שי נוביק, יו"ר אנלייבקס / צילום: איל יצהר
סוף השבוע האחרון פרסם בית החולים איכילוב תוצאות ניסוי בתרופה לקורונה, שפיתח אחד מרופאי בית החולים. התוצאות, התברר, מצביעות על הצלחה אדירה: 29 חולים מתוך 30 במצב בינוני-קשה שקיבלו את התרופה שוחררו הביתה כעבור 3-5 ימים ממתן התרופה. כמה מהחולים במצב הזה משתחררים בפרק זמן כזה ממילא ומה קרה ללחולה ה-30? זה כבר פחות ברור, אבל הסיפור חידש את תשומת-הלב לתרופות לקורונה, אחרי שהתברר שגם החיסונים לא יעלימו לגמרי את המגפה.
מתשומת-הלב המחודשת הזאת נהנית גם חברת אנלייבקס הישראלית, שמנייתה זינקה בכ-160% מאז פברואר 2020 - אז הודיעה שתפתח תרופה לקורונה. אנלייבקס, כמו חברות אחרות, הסבה תרופה שכבר הייתה בפיתוח לטיפול בחולים במצב קשה עד קריטי בקורונה. היא הראתה שלאחר 28 יום אף אחד מהם לא נפטר ורובם שוחררו לאחר 5.3 ימים בממוצע.
כמה מהחולים הללו היו צפויים למות וכמה להשתחרר מבית החולים ממילא? "אני לא יודע", אומר שי נוביק, יו"ר החברה, לגלובס, ובכך מצביע על קושי בפיתוח תרופות לקורונה בכלל: כמעט כל החברות מציגות נתונים מרשימים, אבל אין עדיין ממש למה להשוות.
במקרה של אנלייבקס, גם נשמעה ביקורת על כך שניצלה במהירות את העליות בעקבות ההודעה שלה בתחילת 2020 שהיא מפתחת מוצר לקורונה לגיוס הון מהיר, וגם על כך שהיא עורכת את הניסויים שלה בבית החולים הדסה, אצל פרופ’ דרור מבורך, שהוא גם מייסד ובעל תפקיד בחברה.
"בניסוי השני שלנו לא כל המטופלים היו מהדסה, אבל היה לנו קל יותר לתפוס שם את תשומת-הלב של הרופאים", אומר נוביק. "יש להם מנכ"ל נמרץ שפועל בקצבים מהירים".
התרופות מדשדשות אחרי החיסונים
היה ניתן לחשוב שאם מתחילת המגפה פותח חיסון חדש לגמרי לקורונה משלב המעבדה ועד האישור, גם תרופות לקורונה יפותחו באותה מהירות. ואכן, יש היום כ-300 תרופות בפיתוח, אבל מעטות הגיעו לשוק, וגם אלה שהגיעו משפרות בכמה עשרות אחוזים את המצב, במקרה הטוב. "אחותי כתבה לי השבוע - מצאו תרופה. הקורונה נגמרה", אומר נוביק, "אבל אנחנו מאוד רחוקים משם".
אחד המכשולים בדרך לפיתוח תרופה הוא שלמחלת הקורונה יש שני שלבים עיקריים שבכל אחד המיקוד בטיפול שונה: שלב ראשון, שבו הווירוס מתחפר בתאים ומתרבה, ואז התרופות נועדו למנוע את שכפולו, ושלב שני, שבו המערכה היא נגד התגובה המוגזמת של מערכת החיסון שאחראית לפחות חלקית לתופעות ארוכות הטווח.
"בהתחלה ניסו את כל התרופות האנטי ויראליות הקיימות - מה יש להפסיד? היה הרבה מאוד רעש, הרבה מאוד חברות. מתוכן בלטה התרופה רמדסיביר של גיליאד, שפותחה במקור לאבולה. אבל תרופה אחרת, הידרוקסיכלורוקווין, שפותחה במקור למלריה ונחשבה הבטחה גדולה, דווקא נמצאה כבעלת פוטנציאל נזק יותר מתועלת, וננטשה.
"עבור השלבים המאוחרים ניסו מגוון תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. בינתיים אושר רק סוג אחד של סטרואידים והוא כנראה מוריד את שיעורי התמותה בכ-30%. ניסו ועדיין מנסים כל מיני תרופות שניתנות נגד מחלות אוטואימוניות, אבל בינתיים התוצאות לא היו מאוד מרשימות".
התרופה של אנלייבקס אמורה להתמודד עם תגובת היתר של מערכת החיסון. "חשבנו כבר מפברואר שהקורונה היא מחלה אחות של ספסיס, תגובה עוצמתית מדי של מערכת החיסון בעקבות זיהום, שגורמת ל‘סערת ציטוקינים’ (אחד הגורמים במערכת החיסון), שמתרחשת גם בקורונה", אומר נוביק. "ושום תרופה שמשנה את פעילות מערכת החיסון, לא באמת יעילה נגד ספסיס".
לצד בעיית המיקוד בשלבי המחלה, נוביק מונה סיבות נוספות לעיכוב בפיתוח. "הניסויים נערכים בבתי חולים. מאוד קשה להשיג את תשומת-הלב של הרופאים, להסיט אותם מעצם הטיפול בחולים יום יום כל דקה. הם גם יודעים שבין כל התרופות שננסה, רק חלק קטן ישפרו את מצב החולים משמעותית.
"הסיבה השנייה היא שמדברים פה באמת על מחלה מאוד קשה, חדשה מתעתעת, עם קשת רחבה מאוד של תגובות חיסוניות וגופניות. אני מאמין שלא תהיה תרופה אחת לקורונה, אלא סל שלם של תרופות לכל הפנים השונות שלה, שנלמד בהדרגה".
אז בסופו של דבר יהיה אוסף תרופות שכל אחת מהן משפרת את המצב אבל לא תרופת פלא.
"התקשורת קצת מנפחת. יש תשוקה אמיתית למציאת פתרונות וכמה שיותר מהר אבל הייתה היסחפות כללית. חלק מהמוצרים יעבדו, על חלק מסוגי החולים ולא על כל החולים מאותו סוג. אף תרופה לא תסיים את הקורונה.
"לעומת תקשורת המיינסטרים, העיתונות הכלכלית קצת נגד מדי. נכון שלא כל המוצרים יצליחו, אבל חלק ייתנו ערך".
בלגן בפרוטוקולים של הניסויים
נוביק אומר שבתחילת המגפה, כאשר לא ידעו מספיק על המחלה, "היה בלגן גדול בפרוטוקולים של הניסויים בתרופות - טיפלו בכל החולים, קלים כקשים, בבתי החולים, למרות שכל תרופה מתאימה לשלב אחר של המחלה. ואז אמרו ‘חצי מהחולים הבריאו’, אבל ממילא רבים מהחולים מבריאים".
עם הזמן, פרוטוקול הטיפול השתנה, חולים רבים יותר הבריאו וקבוצת הביקורת השתפרה. "היום החברות יודעות שהן צריכות לכוון את הניסוי שלהן לשלב מסוים או לכל שלב בנפרד, והמשקיעים יודעים שכדי להתרשם אם החברה באמת שיפרה את מצב החולים, צריך לצלול לפרוטוקול ולהבין אילו חולים טופלו".
אצלכם זה לא היה ככה?
"אנחנו גייסנו חולים קשה וקריטי בלבד. היה לנו חשוב לבדוק את בטיחות התרופה, ולראות אם יש היתכנות ליעילות, וראינו סימנים מאוד יפים של יעילות. אבל עכשיו צריך להראות אותם בניסוי מבוקר".
מדוע החברות לא ערכו מלכתחילה ניסויים עם קבוצת ביקורת?
"כדי לוודא בטיחות ולראות כמה שיותר מהר שהחומר אכן עובד".
אנלייבקס כבר הודיעה שתפנה לרגולטור האירופי לאישור המוצר ולא ל-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית. נוביק אומר שזאת האסטרטגיה של החברה בכל המוצרים. "באירופה יש הנחיה שתרופות כמו שלנו, מצילות חיים במחלה שהורגת הרבה אנשים ואין לה תרופה, יכולות לקבל אישור אחרי ניסוי שלב II (ניסוי יעילות עם קבוצת ביקורת, אבל לא מאוד גדול). גם ה-FDA עושה את זה לפעמים, אבל לא כהנחיה. אם נצליח בניסוי ונקבל אישור בשלב זה, נצטרך אחרי כן ממילא לעשות באירופה ניסוי גדול אחרי שיווק, ונשלב אותו עם הניסוי לאישור בארה"ב".
3 תרופות מבטיחות שנשרו בדרך (לפחות לעת עתה)
הידרוקסיכלורוקווין
מוצר למלריה שהצליח בניסויים ראשוניים לקורונה אך לא הצליח לשחזר את ההצלחה, למרות תמיכת מסיבית מטראמפ
Calquence
תרופה כימותרפית של אסטרהזנקה, שהראתה שיפור במצב של 19 חולים, אבל לא הוכיח יעילות מובהקת בניסוי מבוקר
Ilaris
תרופה של נוברטיס המשמשת להפחתת עוצמת דלקת מפרקים, לא הצליחה להפחית תמותת חולים בניסוי שלב III מבוקר
אנלייבקס
הוקמה ב-2005 על ידי היזם שי נוביק, שכיום משמש יור החברה ● מפתחת תרופות לקורונה (לקראת שלב II בניסוי), ספסיס וגידולים סרטניים ● מנכל: דר אורן הרשקוביץ ● שווי שוק: 311 מיליון דולר