האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה על ידי הרגולטור האמריקאי • אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן • וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב
מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

היסטוריה בענף הטכנולוגיה לא נכתבת ביום אחד וגם לא אחרי אישור רגולטורי אחד. השבוע פורסם כי משרד המשפטים האמריקאי השלים את בחינת ההגבלים העסקיים סביב עסקת גוגל־וויז (Wiz), מה שמעניק אור ירוק ראשוני למיזוג. לאחר מכן, הבהיר המנכ"ל אסף רפפורט: "אנחנו עדיין רק באמצע הדרך". מה שקרה בארה"ב הוא לא פחות מרגע מכונן: התיק התקדם במהירות מפתיעה, עם סיום מוקדם של בדיקת רשות הסחר הפדרלית, כלומר איתות מובהק כי הרשויות אינן סבורות שהעסקה תפגע בתחרות בשוק האמריקאי.

ארמיס דחתה את הצעת הרכישה: מגייסת 435 מיליון דולר לפי שווי של 6.1 מיליארד
האקזיט ה-76 של קרן פימי: הרוויחה פי 9 על השקעה צנועה של 15 מיליון דולר באורביט

העסקה - בהיקף של כ־32 מיליארד דולר - מהווה את האקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי. היא אמנם עברה את אחד המחסומים המשמעותיים, אך הדרך להפוך אותה לעובדה מוגמרת עוד ארוכה. מעסקת חלומות ועד השלמה רשמית מפרידים כעת מסכת אישורים בינלאומית, לוחות זמנים ארוכים ועמידה בדרישות של אירופה, ישראל ושווקים נוספים.

אירופה: החלק הבעייתי בעסקה

האיחוד האירופי מוביל כיום מלחמת התשה מול ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. גוגל עצמה נמצאת כבר שנים תחת זכוכית מגדלת בזירה הזו, בין היתר סביב חקירות מתמשכות בשוק הפרסום הדיגיטלי ובשוק החיפוש, קנסות שמסתכמים במיליארדי אירו והחלת חוקים שמגבילים את חופש הפעולה שלה.

עכשיו הלחץ הזה מגיע גם אל אחד התחומים הצומחים ביותר - אבטחת הענן. וויז זכתה למעמד יוצא דופן וייחודי בתחום - פלטפורמת אבטחה שאינה תלויה בספק אחד ומאפשרת ללקוחות לעבוד במקביל עם AWS, מיקרוסופט אז'ור וגוגל. לפיכך, מנקודת מבט אירופית, מיזוג וויז אל תוך הענן של גוגל אינו רק עוד עסקת תוכנה, הוא מהלך שעשוי לערער איזון תחרותי בשוק שמהווה תשתית לאומית לכלכלה המודרנית.

באירופה זוכרים היטב שגוגל כבר רכשה את חברת מנדיאנט ב־2022, ובכך הגדילה את השפעתה על שרשרת האבטחה העולמית. לא פלא שכעת קברניטי האיחוד בוחנים את העסקה בחשדנות. ובכלל, מנקודת מבט היסטורית, אירופה כמעט אינה מאשרת עסקאות מסוג זה ללא התחייבויות מוקדמות.

באירופה צופים כי בחינת העסקה עשויה לעלות שלב אל בדיקה מעמיקה (Phase II), כלומר הליך שעלול להימשך חודשים ובמקרים מסוימים אף שנה ויותר. המשמעות: גם אם ארה"ב התקדמה במהירות, אירופה עלולה לעכב את הסגירה של העסקה. ובמילים פשוטות: הדרך האירופית כמעט אף פעם לא ישרה, ולעסקה הזו צפויה להיות מפותלת.

הזווית הישראלית: לא צפויה לעכב את העסקה

ומה אצלנו? השאלה האם ישראל מהווה זירת חסם רגולטורי אינה חד־משמעית. מחד, וויז היא אחת מחברות הסייבר הישראליות הבולטות שצמחו בשנים האחרונות. מאידך, בתיקי ההגבלים העסקיים, מדינת ההתאגדות והמקום שבו מתבצעת הפעילות המסחרית בפועל - הם אלו שקובעים. ובמקרה של וויז - עיקר שוק היעד נמצא בארה"ב.

לישראל יש בדיקה משלה, במסגרתה רשות התחרות רשאית לבחון מיזוגים בעלי "זיקה תחרותית" משמעותית למשק המקומי. למשל, אם אחת החברות שחקנית מרכזית בשוק ישראלי. אולם, תחום הענן עדיין אינו מהווה בישראל שוק מקומי ממוסד בעל מאפייני ריכוזיות. לכן, בשלב זה, הסבירות להתערבות מהותית מצד הרשות המקומית נחשבת נמוכה יחסית.

בינתיים, במשרד האוצר מחכים להשלמת העסקה. על פי ההערכות, שיעור המס שישולם למדינה בעקבות העסקה יעמוד על 15 עד 18 מיליארד שקל. כל אחד מארבעת המייסדים הישראלים מחזיק כ־10% מהחברה, והם ישלמו מס בשיעור של כ־30% (25% בתוספת 5% מס יסף). תחת הנחה שישנם עוד לא מעט בעלי מניות תושבי ישראל (לצורכי מס), הרי שמדינת ישראל צפויה לפחות 15 מיליארד שקל מס מהרווח של המייסדים ועוד כמה מיליארדים ממסי משקיעים ואופציות.

מאוסטרליה ועד אסיה: התחנות הבאות שבדרך

במדינות נוספות, בהן אוסטרליה ומספר שווקים באסיה, צפויים תהליכים דומים של בדיקה נקודתית. אלה לרוב אינם עוסקים רק בשאלת התחרות, אלא גם בסוגיות של זרימות מידע, תקני אבטחה וריבונות נתונים, אתגרים שהפכו רלוונטיים בעסקאות של תשתיות ענן. לעיתים מדובר בבקשת מידע קצרה, לעיתים נוצרת דרישה להתחייבויות חוזיות הנוגעות לאחסון מידע מקומי או לפיקוח על שימוש בנתוני לקוחות.

התמונה, אם כך, אינה כוללת חסם בודד גדול נוסף, אלא ריבוי "תחנות חובה" בינלאומיות. גם אם כל אחת מהן אינה צפויה לעכב לבדה, הצטברותן היא שהופכת את הדרך אל קו הסיום לארוכה. זה גם מקור הערכת גוגל, הנסמכת על מסמכיה לרגולציה האמריקאית: השלמת העסקה צפויה במחצית הראשונה של 2026.

השאלות שנותרו פתוחות: עצמאות והצרות של גוגל

אם יש דבר אחד שמאפשר לוויז לצמוח בקצב כמעט חסר תקדים, הרי זה כאמור המעמד הייחודי שלה כספקית אבטחה - חוסר התלות בפלטפורמה ספציפית. זו גם הסיבה לכך שגורמים בשוק מעריכים כי וויז תנעל השנה קצב הכנסות שנתי המגיע למיליארד דולר - יעד שמעט חברות בפרופיל גלובלי מגיעות אליו בקצב זמן דומה.

נכון להיום, גוגל מתחייבת לשמור על המודל הקיים בענן. ובכל זאת, כשבעל המניות החדש הוא גם ספק הענן, האיזון יכול להישבר בקלות. לכן, מעבר לאישורים רגולטוריים, החודשים הקרובים ימדדו האם גוגל מסוגלת להטמיע חברה שצמחה בזכות עצמאותה, מבלי למחוק את עצמאותה.

ולסיום - בחזרה לארה"ב. גוגל מתמודדת בו־זמנית עם מספר תביעות פדרליות נגד מונופולים, בהן התיק ההיסטורי סביב שליטתה בשוק החיפוש והתביעה הנפרדת סביב עסקי הפרסום שלה. אף שאין קשר משפטי ישיר בין אותן חזיתות לבין רכישת וויז, הן מעצבות את אקלים קבלת ההחלטות.

אם גוגל תיתפס כמי שמחזקת עמדת כוח נוספת, דווקא בזמן שבו היא מואשמת בבניית מונופולים קיימים, הרוח הזו עלולה להדהד גם מעבר לים ולייצר לחץ רגולטורי על גופי הבדיקה באירופה ובשווקים אחרים. בינתיים, מסמכים שגוגל הגישה לרשויות הפדרליות מגלים עד כמה היא נחושה לסגור את העסקה, עד כדי התחייבות לדמי ביטול של יותר מ־3.2 מיליארד דולר במקרה של כישלון.