גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמפיין של עמותת ידיד לחינוך: "המטרה היא לעורר מודעות לאורך זמן"

פרויקט "באים בטוב" רתם את מיטב אנשי הקריאטיב עבור קמפיינים לעמותות בתקופה קשה זו ● עמותת "ידיד לחינוך" מבקשת לצמצם פערים חברתיים בישראל, ובדרכה הייחודית גם "לשנות את מונח הגילנות והגמלאות שהקורונה החמירה"

המודעה של עמותת "ידיד לחינוך". להגביר את החשיפה
המודעה של עמותת "ידיד לחינוך". להגביר את החשיפה

עוד לפני שהייתם מתחבטים בשאלה "למי היית עוזר קודם לבן שלך או לאבא שלך?" שמופיעה בראש מודעה פרסומית מתקבלת תשובה מרגיעה: "אפשר לעזור לשניהם. עמותת ידיד לחינוך. גמלאים מתנדבים ללמד ילדים". עמותת "ידיד לחינוך" זכתה בקמפיין במסגרת פרויקט "באים בטוב" של גלובס.

הפרויקט צמח מתוך הכרה שהמגזר השלישי הוא אחד המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, שהוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק ותורמים אחרים. הפרויקט רתם את מיטב אנשי הקריאטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן. כ-400 עמותות גדולות וקטנות פנו לפרויקט, מתוכן נבחרו 12 שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.

המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו קיבל את הטיפול בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.
"ידיד לחינוך" הוקמה ב-2006. נמרוד אקרמן, מנכ"ל העמותה וממייסדיה, מספר כי היא קמה ביוזמת קרן יד הנדיב (קרן רוטשילד) שראתה את הקשיים במערכת החינוך ומולם את ההון האנושי הגדל של ציבור הגמלאים. "בחרנו להתמקד בחינוך היסודי שבו התנאים אופטימליים".

נמרוד אקרמן, מנכ"ל ומייסד "ידיד לחינוך" / צילום: יונה זילברמן

רחוקים מלמצות את הפוטנציאל

הגמלאים מתנדבים ומתחייבים לפעילות קבועה בתדירות של יום בשבוע לפחות. "הגמלאי יוצא לפנסיה בשנות ה-60 שלו ונערך לפרק חיים של עוד כ-30 שנה. אנחנו לא נכנסים למשבצת של רווחה או של זקנה אלא של איכות החיים דרך ההתנדבות. הגמלאים משובצים כמובילי הפעילות בשטח ובכל רמות הניהול.

"קיבלנו החלטה לסייע למערכת החינוך באמצעות ציבור הגמלאים בלבד, כשמאחורי הרציונל יוצאים בכל שנה 70 אלף איש לגמלאות. אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל. לפני הקורונה היו לנו 4,000 מתנדבים שפקדו דרך קבע בתי ספר ב-43 ערים מבאר שבע ועד קריית שמונה ועם קצב הצטרפות של יותר מ-1,000 בשנה.

"המתנדב מקבל על עצמו יום לימודים בשבוע, חלקם מבקשים יותר, ומתחבר לבית ספר שרוצה לחזק את הצוות. השאיפה שלנו היא לסכם עם מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות שבכל בית ספר תהיה קבוצת מתנדבים. ברמה הפדגוגית התלמידים פוגשים אדם מבוגר ונינוח שפנוי להקשיב ולהביא ידע.

"הוא לא מתפקד כמורה, אלא למשל בהפעלת הספריות. החוויה לא מסתיימת רק בבית הספר, העמותה מפעילה מועדונים למתנדבים שמשתתפים בפעילויות כמו טיולים. המועדון הוא מנוע השיווק שפועל על טהרת חבר מביא חבר. הגישה שלנו היא אנטי גילנות. אנחנו לא שואלים את המתנדבים לגילם וזה לא רלוונטי. בשונה מפעילויות בהן הגמלאי הוא פסיבי, פה הוא מקור הידע".

איך תתנהל הפעילות אחרי הקורונה?
"פיתחנו יכולות שהפתיעו גם אותנו. יש לנו 400 מתנדבים שיודעים לחנוך בזום ויש לנו כ-500 מתנדבים שממשיכים בפרויקט, שהתחיל קודם, של חיזוק השפה העברית בקרב תלמידים מהחברה הערבית באמצעות מפגש טלפוני. הרמנו מיזם דומה באנגלית עם 100 מתנדבים שבתיווך המורה, מדריכים אנגלית מדוברת בזום. מעבר לכך אנחנו שותפים לתחושה שהחברה הישראלית, אחרי הבעיה הבריאותית והפוליטית, תמצא את עצמה שסועה וככזו שצריכה תהליך שיקום שאנחנו רואים את עצמנו כחלק ממנו למשל באמצעות שילוב בחברה החרדית, ושינוי מונח הגילנות והגמלאות שהקורונה החמירה.

"הילדים היום יודעים שמי שהוא מעל גיל 60 הוא בסכנה ולכן האחריות שלנו ביום שאחרי היא עצומה לשנות את התפיסה הזו, ונרצה להיות שם במיטב כוחנו.

"אנחנו מודדים את הביצועים לפי עלות של שעת גמלאי-תלמיד לבית הספר. לנו שעה כזו עולה 6 שקלים. העלות היא לוגיסטית (ביטוחים, אשרות משטרה). לעמותה יש צוות מצומצם של פחות משישה עובדים. ב-2019 עלות הפעילות שלנו עמדה על 3 מיליון שקל ובאותה שנה הפעלנו חצי מיליון שעות גמלאים.

"לפי התחשיב גמלאי עולה לנו כ-700 שקל בשנה. עלות של 6 שקלים לשעה שנותנת כל כך הרבה לגמלאי. יצאנו לדרך על בסיס 100% פילנתרופיה, ב-2-3 שנים הראשונות לא התעסקנו בכסף. בשלב מאוחר יותר הרחבנו את מקורות ההכנסה מעוד קרנות במגזר העסקי ובמקביל הצלחנו לקבל ב-2019 מיליון שקל ממשרד החינוך שכנגדם הוא קיבל חצי מיליון שקל של התנדבות. מול הרשויות שגם נהנות מהפרויקט הזה, הולך קשה בניסיון לגייס תמיכה כספית וערוץ נוסף שכמעט שלא היינו בו עד כה הוא כלל הציבור. פנינו לפרויקט באים בטוב במטרה להשיג חשיפה".

פעילות שמחזקת את כל המערכת

מנהלת השיווק של העמותה שרון כץ מוסיפה: "הפעילות מסייעת להעניק לתלמיד מיומנויות כמו גמישות מחשבתית, הקשבה, אינטליגנציה רגשית ויכולת לדבר עם מבוגר שלרוב הוא לא פוגש מעבר לבני משפחתו. היא מחזקת גם בהיבט הבריאותי: אזרח ותיק שהוא פעיל, חיוני, רלוונטי ולומד ומפתח את עצמו, פחות נזקק. ככל שיהיו יותר מתנדבים הם יהיו פחות נטל על המסגרות התומכות. חברה מתנדבת היא חברה סולידרית שהסובלנות בבסיסה".

הבריף: "מודעות שנבנית לאט"

על צד הקריאטיב היו אמונים רונה יעקבי ועידו בן-דור מבעלי רונה ועידו, משרד בוטיקי לפרסום, מיתוג ומיתוג מעסיק. בשיחה עם שניהם הם התייחסו לשאלה במודעה שמטרתה לעורר עניין ולהדליק.

לדברי יעקבי ובן-דור, "המטרה היא לבלוט ולעורר מודעות שנבנית לאורך זמן. העמותות בפרויקט זוכות לחשיפה גדולה דרכה הן מייצרות קרקע לכך שכאשר הן יפנו לגופים ולאנשים, הם כבר יידעו באיזו עמותה מדובר.

"זה דומה לפרסום של חטיף חדש, את לא רצה וקונה מיד אלא כשתעמדי מול המדף בחנות, תגידי, אני ראיתי את המוצר הזה והוא נראה לי מעניין. יש פה עניין של מודעות שלאט לאט תיבנה וגלובס היא פלטפורמה שפונה לקהל יעד שיכול לעזור. כולנו יודעים שהעמותות נקלעו לבעיה בתקופת הקורונה אבל לעמותה הזו יש הזדמנות נפלאה כי החיבור בין גמלאים לילדים יכול להיות למשל בזום ובהמשך במציאות, כשהכול יחזור לסוג של קדמותו.

"זה קורה כאשר ברקע הגיל השלישי עולה לשיח במובן הזה שהפעילות נסגרה עבורו. מדובר על חוגים, מופעי תרבות ועוד. יש פה הזדמנות נפלאה שכולם נהנים ממנה".

*** גילוי מלא: פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה