גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה המפלגות מספרות לכם על כלכלה, ועד כמה זה קרוב למציאות?

תקווה חדשה, יש עתיד וימינה הציגו במצע המפלגתי נתונים כלכליים ותוכניות שיוציאו את ישראל מהבוץ, אם רק יבחרו בהן • יצאנו לבדוק עד כמה הנתונים שהן השתמשו בהם קרובים לאמת • על הדרך גילינו כי למרות המצב במשק, הליכוד ומפלגת העבודה לא התפנו לפרט לבוחרים שום תוכנית כלכלית ● המשרוקית של גלובס

נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער / צילום: מארק ניימן-לע"מ, כדיה לוי, רפי קוץ
נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער / צילום: מארק ניימן-לע"מ, כדיה לוי, רפי קוץ

מי אמר למי את המשפט הבא, ולמה? "ישראל רוכשת מהמגזר הפרטי שירותים במאות מיליארדי שקלים בשנה. פחות מ-5% מהסכום מגיע לעסקים קטנים ובינוניים".

ובכן, הדוברים הם מחברי התוכנית של תקווה חדשה בראשות גדעון סער. הם אמרו אותו לבוחרים המיועדים שלהם בפרק "תקווה לעצמאים", שם הם מבטיחים לפשט את ההשתתפות במכרזים ציבוריים ולהרחיב את הרכש הממשלתי מעסקים קטנים ובינוניים. והם טרחו לומר אותו כדי לנמק את התוכנית בנתונים, ואולי לא פחות חשוב: לרמוז לכם הבוחרים והבוחרות כמה הם שוחים בחומר, יורדים לפרטים, בשלים לנהל.

אבל זה משפט מופרך. כל תקציב המדינה מסתכם ב-400 מיליארד שקל, וקרוב לחצי ממנו מוקדש להוצאות שכר. הסכום שמינהל הרכש הממשלתי שילם לספקים פרטיים ב-2019 היה 30 מיליארד שקל, ובמינהל דיווחו ש-36% הופנו לעסקים שמוגדרים בינוניים, קטנים וזעירים. אפילו נציגי העסקים הקטנים, שחלקו על הנתון בדיון בכנסת, העמידו את חלקם על 18%.

קביעות פסקניות כאלה משובצות גם במצעים של מפלגות אחרות, והן נייר לקמוס לרצינות שבה התכוננו שם ליום שאחרי הבחירות. כמה הקפידו בכל מפלגה על בדיקת העובדות?

יצאנו, צוות המשרוקית של גלובס, ודגמנו את הנתונים הכלכליים בפרסומים של שלוש מפלגות שטרחו להציג תוכניות מפורטות: תקווה חדשה, יש עתיד וימינה. לרוב הדומם של המפלגות שלא טרחו, או פרסמו מתווים דלים בתוכן עובדתי, נגיע בסוף.

תקווה חדשה: בין יצירתיות למציאות

גדעון סער. "הפללת הקנאביס עולה 700 מיליון שקל בשנה במשאבי אכיפה, ועוד ארבעה מיליארד שקל במסים שאינם נגבים"  / צילום: טל שניידר, גלובס

מצע תקווה חדשה מכיל בינתיים 18 פרקים בתחומים מגוונים, מחינוך ועד קנאביס. על הצוות שכתב את המסמך אמרו לנו במפלגה רק שהם "מומחים בתחומים רבים עם ניסיון מצטבר של עשרות שנים בתחומי הכלכלה והחברה". כך או אחרת, הבדלי הסגנון והפירוט בין הפרקים רומזים שהמסמך נערך בחיפזון. וכשבדקנו כמה מהעובדות שהמומחים שיבצו בהם, הרושם הזה התחזק.

נסתכל בקביעה שהתחלנו ממנה, שעסקים קטנים ובינוניים זוכים ל-5% מרכש ממשלתי של "מאות מיליארדי שקלים". שאלנו במפלגה איך נולד הנתון הזה, וקיבלנו את ההסבר הבא: תקציב המדינה הרחב ב-2019 היה 479 מיליארד שקל; ניכינו 100 מיליארד שקל החזרי ריבית; והנחנו שחצי מהשארית מופנית לשכר. 190 המיליארדים שנשארו הם רכש. עסקים קטנים ובינוניים קיבלו 10.3 מיליארד שקל - והרי לכם 5%. לחיזוק הטענה הפנו אותנו בין השאר לדוחות על פעילות עיריות וחברות ממשלתיות.

אין היגיון בחישוב הזה. שארית התקציב אחרי הוצאות שכר וחובות (רק שליש מזה מופנים ל"החזרי ריבית") משמשת לכל מיני מטרות: תשלומי העברה, חשמל ומים, שכירות, תמיכה בגופים ציבוריים ועוד. מה הקשר בין אלה ובין מכרזים שעסקים קטנים מתחרים עליהם? מצד שני, הרכש של עיריות וחברות ממשלתיות לא ממומן ברובו מתקציב המדינה. הוא לא רלבנטי לחישוב.

בפרק אחר במצע, שעוסק בשוויון מגדרי, מסופר כי "פערי השכר בין גברים לנשים בשוק התעסוקה מגיעים ליותר מ-30%, ורק 5.4% מהמנכ"לים בישראל הן נשים". הנתון הראשון נאמן לאומדנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמלמדים על פערי שכר של 31.6% בכלל המשרות, ושל 16% בין משרות בהיקף שעות דומה. אבל מנין בא הנתון על השיעור הנמוך של מנכ"ליות?

חוקרי מכון ון ליר שהסתמכו גם הם על נתוני למ"ס מצאו בזמנו ש-20% מהמנכ"לים בישראל הן מנכ"ליות. זה שיעור זעיר, אבל גבוה פי ארבעה מהקביעה של תקווה חדשה. דוברי המפלגה הפנו אותנו לפרסומים עם שני מספרים. לפי האחד, רק בשתיים מבין 125 החברות הגדולות בבורסה המקומית יש מנכ"ליות. לפי השני, שמבוסס על הממונה על השכר, 15% מהמנכ"לים במגזר הציבורי הן נשים. מתוך הנחה שהמגזר הציבורי מהווה 70% מהמשק, כותבי המצע עשו ממוצע משוקלל והגיעו ל-5.4%.

אבל מי קבע שענקיות הבורסה מייצגות את כלל החברות בישראל? המצע לא מהסס להציג את תוצאת החישוב כעובדה מוסכמת.

גם בפרק "תקווה ירוקה", שמוקדש ללגליזציה של קנאביס ולצמצום הפיקוח על גידול קנאביס רפואי, כדאי לקרוא את הנתונים בזהירות. לדוגמה: "הפללת הקנאביס עולה 700 מיליון שקל בשנה במשאבי אכיפה, ועוד ארבעה מיליארד שקל במסים שאינם נגבים מהתעשייה". הקוראים עשויים להתרשם שאלה אומדנים של המשטרה ורשות המסים, אבל במפלגה הפנו אותנו להערכות של מכון ירושלים לחקר שווקים, מוסד שמבקש לפי הגדרתו "לעודד קידמה חברתית באמצעות חופש כלכלי וחופש הפרט".

את עלות האכיפה הם חישבו כך: לקחו את ההוצאה הציבורית על סדר ציבורי, משטרה ומשפטים (לפי הסיווג של למ"ס); חילקו אותה למספר התיקים הפליליים שנפתחים בישראל; וקיבלו לשיטתם את העלות הממוצעת של תיק פלילי. הכפילו במספר תיקי הקנאביס - נתון שגם הוא נשען על הערכה, כי במשטרה מדווחים על כל תיקי הסמים בלי הבחנה - וקיבלו 700 מיליון שקל. האם זה חישוב סביר לעלות האכיפה של תיק? האם תיק קנאביס "עולה" כמו תיק רצח? משטרת ישראל עצמה מסרבת לנפק הערכות כאלה.

ההערכה שמיסוי קנאביס יניב ארבעה מיליארד שקל מבוססת על היקש מהלגליזציה במדינת קולורדו, שבארה"ב. בלי להיכנס להנחות שמאחוריה, נעיר שבמכון ירושלים הציעו גם תסריטים שמרניים בהרבה, אבל במפלגה בחרו להציג את הגבוה בלבד.

דרך אחרת שבה פרק הקנאביס מעצים את הדרמה היא הצגת עובדות מחוץ להקשר. לדוגמה: "בשל הרגולציה הנוקשה על המגדלים, ישראל ראשונה בעולם ביבוא קנאביס", הקביעה הזאת מבוססת על בדיקה של מגזין "קנאביס", שמצא שבמחצית 2020 ישראל יבאה יותר קנאביס רפואי מגרמניה, השיאנית הקודמת. בהיעדר דירוגים בינלאומיים לא נוכל לשפוט אם זה נכון, אבל חסר כאן רקע. עד ינואר 2020 היה אסור לייבא קנאביס רפואי לישראל. בגלל מחסור שנגרם בגלל רפורמת הקנאביס של הממשלה הקודמת, ולפי טענות גם בגלל קשיי המגדלים להסתגל לתקינה החדשה, הממשלה התירה יבוא לפנים משורת הדין. מאז כבר התחילה לצמצם את ההיתרים.

מקורות:

התוכניות של תקווה חדשה - אתר המפלגה

דיון בהעדפת עסקים קטנים ובינוניים במכרזי המדינה - ועדת הכלכלה של הכנסת, 23.11.2020

מדד המגדר: אי-שוויון מגדרי בישראל - מכון ון ליר, מרכז שוות ו"יודעת"

"אי-הפללה של השימוש בקנאביס במדינת ישראל" - מכון ירושלים לחקר שווקים

"למה שוק הקנאביס גדול משחשבנו?" - מכון ירושלים לחקר שווקים

"ישראל הפכה ליבואנית הקנאביס הגדולה בעולם" - מגזין קנאביס, 11.6.2020

יש עתיד: מצע יותר בשל

יאיר לפיד. "באוקטובר 2014, ירדו מחירי הדיור ב-1% לראשונה מאז 2007" / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

בפרק שעוסק בפתרונות למובטלי קורונה בחוברת העבה של יש עתיד נכתב כדלקמן: "האבטלה נעה השנה בין 150 אלף ערב המשבר; 1.4 מיליון איש בעיצומו של הסגר הראשון במאי; 450 אלף איש באוגוסט, בשיא ההתאוששות מהסגר הראשון; ו-950 אלף איש באוקטובר בשיא הסגר השני" .

הנוקדנות הזאת אופיינית לספרון העבה של המפלגה, שמחזיק לא פחות מ-178 עמודים דחוסים, עשרות מהם מוקדשים לכלכלה. נשווה לתיאור האבטלה ההמונית בטקסט של תקווה חדשה: "בישראל יש היום כמעט מיליון מובטלים". פשוט וקצר כמו שלט בהפגנה. האמת היא שבאמצע דצמבר 2020, כשסער השיק את המפלגה, האבטלה כולל מחול"תים עמדה על 566 אלף נפש, ובמחצית השנייה של ינואר היא טיפסה ל-790 אלף בערך.

ביש עתיד יכלו לוותר על הפירוט ולהתמקד במספרים הגדולים, אבל העדיפו להפגין התמצאות בחומר. אולי מדובר בהפקת לקחים מבדיקה שפרסמנו לא מזמן ב"משרוקית", ובה נכתב על דברים שאמר ראש המפלגה יאיר לפיד ספטמבר: "כמעט מיליון מובטלים, מעל 70 אלף עסקים ייסגרו עד סוף השנה, וישראל בגירעון הגדול בתולדותיה".

גם שני המרכיבים האחרים בהתבטאות ההיא של לפיד מופיעים בתוכנית החדשה בגרסה משופרת. במקום 70 אלף עסקים שייסגרו, המצע קובע כי "עד סוף 2020 נסגרו קרוב ל-90 אלף עסקים". למיטב ידיעתנו עוד אין נתונים רשמיים על סגירת עסקים, אבל 90 אלף היא אכן הערכה עדכנית של ארגון העצמאים לה"ב. במקום "הגירעון הגבוה בתולדות המדינה", המצע מסייג: "הגירעון ב-2020 הגיע ל-160.3 מיליארד שקל, שיא מאז ההיפר-אינפלציה בתחילת שנות ה-80". קצת פחות דרמטי, אבל מדויק ואמין.

עוד דוגמאות: כדי לנמק את הצורך בהכשרת סטודנטים ל"סטארט-אפ ניישן", מחברי התוכנית כותבים כי "בעשור האחרון גדל שיעור העובדים בהיי-טק מ-8.3% ל-9.3% בלבד". הנתון הזה אפילו מתון יחסית לאומדן של למ"ס - עלייה מ-8.4% ב-2010 ל-8.8% ב-2019. בפרק שמוקדש לעסקים קטנים מסופר כי "העסקים הקטנים הם 99% מהעסקים הרשומים בישראל; תורמים למשק 53% מהתמ"ג ומעסיקים כ-69% מהמועסקים במגזר הפרטי"; ובפרק על החינוך, כי "28% מהילדים היהודים עד גיל 3 נמצאים במעונות מפוקחים לעומת 16% מהערבים". לכל הנתונים האלה מצאנו חיזוק בפרסומים של משרד הכלכלה ומרכז המחקר של הכנסת.

על ההישגים של לפיד כשר אוצר מספרים בחוברת: "תוך שנה העברנו את החברות הממשלתיות מהפסד של 600 מיליון שקל לרווח של 2 מיליארד שקל". כמו שהראינו בעבר, אלה באמת היו התוצאות העסקיות של החברות ב-2015 וב-2016. למעשה, בשנתיים שאחרי פיטורי לפיד מהאוצר הרווחים עלו ל-4 מיליארד שקל בשנה. את זה לא ציינו בחוברת, אולי כי לא לתת קרדיט לאחרים, ואולי סתם כי לא עדכנו את המסר מאז הקמפיינים הקודמים.

לא שהמצע של יש עתיד חף מהגזמות. פרק הדיור מתפאר שכשהמפלגה ישבה בקואליציה "באוקטובר 2014 ירדו מחירי הדיור ב-1%, לראשונה מאז 2007". זה לא מדויק: ב-2011 נרשמה ירידת מחירים חדה יותר. על כישלון הממשלה האחרונה נאמר, לעומת זאת, כי "הדיור התייקר בחמש השנים האחרונות ביותר מ-8% לשנה". לא מצאנו לזה בסיס. מדד מחירי הדיור של למ"ס עלה בתקופה זו ב-7.3%, ואז ב-4.7%, ובשלוש השנים הבאות לא נע יותר מ-2% מעלה או מטה.

במקרה אחר, יש עתיד מציעה לטפל במחדל שבגללו "80% מההתקשרויות הממשלתיות מתבצעות ללא מכרז". בדיקה שמרכז המחקר של הכנסת ערך ב-2016 העלתה שהנתון הוא חצי מזה, אם כי היא התבססה רק על חלק ממשרדי הממשלה. ביש עתיד טענו שהם נסמכים על "מסמכים פנימיים", וגם על כתבה מקיפה ב"כלכליסט". אבל מה שמודגש בכתבה הוא הפערים העצומים באומדנים של שיעור הפטורים ממכרז - בין 9% ל-85%. ביש עתיד סיפרו רק על הקצה העליון.

מקורות:

מצע יש עתיד - אתר המפלגה

"'מיליון מובטלים': המספרים משתנים, אבל הסיסמה נשארת" - המשרוקית של גלובס

"המשבר הכלכלי במספרים: כ-90 אלף עסקים ייסגרו" - גלובס, 18.11.2019

יאיר לפיד על הישגיו בתחום מחירי הדיור - המשרוקית

יאיר לפיד על השיפור בביצועי החברות הממשלתיות - המשרוקית של גלובס

ימינה: מתברברים בסינגפור

נפתלי בנט. "ההוצאה הצבאית בסינגפור דומה לישראל, ותקציב החינוך לתלמיד גבוה כמעט פי ארבעה" / צילום: אורון בן חקון

התוכניות הכלכליות של ימינה נשענות בחלקן הגדול על יבוא מודלים נוצצים מחו"ל. מטבע הדברים הן נתלות לעתים קרובות במידע כלכלי ודמוגרפי על מה שמתרחש מעבר לים. אבל כמו במפות ששרטטו הגיאוגרפים הקדמונים, הדיוק משתנה מאזור לאזור. פעם הדיוקן נאמן למציאות, ופעם לא.

דוגמה אופיינית היא "תוכנית סינגפור", מוצר הדגל שיו"ר המפלגה נפתלי בנט משווק בשבועות האחרונים. "עד 2003 הייתה סינגפור ברמת חיים דומה לישראל במונחי תמ"ג לנפש", מספרים באתר האינטרנט האישי של בנט, שם מקובצות התוכניות של המפלגה. "מרגע שהחילו רפורמות שהורידו את המסים, ייעלו את המגזר הציבורי ופתחו את השווקים - תושביה הפכו עשירים כמעט פי 2 מאיתנו".

כמו שכתבנו בהרחבה כאן בעבר, בסיפור סינגפור יש גרעין של אמת שעטוף בשכבות של הגזמה. בשנת 2003 התחילו ליישם בסינגפור מסקנות של ועדה שהמליצה על שורת רפורמות כלכליות. הן כללו הורדה של מס הכנסה ומס החברות מ-25% ל-20%, ביטול המס על משיכת דיבידנדים, אבל גם העלאת מס הקנייה והקלות ביבוא עובדים זרים.

מאז ועד היום, התמ"ג לנפש בסינגפור צמח מהר יותר מאשר בישראל. עד כאן אין תלונות. שאר המוטיבים במעשייה טעונים קריאה ביקורתית. סינגפור צמחה מהר מאוד גם לפני 2003. ב-17 השנים שקדמו לרפורמת המס, התמ"ג לנפש במדינה עלה יותר מאשר ב-17 השנים שאחריה. במועד הרפורמה הוא לא היה זהה לישראלי, אלא גבוה ממנו ב-20% במונחים דולריים, או ב-80% במונחי כוח קנייה. היום הוא גבוה מהישראלי ב-50% בלבד, בדולרים, או 140% בכוח קנייה.

ועוד פרט שבימינה משמיטים מהסיפור: סינגפור לא הייתה היחידה שהורידה מסים ב-2003. ממש באותה שנה, במשמרת של שרי האוצר סילבן שלום ובנימין נתניהו, אושר מתווה להפחתת מס ההכנסה בישראל, ובשנים שלאחר מכן גם מס החברות ירד מאוד.

לא כל הטענות על סינגפור הן כאלה. בימינה מסבירים שהמסים הנמוכים בסינגפור לא נובעים מצרכים תקציביים נמוכים יותר: "ההוצאה הצבאית דומה לישראל, יש ביטוח בריאות חובה, ותקציב החינוך לתלמיד גבוה כמעט פי ארבעה במונחי כח קנייה". אכן לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), נתח ההוצאה הצבאית בסינגפור אפילו גבוה מאשר בישראל. יש שם גם ביטוח בריאות חובה. לגבי הההוצאה לתלמיד, דוברי המפלגה טרחו ושלחו לנו חישוב משכנע שמבוסס על נתונים רשמיים משתי המדינות.

מורכב יותר לבדוק את העובדות בתוכנית סינגפור כשהן נוגעות לעתיד. "אם הכנסות המדינה ימשיכו לגדול רק בקצב שגדלו בעשור האחרון", מספרים לנו, "הקפאת ההוצאה הממשלתית תפנה לממשלה בעשור הקרוב בין טריליון ל-1.3 טריליון שקל, בתרחיש שמרני". כשניסינו לשחזר את החישוב כמיטב הבנתנו, הגענו רק לחצי טריליון שקל. אבל בימינה שלחו תחשיב כלכלי מפורט, שנראה מנומק ואמין - כל עוד מקבלים את ההנחות האופטימיות-מאוד שלו.

בימינה הניחו שבמצב "עסקים כרגיל" הממשלה תחרוג מהתקציב ב-2.5% לשנה, שהוא יעד הגירעון. בתוכנית שלהם, תקציב המדינה יוקפא לחלוטין, ולא יהיו שום הוצאות עודפות. התקציב גם לא יתעדכן לפי גודל האוכלוסייה, כלומר הוא יצטמק בחישוב לנפש. מצד שני, ההכנסות יגדלו ב-6% כל שנה. זה אמנם קרוב לקצב הגידול מאז 2010, אבל הנתון הזה מוטה כלפי מעלה בגלל ההתאוששות מהמשבר הפיננסי. הקצב הריאלי קרוב יותר ל-4%. אם תסכימו לבלוע את כל ההנחות, תגידו לעודף פנטסטי של יותר מטריליון שקל. אשרי המאמין.

במתווה הדיור של ימינה, שנקרא על שם איילת שקד וסופח לאחרונה לתוכנית סינגפור, מצאנו את הקביעה הבאה: "קצב התחלות הבנייה עומד על 30 אלף דירות בשנה, לעומת מעל 50 אלף משקי בית חדשים שמתווספים". מכאן מסיקים במפלגה שבישראל חסרות 20 אלף דירות חדשות כל שנה. ואולם נתוני למ"ס מלמדים שב-2019 נרשמו יותר מ-51 אלף התחלות בנייה. איך זה מתיישב?

"במסמך נפלה טעות סופר" הודו בימינה. לדבריהם, הם השתמשו בטעות בנתונים מהשנים 2009-2006; בינתיים הפער אפילו התרחב כי "כנגד 50 אלף דירות חדשות מתווספים "כ-80 אלף משקי בית חדשים בשנה". אלה אכן הנתונים. בימינה תיקנו את התוכנית, ואנחנו זכינו במצווה.

מקורות:

תוכנית סינגפור - אתר האינטרנט של נפתלי בנט

"האם מאז שהסינגפורים הפחיתו מסים הם התעשרו פי 2 מאיתנו?" - המשרוקית של גלובס

בסיס נתונים על ההוצאות הצבאיות בעולם - מכון סטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI)

דירות בישראל לפי שלב הבנייה, 2019-2017 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

כל היתר: בלי תוכניות ובלי מספרים

מרב מיכאלי. "המסמך בעבודה" / צילום: שלומי יוסף

למרות ההגזמות ואי-הדיוקים, עצם הבחירה של שלוש המפלגות האלה לפרסם תוכנית מנומקת ראויה למילה טובה. אבל רוב המפלגות נעדרות מהבדיקה שלנו, כי הן לא הציגו עובדות שאפשר לבדוק.

הליכוד, יהדות התורה וש"ס, כמנהגן, לא טרחו לכתוב מצע או מסמך עם תוכניות כלכליןת. המסמך של העבודה, מסרו לנו, הוא עדיין "מסמך בעבודה". גם זה של הרשימה המשותפת. מרצ עדיין מציגה את המצע מבחירות אפריל 2019, עם תוכנית עדכנית יותר שעוסקת רק ביציאה מהקורונה.

בחוברת הצנומה של כחול לבן מצאנו נתון כלכלי אחד ויחיד, שלפיה שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ב-OECD. זה לא מדויק, אבל קרוב למציאות. מלבד זה הם לא מרבים להישען על עובדות.

 ישראל ביתנו הסתפקה בפרסום חזון המפלגה באתר האינטרנט שלה, וגם הוא דל יחסית בנתונים.

עוד כתבות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים