כמה ימים אחרי שראש הממשלה ושר האוצר חשפו בשידור חי "תשעה צעדים" להמרצת הכלכלה, כבר ברור שכמה מהניסוחים הבומבסטיים של בנימין נתניהו וישראל כ"ץ היו מוגזמים. דמי האבטלה לעצמאים, למשל, התגלו כהקלה במשיכת כספים מחסכונות של המובטלים עצמם, כפי שהסבירה כאן עמיתתנו אלה לוי-וינריב.
ההבטחה התשיעית במצגת הוכתרה בכותרת "רפורמות שיזרימו הון עתק להייטק ולתשתיות". איך וכמה? "קרנות הפנסיה והביטוח יוכלו להשקיע עד 50 מיליארד שקל בהייטק, ועד 100 מיליארד שקל בתשתיות".
חלק מהצופים אולי הבינו שכיום אסור לקרנות להשקיע את כספי הפנסיה שלנו בהייטק ובתשתיות, ושעשרות מיליארדי שקלים רק מחכים לאור ירוק כדי לזרום מקופתן אל חברות הטכנולוגיה. כ"ץ רמז לכך כשהסביר בעל-פה: "זו תקנה שאנו מקדמים ונאשר אותה, והיא תיצור מהפך".
הרושם השגוי הזה דורש הקשר. אין איסור להשקיע את כספי הפנסיה והביטוח בהייטק, וגם לא במיזמי תחבורה או אנרגיה. במקרה של תשתיות, אכן ישנן תקנות מגבילות שרשות שוק ההון חותרת בשנתיים האחרונות לרכך, למשל שקרן פנסיה לא תחזיק יותר מ-20% מהמניות בפרויקט אחד. הממונה משה ברקת אמר ב-2019 שאם המכשולים יוסרו, "נפתח שוק השקעה בסכומים שינועו בין 50 מיליארד ל־100 מיליארד שקל בתשתיות". האם זה יקרה? ימים יגידו.
אבל במקרה של ההייטק, ההצהרה של נתניהו וכ"ץ מטעה ממש. המדינה לא סתם "מאפשרת" למוסדיים להשקיע את הפנסיות בהייטק מקומי - היא כמעט משלמת להם כדי שיסכימו. עד כה הם ניאותו להפנות לשם פחות מאחוז מ-1.7 מיליארד שקל שהן מנהלות. רק ביולי האחרון כתבנו ב"משרוקית" על תוכנית של רשות החדשנות שהבטיחה ערבות של 40% על השקעות כאלה. שר הכלכלה עמיר פרץ הבטיח שהקרנות "שאסרו עליהן להשקיע בישראל" (מה שלא נכון) יעמידו להייטק "מיליארד וחצי שקל".
תוצאות המכרז פורסמו בינתיים, והשרים פרץ וכ"ץ בישרו עליהן בגאווה. המדינה אישרה בקשות להשקעה בשני מיליארד שקל, יותר מהצפוי. עשרה גופים משמנה וסולתה של התעשייה הפיננסית - זרועות ההשקעה של הבנקים הגדולים, חברות הביטוח, בית ההשקעות פסגות - יקבלו פיצוי של מאות מיליוני שקלים אם ההשקעות ייכשלו. אבל בין שני מיליארד ל-50 יש מרחק עצום.
התוכנית שפרץ השיק לא הייתה הראשונה. כבר ב-2007, החשב הכללי באוצר הציע הגנה להשקעות בהייטק, שנועדה לקרנות נאמנות. פורסם מכרז לבחירת ארבע קרנות שישקיעו בהייטק 400 מיליון שקל כל אחת, אבל הוא הניב רק קרן בודדת, של IBI. ב-2011 יזם החשכ"ל תוכנית מקיפה יותר לכל הגופים המוסדיים, אבל גם היא לא העלתה את ההשקעות ליותר ממיליארדים בודדים.
■ בשורה התחתונה: דברי נתניהו וכ"ץ מטעים. קרנות פנסיה וחברות ביטוח רשאיות מזמן להשקיע בהייטק ישראלי, אבל ממעטות לעשות כן. תוכניות עידוד נדיבות של המדינה שכנעו אותן עד כה להשקיע רק מיליארדים בודדים בענף.
תחקיר: יפתח בריל