא, ספג הקניון פגיעה מטיל איראני. "נפל כאן רסיס, אבל אנשים עדיין מצביעים ברגליים", אומרת גינדי. "אנחנו עם שרוצה לחיות, עם חזק".

מה יש בקניונים שעדיין מסעיר כל כך את הישראלים?
"זו התרבות שלנו. זו לא התרבות בכל העולם. אם תקים קניון בפריז זה לא ירגש אף אחד, זה יבאס אפילו. אצלנו בישראל אוהבים את הנוחות, לא להתאמץ. אנשים אוהבים ללכת לקניון שקרוב אליהם, מוכר ונגיש. אנחנו גם מדינה חמה מאוד, והנושא של מזג אוויר מאוזן הוא קריטי, גם בחורף ובעיקר בקיץ".

 קניון הזהב. ''כדי לשמור על הלקוחות צריך לשנות כל הזמן'' / הדמיה: ולדי קובליוב

"יוקר מחיה? לא מורגש בקניון"

אחד האתגרים שתרבות הקניונים מתמודדת איתם היום הוא התחום הקולינרי. אם בעבר הספיקו ללקוחות הישראלים מתחמי המזללות שבהם אפשר לשים את הילדים, היום הקהל דורש רמה גבוהה יותר, אסתטית יותר ואינסטגרמית. "גם בקניונים גדולים בחו"ל או בבתי כלבו הרבה פעמים יש קומת אוכל שכוללת גם מעדניות שהן יותר פיין", אומרת גינדי ומספרת שכבר היום היא מתכננת בשיתוף העירייה להרחיב את כמות המסעדות ובתי הקפה במתחם הכניסה לקניון.

"אנשים רוצים שילוב בין מעדניות לדוכני אוכל, חנויות יין, דברים כאלה שהם סביב לייף סטייל. ואז באמת יש לך הכול בקניון, אתה יכול לסיים את היום שלך שם, לא חסרה לך עוד נקודה כדי להשלים את הבילוי".

אבל הישראלים גם מתמודדים עם יוקר מחיה. זה לא מורגש?
"זה לא תופס בקניון אצלנו. יש מנעד רחב מאוד של לקוחות. יש כאלה שקונים בחנויות יוקרה ומבזבזים שם ללא הכרה, ויש את אלה שילכו יותר לכיוון החנויות לואוקוסט, כמו בכל מקום".

בדצמבר חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי (ל־130 דולר) - מהלך שעתיד להקשות על עסקים בתחום האופנה והפנאי. גינדי מפרגנת למאבק של איגוד לשכות המסחר בצו. "אנחנו צריכים לתמוך בקנייה כחול־לבן כמה שיותר. עדיף שיקנו פחות - אבל שיקנו בארץ, ולא אונליין בחו"ל. זה מייצר עבודה לישראלים, והעבודה מייצרת ביטחון. חשוב לי להגיד את זה בקול שלי: זו מלחמה שצריך להילחם".

גינדי גם מצפה כי בתום המלחמה יינתן גם פיצוי לעסקים על ההפסדים שספגו כשהיו סגורים בתחילתה. "תמיד יש את הטנגו הזה בין המדינה לעסקים, אבל אנחנו תמיד מיישרים קו, כל הקניונים. לא הגיוני שהפעם לא יהיה פיצוי למי שנפגעו".