מדי יום, עד הבחירות, נפנה שאלה בענייני כלכלה וחברה למפלגות השונות. במדור ישתתפו מפלגות המתמודדות לכנסת בבחירות הקרובות, שעברו את אחוז החסימה בממוצע בין 5 הסקרים האחרונים
תחזית משרד האוצר לשנת 2021 טומנת בחובה לא מעט תרחישים אופטימיים, בין היתר תחזית לירידת מספר המובטלים וגירעון של 8.8%, נמוך מהתחזיות הדו ספרתיות שניתנו רק לפני כמה חודשים. בנוסף הציגו באוצר תחזית לפיה סך הגירעון העודף ממה שהותר בחוק לפני הקורונה יסתכם ב-2021 ב-39.5 מיליארד שקל. הקיצוץ של הסכום הזה ימתין לפתחה של הממשלה שתיבחר, ולכן שאלנו את המפלגות המתמודדות לכנסת כיצד בכוונתן להגיע ליעד הגירעון שהוגדר עוד לפני הקורונה. ישראל ביתנו, יהדות התורה וש"ס לא ענו לפניותינו.
הליכוד: מחכים לחוק ההסדרים ובונים על הסכמי אברהם
בזמן שבמפלגת הליכוד מסרבים להציג תוכנית סדורה לבקשת גלובס, שר האוצר מטעם המפלגה, ישראל כ"ץ, הודיע כבר כי אין בכוונתו להעלות מסים, אך הוא לא מציין כיצד בכוונתו לצמצם את הגירעון.
בליכוד טענו בין היתר שבחבילת חוקי ההסדרים שטרם קודמו בשל היעדר תקציב יש חוקים שיביאו להתייעלות והשקעות במדינה, מהקלה ביוקר המחיה ויצירת מקורות הכנסה, ועד לטיפול בנושא הדיור. כמו כן מציינים שם את הסכמי אברהם, שייצרו הכנסות חדשות למדינה והשקעות.
יש עתיד: הרחבת יחס החוב תוצר, "עסקת חבילה" למשק
ביש עתיד מבקשים להתמודד עם המשבר באמצעות הרחבת יחס החוב-תוצר לאזור שבין 82%-85% (נמוך מהממוצע האירופי), וכן "להשקיע הרבה יותר במערכת הבריאות, בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בהכשרות לעבודה של חרדים וערבים, בצעירים שרוצים להקים עסק יזמי". יש עתיד מציג גם להקטין את מספר המשרדים הממשלתיים ל-18 ולגבש עסקת חבילה למשק בשיתוף המעסיקים, האיגודים המקצועיים והמדינה, שבמסגרתה יוקפא השכר ותונהג גמישות תעסוקתית.
"במקום להעלות מסים נתמודד עם הגירעון על ידי האצה של מנועי צמיחה: מקידום מסיבי של הכשרה מקצועית שממוקד באוכלוסיות לא עובדות, ועד מעבר לעולם היי טק. נגדיל את מספר המועסקים בתחום החדשנות שעומד היום על 9% ל-15% בתוך 3 שנים ול20% בתוך 5 שנים". בנוסף, נכתב במצע כי בכוונתם לקדם השקעה מסיבית בתשתיות, בעיקר דיגיטליות ומדעיות שיעזרו להצמיח את המשק. במצע נכתב עוד: "נשתלב בתעשיית קרנות הגידור, שוק שישראל אינה חלק ממנו. נתאים את חוקי המס לקרנות הגידור וזה ימשוך מעסקים והון שהם מביאים".
ימינה: קיצוץ שומנים במגזר הציבורי והפחתת מסים
במפלגת ימינה נצמדים לתוכנית הכלכלית שהציגו זה מכבר, תוכנית סינגפור. התוכנית מציגה הצעה להפחתת מסים דרמטית למשפחות עובדות ולבעלי עסקים וחברות, קיצוץ חד בביורוקרטיה שלדברי המפלגה חונקת את המגזר העסקי וייעול השומנים במגזר הציבורי.
מקורות התוכנית של ימינה לדברי גורמים במפלגה יהיו צמיחה אדירה במשק הצפויה בזכות יישום התוכנית, "כפי שקרה במדינות אחרות שצעדו בדרך הנועזת הזו, וכן הקפאת תקציבי המדינה לחמש שנים, שתכפה התייעלות וסגירת משרדים וגופים מיותרים כמו משרד המים והמשרד לקידום קהילתי".
תקווה חדשה: רפורמות מבניות, חלוקת דיבידנדים "כלואים"
בתקווה חדשה מציעים לופל בצד ההכנסות והגדלת העוגה התקציבית, זאת באמצעות "הגדלת הפריון והחזרת המשק למסלול של צמיחה מהירה. אנחנו נעביר תקציב המדינה וחוק הסדרים עם רפורמות מבניות משמעותיות מאוד".
הרפורמות שמבקשים להעביר בתקווה חדשה יכללו לטענתם שיפור משמעותי בתחרותיות של מגזרים כמו בנקאות, ביטוח, יבוא, תכנון ובנייה ועוד וקיצוץ הבירוקרטיה.
"בנוסף נעודד ונתגבר הסבות והכשרות מקצועיות לתחומים שבהם הפריון גבוה יותר. מהלך משמעותי נוסף יהיה דיגיטציה מלאה של כלל השירותים הציבוריים מתוך מטרה להפוך את ישראל לחברה ללא נייר וללא תור.
מהלך נוסף שמתכננים בתקווה חדשה כדי להגדיל את הכנסות המדינה הוא מתן תמריצים לחלוקת 100 מיליארד שקלים דיבידנדים "כלואים" ומיסוי חברות ארנק בדומה לפעולות שבוצעו במשברים כלכלים קודמים.
הרשימה המשותפת: קיצוץ בתקציב הביטחון, העלאת מסים על עשירים
ברשימה המשותפת כמו במפלגת העבודה מדברים על הצורך בהגדלת הגירעון תחילה ובדומה למרצ מבקשת להטיל מס על העשירים. "הגירעון התקציבי אינו הבעיה המהותית. הבעיה היא המצוקה החברתית והיעדר ההשקעה של המדינה באזרחים. קיצוצים הם לא הפתרון - בטח שלא בשעת משבר חסר תקדים. על הממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית גם במחיר של הגדלת הגירעון - עם התמקדות בתמיכה באזרחים והזנקת הכלכלה והתעסוקה. עם זאת, גישה דמוקרטית ושוויונית צריכה לתעדף את הוצאות המדינה אחרת - יותר לאזרחים ולשירותים החברתיים, וקיצוץ בתקציב הביטחון וההתנחלויות המנופח. צעד ראשון וחשוב בשינוי סדרי העדיפויות הוא העלאת המסים על רווחי הון ועל העשירים".
העבודה: עצירת השקעות ביו"ש, הגדלת יעדי הגירעון
במפלגת העבודה מבקשים לעצור השקעות ביהודה ושומרון לצד ביטול משרדים מיותרים. "ראשית יש לאשר תקציב מדינה חדש אחרי שלוש שנים בהן לא התקיים דיון תקציבי מסודר. במסגרת התקציב החדש יש לקצץ תקציבים מיותרים שהושגו תחת לחצים פוליטיים ולבטל את קיומם של משרדי ממשלה מיותרים. זאת לצד עצירת ההשקעה בתשתיות באזורים ביהודה ושומרון שלא יישארו בריבונות ישראל בהסדר עתידי". לאחר מכן, טוענים במפלגת העבודה "נדרוש להגביר את המאבק בהון השחור ותכנוני המס, כמו גם לעודד שחרור רווחים כלואים בחברות מסחריות וחברות ארנק".
במפלגת העבודה גם מדברים על הצורך אולי בהגדלת הגירעון לשנים הקרובות, "מתוך ההבנה כי השקעה כעת, בעת משבר, תייצר תשואה למדינה בשנים הבאות. כל זאת כשאנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה בה השירותים החברתיים אותם המדינה יודעת להעמיד לרשות אזרחיה, הכרחיים מתמיד".
כחול לבן: עידוד חזרה לעבודה והשקעות בתשתיות
במפלגת כחול לבן טוענים כי עיקר המשבר ראשיתו בהחלטת נתניהו שלא לאשר תקציב למדינה במשך שנתיים. "המשק הישראלי כולו יצטרך זריקת עידוד וזמן להשתקם מהנזק שנגרם לו. כבר היום אנו פועלים למנוע הפקרות תקציבית שתרחיב את הבור התקציבי, לעודד חזרה לעבודה ולשגרה ולייצר מנועי צמיחה שיתניעו את המשק באמצעות השקעה בתשתיות ובחדשנות. על כן, הגירעון לא יהיה הנושא הבוער ביותר ובכחול לבן נעשה הכול כאמור, על מנת לעודד חזרתם של עובדים ועידוד ההשקעות".
מרצ: מס ירושה, העלאת ההוצאה הממשלתית
במרצ כפי שפרסמנו כבר ב"גלובס" תומכים בהעלאת מסים לעשירים: יצירת "מס מיליארדרים" חדש שנועד לכך שפרומיל האחוז בישראל המחזיק בהון עצום יתרום חלקו במאמץ הלאומי לנוכח המשבר הקשה, וכן הנהגת מס ירושה פרוגרסיבי, בשיעורים של בין 10% ל-30% על ירושות בגובה של מעל 5 מיליון שקלים, לא כולל בית מגורים.
מעבר לכך, אומרים במרצ, "בסביבת ריבית קרובה לאפס העלות של הגדלת הגירעון לצורך מימון שירותים ציבוריים היא נמוכה מאוד. מרצ תומכת בהצבת יעד של יחס חוב-תוצר של 80% ובמקביל עלייה הדרגתית של שיעור ההוצאה הממשלתית מהתוצר לממוצע המדינות המפותחות. מדובר בעלייה של 6.5% תוצר בעשר השנים הבאות".
הציונות הדתית: מס קורונה על המגזר הציבורי, ביטול הטבות מס
במפלגת הציונות הדתית מבקשים לערוך שינויים מבניים כדי להתמודד עם הגירעון שנוצר. בין היתר מציעים שם לקדם חוק לבוררות חובה בשירותים חיוניים שיגן על האזרחים מפני שביתות פרועות וכן הטלת מס קורונה זמני על עובדי המגזר הציבורי בעלי המשכורות הגבוהות והפנסיות הגבוהות, בדומה להיטל לעידוד צמיחה שהוטל על המגזר הציבורי לאחר המשבר הכלכלי ב2003.
המס יהיה בתוקף לשנתיים, ויהיה מדורג, כך שעובדים בכירים עם שכר גבוה ישלמו מס באחוז גבוה יותר מעובדים בשכר נמוך. בטווח הזמן הבינוני והארוך, תוכניות התייעלות במגזר הציבורי והפחתת תקנים מיותרים יוכלו להשיב לקופת המדינה את המשאבים החסרים.
עוד מציעים בציונות הדתית לבטל פטורים והטבות מס שונות, וכנגדם לקדם הפחתת מסים אוניברסלית רחבה שתאפשר לעסקים חדשים וותיקים ליהנות מסביבה נוחה יותר לעסקים. ולסיום מציעים לקצץ בפנסיות תקציביות מסכום הכנסה שיקבע.
הרשימה המשותפת: "אם לא יהיה שיפור, יש להאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד סוף השנה"
במדור הראשון שפורסם אתמול נשאלו המפלגות על מודל חלופי לחל"ת שמשאיר את המובטלים בבית ולא מתמרץ אותם לחפש עבודה לפני יוני 2021, אז תיגמר זכאותם לדמי אבטלה. לא פרסמנו את עמדתה של הרשימה המשותפת, ולכן אנחנו מביאים כאן היום את תשובתם ומתנצלים.
הרשימה המשותפת לא מציעה מודל חלופי לחל"ת אלא להיפך, להאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד סוף השנה.
"אם בחודש יוני לא יירשם שינוי במגמה השלילית במשק בעקבות משבר הקורונה - יש להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד 31.12.
"כמו כן, שירות התעסוקה חייב לבדוק את נחיצות פיטורי עובדים וההוצאות לחל"ת במחצית הראשונה של שנת 2021.
שירות התעסוקה צריך לברר האם המעסיקים לא עשו שימוש במשבר הקורונה כתירוץ כדי לפטר עובדים שללא צורך ולהכביד את העומס על העובדים הנותרים? "במילים אחרות: האם העסקים אכן נפגעו כלכלית מהמשבר והפיטורים נחוצים".
באשר למקור המימון להארכת דמי האבטלה עד סוף השנה אם המצב במשק לא יראה סימני שיפור, מסרו מהרשימה המשותפת כי "ניתן לממן את התוספת התקציבית הדרושה על ידי הטלת מס מיוחד על בעלי ההון וקיצוץ משמעותי בהוצאות הענק להמשך הכיבוש ולחיזוק ההתנחלויות".
כך בדקנו
במסגרת המדור אנחנו מעבירים למפלגות המתמודדות לכנסת בבחירות הקרובות ועברו את אחוז החסימה בממוצע בין חמשת סקרים האחרונים, שאלה זהה בנוגע לעמדותיהן בנושא שעל הפרק.