"מיליון מובטלים": המספרים משתנים, אבל הסיסמה נשארת

הביטוי "אמת לשעתה", שחזר לאחרונה לשיח הציבורי הודות לבני גנץ, יפה במיוחד לנתוני קורונה. תמותה, בדיקות, נשאים, מתחסנים - כולם מספרים שמשתנים ברגע. אבל כשמקשיבים למהדורות החדשות נדמה שנתון אחד עגול לא משתנה לעולם: מספר המובטלים.

"מיליון מובטלים לא מתעניינים בסיפוח", צייץ גנץ ב-30 ביוני כשדיבורים על סיפוח הבקעה ריחפו באוויר. "כמעט מיליון מובטלים, מעל 70 אלף עסקים ייסגרו עד סוף השנה, וישראל בגירעון הגדול בתולדותיה", כתב יאיר לפיד ב-7 בספטמבר. "יש קרוב למיליון מובטלים", חזר על הנתון יזהר שי באולפן ynet ב-7 בדצמבר. וגם ב-2021 מספר הקסם לא מרפה "יש היום כמעט מיליון מובטלים!" קבל נפתלי בנט בקשת 12 ב-2 בינואר. וכעבור חמישה ימים הודיע אבי ניסנקורן ל-ynet שאנחנו "בסיטואציה של מיליון מובטלים".

גם בהפגנות נגד נתניהו רווחת מזמן הסימה "1000, 2000, מיליון מובטלים". אבל מה בין המציאות לסיסמה?

כפי שכתבנו בעבר, התקשורת לא תמיד מבחינה בין שלושה מדדי "אבטלה": מספר הרשומים בשירות התעסוקה; מקבלי דמי אבטלה מביטוח הלאומי; ודורשי העבודה שנספרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). נסתכל כאן באומדן "האבטלה הרחבה" של הלמ"ס, שכולל גם חל"תניקים ומפוטרי קורונה שהפסיקו לחפש עבודה חדשה.

  

הצירוף "מיליון מובטלים" נולד בתחילת הסגר הראשון. במרץ נספרו כ-870 אלף בלתי מועסקים, וכותרת ב-ynet תהתה ב-21 בחודש: "איך לעזאזל מתמודדים עם מיליון מובטלים?" . אחרי שלושה ימים התריע ישראל היום: "עד פסח - מיליון מובטלים". באפריל הנתון נסק למיליון וחצי כמעט. ב-16 במאי הודיע דה מרקר, כי "מיליון מובטלים הושארו כנדוניה" לשר הרווחה החדש.

אבל המספר שנצרב בזיכרון הפסיק להיות עדכני כשהחלו ההקלות בסגר. ביוני התחילו בלמ"ס לבדוק את מספר הבלתי מועסקים מדי שבועיים, במקום אחת לחודש. עד המחצית הראשונה של יוני הנתון ירד לכחצי מיליון, ונשאר דומה עד לסגר השני בסוף ספטמבר. האבטלה הרחבה עלתה בהדרגה ל-940 אלף נפש כמעט במחצית הראשונה של אוקטובר. אבל עם פתיחת המשק שוב נרשמה ירידה, ובמחצית הראשונה של דצמבר חזרנו לכחצי מיליון.

הסגר השלישי והחמרת ההגבלות שוב הפכו את המגמה, אבל מאחר שהדוחות למחצית השנייה של דצמבר טרם פורסמו, קשה לדעת מה מספר המובטלים הנוכחי. הניסיון מלמד שההכרזות על "מיליון מובטלים" נאמנות למציאות בשטח בעיקר בשיא הסגר. בימים שאפשר לצאת מהבית, הן יותר סיסמה מאשר סטטיסטיקה.

תחקיר: אוריה בר-מאיר