ג'ו וג'יל ביידן לצד קמלה האריס ובעלה דאגלס אמהוף לפני טקס ההשבעה לנשיאות ארה"ב / צילום: Reuters, Mike Segar
תקופה קצרה חלפה מאז כניסת ממשל ביידן, וכבר נשמעו הצהרות ברורות מצד בכירים בממשל לגבי המדיניות הצפויה בנושא הישראלי-פלסטיני. מזכיר המדינה בלינקן התייחס לנושא בשימוע שלו בקונגרס טרם אישור מינויו, וכך עשה גם השגריר בפועל של ארה"ב לאו"ם מילס במהלך דיון מועצת הביטחון.
הבכירים האמריקאים דיברו במפורש על תמיכה בפתרון שתי המדינות, חידוש הקשר עם הצד הפלסטיני, התנגדות לצעדים חד צדדיים מצד ישראל והרשות הפלסטינית ועוד.
ואולם, דבריהם העלו סימני שאלה לגבי כוונת הממשל לעבור מהצהרות למעשים. בלינקן, למשל, אמר שלמרות תמיכת הממשל בפתרון שתי המדינות, הוא לא צופה הרבה אפשרויות לקדם זאת בזמן הקרוב.
ואולם, יש הרבה שהממשל האמריקאי יכול וצריך לעשות, כבר בתקופה הראשונה לכהונתו, לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. הממשל אומנם נכנס לתפקידו בעיצומו של קיפאון מתמשך בתהליך השלום ולאחר ארבע שנים בהן נקט טראמפ צעדים שהרחיקו את השלום.
אך נקודת הזמן הנוכחית מתאפיינת גם בהזדמנויות חדשות לקידום שלום, שהתפתחו בעקבות הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות. ישנה גם תחושת דחיפות, לאור המכשולים שהולכים ונערמים מדי יום ביומו, על רקע העמקת השליטה הישראלית בשטחים, בפני אפשרות השגה עתידית של פתרון שתי המדינות.
לממשל החדש אין את הפריבילגיה להמתין. אם הוא לא יפשיל שרוולים כבר עתה ויפעל לקדם שלום, הוא עלול למצוא את עצמו בעוד מספר חודשים במצב שעליו להתערב למנוע הסלמה.
הבעת המחויבות האמריקאית המחודשת לפתרון שתי המדינות היא חשובה. כך גם הכוונה לחדש יחסים עם הפלסטינים באופן שיחזיר את ארה"ב לעמדת המתווך שהיא איבדה תחת טראמפ, והנכונות להציב קווים אדומים ולהתנגד לצעדים שיפגעו בהיתכנות השגת השלום. ואולם, מעבר למהלכים הללו, עליהם כבר הצהירו בכירי הממשל בשבוע הראשון לכהונת ביידן, נדרשים כיווני פעולה נוספים.
על הממשל לקדם מהלכים רב-צדדיים, יחד עם מדינות באירופה ובעולם הערבי, להחייאת מאמצי השלום. דרוש מהלך אמריקאי להקמת מנגנון בינלאומי חדש שיזום וילווה מהלכים לקידום שלום ישראלי-פלסטיני.
קבוצת הקוורטט (בה חברות ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם) כבר אינה נותנת לכך מענה ראוי, וניתן לשדרג אותה על ידי צירוף מדינות נוספות. אפשרות אחרת היא לבסס מנגנון על בסיס ה-1+P5, שדרכו השיגו המעצמות את הסכם הגרעין עם איראן. מנגנון בינלאומי חדש יוכל לגבש ולקדם חבילת תמריצים בינלאומית לשלום שתוצג לישראל ולפלסטינים, ולהביא להקמת קבוצות עבודה אזוריות (בדומה למודל שהחל בועידת מדריד ב-1991).
ממשל ביידן צריך יהיה גם לרתום את ההתקדמות ביחסים בין ישראל ומדינות ערב לטובת מהלכים לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. במסגרת זו, הממשל יוכל לשלב את המדינות שנרמלו בשנה האחרונה את היחסים עם ישראל בפורומים משותפים עם ישראל והפלסטינים, ולשלב מדינות אלו בפרויקטים בתחומי כלכלה ואנרגיה בגדה המערבית וברצועת עזה. במאמצים לקדם הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערב נוספות, במיוחד עם ערב הסעודית, הממשל יוכל לייצר חיבור למסלול הפלסטיני, בין השאר על ידי התניית המהלך בעצירת ההתנחלויות והסיפוח הזוחל.
חשוב שממשל ביידן יפעל גם לחזק שחקנים תומכי שלום בצד הישראלי והפלסטיני ויתמוך בארגוני חברה אזרחית שעוסקים בדיאלוג בין אזרחים ובחשיבה מדינית משותפת.
במסגרת, זו על הממשל לפעול ליישום יעיל של החוק שאושר לאחרונה בקונגרס, המעניק תמיכה כספית נרחבת לפרויקטים שעוסקים בשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני. בנוסף לכך, אסור לממשל להתעלם משאלת עזה ועליו לסייע למאמצי ההרגעה בנושא, באופן שיחזק את מעמד הרשות הפלסטינית.
הממשל יוכל, בין השאר, לקדם תוכניות ופרויקטים בינלאומיים שישפרו את רווחת התושבים ברצועת עזה, בין השאר בנושא האנרגיה או בהתמודדות עם משבר הקורונה.
כניסת ממשל חדש בארה"ב היא תקופה חשובה של למידה והיערכות, ויכולים להתעצב בה דפוסים שיהוו בסיס למדיניות בהמשך הכהונה. לממשל יש עוצמה מקסימלית וקרדיט רב בחודשים הראשונים, וממשל ביידן - שגם נהנה מרוב דמוקרטי בבית הנבחרים ובסנאט - יוכל לנצל זאת לטובת יצירת מומנטום מחודש לקידום שלום ישראלי-פלסטיני. עם קידום השלום לא כדאי לחכות.
ד"ר נמרוד גורן הוא ראש מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית; ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים