גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד להגנת הסביבה מציג אסטרטגיית פסולת מקיפה, עם סימן שאלה גדול

מטרת התוכנית היא לצמצם את הטמנת הפסולת בישראל מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030, ולעבור לכלכלה מעגלית כמקובל באיחוד האירופי ● אבל כשהבחירות בפתח, ועדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא וגם לא לוחות זמנים, סיכוייה להגיע לשלב הביצוע עומדים בספק

אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא
אתר אשפה תאנים ליד חצור / צילום: אביהו שפירא

המשרד להגנת הסביבה מציג את אסטרטגיית הפסולת החדשה שהוא שואף לקדם בשנים הבאות, במטרה לצמצם את הטמנת הפסולת מ-80% כיום ל-20% בשנת 2030. עד כה, לאורך שנים רבות, ישראל לא הצליחה ליישם אסטרטגיית טיפול בפסולת שתוביל לצמצום ההטמנה, וזאת בעוד שהאוכלוסייה הולכת וגדלה, וכך גם כמות הפסולת הנערמת במזבלות.

החזון העומד בבסיס האסטרטגיה החדשה של המשרד להגנת הסביבה הוא הפיכת כלכלת ישראל מליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת, לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים - עד שנת 2050. זאת במטרה להפחית את ייצור הפסולת, להפוך אותה למשאב ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת. זוהי למעשה האסטרטגיה המקובלת באיחוד האירופי, שהותאמה לישראל.

במשרד להגנת הסביבה מציבים יעדים ליישום עד שנת 2030: 54% העברה של פסולת למיחזור; 100% תשתית למיון ולהפרדת הפסולת האורגנית במקור; 0% הטמנה של פסולת לא מטופלת ו-20% הטמנה של פסולת שארייתית, והפחתה של 47% מפליטות גזי החממה הנוצרים בתחום הפסולת בהשוואה להיום. כדי ליישם את התוכנית, המשרד יקדם את הקמתם של מתקני מיון וטיפול בפסולת באמצעות השקעות מכספי קרן הניקיון, ויסייע בהקמת התשתית הפיזית להפרדה במקור.

גלגולי הפסולת

על מנת להבטיח ודאות ארוכת טווח במשק הפסולת, האסטרטגיה תעוגן בחקיקת מסגרת על בסיס הדירקטיבה האירופית. החקיקה תטמיע את עקרון "המזהם משלם" במשק הפסולת, תוך החלת האחריות והעלות לטיפול בפסולת על יצרני הפסולת, והחלת חובה הדרגתית לאיסוף נפרד של זרמי פסולת בני-מיחזור ואיסור הטמנה לפסולת לא מטופלת.

המדינה תקבע מודלים לתמרוץ כלכלי, כך שיישום התוכנית יהפוך כדאי לרשויות המקומיות, ותעמיד פתרונות מקצה לקצה, הנוגעים לכל אורך חיי המוצרים - עד שהם נהפכים לפסולת. בהתאם למדיניות החדשה, הרשויות יוכלו לקבוע מנגנון תמרוץ כלכלי לתושבים (Save as you Throw, "מחזרו וחסכו"), כך שמשקי בית שישליכו פחות פסולת או יפרידו אותה במקור - ישלמו פחות בהתאם. מדיניות זו יושמה במדינות רבות בעולם, ומאפשרת לרשויות ירידת עלויות של 10%-15% בייצור הפסולת, ועלייה של 35%-50% בהפרדת הפסולת במקור.

בהתאם לתוכנית יהיו שלושה פחי איסוף בפתח הבניינים, או במרכזים ביישובים קהילתיים ושכונות של בתים פרטיים: פח חום לפסולת אורגנית; פח כתום למגוון חומרים מתמחזרים "יבשים" (ולא רק לאריזות כפי שקיים היום) ופח ירוק לפסולת שיורית. בנוסף, יוצבו פחי מיחזור ייעודיים נוספים ברמת הרחוב או השכונה.

לאחר האיסוף, הפסולת האורגנית (המהווה 43% מסך הפסולת) תועבר למתקן טיפול מכני ביולוגי. במתקנים אלו הפסולת תעבור מיון משלים נוסף, ומשם - למערכי קומפוסטציה ועיכול אנאירובי לייצור ביוגז לתהליכי ייצוב, וקומפוסטציה לייצור דשן איכותי לחקלאות או לגינון.

הפסולת היבשה (המהווה כ-39% מסך הפסולת) מהפח הכתום ומפחי המיחזור השכונתיים תועבר למתקני מיון, שבהם החומרים יופרדו לזרמים שונים. חומרים "נחותים", שלא ניתן למחזר, יחולצו ויעברו להשבה לאנרגיה במידת האפשר או להטמנה. הפח הירוק עם הפסולת השיורית (המהווה כ-18% מסך הפסולת) יועבר לפס מיון ייעודי ויחולצו ממנו חומרים מתמחזרים. פסולת שיורית שאינה מתמחזרת תועבר להשבה לאנרגיה או להטמנה.

חישובי העלויות

מעל התוכנית השאפתנית מרחף סימן שאלה גדול. כפסע מבחירות, האם שר אחר אשר יעמוד בראש המשרד בשנים הבאות לא יבטל את התוכנית של השרה גילה גמליאל, כשם שעשה כמעט כל שר לקודמו במשרד? התוכנית הנוכחית דורשת מסגרת חקיקה ותקנות שונות, והדרך ליישומה איננה מהירה. נכון ליום לפרסום התוכנית, למשרד להגנת הסביבה עדיין אין טיוטת תזכיר חוק בנושא, ואין לוחות זמנים קבועים לביצוע. השלמת החקיקה דורשת עוד עבודה וזמן.

יתר על כן, התמריצים שיינתנו עדיין אינם ברורים, וזכורה אף תוכנית עבר להפרדה במקור שנגדעה בין החלפות השרים: תוכנית ההפרדה שהגה גלעד ארדן, שבמסגרתה הוצבו גם פחים כתומים מחוץ לבתים, בוטלה על ידי אבי גבאי. ההבדל העיקרי כעת נעוץ בכך שמדובר באסטרטגיה כוללת, תוך השקעה במתקני טיפול שיצליחו להפוך את התוכנית לבת קיימא.

"התוכנית האסטרטגית החדשה של המשרד מקיפה יותר מקודמותיה, וכוללת לצד שיטות וטכנולוגיות, שכבר היו על השולחן ואף נוסו בחלקן בעבר, גם הצעות לחקיקה ותוכנית לחינוך והסברה, לצד תמריצים לציבור וסיוע ליזמים", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון.

"יחד עם זאת, אחרי 20 שנה של ניסיונות להפחית את היקף ההטמנה בישראל, ניסיונות שנכשלו פעם אחר פעם, מדינת ישראל צריכה תוכנית פעולה עם לוחות זמנים לחקיקה וליישום, מנגנונים לחלוקת הכספים ותקציבים ברורים. אנחנו עומדים שוב לפני בחירות, ואין לנו זמן לחכות לשר חדש, לבחינה מחדש ולעוד תוכנית".

יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה קיים בחינת עלות-תועלת של החלופות, הכוללת את העלויות הישירות והעלויות החיצוניות (עלויות סביבתיות) של הטיפול בפסולת. כך שלראשונה, לשר הבא במשרד יהיה מסד נתונים מסודר ופתרונות שנבחנו לעומק, ומתבססים על היגיון כלכלי.

בדיקה זו הראתה כי אימוץ מדיניות של הפרדה במקור של הזרם האורגני והזרם ה'יבש' המיועד למיחזור, תוך קביעת תמריצים כלכליים, היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית. היא תביא לחיסכון משקי של לפחות מיליארד שקל בעשור הקרוב, להפחתה בייצור הפסולת לנפש, ולשיעורי המיחזור הגבוהים ביותר מבין החלופות השונות (54%).

למעשה, לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, החלופה הסביבתית ביותר היא גם הכלכלית ביותר. עלותה המשקית היא 4.5 מיליארד שקל בשנה, וזאת לעומת תוכניתו של השר הקודם, זאב אלקין, להקמת מתקני השבת האנרגיה מפסולת, הנאמדת ב-5.3 מיליארד שקל בשנה.

יתר על כן, בעוד שהעלות החיצונית של פליטת גזי החממה של הטמנה עומדת על 173 שקל לטון, ושל מתקן תרמי לשריפת פסולת על 28 שקל, מתקני עיכול אנארובי שיקומו עם יישום התוכנית החדשה יחסכו 11 שקל לטון פסולת בעלויות חיצוניות של פליטות גזי חממה.

מפגרים אחרי ה-OECD

בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלמ"ס, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) - 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030, ויסתכם ב-7.5 מיליון טונות בשנה. קצב גידול הפסולת בישראל עומד בעשר השנים האחרונות על כ-2.6% בממוצע בשנה, והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי צריכה (1.94% נובעים מקצב גידול האוכלוסייה ו-0.66% מגידול בייצור הפסולת).

בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי של גידול משמעותי באחוזי המיחזור (46% בממוצע נכון ל-2017) וצמצום הפסולת לנפש, אחוזי המיחזור בישראל נמוכים באופן ניכר ביחס למדינות ה-OECD. זו הסיבה שנדרשת רפורמה מקיפה במשק הפסולת.

כשגמליאל נכנסה למשרד להגנת הסביבה, היא החליטה לבלום את תוכניתו של אלקין להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי ישראל, שבהם יועדה הפסולת להישרף. למעשה, היא הציבה את אופציית שריפת הפסולת בתחתית הפירמידה, כך שזו תבוא לידי ביטוי רק במצבי אין ברירה. בכך מאמץ המשרד להגנת הסביבה מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת.

גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה המפעיל את פארק המיחזור חירייה, אמר היום (ג') על התוכנית: "היעד הלאומי כפי שנקבע במדיניות המשרד להגנת הסביבה שהוצגה היום, להגיע ל-20% הטמנה של פסולת בלבד עד 2030 הוא בר השגה ויש לנו את היכולות להגיע אליו באמצעות המשך פיתוח מתקני המיון האזוריים וטיפול בנושא צרכנות נבונה וצמצום צריכה ופסולת.
"בכנס השנתי לטיפול בפסולת שקיימנו היום בפארק חירייה הצגנו את התוכנית שלנו כגוף האמון על מיון וטיפול בכרבע מהפסולת בישראל, למימוש האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה, תוך המשך למידה ממדינות אחרות והנחת העבודה כי הפתרון המקיף כולל גם את הטיפול בפסולת שלא ניתן למיין בצורת השבה".

אדם טבע ודין הגיבו אף הם ובירכו את השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הצגת אסטרטגיית הפסולת. לדברי הארגון,"אדם טבע ודין קורא להכנתה של תוכנית לאומית רב שנתית לטיפול בפסולת האורגנית ולאימוץ צעדים שיאפשרו הפרדת הפסולת במקור.

"הטיפול בפסולת האורגנית הוא קריטי, בשים לב לכך שאחוז הפסולת האורגנית בישראל הוא כמעט פי שניים מאשר במדינות אירופאיות. פסולת זו, כשהיא מטופלת יכולה להפוך למשאב ומכאן החשיבות שיש בטיפול בה.

"חשיבותה של התוכנית היא גם בהשפעותיה על הפחתת הפליטות של גזי החממה, זאת בשים לב לעובדה ש-20% מגזי החממה מיוצרים כתוצאה מהליכי הטיפול וההטמנה של פסולת. עניין זה, בשילוב עם ההתייחסות לנושא הטיפול בפלסטיק חד פעמי, צפויים להביא לשינוי משמעותי במציאות בישראל".

עוד כתבות

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו מזנקת הבוקר ביותר מ-23% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

"מקווה להגיע בשנה הבאה": האמירות, התחזיות והמחליף. כך נראתה האסיפה השנתית של משקיע העל

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר ה'תאוויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש על סף מכירת השליטה גם באלרון

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● סכום העסקה המשוער: כ-90 מיליון דולר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין