המעסיקים דורשים מיליארד שקל מהמדינה על יום השבתון בבחירות

המאבק לשיפוי המעסיקים על השכר שיידרשו לשלם לעובדים בגין יום השבתון בבחירות הקרובות הגיע לבג"ץ: נשיאות המעסיקים והעסקים (המאגדת את התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל) הגישה עתירה לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, בדרישה כי יחזירו למעסיקים מיליארד שקל על מימון משכורות כפולות (תוספת של 100% למשכורת בשל עבודה ביום שבתון) וימי חופשה לעובדים ביום הבחירות הקרוב.

לטענת המעסיקים, אין כל הצדקה שהם ימשיכו לממן מכיסם את יום הבחירות החמישי הצפוי להתקיים ב-23 למרץ, לאחר שכבר שילמו 6 מיליארד שקל על ארבע מערכות בחירות בשנתיים (כולל מערכת הבחירות לרשויות המקומיות). עלות כל מערכת בחירות עבור המגזר העסקי מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד גדעון פישר, עו"ד איתן ברקוביץ וד"ר מתן גוטמן, נטען כי בדיון שהתקיים בוועדת הכספים ב-28 לדצמבר 2019 התחייב שר האוצר כי בכוונתו לגבש תוכנית לשיפוי המעסיקים במשק בגין עלות יום השבתון ביום הבחירות הקרובות.

בעתירה מובהר כי היא אינה עוסקת במישור החוקתי של הטלת עלות ימי השבתון על המעסיקים מלכתחילה אלא רק במישור המינהלי, ובשאלה המשפטית: האם בנסיבות הייחודיות והקיצוניות של הבחירות לכנסת ה-24 - מערכת בחירות חמישית מאז אוקטובר 2018 (כולל הבחירות לרשויות המקומיות); סגר שלישי על המשק; משבר כלכלי קשה וחסר תקדים והטלת תשלום חלק מימי הבידוד של עובדים על המעסיקים - קמה על הממשלה חובה, מכוח המשפט המינהלי, לגבש תוכנית לשיפוי המעסיקים במגזר הפרטי בגין יום השבתון ביום הבחירות במסגרת התקציב הייחודי שאושר לממשלה במסגרת התיקון האחרון לחוק יסוד: משק המדינה.

לעמדת העותרות הנסיבות חסרות התקדים בהן בשנתיים האחרונות המעסיקים שילמו מיליארדי שקלים על יום הבחירות, לצד המשבר הכלכלי העמוק בגין מגפת הקורונה, מקימות חובה משפטית לשיפוי המעסיקים.

שיפוי דומה לשיפוי על ימי הבידוד

בעתירה נכתב: "עתירה זו מעמידה שאלה משפטית מצומצמת, מוגדרת ומתוחמת אך בעל השלכות חסרות תקדים על המעסיקים והמגזר הפרטי במדינת ישראל - האם בנסיבות הייחודיות הקיימות כיום המגזר העסקי צריך לממן את 'המוצר הציבורי' של עידוד אנשים להצביע ביום הבחירות? לעמדת העותרות התשובה המשפטית הינה שהאיזון בין כלל השיקולים מוביל לכך שעל הממשלה, בהתאם לעקרון המידתיות, לגבש תוכנית לשיפוי של המעסיקים, בדומה להסדר פיצוי המעסיקים בגין ימי בידוד של עובדים".

אומדן שערכה המחלקה הכלכלית בהתאחדות התעשיינים מעלה כי עלות יום הבחירות למגזר העסקי מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל. כלומר, בשנתיים האחרונות המגזר העסקי שילם בגין ימי הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות 6 מיליארד שקל, ובתוספת מערכת הבחירות הקרובה ייצא כי המגזר העסקי יממן את "המוצר הציבורי" של מימוש זכות הבחירה בסך של 7.5 מיליארד שקל.

בעתירה צוין כי בעקבות מדיניות החל"ת ועל רקע עריכת עוד יום בחירות נוצר אבסורד - בעוד שעובדים שיוצאו על-ידי מעסיקיהם לחל"ת לפני יום הבחירות יהיו זכאים לדמי אבטלה על חשבון המדינה, הרי שמעסיקים שלא הוציאו את עובדיהם לחל"ת מבעוד מועד לא ישופו כלל על-ידי המדינה בגין יום השבתון.

"בכך יוצרת המדינה תמריץ שלילי המעודד מעסיקים להוציא את עובדיהם לחל"ת באופן שעלול להגדיל את עלויות המדינה אף מעבר למימון הנדרש בגין יום הבחירות", נכתב בעתירה.

לדברי יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, "כשהמעסיקים נמצאים בעין הסערה הכלכלית והקורנה בשיא, כאן בישראל הם נושאים בנטל החגיגה הדמוקרטית יותר מכל מדינה אחרת בעולם. בפעם החמישית בשנתיים ובשיאו של משבר כלכלי מהחמורים שידענו הממשלה מבקשת שוב להטיל על המגזר הפרטי בישראל עלות עודפת של מעל מיליארד שקל. איננו יכולים לשבת מהצד ולהמשיך לספוג ולהיפגע, ועל כן נעשה הכול לשנות את המצב. מן הראוי שהמדינה תישא בעלות יום השבתון ותאפשר לעסקים להתרכז בהישרדות והמרצת המשק".

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין הוסיף כי "המעסיקים כבר תרמו את חלקם לשלמות הדמוקרטיה בארבע מערכות בחירות תוך שנתיים וחצי, כולל הבחירות לרשויות המקומיות. עכשיו אנחנו לפני מערכת בחירות חמישית, ואין לנו שום ביטחון שלא תהיה גם מערכת בחירות שישית.

"הפתרון הקל שמצאה המדינה הוא, כרגיל, ללכת לכיס של המעסיק. לא עוד. אם המדינה חושבת שיום הבחירות החמישי מחייב יום חופשי, אדרבא, שתישא היא בעלויות המימון שלו. ספק גדול הוא אם בכלל מוצדק להעניק יום חופש, שכן יום הבחירות כבר מזמן חדל מלהיות יום חג.

"מחוקק הסבור שיום בחירות אמור להיות יום חופש מעבודה צריך בעצמו לממן את גישתו הנדיבה. הגיע הזמן לשים סוף להפקרות ולחשיבה המעוותת שאפשר תמיד להעמיס עוד ועוד עלויות על המגזר העסקי. זה חוסר הבנה בסיסי של המציאות שבה נמצא המגזר העסקי, שנאבק לשרוד את השלכות מגפת הקורונה, כתוצאה ממדיניות שגויה של הממשלה".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, אומר כי "מערכת בחירות רביעית, ואולי עוד מעט חמישית, מטילות עול בלתי אפשרי על ציבור החקלאים, ונוגדת כל הגיון כלכלי בסיסי. על המדינה לשאת בעלויות היום הזה, ואסור שהוא ייפול על החקלאים. רק השבוע הצלחנו להאריך את הפטור להיטל העסקת עובדים זרים, גזירה שהייתה ממוטטת כ-20% מהחקלאים בארץ. זו תקופה שבה מדינת ישראל חייבת לשמור על חקלאיה - ולא לפגוע בהם".

העתירה מוגשת על רקע קריאה גורפת מצד כל ארגוני העסקים, העצמאים והתעשייה לביטול יום השבתון, צמצום החופש לעובדים לשעתיים בלבד אשר במהלכם יצביעו או שיפוי המעסיקים בגין העלויות שיוטלו עליהם ביום. בשבועות האחרונים פנו מרבית ראשי הארגונים, בהם נשיאת שכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, נשיא לה"ב, רועי כהן, יו"ר "אני שולמן" אביר קארה, ואחרים - בקריאה לממשלה להתחשב במגזר העסקי ובעצמאים הקורסים ולא להטיל עליהם את הנטל הנוסף של יום השבתון.

השאלה שנותרה כעת היא האם בית המשפט העליון יבחר להתערב בשיקול הדעת של הממשלה בעניין זה. המציאות ופסיקת העבר מלמדים שהסיכוי לכך נמוך.