יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה / צילום: דני שביט
בשעה שהקריאות של ארגוני המעסיקים להשתתפות המדינה בעלויות יום השבתון בבחירות הקרובות זוכות להתעלמות מצד הממשלה, פונים המעסיקים הזעירים אל העובדים בבקשה שישתתפו בעלות המוטלת על כתפיהם בשעה שהם קורסים.
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה המייצגת מעסיקים קטנים, פנה ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בבקשה שהעובדים ישתתפו גם הם בנטל עלות יום השבתון במשק ביום הבחירות הכלליות.
"אני פונה אליך כמי שעומד בראש ארגון העובדים הגדול בישראל, שרק טובת העובדים וטובת המשק לנגד עיניו, בבקשה שבשעה קשה זו למשק הישראלי, ולמעסיקים הקטנים בפרט, תיכנסו 'מתחת לאלונקה' ותישאו איתנו יחד בנטל עלות יום השבתון ביום הבחירות הקרוב", כותב אלקובי לבר-דוד.
אלקובי מציע כי העובדים יוותרו על יום השבתון מרצונם החופשי, ילכו להצביע ויגיעו מיד לאחר מכן לעבודה.
המכתב של אלקובי שוגר על רקע מחאת המגזר העסקי והתעשיינים על כך שעלות יום השבתון הנאמדת ב-1.5-2 מיליארד שקל לכל יום בחירות - במסגרת שלוש מערכות בחירות כלליות ואחת לרשויות המקומיות - נופלת על כתפיהם.
מיד לאחר ההודעה על עריכת הבחירות הקרבות, קמה דרישה מקרב המגזר העסקי והתעשייה לבטל את יום השבתון כליל, לשפות את המעסיקים על היום הזה או להגביל את החופש לעובדים בגין השבתון לשעתיים בלבד, במסגרתם ילכו העובדים לבחור וישובו לעבודה.
לאחרונה המאבק לשיפוי המעסיקים על השכר שיידרשו לשלם לעובדים בגין יום השבתון אף הגיע לבג"ץ, לאחר שנשיאות המעסיקים והעסקים הגישה עתירה נגד ראש הממשלה, שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, בדרישה כי יחזירו למעסיקים מיליארד שקל על מימון משכורות כפולות (תוספת של 100% למשכורת בשל עבודה ביום שבתון) וימי חופשה לעובדים ביום הבחירות הקרוב.
המחוקק לא צפה את המגפה
אלקובי לא עוצר את נשימתו בהמתנה שהממשלה תיתן למעסיקים פתרון, ובחר לפנות לעובדים עצמם בבקשה כי יסייעו למעסיקים הקטנים. במכתב ששיגר ליו"ר ההסתדרות כותב אלקובי: "כידוע לך, כאשר חוקק המחוקק את חוק יסוד: הכנסת וקבע כי יום הבחירות יהא יום שבתון על-מנת לאפשר לכל אזרח בישראל לממש את זכותו הדמוקרטית, הוא לא צפה תקופה כזו. הוא לא צפה שבתוך פרק זמן של שנה וחצי נצא לארבעה סבבים של בחירות כלליות וארבעה ימי שבתון שכל-כולם מושתים על המעסיקים. המחוקק לא צפה שחמישה חודשים מתוך שנה קלנדרית העסקים בישראל יהיו מושבתים, מרביתם סגורים ומסוגרים. המחוקק לא צפה את הנזק הכבד למשק בשל מגיפה כלל-עולמית, ובתוך כך, גם את היכולת של המשק להמשיך ולהתנהל בשעה שמערכת החינוך מושבתת.
"לצערי, המחוקק לא צפה את כל אלה, ומצער יותר, גם כאשר כל אלה התרגשו עלינו, לא נעשה מאמץ אמיתי מצד נבחרינו לשנות את רוע הגזירה. והנה פנינו ליום בחירות רביעי שעלותו כ-4.5 מיליארד שקל למשק, וכל עלות יום השבתון מוטלת על המעסיקים".
המעסיקים הקטנים יקרסו
בנסיבות אלה, כותב אלקובי, "הצעתנו היא שהעובדים יוותרו על יום השבתון - יצביעו ויחזרו למקום עבודתם. עובד אשר יבחר ביום חופש ביום השבתון - יתחלק בנטל עם המעסיק: חצי יום חופש על חשבון המעסיק וחצי יום חופש על חשבון העובד".
אלקובי מוסיף וכותב: "המעסיקים הקטנים הם הקטר של המשק הישראלי. אם לא נדע לשמור עליהם - הם יקרסו, ולכל אותם עובדים לא יהיה מקום עבודה. בשעה קשה זו על כולנו להתאחד ולמצוא פתרונות שיתאימו לתקופה".
מחישוב שערכה התאחדות המלאכה והתעשייה עולה כי הנזק לעסקים הקטנים ביום השבתון עומד על כ-880 מיליון שקל ליום. אחד התסכולים המרכזיים של המעסיקים הוא שהמעסיקים מחויבים להעניק יום חופש או שכר כפול גם לעובדים זרים ועובדים פלסטינים שאינם בעלי זכות הצבעה. על-פי נתוני ההתאחדות, מדובר בהוצאה של כ-80 מיליון שקל.