חברות טואלטיקה / צילום: שני מוזס
רגולציה וביורוקרטיה מכבידה, ריכוזיות גבוהה וחסמי כניסה לצד השקעה מועטה בחדשנות, אלו עיקר הבעיות בענפי המסחר והשירותים שמקשות על עסקים בישראל להתחרות ולהשתלב בשווקים הבינלאומיים. אלו חלק מהממצאים של הוועדה לקידום ענפי המסחר והשירותים שפרסמה את המלצותיה בדוח הביניים בשבוע החולף.
חברי הוועדה ציינו כי הבעיות העיקריות הללו מקשות על הפעילות הכלכלית של המגזר העסקי וכן על כניסת שחקנים חדשים למשק, ואחראים בין היתר לפער של כ-20% ברמת המחירים בישראל בהשוואה בינלאומית לפי נתוני ה-OECD. מעבר לכך, מהדוח שפרסמה הוועדה עולה כי הממשלה כלל לא רואה את ענפי המסחר והשירותים כמנוע צמיחה של המשק. ענפים אלה, בדומה לכל ענפי המשק, כוללים ברובם עסקים קטנים ובינוניים, אך מוטים יותר לשוק המקומי וחשופים פחות לסחר בינלאומי.
נציין כי ענפים אלו היו עיקר הנפגעים ממשבר הקורונה, והם גם בין האחרונים להיפתח בהליך היציאה האיטי של המשק מהסגר השלישי. עוד לפני משבר הקורונה ענפים אלו אופיינו בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית, כך שהמשבר רק חידד את הבעיות הקיימות, כשנזקי המשבר ניכרים בעיקר בירידה בשיעור התעסוקה כתוצאה מדיניות הסגר והריחוק החברתי שנכפה.
ענפי המסחר והשירותים מהווים נתח משמעותי מכלכלת ישראל - 65% מהיקף המועסקים ומהערך המוסף הגולמי בתוצר העסקי. משקלם הגבוה בתוצר העסקי מעיד על השפעתם הגדולה על הפריון במשק ועל יוקר המחיה. למרבה הצער ענפים אלו מאופיינים בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית כאשר הפער בתוצר לשעת עבודה מגיע ל-44%, כך שמשקלם הגבוה דווקא מהווה משקולת למשק. רמת פריון העבודה הנמוכה בענפים אלו (כלומר, ערך מוסף נמוך למשרה ביחס לממוצע), פוגעת בפוטנציאל הצמיחה במשק. למעשה, חברי הוועדה מצאו כי בהסתכלות לטווח הארוך, פריון העבודה הוא חסם הצמיחה של המשק הישראלי והסיבה שישראל נותרה ברמת חיים נמוכה ביחס למדינות מובילות.
משבר הקורונה שפגש את הוועדה בעת גיבוש מסקנותיה, רק חידד את הצורך בקידום ההמלצות שלשמה היא קמה בדצמבר 2018 על רקע פערי הפריון ביחס למדינות מובילות. חברי הוועדה הסיקו כי חסרה הסתכלות הוליסטית מצד הרגולציה לעסקים, מה שבא לידי ביטוי בדרישות סותרות וביתר שאת בעת משבר הקורונה, העדר מדידה ובקרה והעדר הסתכלות רוחבית.
"העסקים בענפי המסחר והשירותים מושפעים מהרגולציה המכבידה של הממשלה. קידום ענפים אלו לנתיב של צמיחה וגידול בפריון העבודה מחייב תכנון וביצוע בראייה ארוכת טווח, תוך קידום תמורות משמעותיות במנגנוניים הממשלתיים הקיימים", אמרה מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, במשרד הכלכלה בשיחה עם גלובס. "משבר הקורונה רק חיזק את הקשיים והחסמים בענפים הללו והתובנות שהוסקו מקבלות משנה תוקף. מצד אחד, ראינו קפיצה של עשור קדימה ביכולות דיגיטציה ומצד שני מי שלא עלה על העגלה הזו מצא את עצמו בפער הרחק מאחור. כדי להגדיל את הפריון חייב שכלל הענפים יטפלו בכנסת חדשנות וטכנולוגיה".
הוועדה כוללת נציגים ממשרד הכלכלה ומכון אהרון, הלמ"ס, אגף התקציבים באוצר, איגוד הלשכות במסחר אגף הכלכלנית הראשית, ועוד.
"היכולת להתחבר עם חו"ל מעלה את הפיריון"
סקר המגמות לעסקים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש ינואר שפורסם בשבוע שעבר, הצביע על התמתנות משמעותית בקצב השיפור בפעילות של ענפי המסחר והשירותים שהושפעו במידה רבה מההגבלות בצל הסגר השלישי המהודק בו היה שרוי המשק ברובו של החודש החולף. יו"ר הוועדה, יחד עם פינק, פרופ' צביקה אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודקאן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, אמר כי "בגלל שהעסקים קטנים יותר בדרך כלל בענפי המסחר והשירותים, הרגולציה פוגעת בהם יותר. בסופו של דבר התעשייה צריכה למכור את המוצרים שלה על המדפים של אותן חנויות הסובלות מרגולציה עודפת. במקומות שאנו רוצים להידמות אליהן, עם הון לעובד של 40% מעלינו, הן מדינות שבהן הפיריון במסחר והשירותים עלו".
"אין כמעט הכשרות מקצועיות שמתאימות לענף המסחר והשירותים. אנו מנסים לתת לממשלה יעדים מדידים שניתן לעקוב אחריהם וכך ניתן למקד איפה אפשר לשפר", הוסיף אקשטיין. "המדד הראשון שהסתכלנו עליו הוא זה שממפה את הרגולציות שהממשלה מכניסה ומגבילה את הסחר העולמי בשירותים ומסחר. היכולת להתחבר עם חו"ל מעלה את הפריון על ידי תחרות והתייעלות. המיקום שלנו דוחה אפשרות להשקעות מחו"ל. זה לא שהממשלה, או ראש הממשלה, המשרד בכלל לא חשבו על זה אבל לא מדדו את העלות של הבירוקרטיה. אם יאמצו את המדידה יהיה מנגנון שיהיה בר השוואה לנורמות בינלאומיות. בסופו של דבר ניתן לאמץ את הנורמות של מדינות בשוק האירופאי למשל, גם שימוש במנגנונים של ניהול סיכונים".
הוועדה התמקדה בגיבוש המלצות המוכוונות לסוגיית העלאת הפריון בענפי המסחר והשירותים, והגדירה שלושה ווקטורים מרכזיים למיקוד: הגברת תחרות וטיוב רגולציה; השקעות בהון פיזי, טכנולוגי ועידוד חדשנות; ותחום ההון האנושי. בנוסף, דנה הוועדה בקידום שינוי במבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה, כך שיאפשר בין היתר את אימוץ מסקנות הדו"ח וישקף בצורה מותאמת יותר את התפלגות ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים תחת אחריות המשרד.
בין המלצותיה של הוועדה ניתן למצוא את הורדת החסמים ליבוא על מנת להגביר את התחרות, הפחתת עלויות הביורוקרטיה של יבוא מזון רגיש, וגם אימוץ סטנדרטים בינלאומיים. עוד המליצה הוועדה את מדידת הנטל הבירוקרטי, המשך הטמעת רפורמות קיימות, בהם מסלול רישוי דיפרנציאליים. אקשטיין הוסיף כי יש לאפשר הכשרה בתחומים הללו שכן מרבית התעסוקה שגדלה מזוהה עם הענף הזה, אך הפיריון בו נמוך. לדבריו, הכשרה נכונה של העובדים גם תעזור בתחום הרגולציה.