חיסון לקורונה של פייזר במרפאה בירושלים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
משרד הבריאות פרסם סיכום של תופעות הלוואי שנרשמו בסמיכות לנטילת חיסוני קורונה בישראל. עד היום התחסנו במנה הראשונה של החיסון 3.1 מיליון איש ו-1.87 מיליון איש במנה השנייה. תופעות הלוואי שהופיעו הן פחות או יותר אלה שניתן היה לצפות מן הניסוי שערכה חברת פייזר, שרוב הציבור חוסן עד כה בחיסון שלה. רוב התופעות היו קלות וחולפות, אך היו תופעות חמורות יותר.
● מצגת משרד הבריאות על תופעות הלוואי
כ-6,575 איש דיווחו על תופעות כלשהן, כולל תופעות מקומיות, אחרי קבלת המנה הראשונה של החיסון. כ-3,592 איש דיווחו על תופעות אחרי המנה השנייה. התופעות הופיעו בשכיחות גובהה יותר אצל צעירים לעומת מבוגרים ובשכיחות מעט גבוהה יותר בנשים לעומת גברים.
אחת התופעות שעוררו חשש סביב החיסון היו תופעות אלרגיות. 1.4 איש מכל מיליון חוו אנפילקסיס, תגובה אלרגית חריפה, אך לא ברמה של שוק אנפילקטי מסכן חיים. 2.9 איש מכל מיליון נוספים חוו קושי בנשימה. כולם טופלו ללא פגיעה ארוכת-טווח. כל התופעות הללו לא דווחו אחרי המנה השנייה. תופעות אלרגיות נוספות שדווחו הן מן המוכרות מאלרגיות קלות יחסית כמו נפיחות בדרכי הנשימה, נזלת, אדמומיות, דופק מהיר, תחושת עקצוץ ועוד.
דאגה נוספת הייתה מפני תופעות נוירולוגיות: בסך הכל 180 איש (מבין כלל המתחסנים, ולא מכל מיליון) חשו נימול באזורים שונים בגוף אחרי המנה הראשונה ו-69 חשו בכך אחרי המנה השנייה. 30 לקו בפציאליס, שיתוק חלקי או מלא של הפנים, ורובם התאוששו מכך עד כה. אדם אחד לקה בפציאליס רק אחרי המנה השנייה. יש לציין כי לגבי פציאליס, התופעה קיימת באוכלוסייה גם ללא החיסון, ובשכיחות דומה (15-30 מקרים לכל 100,000 אנשים בשנה). אולם, התופעה נמצאת במעקב משום שגם בניסוי של פייזר וגם בניסוי של מודרנה, היו יותר מופעים שלה בקבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת. בנוסף לכך, 11 איש דיווחו על התקף הרפס (ועוד 4 אחרי המנה השנייה), 11 על הופעת טעם מתכתי בפה (ועוד 8 אחרי המנה השנייה), 11 על פרכוסים (אלה לא חוסנו במנה השנייה), 4 על אירוע איסכמי חולף (ככל הנראה לא נגרם מן החיסון, אבל אין לדעת) ו-2 על איבוד הכרה.
אחרי המנה השנייה נרשמו פחות תופעות מכל הסוגים, אולי משום שמי שחוו את אותה התופעה פעמיים, לא דיווחו על כך שוב.
התופעות הסיסטמיות (כל הגוף) החולפות העיקריות היו כאב ראש אצל 328.8 מכל מיליון (סביר שרבים יותר חוו כאב ראש, אך לא ברמה המחייבת דיווח), 93.2 מכל מיליון חוו סחרחורת, 60 מכל מיליון חוו כאבי שרירים ו-59 חום, ותופעות נוספות פחות שכיחות היו כאבי מפרקים, הקאות או בחילות, כאבי בטח, צמרמורות וכאב גרון נזלת או שיעור. כאמור, מדובר בתופעות שהופיעו בסמיכות לחיסון, לא בהכרח בגלל החיסון.
מבחינת תופעות מקומיות, 883 איש מכל מיליון דיווחו על כאב במקום הזריקה (כנראה רבים יותר הרגישו בכאב, אך לא ברמה שהצדיקה דיווח). 129.3 מכל מיליון דיווחו על נפיחות ו-124.6 מכל מיליון דיווחו על הגבלה בתנועה בימים שאחרי החיסון. 22.8 מכל מיליון דיווחו על שינוי גוון העור באזור הזריקה, 11.5 מכל מיליון דיווחו על בלוטות לימפה מוגדלות, ותופעות אחרות שדווחו בשכיחות נמוכה יותר היו קשר תת-עורי, דלקת תת-עורית, פריחה, גרד או מורסה. חלק מהתופעות נובעות מחדירה לא מוצלחת של המחט ולא מחומר החיסון. כך או כך הן חלפו תוך ימים ספורים.
משרד הבריאות בחן את הנתונים ולא ראה לנכון לשנות את המלצותיו לגבי קבוצות מתן החיסון, המומלץ כרגע לרוב המוחלט של האוכלוסייה.
"הקסם התחיל"
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן פרסם אתמול נתונים חדשים בחשבון הטוויטר שלו, בכותרת "אנחנו אומרים בזהירות - הקסם התחיל". הכוונה היא לכך שהשפעת החיסונים מתחילה לבוא לידי ביטוח בגרפים המשווים את נתוני ההדבקה, האשפוז והתחלואה הקשה בקרב בני 60 ומעלה, שהיו הראשונים להתחסן, לעומת כלל האוכלוסייה. ניתן לראות כי בכל הנתונים הללו, חלה ירידה חדה יותר אצל בני ה-60 ומעלה לעומת יתר האוכלוסייה, כאשר עד תחילת קמפיין החיסונים היה הגרף של המבוגרים צמוד לזה של הצעירים או אפילו במצב גרוע ממנו. אפשר לראות כיצד הגרף של בני ה-60 ומעלה חוצה את גרף בני ה-60 ומטה בירידה בכל הפרמטרים הללו כשבועיים אחרי תחילת הסגר המלא, כלומר כשלושה וחצי שבועות אחרי תחילת קמפיין ההתחסנות. בשבועות הקרובים כנראה נראה את הגרפים נצמדים שוב, אחרי שגם בני ה-60 ומטה החלו להתחסן. עם זאת, ייתכן כי בשבועות הקרובים סוף סוף יתרמו החיסונים לירידה כוללת בהדבקה.
העובדה כי גם במספר המאומתים השבועי ישנה היפרדות בין הגרפים, מראה כי החיסון ככל הנראה חוסך גם הדבקה ולא רק תחלואה תסמינית, אם כי לא ניתן לדעת עדיין מן הגרפים הללו מהי בדיוק עוצמת ההשפעה, ועד כמה דומות התוצאות לאלה שהתקבלו בניסוי הקליני המרשים של חברת פייזר, שהראה 95% יעילות במניעת תסמינים ו-100% יעילות במניעת תחלואה קשה, אך הוא לא בדק הדבקה.
סגל מדגיש כי דפוס דומה של צניחה חזקה יותר אצל בני ה-60 ומעלה לא נצפה בגל השני, נתון התומך בכך שזו אכן השפעת החיסונים ולא השפעה דיפרנציאלית של הסגר על האוכלוסיות השונות.
מסקנה דומה אפשר לגזור מנתונים של קופת החולים מכבי ומכון KSM, שבחנו את מספר המאומתים והמאושפזים בקרב מחוסנים בלבד, שחוסנו בין 20-29 בדצמבר. כ-10 ימים אחר כך הגיע שיא מספר המקרים המאומתים, ולאחר מכן הוא החל לרדת בהדרגה, עד ירידה של 55% במאומתים כ-21 ימים לאחר מתן המנה הראשונה. באותה התקופה, מספר המאומתים בציבור הרחב עלה ב-14%. יש לציין כי המתחסנים הם כנראה גם אנשים המקפידים יותר על מגבלות הסגר, שהלך בערך באותו הזמן. אולם, אלה גם אנשים שנשמרו לפני שהסגר התחיל.
מבחינת אשפוז, השיא מגיע אחרי 14 ימים מן המנה הראשונה, וניכרת ירידה של 80% במספר המאושפזים אחרי 28 יום. מדובר במספרים קטנים, ולכן יש להיזהר בפענוח שלהם.
"על אף המגמה המעודדת, עדיין יש לנקוט במשנה זהירות גם בקרב המחוסנים", מציינת ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM). "עדיין אין מספיק נתונים המתייחסים לתחלואה קשה בקרב מחוסנים ולפוטנציאל ההדבקה של מחוסנים".