מפגינים ברחובות יאנגון במינאמר / צילום: Associated Press
לאן פונות ארצות בימי משבר קוסמי?
ישראל עומדת לערוך בחירות, שעל פי הסקרים (המהימנים תמיד) יציינו תפנית היסטורית. בפעם הראשונה בתולדותיה, התחרות על השלטון תתנהל בין הימין לימין־עוד־יותר.
זה לא מצב העניינים בכל מקום. קחו למשל את אקוודור, בהרי האנדים של דרום אמריקה. היא אינה מופיעה על המכ"ם שלנו לעתים קרובות, אבל השבוע היו בה בחירות בזמן התמוטטות כלכלית ומשבר קורונה. לפני שנה היא הייתה הנפגעת הבולטת ביותר של הנגיף בדרום אמריקה. גוויות התגוללו ברחובות עריה מאין די ארונות ומקררים.
בבחירות היא פנתה שמאלה, פעמיים. המנצח בסיבוב הראשון היה מועמד של השמאל המסורתי, כלכלן בן 36, שנשר ממסלול הדוקטורט שלו במקסיקו כדי להתמודד על הנשיאות. יריבו העיקרי היה בנקאי "ניאו־ליברלי", שזה הגידוף החמור ביותר בעגת השמאל הלטינו־אמריקאי.
מאורע היסטורי: שמאל נגד שמאל
שמאל־נגד־ימין עמדה להיות התוצאה הבלתי נמנעת של הסיבוב הראשון. להלן הגיח מירכתי המערכת הפוליטית מועמד "ירוק", נציג של תנועה לאיכות הסביבה המזוהה עם ילידיה המקוריים של אקוואדור, צאצאיהם של תושבי דרום אמריקה לפני גילויה בידי הספרדים, באמצע המאה ה־16.
המועמד הירוק קיבל משהו כמו שבע מאיות האחוז יותר מן הבנקאי הימני. אם המניין הסופי והספירה החוזרת יאשרו את התוצאות, אקוואדור תציין מאורע היסטורי: בפעם הראשונה זה 56 שנה, בחירות באמריקה הלטינית יעמידו שמאל מול שמאל.
היבשת עברה דמוקרטיזציה, לפחות למראית עין, מסוף שנות ה־70 ואילך. היא פנתה תחילה אל זן ימני, שקיבל עליו כללים של התנהגות שניתן להם השם החובק "ההסכמה של וושינגטון", או ניאו־ליברליזם. כלכלת שוק חופשית עמדה במרכז ההסכמה הזו. היא נכשלה כמעט בכל מקום.
גל ורוד־אדום בא בעקבותיה, שבשיאו הקיף כמעט את כל דרום אמריקה: ברזיל, ונצואלה, ארגנטינה, צ׳ילה, בוליביה ואקוואדור. השיא היה קשור במחירים גבוהים של נפט, גז ומינרלים, שהארצות האלה יצאו. התמוטטות המחירים, לפני עשר שנים, הכניסה את השמאל הלטיני למשבר חמור. ברזיל, ארגנטינה וצ׳ילה פנו ימינה. משטר שמאלי בבוליביה הופל. משטר שמאלי באקוודור פנה ימינה. עכשיו אנחנו צופים בהתחדשות הגל הוורוד, עם תוספת ירוקה.
מה יעשו המתקנים השמאליים בלי הכנסות מיצוא של אוצרות טבע? יהיו תכניותיהם האופרטיביות אשר יהיו, המצביעים באמריקה הלטינית חזרו והפגינו בחודשים האחרונים נטייה אינסטינקטיבית שמאלה, אל חיקם של דמגוגים פופוליסטיים. זה אינו מונופול של הימין.
בן גוריון חיבב גנרלים בורמיים - עד שהם הפסיקו לירות באוויר
ביאנגון, לשעבר ראנגון, אזלו עוד ביום שישי שעבר הבלונים האדומים. העיר עברה לבלונים ורודים. אל נכון לא ירחק תורם של הבלונים הכתומים. כתום הוא צבע בורמי למהדרין, גון גלימותיהם של הנזירים הבודהיסטיים, הנוטים לעמוד תמיד בקו החזית של תנועות עממיות לטובת הדמוקרטיה. דתיותם אינה מעניקה להם חסינות. בעבר, כוחות הביטחון נצטוו לירות בכתומים, ללא היסוס.
אלה עדיין הימים הראשונים של ההפיכה הצבאית בבורמה (שהגנרלים החליטו בשעתם לשנות את שמה ל"מיאנמאר", מבלי לשאול את נתיניהם). הגנרלים תפסו את השלטון בשבוע שעבר רק "לשנה אחת", כדי לארגן בחירות חדשות, במקום "הבחירות המזויפות" של השנה שעברה.
הם מחזיקים במעצר את כל מנהיגי הממשלה האזרחית, שנחלה ניצחון עצום ממדים ב"מזויפות" ההן. בין העצורים נמצאת אאונג סאן סו צ׳י, שעמדה בראש הממשלה המודחת. בגיל 75 היא נהנית ממעמד מיתי בבורמה, גם אם חינה סר בעיני זרים.
הגנרלים של בורמה הם מוותיקי ההפיכות בעולם המודרני. את הפיכתם הראשונה הם חוללו ב־1958, רק 10 שנים לאחר עצמאות ארצם מבריטניה. בשנים ההן, לישראל היו יחסים מיוחדים עם בורמה. ראש הממשלה דוד בן גוריון פיתח ידידות אישית עם מנהיג בורמה או נו, המנהיג הזר הראשון שערך ביקור רשמי בישראל, ב־1955.
המוני תל אביב יצאו לרחובות לקדם את פניו, ובן גוריון סיפר אחר כך לאו נו, שהישראלים קראו לעומתו "הנה הוא, הנה או". ישראל קיוותה בשנים ההן שבורמה תהיה הגשר שלה לאסיה, במיוחד לסין. זה לא קרה.
בן גוריון הקשיב בעניין מיוחד ובדאגה טבעית לידיעות על ההפיכה נגד או נו. מפקד הצבא, גנרל נה ווין, הרכיב ממשלה, כביכול על פי בקשת או נו, והבטיח להחזיר את הצבא לקסרקטינים מיד לאחר שייערכו בחירות חופשיות. הן אמנם נערכו כעבור שנתיים, או נו נחל בהן ניצחון מוחץ, ונה ווין, הפלא ופלא, עמד בדיבורו. בן גוריון גמר אז את ההלל על הגינותו המופתית של צבא בורמה.
ההגינות המופתית ההיא הסתיימה שנתיים אחר כך, בהפיכה צבאית. או נו נעצר. נה ווין היה הדיקטטור ב־28 השנה הבאות, והוסיף למשוך בחוטים 10 שנים נוספות. תחתיו קם משטר דיכוי, "סוציאליזם בורמי", שנודע לשימצה בכל העולם. בורמה הייתה מן הארצות הבלתי נגישות ביותר עלי אדמות.
"המרד של ארבע השמיניות"
בשנה ה־28 של רודנות נה ווין, מרד עממי גדול ממדים פרץ בבורמה. הנהיגו אותו נזירים בודהיסטיים, סטודנטים, רופאים ואזרחים מן המניין. מאחר שהמרד התחיל ב־8 באוגוסט 1988 דבק בו השם "המרד של ארבע השמיניות".
נה ווין נשא אז נאום בלתי נשכח. הוא הזהיר שאם יימשך ה"אי־סדר", הצבא ייקרא להשכין סדר. "אני רוצה להכריז מכאן, שאם הצבא יורה, אין לו המסורת של יריות באוויר. הוא יורה ישר, כדי לפגוע".
והצבא אכן נקרא, וירה ישר. אלפי גוויות התגוללו ברחובות. נזירים וסטודנטים נכלאו בהמוניהם, או נמלטו אל מעבר לגבול. 20 שנה קודרות ירדו על בורמה, עם עוד ניסיונות של מרד, שבהן הצבא "ירה ישר". לבסוף, הגנרלים הרשו בחירות דמוקרטיות, שהעלו את אאונג סאן סוצ׳י לשלטון, לאחר שהוחזקה במעצר בית 20 שנה ויותר. במהלכן היא הציתה את דמיונו של העולם, וקיבלה את פרס נובל לשלום.
הגנרלים לא סבלו את סאן סוצ׳י. הם חרקו שיניים כאשר ניצחה בבחירות של 2015. סבלנותם פקעה לבסוף רק בשבוע שעבר.
הימים הראשונים שלאחר ההפיכה הראו התנגדות רחבת ממדים למשטר הצבאי החדש. לפי דיווחים, מאות אלפים צעדו ברחובות הערים הגדולות, בייחוד ראנגון ומאנדאליי. הצבא הטיל עוצר, ואסר על התגודדות של יותר מחמישה אנשים. אבל הבורמים מוסיפים לצעוד, והצבע האדום (רק צבע) של מפלגת סאן סוצ׳י מושל בכול. מפגינים מגישים ורדים אדומים לכוחות הביטחון. עיתונאי אחד ראה שוטר מוחה דמעות מעיניו.
האם הצבא יחזור ויצטווה "לירות ישר"? איך יגיב העולם החיצון, בייחוד ארה"ב? בורמה מתפתחת למבחן חשוב בשביל ממשל ביידן. משטרים צבאיים ואוטוקרטיים בכל העולם יתבוננו בבורמה כדי לראות אם הנשיא החדש בוושינגטון מותח קווים אדומים בפני משטרי דיכוי. כמובן, לא ברור כלל מה האופציות של ביידן, אבל אפילו לרטוריקה יש משקל.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny