מתווה הפיצוי של יזמי נדל"ן שמאחרים במסירת דירותיהם ישונה מהקבוע בחוק ● זאת בעקבות מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה, שבו נקבע כי על אף שהחוק למתווה הפיצויים לא שונה, המלצות שהתקבלו בעניין בשנה שעברה תקופות משפטית
דירות בבנייה / צילום: רפי קוץ, גלובס
מתווה הפיצוי של יזמי נדל"ן שמאחרים במסירת דירותיהם ישונה מהקבוע בחוק, וזאת בעקבות התקלות המרובות שנרשמו במהלך תקופת הקורונה. כך הבהיר משרד המשפטים בתגובה למכתב שפרסם משרד הבינוי והשיכון לפני כשלושה חודשים, שבו נטען שמכיוון שהחוק לא שונה - גם המתווה לא.
לפי חוק המכר קבלן שמאחר במסירת הדירה לרוכשים, לא מחויב לפצות אותם במשך 60 ימי האיחור הראשונים. החל מהיום ה-61 הוא מחויב בפיצוי לרוכשים שגובהו דמי שכירות של דירה דומה, בתוספת של 50% בעבור כל יום איחור. אם האיחור ארוך מ-8 חודשים, הקבלן מחויב לשלם ללקוחותיו דמי שכירות של דירה דומה לזו שנרכשה בתוספת 25%, בעבור כל יום איחור.
עם פרוץ הקורונה חלו שיבושים רבים בענף הבנייה, וקצב הבנייה הואט מאוד. בפרסום של משרד השיכון מהקיץ שעבר, העריך המשרד אז כי האיחורים מגיעים בממוצע ל-80 יום. היזמים טענו כי במצב כזה אין זה הוגן להשית עליהם פיצויים לרוכשים - ודאי שלא במתכונת הכתובה בחוק.
במאי שנה שעברה הוקם צוות בין-משרדי בהובלת משרד המשפטים לדיון בנושא וכחודש לאחר מכן פורסמו המלצותיו לפיהן יש לשנות את מתווה הפיצוי, כך שבין היום ה-61 ל-120 הפיצוי יגיע ל-50% דמי שכירות ולאחר מכן ל-150% כבחוק המכר. השר ליצמן דחה את ההמלצה והציע מתווה לפיו ב-100 הימים הראשונים לא יינתן פיצוי, ולאחר מכן יש לנהוג לפי חוק המכר. הצוות הגיב, כי מדובר במתווה לגיטימי גם כן. שני המתווים נותרו בגדר עמדה ממשלתית והמלצה לשוק לנהוג לפיה, וההערכה במשרד היא כי בית משפט שידון בסוגיה, יקח את הדברים בחשבון.
ואולם לפני כשלושה חודשים הפתיע היועץ המשפטי של משרד השיכון, עו"ד אלעזר במברגר כשכתב במכתב כי מכיוון שלשון החוק נותרה כשהיתה - גם לוחות הזמנים שהעמיד החוק לפיצוי בגין איחור במסירת דירה נותרו כשהיו. במשרד השיכון טענו כי הגיעו אליהם תלונות על יזמים שניצלו את המלצות הצוות, ופיגרו במסירת הדירות.
כפי שפורסם בגלובס, משרד השיכון אינו מנהל מעקב סדיר אחרי תופעת האיחורים במסירה ואין בידיו ראיות לכך שבקרב יזמים קיימת תופעה של איחורים מכוונים במסירת דירות. בשבוע שעבר התקיים מפגש של חברי הצוות עם אנשי משרד השיכון, שבהם נדרשו האחרונים להציג נתונים בעניין, אך הוברר שבפועל אין להם מסד נתונים שיכול להעיד שמדובר בתופעה רחבת היקף. בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ דחו מכל וכל את הטענה שקיימת תופעה כזו, והסבירו, כי קבלנים שמאחרים בהשלמת פרויקטים שלהם סובלים מתוספת עלויות כבדה שאינה קשורה לפיצוי לרוכשים, ולכן אין להם שום מוטיבציה לתכנן מהלך שכזה.
"צדדים שיפעלו על פי המלצות אלה - יפעלו לתועלתם ההדית"
היום הוציאו כרמית יוליס ראש אשכול נדל"ן במשרד היועץ המשפטי לממשלה, וד"ר אפי צמח ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) מכתבים ללשכת עורכי הדין ולהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, שבו קבעו כי "ההמלצות הנזכרות עולות בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה - ועם האיזון המשפטי שייערך בנסיבות של משבר הקורונה - ועל כן הן בגדר חיזוי סביר של תוצאותיו של הליך משפטי. מטעם זה, צדדים שיפעלו על פי המלצות אלה - יפעלו לתועלתם ההדית".
ואולם השניים הדגישו, כי "אין להציג את ההמלצה הנזכרת כמעין 'חוק' מחייב ואין לנצל את ההמלצה כמכשיר המקנה כוח מיקוח עודף לאחד הצדדים... למיטב ידיעתנו התקבלו במשרד הבינוי והשיכון תלונות על כך שיש קבלנים המציגים בפני הרוכשים מצד שלפיו ההמלצות הן דבר חקיקה מחייב ואיפילו מציינים כי 'תקופת החסד' הנזכרת היא ארוכה יותר מזו הנזכרת בהמלצות ומכסה את כל האיחור, יהא משכו אשר יהא. אנו רואים בחומרה רבה מצגים מעין אלה שאינם אלא שימוש לרעה בהמלצות הוועדה שנועדו להקל על התנהלות השוק ובגדר הטעיית הצרכנים".