גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על התוכן: האם התוכניות של קשת יוסרו מה-VOD של הוט?

פקיעת ההסכמים של קשת והוט על תכני ה–VOD ואלה שעל גבי האינטרנט, מציפה מחלוקות על ערכו של התוכן אל מול חשיבותה של הפלטפורמה שעליה הוא יושב • על מה בעצם נלחמת קשת מול הוט, מדוע עם yes הושגו הסכמות, ואיך משתלב בכל זה הגורם האנושי

סוגיית התוכן כנכס בעל ערך כלכלי מהווה את אחד מגורמי המחלוקת הקשים הקיימים בין הערוצים המסחריים לבין הפלטפורמות המשדרות: yes ובעיקר הוט, אך אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, המחלוקת עלולה להסלים, ולהביא לכך שהתכנים של קשת יוסרו מספריית ה-VOD של הוט ואולי אפילו מהאפליקציה האינטרנטית של החברה. בסוף מרץ אמור לפקוע ההסכם של קשת והוט על תכני ה-VOD ובסוף אפריל יפקע ההסכם על שידור התוכן באפליקציה. בין הצדדים מתנהל משא-ומתן על הסכמים חדשים, אך הם באים אליו מנקודות מבט שונות: בהוט מעוניינים להמשיך במתכונת דומה לחוזים הקיימים, ואילו בקשת מבקשים להפוך את המשא-ומתן לרוחבי באופן שיתייחס לכלל התשלום על כלל אפיקי התוכן תוך יצירת מתווה תשלום לטווח הארוך.

כדי להבין את מהות המחלוקות צריך להתבונן על מערכות היחסים הכלכליות המוגדרות בעיקר על-ידי חוק התקשורת, אל מול השינויים שעבר השוק בשנים האחרונות כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות. חוק התקשורת העתיק, שנכתב עוד טרום חדירת האינטרנט לשימוש נרחב קובע כי קשת ורשת אמורות להעביר את השידור הליניארי ללא תשלום לפלטפורמות ולהתקיים משיווק פרסום, ואילו הפלטפורמות אמורות להפיץ את התוכן ולהתקיים מדמי מנוי. על-פי החוק, "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר".

המודלים הכלכליים השתבשו

אלא שבשנים האחרונות שיבשו האינטרנט והטכנולוגיות החדשות לחלוטין את המודלים הכלכליים שהיוו את הבסיס לפעילותן של כל השחקניות בשוק. האינטרנט יצר שחקני טלוויזיה חדשים שאינם כפופים לרגולציה, שחקנים שמהווים מצד אחד אלטרנטיבה לפלטפורמות, ומצד שני לוקחים עיניים צופות לערוצים ופוגעים בבסיס שלהם לפרסום. חזית אחרת שנפתחה היא מול פלטפורמות הפרסום הבינלאומיות גוגל ופייסבוק, שנוגסות בעוגת הפרסום שממילא לא תופחת כבר שנים, ולכן בקשת וברשת מבינים שכדי לשרוד ולהרוויח הן חייבות לנתק את התלות בפרסום, ולהישען על תשלום עבור תוכן. אלא שהמחוקק כאמור, יצר הפרדה בכל מה שקשור ליכולת לגבות תשלום עבור תוכן. כיום, עבור השידור הליניארי לא מקבלים הערוצים תשלום אך הם מרוויחים על התוכן המשודר באפליקציות הטלוויזיה של סלקום, פרטנר, yes והוט וכן על התוכן הנצפה בספריות ה-VOD.

השינויים הטכנולוגיים פוגעים לכאורה בכל השחקנים, אבל על-פי גורמים בתעשייה לקשת יש "בטן מלאה" על הוט, וסוגית ה-VOD היא מבחינת הקש ששבר את גב הגמל. כיום הוט מקבלת תשלום על ספריית ה-VOD (40 שקל בחודש) ובנוסף הצרכן משלם על תכנים ספציפיים בתוך הספרייה, ואת התשלום הזה הוט חולקת חצי בחצי עם הערוצים. השינויים הטכנולוגיים שנכנסו לשימוש, בהם הממירים המקליטים המתוחכמים מאפשרים הקלטת תוכניות מראש גם לתוכן בודד וגם לסדרות שלמות, ייתרו כמעט לחלוטין את השירות, והתשלום שמקבלת קשת תמורת התוכן שלה ב-VOD נשחק משמעותית. היכולת להקליט פוגעת בקשת פעמיים כי בהקלטה הצופה מדלג על הפרסומות, וקשת מפסידה גם את הכסף של הפרסום וגם את החלק שאמור היה לחלוק עם הפלטפורמה על הצפייה ב-VOD.

אמנם לכאורה החוק לצידה של הוט, כי הממיר מאפשר לצופה להקליט ברצף את השידור אבל בקשת מתייחסים לזה כאל מניפולציה של השידור הלינארי המאפשרת שידורים מוקלטים, מושהים וערוכים, וסבורים כי החוק שאמור לשמור על האיזון המקורי שבין הענקת שידורי הערוצים ללא תשלום לבין העברת השידור לבתי הצופים, הופר על-ידי הממירים מקליטים, ששחקו את המודל המסחרי של הערוצים והטיבו עם הוט שייקרה בהדרגה את מחירי הממירים החדשים על גב הערוצים המסחריים.

אבי ניר / צילום: רונן אקרמן

בהסתכלות של קשת באה לידי ביטוי החשדנות שלהם כלפי הוט. למשל, לשיטתם ממשק "הוט סמארט", שעליו משודרים התכנים של קשת נתפס כסוג של מניפולציה על סוג הפלטפורמה, תוך הסתרה מכוונת של פרטי הטכנולוגיות הנכללות בממשק כדי שלא ניתן יהיה צורך בקבלת רישיון או אישור של קשת לשידור התכנים, בוודאי לא תשלום עליהם.

yes - אסטרטגיה עסקית שונה

לכאורה הסוגיות שמהוות את מוקד הוויכוח בין קשת להוט אמורות היו להתקיים גם מול yes. אלא שהאסטרטגיה העסקית של yes ללא קשר לקשת וכנראה גם לתרבות הניהולית, יוצרת סיטואציה מסחרית שונה בין הצדדים. yes הגדירה לעצמה כיעד להעביר את כל המינויים שלה עד 2026 לפלטפורמת השידורים על גבי האינטרנט (OTT) - מה שמשנה לחלוטין את השיח. לגלובס נודע כי מתוך כ-550 אלף בתי אב מנויים ב-yes על כ-200 אלף, קשת כבר מקבלת תשלום. בין שתי החברות נבנה מתווה ארוך-טווח לארבע שנים, המגדיר את מספר המינויים שיעברו ל-OTT כל שנה ואת המחיר שישולם עבור התוכן שמשודר למנויים אלה - כולל התחייבות לסכום מינימום ש-yes תשלם לקשת. היעד לשנה הראשונה עמד על 100 אלף מינויים (yes חצתה אותו), בשנה הבאה אמורים להיות על הפלטפורמה 250 אלף מינויים, ותוך כארבע שנים יהיו כל המינויים של yes על הפלטפורמה האינטרנטית, כך שסוגיית התשלום על התוכן תהפוך לעניין מסחרי ללא קשר לרגולציה, כי גם אם לא ישונה חוק התקשורת הקיים, החובה להעברת תוכן חינם לא חלה על הטלוויזיה האינטרנטית.

בקשת מעוניינים להגיע להסדר דומה עם הוט, אך בניגוד לשאר החברות, הוט לא מעוניינת ליישר קו גם כי יש להניח שלא רבים הגופים המסחריים שהיו ממהרים לשלם על משהו שמוקנה להם חינם מתוקף חוק, וגם כי בניגוד ל-yes, אסטרטגיית מעבר השידור לאינטרנט לפחות כלפי חוץ הרבה פחות ברורה.

"אנחנו לא חייבים לכם כלום"

הוויכוח של קשת והוט הוא עסקי, אך כמו בכל סכסוך עסקי שלובים לאספקט האנושי והפסיכולוגי יש בו משקל משמעותי. מדובר בשתי חברות גדולות, חזקות, כוחניות, שב-DNA שלהן טבועה התפיסה שהן צודקות לחלוטין, והדיאלוג הוא של שני גופים שכל אחד מהם מודע לכוחו. קשת הפכה בשנים האחרונות למדורת השבט. גם בימים רעים היא מחזיקה לפחות 60% מנתח הצפייה המסחרית, חברת החדשות שלה היא הגדולה והמשפיעה בישראל והתוכניות שמופקות על-ידה הן חלק מהתרבות הישראלית היומיומית וכוללות את כל הקו בין ארץ נהדרת, הזמר במסכה או מאסטר שף. לעומת זאת, הוט היא פלטפורמת השידור הגדולה בישראל ולמרות האלטרנטיבות הקיימות בשוק (סלקום, פרטנר, נטפליקס וכדומה) יש לה עדיין 750 אלף בתי אב המשלמים דמי מנוי - נתח צפייה שגם קשת הגדולה לא יכולה לזלזל בו. לכן הוט ניגשים לשולחן המשא-ומתן מול קשת מהמקום של "אנחנו לא חייבים לכם כלום", תוך שהם מנפנפים בחוק הקיים שפותר אותם מתשלום.

למרות תופי המלחמה, יש סיכוי כי עד מועד פקיעת ההסכמים בין קשת להוט ימצא פתרון שיאפשר הארכתם. אבל הוויכוח מתנקז לשאלה אחת חשובה: של מי באמת הכוח - של בעל התוכן או של הפלטפורמה. הקרב הנוכחי הוא הפרומו לכיפוף הידיים המסחרי ביום שבו ישונה החוק שמחייב את העברת התוכן בחינם, וסביר להניח שבסופו של דבר זה יקרה - גם אם זה ייקח יותר מהשנתיים אותן הגדירה ועדת פולקמן שבוחנת את אסדרת שוק השידורים, כמועד הנכון לשינוי.

מצד אחד נראה כי היתרון כיום לצידה של קשת: חלק לא מבוטל מכלל הצפייה בשידורים היא בערוצים המסחריים, ובשוק קטן ודובר עברית קשה להניח שהוט לא תיפגע ותאבד צופים אם לא תעביר את השידורים של קשת. בניגוד לשחקנים קטנים יותר כמו התאגיד, שהוט ויתרה לאחרונה על האפשרות לכלול את תוכניותיו בספריית ה-VOD שלה, או אפילו רשת - קשת עלולה להתברר כשובר שוויון מול הצרכנים - בעיקר אם ניתן יהיה לצרוך אותה על גבי פלטפורמות אחרות. נראה שבהוט מבינים היטב את החשיבות של קשת, ולראייה ב"הוט נקסט", פלטפורמת ה-OTT שעליה לכאורה לא חל החוק המחייב את הוט להעביר את שידורי קשת, הוט בוחרת להתקשר עם קשת בהסכם מסחרי ולשלם על כל מנוי לשירות.

מצד שני, להוט יש קלפים חזקים משל עצמה, שיכולים לפגוע ולערער גם את מעמדה של קשת ולפגוע בהכנסותיה. הנכס המשמעותי ביותר זה מספר האפיק: קשת ורשת השקיעו מיליוני שקלים בקניית האפיקים ומיתוגם, לשנות הרגל של מספר בשלט זה אתגר קשה יקר ולכן השארת המספר בשלט יהווה אלמנט מסחרי שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו. על כך צריך להוסיף נדבך נוסף: בהוט יודעים כבר היום לייצר תוכן ישראלי טוב. ההבדל המשמעותי העיקרי בין הוט לקשת מבחינת הצעת התוכן הוא בהפקת חדשות, ואם החוק ישונה גם הגורם המבדל הזה יכול להיעלם. הניסיון מלמד שלהקים חברת חדשות טובה שזוכה לצפייה ותהודה זה אתגר לא פשוט לפיצוח. מצד שני, לבעל השליטה בהוט פטריק דרהי יש כיסים עמוקים, כך שבמקרה שיוסרו המגבלות הרגולטוריות האופציה להתחרות בקשת בכלים של קשת קיימת, וגם אם אי אפשר לנצח אותה בתוכן, עצם התחרות עלולה להכאיב לה קשות. לכן הקרב של הוט וקשת הוא בעיקר של לוחמי סומו: שני גופים ענקיים, שמתמודדים זה מול זה על דחיקת הגבולות.

מהוט נמסר בתגובה: "אנחנו ביום חגיגי ומרגש, השקנו את פרויקט הסיבים של החברה. היחסים שלנו עם קשת טובים, ויש שיתוף-פעולה מתמיד בין הצדדים". מקשת טרם התקבלה תגובה.

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים