כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

חיזבאללה שולף קלף חדש־ישן יותר מחודש לאחר שהצטרף למלחמה בגזרת הצפון: רחפני נפץ זולים לייצור והרכבה, המשוגרים לעבר טנקים, נגמש"ים וציוד הנדסי ישראלי בתוך לבנון - כך עולה מתוך הסרטונים שמפורסמים על־ידי הארגון הטרור כמעט על בסיס יומי במהלך השבוע האחרון.

● בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ
● איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?
● סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן
● עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו

בסרטונים נראים רחפני הנפץ מתמרנים באוויר במהירות גבוהה ומתרסקים על כלי רכב משוריינים או אפילו על חיילים. בניגוד לרחפני תצפית ומודיעין, הטסת רחפני התקיפה האלה מצריכה מיומנות גבוהה ודורשות מהמטיס לחבוש קסדה או משקפיים מיוחדים המקרינים לו את הנעשה ממצלמת הרחפן. המטיס במקביל מסתתר במחסה או במבנה מרוחק ומוגן הרחק מהכוחות הישראלים. בשל כך, רחפנים אלה מכונים: "רחפני FPV". כלומר, רחפנים הניתנים לשליטה בעזרת ג'ויסטיק הדומה לזה של קונסולות משחקים ומשקפי מציאות.

האיום שמודפס במדפסת

בימים האחרונים עבר כלי הנשק שדרוג חדש שנלקח משדות הקרב באוקראינה: רחפן הנפץ מחובר בסיב אופטי ישירות אל התא ממנו הוא מופעל - אמצעי המספק לו הגנה מלאה מפני ניסיונות הפלה באמצעות שיבוש אותות המיקום (GPS) או הרדיו. מדובר בסיבים דקיקים באורך ממוצע של 10 ק"מ ובעלי משקל של 1.5 ק"ג, לא משקל בלתי אפשרי עבור רחפן זעיר, אך מספיקים כדי לאפשר לו להתרסק לעבר משוריין ישראלי במרחק של קילומטרים בודדים. בשדה הקרב באוקראינה נצפו סיבים אופטיים המגיעים אפילו עד 60 ק"מ.

זו לא הפעם הראשונה שחיזבאללה משגר כלי טיס מעופפים קטלניים לישראל: במלחמת "חרבות ברזל" נשלחו כטבמ"ים גם לתקיפת בית ראש הממשלה, ובאוקטובר 2024 פגע כטב"ם בגג חדר האוכל בבסיס האימון החטיבתי של גולני והביא למותם של ארבעה חיילים. האחרון היה "מיסראד־1", המבוסס על הכטב"ם האיראני אבביל, נושא כנפיים ברוחב של עד שבעה מטרים.

בידי החיזבאללה גם כטב"מי "שאהד 101" הקלים והכטב"מים הקטלניים יותר, "שאהד 136", המשוגרים ישירות מאיראן. אך במערכה האחרונה תדירות הגעתם לשדה הקרב נמוכה, בין השאר מאחר ומחירם גבוה ונאמד בעשרות אלפי דולרים. לעומתם, רחפני ה־FPV הפכו למטרד של ממש לחיילי צה"ל בשבועיים האחרונים ללחימה.

בניגוד לכטב"מים היקרים והגדולים, את רחפני ה־FPV מייצרים המחבלים בזול מכל בית, בתוכניות הרכבה שהועברו אליהם, לפי הערכת מכון המחקר האמריקאי FDD, מהצבא הרוסי.

אלה רחפנים זעירים שעלותם מאות דולרים ליחידה, בדרך־כלל בין 400 ל־500 דולר, הם כוללים ארבעה מנועי להבים המורכבים על גבי חלקים שניתן להדפיס במדפסת תלת־ממדית או לרכוש ללא הגבלות יצוא מאתרים כמו עלי אקספרס או אמזון.

על הרחפנים מתקין החיזבאללה מטען נפץ קטן ששוקל בבמוצע 2.5 ק"ג של חומר נפץ או מטול נגד טנקים. זמינותם של הרחפנים הפכה אותם לכלי הנשק שובר השוויון המרכזי באוקראינה עם קצב יצור של כ־7,000 רחפנים ביום בצבא האוקראיני לבדו, או כ־200 אלף יחידות בחודש.

חפץ מעופף בלבנון

על־פי מכון המחקר האמריקאי FDD, רחפני ה־FPV אחראים ל־60%-80% מכלל הפציעות והפגיעות הקטלניות בשדה הקרב באוקראינה בשל דיוקם, יכולת התמרון שלהם והיכולת לשדר מטענים ישירות לעבר המטרה. כל זאת במטעני נפץ קטנים.

"הניסיון בשדה הקרב הוכיח שרחפני FPV מאיימים יותר מכלי רכב או חיילים", נכתב במחקר שהוציא המכון האמריקאי בשבוע שעבר. "אוקראינה הפילה לאחרונה מסוק תקיפה רוסי באמצעות רחפן. חיזבאללה עשוי לנסות לנקוט טקטיקה דומה נגד כוחות ישראלים, כמו מסוקים שבהם צה"ל משתמש ליירט את רחפני הארגון".

עם זאת, הנזק שנגרם לטנקי המרכבה הצה"ליים או נגמ"שי האיתן מוערך בתעשייה כמוגבל למדי. סרטוני חיזבאללה מסתיימים בנקודת הפגיעה, ובניגוד לנעשה באוקראינה, הם לא עוסקים בשיגור רחפן צילום שיצלם את אפקט הפגיעה.

חגי בלשאי, מנכ"ל חברת הרחפנים רובוטיכאן, מעריך כי "המשוריינים הישראלים קשיחים יחסית ולא נפגעים בקלות מרחפני הנפץ, בניגוד אולי למצב המשוריינים באוקראינה". עם זאת, ניתן להעריך כי מערכות הקשר והציוד החיצוני ניזוק, בנוסף לפגיעה המוראלית כתוצאה מריבוי החפצים המעופפים שמופיעים מעלי ראשי החיילים בדרום לבנון.

רחפן מסוג FPV מתעלה על רחפנים מסחריים נפוצים כגון DJI או אוטל הסיניים, בעיקר בזכות מחירו הנמוך, קלות ההרכבה והשיגור, מגוון רכיבי מדף בעלי שרשרת אספקה יציבה, ואפשרות למספר רב ומגוון של פרוטוקולי תקשורת אנלוגיים ודיגיטליים. בתוך קטגוריית ה־FPV הזו, רחפן המחובר לסיב אופטי מתעלה על רחפן ללא סיב ביכולת שלו לספק שידור באיכות טובה למפעיל והחסינות מפני שיבוש אותות.

עם זאת, הוא לא נטול חסרונות: העובדה שהרחפן קשור בכבל לקרקע מגבילה אותו ביכולת התמרון ומעלה את הסיכוי להתגלות. באוקראינה מהווים הרחפנים הקשורים בסיב רק 15% מכלל הרחפנים המשוגרים, רובם בשטח המת באזורי המערכה. אותם אזורים, כמו העיר לימן למשל, מכוסים לחלוטין ברשת של חוטי סיבים אופטיים דקיקים.

משחק של חתול ועכבר

כ־85% מהרחפנים בשדה הקרב האוקראיני הם מהסוג האלחוטי. ובשונה מרחפנים מהמדף הנמכרים בידי יצרנים סיניים כמו DJI או אוטל, קשה יותר לשבש את התקשורת בינם לבין המפעיל מאחר שהיא איננה בנויה על טלמטריה דיגיטלית ופרוטוקולי תקשורת מקובלים.

"מערכות המודיעין הסטנדרטיות מתקשות להתמודד עם מערכות הרדיו של רחפני הנפץ האלחוטיים - הרי לא ניתן לחסום את כל תדרי הרדיו בסביבה, ובלתי אפשרי לנחש את תדר התקשורת ופרוטוקול התקשורת שבו פועל כל רחפן ורחפן", אומר ד"ר יפתח ריכטר, מייסד חברת R2 שמספקת מערכות לגילוי רחפנים וכטב"מים לצבאות באירופה. "לכן מתנהל משחק של חתול ועכבר שבו רחפני תקיפה נלחמים אלה באלה".

תא"ל (במיל') פיני יונגמן, נשיא חברת טיאסג'י, מסביר כי בעוד שגילוי רחפני נפץ באמצעות מכ"ם או חיישנים אלקטרואופטיים אפשרי כבר היום על־ידי מגוון מערכות, היירוט שלהם היא משימה קשה בשל הקושי לשבש את התקשורת ברחפני הסיב.

עם זאת, הוא מסביר כי לפחות שתי חברות שבהם משקיעה TSG מפתחות כבר היום פתרונות שעשויים להקל על הבעיה: רובוטיכאן מפתחת רחפן תקיפה בעל ראש קרב שיוכל ליירט בעתיד מספר רחפנים במקביל, ואילו פארא־זירו מפתחת רחפן שיידע להטיל באוויר רשת אפילו ממרחק של 30 מטר ולהפיל בצורה שכזו את הרחפן התוקף לקרקע.

"אין כיום פתרון אמיתי לרחפני הנפץ המבוססים על סיבים אופטיים", אומר בלשאי. "אין רחפן שיודע לטוס ולחבל בסיב, וגם ניסיון ירי ממקלע או רובה הוא בגדר הימור, לכן - כמו באוקראינה - הפתרון הטוב ביותר לכוחות קרקעיים הוא להתמגן בפניהם, רצוי מאחורי רשתות שהרחפנים מסתבכים בהם. עד שמגיעים אל מאחורי הרשתות, יש צורך בתרגולת של מרווח הליכה גדולים בין חייל לחייל, של תרגילי התחמקות ומעבר דרך מגננים".

עם זאת, לא ברור עד כמה חיילים מתורגלים בכך ומה מידת התפוצה של רשתות להגנה מפני רחפנים בקרב כוחות היבשה. לפי דיווחים רבים, המודעות לסכנת רחפני הנפץ בצבא עדיין נמוכה, אף שרחפנים אלה עושים שמות בחיילים רוסיים ואוקראינים באוקראינה.

"יש מודעות מסוימות ותרגולות, אבל זה לא מספיק ביחס לאיום הקיים, ובוודאי לא בהתחשב בעובדה שהאיום הזה רק ילך ויגבר", אומר יונגמן. "קלות ההכנה והשיגור של רחפני ה־FPV, לאחר שהחיזבאללה כבר עבר את משוכת ייצור הרחפנים ואימון המטיסים, מבשרת על כך שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב, כפי שהוא הפך נפוץ בשימוש באוקראינה ובסוריה".