כ"ץ (מימין) ונתניהו מכריזים על התוכנית. הדרג המקצועי התנגד לחלקים / צילום: צילום מסך מתוך וואלה!NEWS
שתי תוכניות כלכליות רחבות היקף למשק הוצגו ביום ראשון: האחת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ והשנייה של מנהיג תקווה חדשה גדעון סער. בשני המקרים מדובר בתכניות שהוצגו על ידי גורמים פוליטיים ויש לראותן על רקע הבחירות הקרובות לכנסת - אך רק תוכניתו של סער מצהירה על כך בגלוי, בעוד שתכנית נתניהו-כ"ץ נועדה, לטענת יוזמיה, נועדה לספק פיתרון מיידי לעסקים, לעצמאים ולבעלי הכנסות נמוכות.
שתי התוכניות מציגות שורה ארוכה של צעדים שנועדו לעודד את הצמיחה במשק, הקלת נטל הרגולציה והביורוקרטיה, הגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות, רשתות ביטחון סוציאליות ותוכניות להחזרת מובטלים לעבודה. סער אינו מפרט בשלב זה נתונים מרכזיים לגבי התוכנית הכלכלית שהציג. בין היתר לא נמסרו, ההיקף הכספי של התוכנית, אומדן עלותה לתקציב המדינה, מקורות המימון של התוכנית או שמות של גורמי מקצוע שהיו מעורבים בהכנתה. בתגובה לפניית גלובס נמסר מתקווה חדשה כי פרטים נוספים על התוכנית יפורסמו בהמשך.
תוכנית נתניהו כ"ץ, לעומת זאת מספקת תשובות למרבית השאלות הבסיסיות. העלות הכוללת של התוכנית מוערכת בכ-15 מיליארד שקל והיא תמומן כולה באמצעות הגדלת הגירעון בתקציב המדינה (כלומר בדרך של לקיחת הלוואות). התוכנית הוכנה בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה וגורמי מקצוע במשרד האוצר וברשות המסים. ראש הממשלה נערך היטב לביקורת שתופנה אליו בנקודה הזו: התוכנית פותחת בציטוט דברי ג'נט ילן שרת האוצר הטרייה של ממשל ביידן ובעבר נגידת הפד שאמרה בשבוע שעבר כי כשהריבית זולה כל כך יש לפעול בגדול.
בנוסף ציינו כותבי התוכנית כי יחס החוב-תוצר של ישראל נמוך יחסית ועומד על 73%, דירוג האשראי גבוה ותחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2021 עומדת על 6.3% תוצר. הכותבים "שכחו" לציין כי תחזית בנק ישראל לצמיחה כזו היא בתרחיש של התחסנות מהירה של האוכלוסייה ולצידה הוצגה תחזית לצמיחה בשיעור של 3.5% בלבד בשנת 2021 בתרחיש של קצב התחסנות איטי (שתי התחזיות הוצגו בתחילת החודש על ידי חטיבת המחקר).
בנוסף יש להזכיר כי למרות שדירוג האשראי הנוכחי (והגבוה) של ישראל אינו נמצא בסכנת ירידה בטווח המידי, הזהיר נגיד בנק ישראל כי הדירוג עלול לרדת אם יחס החוב יחצה את קו ה-80% תוצר - אירוע שצפוי לקרות בסביבות 2023 לפי תחזיות בנק ישראל.
באשר לתוכנית עצמה - גורמים באוצר היו מעורבים בתוכנית אך חלקים בה הוכנסו ללא הסכמתם ואף בניגוד לדעתם. המקרה הבולט הוא תוכנית המענקים או "צ'ק לכל אזרח 3", שעוררה את מירב ההתנגדות בקרב הדרג המקצועי. בנק ישראל לא היה מעורב. שני מרכיבים מהתוכנית נידונו בהרחבה על ידי גורמי מקצוע והם מענקי הסיוע לעסקים והתוכנית להחזרת מובטלים כרוניים לשוק העבודה. את פריסת המע"מ הציגה רשות המסים ואת השינויים במסלולי האשראי לעסקים הציג החשב הכללי. דמי האבטלה לעצמאים היא תכנית שנהגתה במקור על ידי רשות שוק ההון. רכיבים אחרים בתכנית הם מחזור של תוכניות ישנות שכבר נכללו למשל בטיוטת חוק ההסדרים שהאוצר ניסה לקדם בתחילת 2020.
שני הצעדים המרכזיים בתוכנית מבחינת עלותם התקציבית הם מענקים לעסקים ולאזרחים.
מענקים לעסקים: עלות מוערכת של כ-4 מיליארד שקל
המענקים לעסקים הם בשתי מדרגות: האחת מענק של 8,000 עד 15 אלף שקל לעסק שמחזור פעילותו עד 300 אלף שקלים והשנייה מענק של 15 אלף עד 100 אלף שקל לעסק שמחזור פעילותו בין 300 אלף ל-400 מיליון שקל. תנאי הזכאות לכניסה לתוכנית הם ירידה של 25% לפחות במחזור העסקים בתקופה שבין 1 במרץ 2020 עד ל-31 בדצמבר (בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019) וכן שהעסק קיבל מענק השתתפות בהוצאות קבועות שלוש פעמים לפחות (לעסקים שמחזורם עד 20 מיליון שקל) או ארבע פעמים לפחות (לעסקים במחזור שמעל 20 מיליון). עלות המהלך מוערכת בכ-4 מיליארד שקל.
מענקים לאזרחים: כ-4.5 מיליארד שקל, ומגבלת הכנסה
התוכנית השנייה היא צ'ק לכל אזרח בדומה לתוכנית שהופעלה כבר פעמיים בשנה האחרונה. הפעם התוכנית הוגבלה לעשירון השביעי ומטה (הכנסה חודשית של 13 אלף שקל ברוטו) - בדומה למגבלה שהונהגה בארה"ב על ידי ממשל טראמפ. המענקים למשקי בית: 500 שקלים לילד, 300 שקל מהחמישי ומעלה. 750 שקל למבוגר עד עשירון שביעי. עלות המהלך מוערכת בכ-4.5 מיליארד שקל.
מובטלים כרוניים: תמריצים לעובדים ולמעסיקים בכמיליארד שקל
החלק השלישי בתוכנית הוא תוכנית להחזרת מובטלים "כרוניים" או "מפונקים" לשוק העבודה. מדובר במובטלים שאינם רוצים לשוב לעבוד בשכר נמוך הודות לדמי האבטלה הנדיבים שהם מקבלים. התוכנית מיועדת לכ-300 עד 400 אלף מובטלים שמתקשים למצוא עבודה כשהרעיון הוא להגדיל משמעותית את שכרם של מובטלים כאלה בארבעת החודשים הראשונים לעבודתם ולהוסיף להם בחודש הראשון והרביעי את מלוא דמי האבטלה (בנוסף למשכורת) ובחודש השני והשלישי מענק השלמת השכר. ההנחה של כותבי התוכנית היא שבתום ארבעה חודשים המשק יתאושש ממשבר הקורונה ומודל החל"ת יוחלף במודל אחר. כותבי התוכנית מקווים שהתוכנית תצליח להחזיר לעבודה כ-100 אלף איש, כך שעלותה הכוללת תעמוד על כמיליארד שקל.
מענק לנכים: חצי מיליארד שקל, שהפסידו בגלל התקציב ההמשכי
החלק הרביעי הוא מענק לנכים, שהפסידו את ההעלאה הקבועה שהובטחה להם בגלל התקציב ההמשכי. בשנת 2020 קיבלו הנכים באופן חד פעמי את הפעימה השנייה שהובטחה להם בצורת מענק מיוחד בסך מיליארד שקל. הפעם הוחלט לשלם מענק לחצי שנה בלבד לאור ההערכות שהממשלה הבאה תטפל בהמשך הסיוע לנכים.
פריסת מע"מ: הרחבה של הסדר שנעשה באופן פרטני
החלק החמישי הוא פריסת תשלומי המע"מ לשישה חודשים באישור רשות המסים - מדובר בהסדר שנעשה עד היום באופן פרטני בלבד. בתוכנית הוצהר כי כל בקשה תאושר. הצעה שעלתה לדחות תשלומי מע"מ נדחתה בין היתר כי הדבר היה מוביל לשלילת זכאות של עסקים למענקים. בנוסף יוחזרו מקדמות ששולמו בהיקף של חצי מיליארד שקל, בדומה למהלך שננקט בעבר.
הלוואות לעסקים: עוד שנת גרייס, פריסת החזר והגדלה לעסקים בסיכון
החלק השישי בתוכנית מדבר על שנת גרייס נוספת בהחזרי הקרן על הלוואות שניטלו במסגרת קרנות האשראי של החשב הכללי להלוואות לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים בערבות מדינה. מסלול נוסף יאפשר ללווים לפרוס מחדש את תקופת החזר ההלוואות מחמש לעשר שנים. שינויים נוספים יוכנסו לתכניות ההלוואות של החשב הכללי והרחבת תכנית הריפו של בנק ישראל שמאפשרת לקיחת הלוואות בריבית שלילית של 1% לגופים חוץ בנקאיים נוספים.
דמי אבטלה לעצמאים: כוונה ליישום מיידי אך ללא פירוט
החלק השביעי בתוכנית הוא דמי אבטלה לעצמאים (ראו מסגרת). פרטי המתווה עדיים לא פורסמו, אך מסתמן שהם שישולמו מתוך החלק המיועד לאבטלה בהפרשות של העצמאים לפנסיה. ההסדר הזה יוכל להיכנס לתוקף ברגע שהתקנות יאושרו על ידי ועדת הרווחה של הכנסת של ח"כ חיים כץ.
הקלות ברישוי עסקים והקפאת רגולציה: מיחזור מחוק ההסדרים
החלק השמיני בתוכנית הוא מיחזור של תוכניות שהוצגו כבר במסגרת טיוטת חוק ההסדרים שהכין האוצר בתחילת כהונתה של הממשלה. מדובר בהארכת הקלות ברישוי עסקים הפחתת אגרות בשנה נוספת. בנוסף הוכנסה לתוכנית רפורמה בהליכי רישוי עסקים וצמצום הרגולציה (מסלול ירוק בתקינה ורפורמה בתקינת התמרוקים).
עידוד השקעות: קרנות פנסיה וביטוח ישקיעו בהייטק ובתשתיות
החלק התשיעי בתוכנית מתייחס לעידוד השקעות בהייטק באמצעות חוק האנג'לים, תקנות השקעה לגופים מוסדיים בהייטק (בהיקף של 50 מיליארד שקל) והמשך תוכנית ההאצה בהיקף של 5 מיליארד שקל מתקציב המדינה - שקצב ביצועה מתקדם עד היום בעצלתיים.
הודעה חגיגית על דמי אבטלה לעצמאים, אבל נתניהו שוב ממחזר הבטחה שחוקה מהעבר וריקה מתוכן | אלה לוי-וינריב
בין תשעת הצעדים של נתניהו וכץ "להזנקת הכלכלה בגדול", רגע לפני הסוף, נמצא סעיף 7, שכולל משפט אחד בלבד אך טומן בחובו את "אם כל ההבטחות" עבור העצמאים: דמי אבטלה, להם משוועים העצמאים מאז קום המדינה פחות או יותר. בתוכנית נכתב כי דמי האבטלה יינתנו "לכל עצמאי שירצה בכך" וכי הנושא "יובא השבוע לאישור בוועדת העבודה והרווחה". וזהו. זה כל מה שנכתב בתוכנית הגרנדיוזית של נתניהו-כץ על אחד הדברים הכי דרמטיים והכי משמעותיים שהם מבטיחים לעצמאים בפתחם של הבחירות.
מה שכתוב בסעיף 7 מדגיש בעיקר את מה שאין בו. אין הסבר למה התכוונו המשוררים (נתניהו-כץ) כשהם כתבו שדמי האבטלה יוענקו "לכל מי שירצה"; אין גם הסבר או פירוט לגבי מה יהיו התנאים לקבלת דמי האבטלה או כמה יידרשו העצמאים להפריש כל חודש לטובת הביטחון הסוציאלי הזה; ובוודאי שאין תשובה לשאלה כמה זה יעלה למדינה.
בשורה התחתונה ההודעה החגיגית על כינון דמי אבטלה לעצמאים ריקה מתוכן.
אבל זה לא הכול. כנראה שמרוב חגיגיות נתניהו שכח שאת מה שהוא מבטיח בסעיף 7 היום, הוא כבר הבטיח בעבר. ולא פעם אחת.
הפעם "האחרונה" הקודמת שבה נתניהו הבטיח לעצמאים זכאות לדמי אבטלה הייתה במאי אשתקד, בשיאו של המשבר, במהלך פגישה שקיים עם ראשי ארגוני העצמאים. "בוא נתחיל לעבוד על זה כדי להכניס את החקיקה הזאת לחוק ההסדרים הקרוב", אמר נתניהו למשתתפים. כמובן שמאז לא קרה דבר, וכבר אז "נשכחה" העובדה שהדרישה לרשת ביטחון סוציאלית אינה דרישה חדשה בקרב העצמאים, ואינה הבטחה חדשה בקרב הפוליטיקאים.
משנת 1996 ועד היום הוגשו מעל 30 הצעות חוק להחיל רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, בעיקר דמי אבטלה, אך כולן נפלו. רוב הצעות החוק נפלו בתקופה שבה נתניהו כיהן כראש ממשלה. בינואר 2018 הגיש חבר הכנסת מאיר כהן (יש עתיד) את הצעת החוק האחרונה שעסקה בדמי אבטלה לעצמאים, ומי שהפיל אותה היו נציגי הליכוד. ביוני אשתקד, חודש אחרי שנתניהו הבטיח לעצמאים דמי אבטלה, הוא הצביע במליאת הכנסת נגד הצעות החוק של יאיר לפיד ועודד פורר להענקת דמי אבטלה לעצמאים.
אז מה המטרה של נתניהו כשהוא ממחזר הבטחה שחוקה שהוא מעולם לא קיים? נתניהו זיהה מזמן את הכוח הפוליטי של העצמאים שהפך לאיום ממשי בעקבות משבר הקורונה. לאחרונה הוא ניסה להניא אותם מלהיכנס לזירה הפוליטית ולהתמודד נגדו, וכעת, לאחר שהם התעלמו מבקשתו, הוא מנסה לשחד אותם בהבטחות לעריכת שינויים היסטוריים לטובתם.