גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פולקמן ימליץ: פרסום בכבלים בתוך שנתיים. אך האם הוועדה בכלל תציג את המסקנות?

חצי שנה אחרי שהחלה את עבודתה וגיבשה המלצות מרחיקות לכת דוגמת שינוי החוק האוסר על הוט ו־yes לשלב פרסום בתכנים שלהן, כלל לא בטוח שוועדת פולקמן תוכל להגיש את מסקנותיה • ואיך זה קשור לקרב כיפופי הידיים בין משרד התקשורת למשרד האוצר?

רועי פולקמן, יו"ר הוועדה / צילום: ליאור מזרחי
רועי פולקמן, יו"ר הוועדה / צילום: ליאור מזרחי

אחרי חצי שנה של עבודה שבה ועדת פולקמן בוחנת סוגיות באסדרת שוק השידורים בישראל, כשברקע כיפופי ידיים וטיוטת מסקנות שכבר הופצה - כלל לא בטוח שניתן יהיה להגיש מסקנות רשמיות. לגלובס נודע כי בימים אלה בוחנת היועצת המשפטית של משרד התקשורת עו"ד דנה נויפלד האם אפשר מבחינה משפטית להגיש מסקנות בסמיכות כה רבה למועד הבחירות.

נזכיר כי ועדת פולקמן הוקמה על-ידי שר התקשורת הקודם יועז הנדל, במטרה לבחון את שוק השידורים כפי שהוא היום, על הרגולציה המיושנת שבו, ולגבש המלצות שיסדירו אותו בחוקים ותקנות שיביאו בחשבון את כל השינויים הטכנולוגיים שחלו מאז חוקק חוק התקשורת.

המחלוקות הובילו להארכות

הוועדה הוקמה בחודש אוגוסט ואמורה הייתה להגיש את מסקנותיה כבר בסוף דצמבר. מלבד היו"ר רועי פולקמן, הורכבה הוועדה מעוד שישה חברים ממשרד התקשורת, המשפטים והאוצר, ושני משקיפים מהרשות השנייה וממועצת הכבלים והלוויין, זאת כדי שניתן יהיה לראות את השוק מנקודות ראות שונות. באוקטובר קיימה הוועדה שימוע ציבורי כדי לשמוע את עמדותיהם של בעלי האינטרסים השונים בשוק בסוגיות העומדות לבחינתה, ואז החל מרתון דיונים כדי לגבש מסקנות.

כבר בשלב הדיונים התגלעו מחלוקות קשות בין נציגי משרד האוצר, משרד התקשורת, ופולקמן בסוגיות מהותיות כמו האם ועד כמה צריכה הוועדה להתייחס לנושאים כמו השפעת כוחן של גוגל ופייסבוק על השוק. המחלוקות הביאו לבקשה לקבל הארכה עד שלב גיבוש המסקנות ולגלובס נודע כי לפני ימים ספורים קיבלה הוועדה הארכה נוספת, והגשת המסקנות נדחתה עד ל-10 במרץ - שבועיים לפני יום הבחירות.

אמנם עצם קיומן של הבחירות לא נפל על משרד התקשורת כרעם ביום בהיר - האפשרות הייתה קיימת עוד בזמן כינון הוועדה וכמה שבועות אחרי הקמתה הוחלט על פיזור הכנסת, ובהמשך, כתוצאה מהמשבר הפוליטי גם התחלף שר התקשורת; יועז הנדל פוטר ואת מקומו תפס בני גנץ. ולמרות זאת, במהלך כל הזמן שחלף המשיכה הוועדה לפעול.

לאחרונה, למרות הוויכוח הקשה בין חבריה הופצה טיוטה של המסקנות אותן מתעתד פולקמן להגיש (במידה ויאפשרו לו). לגלובס נודע כי אחת המסקנות העיקריות נוגעת לשינוי מהותי בשוק המדיה והפרסום לפיו בעוד שנתיים יתבטלו הסעיפים בחוק התקשורת המכונים "must carry" מתוקפם מחויבים הערוצים המסחריים, קשת ורשת להעביר את השידור הליניארי שלהם בחינם להוט ו-yes, ואילו הפלטפורמות מחויבות להפיץ אותו. במקביל, ישונה החוק האוסר על הוט ו-yes לשלב פרסום בתכנים שלהן, והן תוכלנה להתחיל ולהציע פרסום בכל הערוצים שייבחרו.

עוד קודם לכן תבוטל הוראת השעה הנוגעת להעברת שידורי קשת ורשת בפלטפורמות האינטרנטיות. נזכיר כי בעבר, כשסלקום ופרטנר הפכו לשחקני טלוויזיה גובש צו שעה שאפשר להגדיר באופן שונה את ההתקשרות שלהן עם הערוצים המסחריים. בניגוד לסיטואציה החוקית הקיימת עם הוט ו-yes, הצו מאפשר קיום מו"מ מסחרי בין הצדדים שבמסגרתו משלמות הפלטפורמות לערוצים על התוכן המועבר דרכן. כיום יש להוט ול-yes פלטפורמות שידור אינטרנטיות שתמורת השידורים עליהן קשת ורשת מקבלות תמורה, אך ביטול צו השעה יאפשר גם ניהול מו"מ מחודש על שידורי ה-catch up (השידורים הנדחים ב-24 שעות הראשונות שלאחר השידור שמחושבים כיום כחלק מהצפייה הליניארית) ועל הממירים המקליטים.

הוויכוח: מי אחראי להצלחת השני

מסקנות כאלה אמורות להגדיר מחדש את מאזן הכוחות בין השחקנים בשוק המדיה, בעיקר של הוט ו-yes מול קשת ורשת. נזכיר כי על-פי חוק התקשורת כפי שהוא היום קיימת חלוקה המגדירה את מודל ההכנסות של הפלטפורמות והערוצים: קשת ורשת אמורות להעביר את התוכן שלהן ולהתקיים ממכירת פרסום, והוט ו-yes אינן יכולות למכור פרסום והן מתקיימות מדמי מנוי שמשולם להם עבור התוכן, שאת רובו הן קונות (או במקרה של קשת ורשת מקבלות) ממקורות אחרים.

בין הצדדים ניטש כבר שנים ארוכות ויכוח מי אחראי להצלחתו של השני: קשת ורשת טוענות כי אחוז הצפייה בהן בתוך כלל הצפייה בשידורים של הפלטפורמות עומד על למעלה מ-60%, ולכן התוכן שהן מייצרות מהווה שובר שוויון מסחרי שיש לשלם עליו - כפי שנהוג ברוב השווקים בעולם. הפלטפורמות טוענות כי אלמלא היו מעבירות לבתים את קשת ורשת הערוצים היו מפיצים שידורים רק באמצעות עידן פלוס וכלל לא היו מגיעים לכוח הנוכחי.

לכאורה, אם אכן תתקיים ההמלצה של פולקמן, תיפתח התחרות בשוק, והמו"מ המסחרי יכריע מי חזק ממי, אם בכלל. אמנם הסוכרייה שהוט ו-yes אמורות לקבל תמורת "הרעת התנאים" של תשלום על תוכן אמורה להיות האופציה לשווק פרסום, אבל ישנה בטיוטה  לקונה נוספת שאין עליה פתרון: המסקנות אינן מחייבות את הוט ו-yes להותיר בידי הערוצים את האפיקים עליהם שילמו למדינה במסגרת המכרז. נזכיר כי מדובר על כ-40 מיליון שקל, שמתוכם קשת למשל, שילמה 25 מיליון שקל תמורת הזכות לקבל את ערוץ 22. בנוסף, קשת ורשת השקיעו מיליוני שקלים בהשקעות שיווקיות-פרסומיות, שנועדו למתג אותן תחת הערוצים הנוכחיים, אך בסיטואציה שבה הכל פתוח למו"מ מסחרי הפלטפורמות נשארות גם הן עם קלפים חזקים ביד, וההשקעה של קשת ורשת עלולה לרדת לטמיון.

מחפשים הצדקות לבעייתיות

חזרה לעניין עיתוי פרסום המסקנות: כרגע נראה כי גם אם בסופו של דבר יוחלט במשרד התקשורת לאפשר לפולקמן להגיש אותן רשמית, במשרדי התקשורת והאוצר ימנעו מלחתום עליהן, או יגישו חוות דעת נלוות משל עצמן. בנוסף, כבר עתה ברור כי המסקנות לא יחליקו בקלות בגרון לרוב השחקנים בשוק. מצד אחד, כל אחד מהם זוכה להטבות מסוימות ביחס למצב הקיים אבל נגד רובם היו רוצים לראות מסקנות יותר נוחות, וכבר עתה כולם מחפשים הצדקות או הקשרים פוליטיים שיסבירו מדוע המסקנות בעייתיות. כך שציבורית יהיה לא פשוט להציג אותם בעיתוי הנוכחי.

רק לאחרונה נדרש היועמ"ש לסוגיה דומה כששר התקשורת בני גנץ הודיע על הכוונה להוציא את גלי צה"ל ממשרד הביטחון ועל הקמת ועדה מקצועית שתכריע בסוגיית עתידו. היועמ"ש קבע כי אין מניעה כי וועדה כזו תפעל, אך השר מנוע בעת ממשלת מעבר מלקבל הכרעות בנושא, וכל המלצה, אם תהיה, תעלה על שולחנו של השר הבא, אם יחליט לדון בכך. בשלב הזה הולך ומסתמן כי הוועדה לא תגיש את המלצותיה באופן רשמי לפני הבחירות, וגם אם המסקנות יוגשו - גורלן צפוי להיות דומה לגורלן של שתי הוועדות הקודמות שדנו בכך, מה שאומר עוד ועדה שפעלה מכספי ציבור לחינם. ממשרד התקשורת נמסר: "מועד הגשת המסקנות נקבע ל 10.3. מטבע הדברים תקופת בחירות הינה תקופה מורכבת אשר עשויה לעכב את שלב היישום, המשרד יפעל לקידום הרפורמה". מוועדת פולקמן, טרם התקבלה תגובה.

למה מעכב שר האוצר העברת 35 מיליון שקל לקשת, רשת הוט ו-yes

האם שר האוצר ישראל כ"ץ משחק בכיפוף ידיים עם שר התקשורת בני גנץ? שבועיים חלפו מאז חתם גנץ על הוראה לשחרר את כספי הביד - 35 מיליון שקל שהמדינה אמורה להעביר לקשת, רשת, הוט ו-yes, וכ"ץ נמנע מלהעביר את הכסף למרות שלכאורה מדובר בעניין טכני. גורמים בתעשייה מספרים כי לאחרונה נעשו מספר ניסיונות לברר מדוע מתעכב הכסף, זאת למרות שהדרג המקצועי במשרד האוצר מסביר כי מדובר בהליך פורמלי, מה שמעלה חשש כי השיקולים אינם ענייניים.

הביד הוא סכום של 35 מיליון שקל ששילמו הערוצים המסחריים ב-2017 תמורת אפיקי השידור, סכום שאמור על-פי החוק לחזור לשוק כדי שישקיעו אותו בהפקות מקור.

סאגת כספי הביד נמשכת כבר למעלה מחמש שנים, וגם בחודשים האחרונים, כשנראה היה כי הסוגיה נמצאת בדרך לפתרון, צצו עיכובים בגלל כיפופי ידיים בין-משרדיים, משפטיזציה וניסיון של הדרג הפקידותי לוודא שלא תהיה התערבות פוליטית בתכנים של גופי השידור.

בחודש יוני האחרון הודיע שר התקשורת דאז יועז הנדל כי החליט לחלק את הכסף בחלקים שווים בין קשת, רשת, הוט ו-yes. אולם הציב תנאים הנוגעים לסוג ההפקות לו יועד הכסף, וקבע כי "על הכספים להיות מושקעים בתכנים בעלי זיקה להוויה הישראלית, כגון ממלכתיות, התיישבות, קליטת עלייה, גיוון החברה הישראלית, ציונות, שילוב מיעוטים בחברה הישראלית, יהדות התפוצות, היסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל".

לאחר ההחלטה של הנדל עבר הכדור למגרש של משרד האוצר - הגוף שאמור להעביר את הכסף למועצת הרשות השנייה ולמועצת הכבלים והלוויין, שהם הרגולטורים המופקדים בפועל על חלוקתו. אלא שהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, סבר כי הנדל חרג מסמכותו בכך שקבע פרמטרים תוכניים לחלוקת הכסף, ולכן משרד האוצר לא יכול לשלם אותו לפי מתווה השר.

למרות שבמשרד התקשורת טענו כי קיבלו אישור מראש למהלך, עו"ד מסינג פנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מאיר לוין, כדי לקבל חוו"ד כתובה. במשך שבועות ארוכים המתינו במשרד המשפטים לחוו"ד, שהועברה רק השבוע למשרדי האוצר והתקשורת. בהמשך קבע לוין בחוו"ד כי יש קושי משפטי במנגנון שיצר הנדל לחלוקת הכסף, אך ניתן לאשר אותו. עם זאת, בתחילת החודש הוחלט במשרד התקשורת לוותר על הסעיף לחלוטין, מה שסלל שוב את הדרך להעברת הכספים לגופי השידור. אבל למרות זאת מסיבות עלומות נמנע כ"ץ מלהעביר את הכסף, ועד עתה גם לא ניתנה לגלובס תשובה מספקת מדוע. ממשרד האוצר טרם התקבלה תגובה.

עוד כתבות

אפליקציית רייזאפ / צילום: מתוך אתר החברה

בגלל המלחמה: סטארט-אפ הפינטק רייזאפ מפטר מחצית מעובדיו

קצב גיוס הלקוחות לא עמד בציפיות, וגם עלות גיוס לקוח הפכה להיות הרבה יותר גבוהה, ולכן החברה החליטה היום על פיטורי כמחצית מכוח-האדם ● ברייזאפ מדגישים כי בקופתה יש מספיק כסף להמשיך להתנהל, וכי המהלך, שכולל גם שינויים אסטרטגיים, יאפשר להגיע לרווחיות

פרויקט TLV במתחם השוק הסיטונאי בת''א, על קרקע שתנובה מכרה / צילום: טל איז׳ק

מבית שמש ועד צומת מורשה: הכירו את האקזיטים הנדל"ניים המפתיעים

מכירת קרקעות על ידי חברה תעשייתית חושפת לרוב ערך חבוי, הגבוה לעיתים אף מזה של פעילותה המסורתית – מה שמוביל לא פעם לזינוק במניה ● אנליסט נדל"ן: "בעסקה שכזו מקבלת המוכרת תזרים מזומנים משמעותי שיכול לסייע לה בהגדלת הייצור, ואף לבצע רכישות" ● סיור בין אקזיטים נדל"ניים מפתיעים שנרשמו בבית שמש, ירושלים, לוד, תל אביב ובצומת מורשה

קתי ווד / צילום: Reuters, Hugo Amaral/SOPA Images

קרנות 'ארק' הפופולריות של קתי ווד שוקעות במהירות

המשקיעים משכו השנה 2.2 מיליארד דולר מהקרנות הפעילות של ARK השנה, יותר מהתזרים של כל 2023

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירה בקריות נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. כמה היא תהיה שווה אחרי תמ"א

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

רא''ל (מיל') השר גדי איזנקוט / צילום: גלעד קוולרצ'יק

איזנקוט מאיים בפרישה מהממשלה, ומאשים: "סחיטה באיומים פוליטיים"

חברי הקואליציה מפעילים לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו בקריאה להתנגד לעסקה לשחרור החטופים ● מחבל בעל אזרחות טורקית דקר ופצע קל לוחם מג"ב בירושלים • בשומרון: לוחמת מג"ב נפצעה קל מדריסה, המחבל נמלט • המגעים לעסקה: ישראל עדיין ממתינה לתשובת חמאס; ארה"ב, מצרים וקטאר יפעלו להבטחת תנאיה • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים" • כל העדכונים 

צבי יחזקאלי / צילום: רן יחזקאל, ויקימדיה

"שליחות חדשה": צבי יחזקאלי עוזב את רשת 13 ומצטרף ל-i24NEWS

יחזקאלי, ראש דסק הערבים של חדשות 13, עוזב את ערוץ רשת 13 ומצטרף לערוץ החדשות של i24NEWS כפרשן בכיר ומגיש תוכנית מרכזית ● "הטבח הנורא ב-7 באוקטובר הביא אותי להתבונן מחדש על חיי האישיים והמקצועיים ולעשות שינוי"

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות

ברקע למגעים בעסקת החטופים השקל מתחזק בחדות הבוקר (ג'), בהמשך למגמה אמש ● למרות האופטימיות, הכלכלנים הבכירים מזהירים כי התנודתיות בשוק המט"ח המקומי צפויה להימשך

רואי סויסה / צילום: תמונה פרטית

המשקיע הזה ראה עשר דירות יד שנייה, ובסוף מבצע אחד שינה את התמונה

רואי סויסה קנה דירה חדשה מקבלן בבת ים ואז מכר אותה לפני שתכנן, כדי להשיג עסקה טובה יותר: "לקחתי בחשבון שאולי אצטרך להחזיק את שתיהן לתקופה מסוימת" ● האזינו

נתן חץ / צילום: תמר מצפי

אלוני חץ רושמת עוד הפסדי שיערוך של 400 מיליון שקל

בשנה וחצי האחרונות מניית אלוני חץ איבדה כ-60% מערכה, כשהחברה רושמת הפסדי שיערוך של יותר מ-3 מיליארד שקל

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים, אך עדיין יש כמה שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזיג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל ● יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

מדפי סופר / צילום: טלי בודנובסקי

הגל נמשך: עליות מחירים במוצרי טרה וקוקה קולה

מוצרי החלב הלא מפוקחים של טרה, ביניהם מעדנים, משקאות חלב וגבינות, יתייקרו בשיעור ממוצע של כ-3.2% ● המשקאות הממותקים והמשקאות האלכוהוליים של החברה המרכזית למשקאות יתייקרו בשיעור של כ-4.5%

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

מהיום: אפשר לחדש דרכון ותעודת זהות באינטרנט. כך זה יעבוד

לאחר שבשנה שעברה נרשמו "פקקים" חסרי תקדים בדרך להנפקת דרכונים ותעודות זהות, חוק חדש שנכנס לתוקף מאפשר לבצע את התהליך באופן מקוון ● כיצד זה יעבוד, ולמי הדבר יתאפשר? ● גלובס עושה סדר

ההפגנה בתל אביב הערב / צילום: יעל גדות

שני לוחמים נפלו ברצועת עזה; אלפי מפגינים בת"א בעד עסקת חטופים

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מה יכולים אנשים בגיל העמידה לעשות עכשיו כדי למנוע דמנציה בעתיד

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים יותר כאשר אתם מתבגרים

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע בוטלו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי, הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

חניה בכל מקום: כך זינק מספר תווי הנכה ב-55% בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"