גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יושפעו ההליכים נגד שטיינמץ בישראל מהרשעתו בשווייץ

המיליארדר, שנגדו מתנהלים הליכים פליליים בשלוש מדינות, נידון לאחרונה לחמש שנות מאסר הן בשווייץ והן ברומניה בשתי פרשות שונות • גלובס בוחן את מצבו המשפטי, היכן ירצה מאסר, ומהי ההשפעה של ההרשעה בשווייץ על חקירתו באותה פרשה בישראל

בני שטיינמץ בשווייץ. מתכוון לערער / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE
בני שטיינמץ בשווייץ. מתכוון לערער / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE

"בני שטיינמץ הוא פחדן ולא חש ייסורי מצפון כשעירב את חבריו במעשיו", כך טען התובע השווייצרי במשפטו של המיליארדר בני שטיינמץ, שהסתיים בסוף השבוע בהרשעתו במתן שוחד ובעונש מאסר בן חמש שנים וקנס של 50 מיליון פרנק שווייצרי.

בית המשפט בז’נבה קבע כי שטיינמץ וחברת BSGR (Benny Steinmetz GroupResources) שבשליטתו היו מעורבים במתן שוחד בסכום של 10 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר, לנסנה קונטה, שהלך לעולמו בשנת 2008 ולאשתו הרביעית ממדי טורה. זאת, בתמורה לקבלת הזכויות על המכרה בסימנדו שבגינאה, שנחשב לאחד ממרבצי עפרות הברזל הגדולים בעולם.

עונש המאסר מתווסף לעונש מאסר נוסף בן חמש שנים שהוטל על שטיינמץ ברומניה לפני חודש בגין הונאת קרקעות יחד עם יועץ התקשורת טל זילברשטיין. בזמן ששטיינמץ נאבק משפטית בהרשעה ברומניה, הוא ייאלץ להמשיך ולנהל מאבק גם בשווייץ בתקווה לנקות את שמו.

במקביל מתמודד שטיינמץ עם חקירה בישראל בפרשת השוחד לנשיא גינאה, שבה הורשע בשווייץ. גלובס בוחן את מצבו המשפטי של שטיינמץ, היכן הוא אמור לרצות את מאסרו ומהי השפעת הרשעתו בשווייץ על חקירתו בישראל באותה פרשה.

מצבו של שטיינמץ בעייתי יותר ברומניה מאחר ששם מדובר בערכאה סופית, ולמעשה בפסק דין חלוט. עם זאת, שטיינמץ ממשיך להיאבק בכל דרך אפשרית, הן באמצעות פנייה נוספת לבית המשפט העליון הרומני והן באמצעות פנייה לערכאה בינלאומית. זאת, בטענות להליך לא הוגן.

בשוויייץ הורשע שטיינמץ בבית משפט בז’נבה בערכאה הראשונה, ובכוונתו לערער לערכאת הערעורים (המקבילה לבית המשפט המחוזי) ולהגיע עד לבית המשפט העליון השווייצרי. לשטיינמץ 20 ימים להגשת הערעור.

טל זילברשטיין. הורשע עם שטיינמץ ברומניה / צילום: אמיר גוטפריד

הליכים יעילים

מהם סיכוייו של שטיינמץ להביא לזיכויו בערכאת הערעור בשווייץ? שיטת המשפט השווייצרית מבוססת על שיטת המשפט הקונטיננטלית ושונה במידה רבה מהשיטה הישראלית. עו"ד יהודה לנדא מנהל סניף ציריך של משרד עורכי הדין רוזנברג אברמוביץ שנלר (Rosak), מסביר כי ערכאת הערעור בשווייץ לא נסמכת על ממצאים עובדתיים של בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר, כפי שנהוג בישראל. המשעות היא שערכאת הערעור עשויה להתערב בקביעת העובדות ולא רק ברמה המשפטית. זאת, באופן המעלה את סיכויי הערעור של שטיינמץ.

מצד שני, מסביר עו"ד לנדא, כי בניגוד למצב בישראל, שבמסגרתו המשטרה חוקרת והפרקליטות מעמידה לדין, בשווייץ הפרקליטות מלכתחילה מנהלת את החקירה, עושה זאת ביסודיות ותוך מתן הגנה על זכויות החשוד. כך, שלדבריו, לבתי המשפט נטייה טבעית להסתמך על הראיות המוגשות, לצד הסמכות לקבוע אחרת.

שלב ההוכחות במשפט של שטיינמץ בשווייץ נפתח ב-11 בינואר והסתיים בתוך שבועיים, סד זמנים שלא מוכר במערכת המשפט בישראל. בתי המשפט בארץ מנהלים משפטים הנמשכים לכל הפחות חודשים ולעיתים קרובות גם שנים, בוודאי כאשר מדובר בפרשות חמורות ומורכבות.

לדברי עו"ד לנדא, "ההליכים המשפטיים בשווייץ הם יעילים, מתנהלים מיום ליום (בדרך כלל) ופסקי הדין ניתנים במהירות יחסית. הענישה (בהכללה) קלה יותר מאשר בישראל, ובתי הכלא הם בסטנדרט גבוה בהרבה עם דגש ניכר על שיקום". כך, למשל, קובע החוק השווייצרי כי פסק הדין יינתן ככלל בתוך חמישה ימים מסיום שמיעת התיק ולרוב בתי המשפט לא סוטים מכלל זה.

משך הזמן הקצר של ההליך המשפטי בשווייץ קשור גם לעובדה שלא נשמעו עדים למעט הנאשמים עצמם שהעידו במשך שעות. זאת, לאחר שהעדים שזימן שטיינמץ לא התייצבו. הרשעתו של שטיינמץ התבססה על ראיות שהגישה התביעה ללא שמיעת העדים במשפט, כפי שנהוג במשפט בשווייץ. לעומת זאת, בישראל, שמיעת עדים וחקירתם הנגדית היא אחת הדרכים המרכזיות לגילוי האמת.

לדברי עו"ד לנדא, "לפי חוקי שווייץ, יש לבית המשפט שיקול-דעת להסתפק בעדויות שנגבו טרם המשפט והוא אינו חייב לשמוע עדויות בעצמו או לאפשר חקירה נגדית בפניו". לפיכך, הוא מסביר, בית המשפט בשווייץ רשאי להסתמך על עדות שניתנה בחו"ל מכוח כללי העזרה ההדדית בין המדינות, כאשר לנאשם זכות לנוכחות עורך דין בעת חקירה משטרתית.

בהתאם למשפט הקונטיננטלי הנהוג בשווייץ, זכויות החשודים נשמרים במהלך החקירה באופן שניתן לעשות שימוש בחקירות גם ללא עדות העד בבית המשפט. העדים שעליהם התבסס בית המשפט השווייצרי נחקרו נגדית על-ידי עורך דין מטעמו של שטיינמץ בשלב החקירה.

לפי פרסום בתקשורת זרה, במהלך החקירה אחד העדים בפרשה - עופר קרז’נר, משקיע אוקראיני ישראלי ושותף עסקי לשעבר של שטיינמץ - נחקר על-ידי התובע השווייצרי קלאודיו מוסקטו יחד עם שטיינמץ. השניים מסרו פרטים שונים בעניינים שבלב האישום ותקפו אחד את השני. שטיינמץ טען כי קרז’נר משקר ולא בריא בנפשו, ואילו קרזנ’ר אמר "אני לא יודע אם הוא יותר שקרן או יותר ביליונר?".

שאלת התושבות

שטיינמץ נחוש להיאבק על חפותו בכל דרך משפטית אפשרית. כל עוד הוא משתף פעולה עם המשפטים המתנהלים נגדו בחו"ל, אין הכרח כי שווייץ או רומניה יגישו בקשה לישראל להסגרתו. במשפט ברומניה העיד שטיינמץ באמצעות "ווידיאו קונפרנס", ואילו במשפט בשווייץ העיד פיזית ונכח בדיונים. עם סיום מתן גזר הדין בשווייץ, הודיעו גורמים משפטיים כי הוא חופשי לעזוב את המדינה עד לבירור העניין בערכאה המשפטית הגבוהה יותר.

אם לאחר המאבק המשפטי בשווייץ וברומניה, יוותרו עונשי המאסר על כנם, נשאלת השאלה היכן ירצה שטיינמץ את עונשו ? האם בשווייץ, ברומניה או בישראל? ישראל לא מסגירה אזרחים שהם תושביה למדינה אחרת לצורך ריצוי עונש מאסר, אם התושב מבקש לרצות את עונשו בישראל. כך שאם שטיינמץ יבקש לרצות את העונש בישראל, תיבחן סוגיית התושבות שלו.

סוגיית התושבות של שטיינמץ תיבחן בעת ביצוע העבירות שבגינן הורשע. רשויות החוק בישראל יצטרכו לבחון היכן התגורר בשנים שבהן ביצע את העבירות. שטיינמץ התגורר במשך שנים בשווייץ ועד לשנת 2016. לצורך הכרעה אם שטיינמץ היה תושב ישראל בזמן ביצוע העבירות, יבחנו הרשויות בישראל אם שטיינמץ העביר את מרכז החיים שלו למקום אחר מחוץ לישראל, האם משפחתו עברה עימו והיכן מרבית הזיקות שלו.

לצד זאת, גם אזרח ישראלי שאינו תושב ישראל, יכול לזכות לריצוי עונשו בארץ. זאת, מאחר שהחוק מאפשר לשר המשפטים לפטור אותו מהדרישה של התושבות כדי לרצות את המאסר בישראל.

הרשעה כפולה?

כאמור, נגד שטיינמץ מתנהלת בישראל חקירה בפרשת השוחד לנשיא גינאה, שבגינה הורשע בשווייץ. הרשעתו של שטיינמץ בשווייץ משליכה, בין היתר, על הטענות שטען המיליארדר במהלך חקירתו בארץ בכל הנוגע לקשר שלו לחברת BSGR. שטיינמץ טען כי הוא רק מעניק לחברה שירותים, אך הוא אינו הבעלים שלה - וטענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט בשווייץ.

בתוך כך לגלובס נודע כי קיים הסכם בין ישראל לבין שווייץ, לפיו שטיינמץ לא יועמד לדין בארץ על עבירת השוחד לנשיא גינאה. זאת, אם יוחלט להעמידו לדין בפרשה בעבירות אחרות.

עיקרון ה"סיכון הכפול" אוסר על העמדה לדין בסיכון להרשעה של חשוד בגין אותו מצג עובדתי. אולם עיקרון זה לא חל אם מדובר בהעמדה לדין של החשוד על-ידי מדינה אחרת. כך שלפי המצב החוקי, ניתן להעמיד את שטיינמץ לדין על אותה פרשה בשתי מדינות שונות - כלומר אין מניעה להעמידו לדין גם בישראל בעבירה של שוחד בפרשת השוחד בגינאה.

עם זאת, גם אם פורמלית וחוקית ניתן לעשות כך, לא קיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין על שוחד לאיש ציבור זר, כשבשווייץ התנהל משפט זהה ואף נגזר עונשו לחמש שנות מאסר. במקביל, בשנים האחרונות מנהלים עורכי דינו של שטיינמץ מו"מ עם הפרקליטות לסיים את הפרשה יחד עם תביעה על תשלום מס בסכום של 4 מיליארד שקל.

באשר לשותפיו של שטיינמץ בפרשה הנחקרת בישראל - אשר אבידן נשיא BSGR, מיכל נוי ואבי לב רן ויועץ התקשורת טל זילברשטיין - לפרקליטות פתוחה הדרך להגיש נגדם כתב אישום. עם זאת, אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה אם להעמידם לדין תהיה האפשרות להעיד את העדים - בין אם ב"ווידיאו קונפרנס" ובין אם באמצעות הטסתם לארץ.

לפי המצב המשפטי בישראל, לא ניתן להסתמך במשפט הפלילי על חקירות העדים שנגבו במסגרת החקירה - אלא במקרים חריגים שהוכח כי העדים אוימו, ולכן לא התייצבו.
הרשעתו של שטיינמץ בשווייץ במתן שוחד לעובד ציבורי זר מעניקה גם רוח גבית לרשויות בישראל לטפל בפרשה נוספת העוסקת בחשד דומה - פרשת חברת שיכון ובינוי, שבעלת השליטה בה עד 2018 הייתה שרי אריסון. במסגרת החקירה נחשף חשד למתן שוחד במיליארדים לעובדי ציבור זרים לאורך שנים ארוכות על-ידי בכירים ועובדים בשיכון ובינוי ובחברות הבנות שלה. הפרקליטות טרם קיבלה החלטה אם להגיש כתב אישום.

שטיינמץ מסר בתגובה: "פסק הדין מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי, הוא אינו סופי וככזה אגיש ערעור עליו באופן מיידי. ההחלטה אינה משקפת את הדברים שנחשפו במהלך ששת ימי הדיונים: אין ולא היה הסכם או מעשה של שחיתות. במקרה זה ישנם רק עדים ששיקרו ושוחדו, עדים ששילמו להם בגין שקר, שלא הגיבו לזימונם לבית המשפט ולא ניתן היה לחקור אותם בחקירה צולבת. אני מגנה ומוחה על עשור שנים של מניפולציות ושקרים, חקירה שנערכה תוך הפרת זכויות ההגנה על-ידי התובע מסקוטו. אני נחוש להמשיך ולהוכיח את חפותי ונשאר איתן ובטוח לחלוטין שהצדק ייצא לאור".

ההליכים בארץ ובחו"ל

פברואר 2012: גלובס חושף מחלוקת מס בין שטיינמץ לרשות המסים, שבמסגרתה נדרש שטיינמץ לשלם 4 מיליארד שקל. זאת, בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות בחו"ל
דצמבר 2016: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד למעורבות בפרשת מתן שוחד לנשיא גינאה המנוח ולרעייתו
אוגוסט 2017: שטיינמץ נעצר ונחקר בחשד כי יחד עם אחרים ביצע ב-2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כספים שהועברו לטובת תשלומי שוחד
יוני 2019: בית משפט ברומניה זיכה את שטיינמץ מאישומים בהונאה בתחום הקרקעות ברומניה (לפרשה זו אין קשר לפרשת רומניה הנחקרת בישראל)
אוגוסט 2019: כתב אישום מוגש בשווייץ נגד שטיינמץ, בחשד למתן שוחד לנשיא גינאה המנוח ולרעייתו ובחשד לזיוף מסמכים, באותה פרשה הנחקרת גם בישראל
דצמבר 2020: בית המשפט לערעורים ברומניה מרשיע את שטיינמץ בהונאת קרקעות וגוזר עליו 5 שנות מאסר
ינואר 2021: בית משפט בשווייץ מרשיע את שטיינמץ במתן שוחד לנשיא גינאה ולרעייתו וגוזר עליו 5 שנות מאסר

*** חזקת החפות: ההליכים החקירתיים בישראל נגד בני שטיינמץ הם בעיצומם. שטיינמץ מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות. 

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; מיקרו־סטרטג'י יורדת ב-10%, שיאומי עולה ב-12%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים