זו לא תקלה - זו שיטה: המדינה רוצה אותנו בעלי דירות

הכלכלנים תלשו שערות, השוכרים זעמו, אבל האמת? שום דבר מפתיע לא קרה. החלטת הממשלה לסבסד משכנתאות בכ־2 מיליארד שקל בשנה היא לא תקלה. היא פשוט המשך ישיר למדיניות ברורה: ישראל מעדיפה בעלי דירות. נקודה.

● הסערה והאותיות הקטנות: האם בקרוב תקבלו עוד אלף שקל בחודש?
● ראיון | יו"ר מטה התכנון מודה: זו הבעיה הכי קשה של שוק הנדל"ן

המענק, כאלף שקל בחודש למי שלקח משכנתא לפני העלאות הריבית, נשמע חריג. אבל הוא רק עוד הטבה בשרשרת ארוכה של צ'ופרים למי שקונה דירה. כאילו מדובר במעשה אזרחי ראוי לציון, לא בהחלטה כלכלית פרטית שאמורה לשקלל סיכון מול סיכוי.

חבילת הטבות שיש למעט אפיקי השקעה

קחו למשל את ההגרלות לדיור מוזל. כבר יותר מעשור המדינה מחלקת הנחות של מאות אלפי שקלים. השבוע פגשתי זוג שזכה בדירה בגליל ים בהרצליה ב־1.5 מיליון שקל - דירה שמושכרת היום ביותר מ־8,000 שקל ויכולה להימכר ביותר מ־4 מיליון. זו אולי דוגמה קיצונית - אבל היא ממחישה היטב את עומק ההטבה.

במספרים גדולים זה אפילו בולט יותר: באוצר העריכו שאובדן ההכנסות מהתוכניות הללו כבר הגיע לכ־50 מיליארד שקל, שחולקו לכ־150 אלף זוכים. כלומר, מאות אלפי שקלים למשפחה, על חשבון כלל הציבור.

וזה לא נגמר שם. מערכת המס בישראל מתגמלת בעלי דירות כמעט בכל שלב: פטור ממס רכישה עד כ־2 מיליון שקל לדירה יחידה, פטור ממס שבח במכירתה, ופטור או מס מופחת על הכנסות משכירות. מעט מאוד אפיקי השקעה נהנים מחבילת הטבות כזו.

למה? ככה. הפטור ממס על השכרת דירה, שעומד היום על תקרה של 5,654 שקל בחודש (ששודרגה לפני כשנתיים ל-7,500 שקל לחודש למי שהוא גם שוכר וגם משכיר), הוא בעיקר זיכרון ישן לישראל אחרת לגמרי. בשנות העלייה הגדולות מברה"מ לשעבר, לפני יותר משלושה עשורים, המדינה הבינה שהיא צריכה להעמיד במהירות אינספור דירות להשכרה לעולים שירדו בהמוניהם ממטוסים, אבל לא ידעה איך לממן את זה תקציבית. הפתרון היה תמריצי מס למי שיקנה דירה להשכרה. רק שמאז, היא לא מצליחה לבטל את הפטור. האחרון שהבטיח לעשות זאת היה בנימין נתניהו, אבל מאז עברו יותר משני עשורים.

ובכל מקרה, ההחלטה שבעל דירה הוא "בן מועדף", כזה שזוכה לפינוקים ממשלתיים על חשבון מי שנאלץ או מעוניין לגור בשכירות אינה קשורה במפלגה כזו או אחרת. הדוגמה הכי טובה לאפליה המוזרה הזו הגיעה דווקא משר האוצר בזמנו יאיר לפיד. זה שגם הבטיח לפני כעשר שנים שייבנו פה 150 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח, אבל מצד שני דחף ואישר בממשלה חוק שקבע מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה. מי שנחרד השבוע מהביקורת שהטיחו בנק ישראל ומשרד האוצר נגד סבסוד המשכנתאות, כדאי שיחזור ויקרא מה הם אמרו בזמנו על תוכנית מע"מ אפס. צעד שהוביל להתפטרות מאוד יוצאת דופן של הכלכלן הראשי באותם ימים, ד"ר מיכאל שראל.

ואחרי כל אלה, צריך לומר שיש בזה גם היגיון. החסרונות כנראה עולים על היתרונות, ועדיין.

רכישת דירה היא לא פעם מנגנון חיסכון כפוי ויעיל. לא בהכרח הכי חכם, אבל הכי משמעותי. גם אם אינספור מחקרים יוכיחו שמוטב להון העצמי להיות מושקע בבורסה לאורך 20-30 שנה, לנזילות יש סיכון אדיר. מכירה מהירה ועצבנית בתקופות של ירידות, אבל גם אפשרות למימוש דווקא אחרי עליות נאות ("הרווחנו מספיק יפה כדי לקחת חלק מהכסף לטיול בחו"ל"). כשמנגד, הון עצמי שמושקע בארבעה קירות, וחוב משכנתא לכמה עשורים, מכריחים את המשפחה כולה להשתעבד לאותו חיסכון. הם ייצאו כנראה לפנסיה כשלפחות יש נכס על שמם. במקרה הכי גרוע, הם יימכרו אותו ויוכלו לחיות בכבוד.

דירה בבעלות "קושרת" אותנו לאדמה

מעבר לזה, דירה בבעלות, ודאי אם היא גם משמשת אותנו למגורים, "קושרת" אותנו מעט יותר לאדמה עליה היא נמצאת. הלויאליות והמחויבות של מי שיש לו נכס דלא-ניידי בישראל גבוהות יותר ממי שגר בשכירות, ושיכול הרבה יותר בקלות לארוז את מטלטליו ולעבור לבניין אחר, לעיר אחרת ואפילו למדינה זרה. ואולי גם זה עבר בראש של פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, כשהחליט להראות לנו שהמדינה מוכנה לסבסד את הריבית וליטול בעצמה את עלות הסיכון למי שקנה פה דירה.

אז כן, סבסוד משכנתאות הוא צעד בעייתי, כלכלית ומוסרית, אבל הוא רק חלק ממדיניות עקבית. ישראל לא רק מעודדת קניית דירות, היא מתגמלת אותה - ואולי גם קונה באמצעותה יציבות. זו לא תקלה, זו שיטה.

כוכבי השבוע

מצוין: נאס"א ומאסק נותנים תקווה לאנושות ולחלל

במשך יותר מחודש עפו לפה טילים דרך החלל. ורק בגלל שמטרת העל הייתה הרס ומוות, לא באמת הקדשנו יותר מדי עניין לטכנולוגיה ולפיזיקה שאפשרו לדמיוני להפוך למציאות.

ואיזה מזל שהאנושות הזכירה לנו השבוע שהאטמוספרה לא נועדה רק לתעופת טילים מדויקים ומכונות מלחמה. אחרי יותר מ-50 שנה, חללית של נאס"א נשלחה להקיף את הירח ושלחה הנה תמונות עוצרות נשימה. במקביל, ספייס X של אילון מאסק, השותפה הכי גדולה של נאס"א, הגישה בקשה להנפקה בוול סטריט בקיץ, לפי שווי מוערך של כ-1.75 טריליון דולר. חברה פרטית שמשגרת כבר שנים לוויינים, חלליות וטילים לחלל כאילו זה עניין של מה בכך.

וכמה 1.75 טריליון דולר זה המון? כדי לסבר את האוזן: זה השווי, פחות או יותר, של כל הדירות והבתים בישראל (כ-2 מיליון שקל בממוצע ליחידת דיור). השמיים הם הגבול.

בלתי מספיק: התחרות העגומה בתשלומים באפליקציה

בזמן שהתחרות על המשקיעים בשוק ההון עושה סוף סוף את שלה - כשהבנקים ובתי ההשקעות שוחקים את העמלות במרדף אחרי ליבו וכיסו של כל צעיר וצעירה שרוצים להצטרף לטרנד הלוהט - היה מעט עגום לראות השבוע את תמונת הראי, בתחום התשלומים בסלולר.

אפליקציית התשלומים ביט, של בנק הפועלים, הודיעה שהיא מייקרת את העמלה שהיא גובה מלקוחות. הבנק, שהחל לגבות לראשונה עמלה בגין האפליקציה רק בינואר אשתקד, הודיע כעת כי יעלה אותה מתחילת מאי הקרוב מ-0.6% ל-0.8%. מי שמגלגל שם לפחות 25 אלף שקל בשנה, יעביר לבנק עד 800 שקל בעמלה. למה? ככה. כי אפשר. מנגד, פייבוקס מבית דיסקונט, המתחרה, אמנם לא גובה עמלה, אך מגבילה את ההעברה לאלף שקל בלבד. תזכורת חשובה למה שקורה כשרק שתי חברות נאבקות על הכסף שלנו.