פסולת / צילום: איל יצהר
ימים בודדים לפני הבחירות, תושבי מישור ומעלה אדומים כמעט ויכולים לנשום לרווחה. לאחר מאבק ארוך שניהלו מול המדינה והתגלגל עד לפתחו של בג"ץ, הם עודכנו כי הבטחות הפוליטיקאים מקבלות אחיזה במציאות; המדינה, לאחר דחיות חוזרות ונשנות, הודיעה לבג"ץ כי הקמתו של מתקן "השומרוני הטוב" לשריפת פסולת באזור מעלה אדומים - מוטל בספק.
מתקן שריפת הפסולת, שכבר היה מצוי בהליכים מכרזיים בצינורות הביורוקרטיים, הוא תולדה של החלטת זאב אלקין בתקופתו כשר להגנת הסביבה. לאחר שנים רבות שבהן ישראל נכשלה בהתמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של פסולת, אשר רובה מוטמנת באדמה, החליט אלקין להקים משרפות פסולת גדולות ברחבי ישראל, ובכך 'להעלים' הלכה למעשה את טונות הפסולת שמייצרים תושבי המדינה.
אלא שהאסטרטגיה שלו נתקלה בגל הדף של מחאה משמעותית. ראשי ערים הכריזו שבשטחן לא יקום מתקן לשריפת פסולת, ואילו ארגוני הסביבה נעמדו על הרגליים האחוריות כשהם מזהירים: מדובר במתקנים מזהמים מאוד ובגישה מיושנת לטיפול בפסולת. בזמן שהעולם כולו מתקדם לעקרונות של כלכלה מעגלית ושימוש חוזר או מחזור של חומרים, דווקא ישראל מבקשת להקים מתקנים בעלי חותם סביבתי גבוה וגם השפעות בריאותיות אפשריות, וכובלת את עצמה לעשרות שנים קדימה לעולם של אתמול.
יתר על כן, מחו התושבים והארגונים על כך שדווקא ישראל בוחרת בפתרון שנוי מאוד במחלוקת שנדמה שכל תכליתו היא 'להעלים' את הבעיה באמצעות שיטה קלה יחסית, אך לא באמת אטרקטיבית. זאת, בזמן שברחבי העולם נסגרות משרפות פסולת בשל מחאות תושבים וחוסר כדאיות כלכלית. בשבדיה, למשל, פשוט נגמרה הפסולת. המדינה עברה לשיטות טיפול בנות קיימא, וכדי להמשיך 'להאכיל' את מתקני הפסולת המיושנים בשטחה, היא מייבאת פסולת ממדינות אחרות ברחבי אירופה.
מאבקי כוחות בין המשרדים
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה עם כניסתה לתפקיד על הקפאת התוכנית של אלקין, והחלה לגבש אסטרטגיית פסולת חדשה, העומדת בהלימה למדינות המתקדמות בעולם. כך, למשל, דממה מחאת התושבים ברמת השרון - שהמתקן בסמוך עליהם בוטל, בנוסף למתקנים באשדוד ובחירייה. אך מתחת לרדאר, המתקן במישור אדומים המשיך לנוע בצינורות המקובלים, שכן תכנונו היה בשלב מתקדם יותר, וכבר הגיע לשלב הטרום מכרזי.
תושבי מעלה אדומים והאזור המשיכו במאבקם. מולם ניצבו בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים שלאורך תקופה ארוכה דחף להקמת המתקן, החשב הכללי באוצר שהיה נחוש אף הוא להתקדם בהליך המרכזי, וגיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר - שהיה חתום יחד עם אלקין על רעיון המשרפות. סמט, ייצג את המשרד להגנת הסביבה בוועדת החשכ"ל שעסקה במכרז.
רגע לפני שעזב סמט את המשרד להגנת הסביבה בטריקת דלת לאחר מחלוקות עם השרה ועבר לכהן כאחראי כממונה על הנפט והגז במשרד האנרגיה, החליטה הוועדה שבה ישב לפרסם את המכרז המדובר. גמליאל טענה שהוועדה התנהלה בחוסר תום לב, וקדימה את המרכז למרות שמשרדה התחייב בפני בג"ץ שלא יעשה זאת מבלי לעדכן את התושבים. בשלב זה, שכבר התנהל בזמן מערכת הבחירות, גמליאל הנחתה את עובדי משרדה להקפיא באופן מיידי את כלל הפעילות במשרדה להקמת המתקן, אך במשרדי החשכ"ל המכרז לא נעצר.
תקופת הבחירות היוותה רוח גבית לתושבי מישור אדומים במאבקם. ראש העיר כשריאל הזמין בדיקה סביבתית משל עצמו למרות שהמשרד להגנת הסביבה לא ביצע תסקיר סביבתי באזור וההחלטה מלכתחילה התקבלה כשהיא לא נסמכת על נתונים סביבתיים, והחליט להתנגד להקמת המתקן בשל ממצאים שעלו בדוח שהזמין. לשרה להגנת הסביבה הצטרף גם ראש הממשלה, שהודיע לתושבים שהמתקן לא יקום באזורם. לפתע, אף אלקין ומפלגתו החלו להתנגד אקטיבית להקמת המשרפה.
אך למרות ההצהרות, במפגש הראשון של הצוות הבין משרדי שהקים ראש הממשלה כדי לעסוק בסוגיה, נותר המשרד להגנת הסביבה להתנגד להקמת המתקן בגפו, כאשר במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה ביקשו להקפיא את המכרז לעת עתה, ולא לבטלו. כשהמשיכו הלחצים והמדינה לא יכולה הייתה להתמהמה עוד בתשובתה לבג"ץ, ניתן מענה פתלתל לבית המשפט: "בכוונת ראש הממשלה, שר האוצר והשרה להגנת הסביבה לפעול בהתאם לסמכויותיהם בדין, לביטול הקמת המתקן להשבת הפסולת, וכתוצאה מכך גם המכרז לא יתקיים במתכונתו הנוכחית".
כלומר - המכרז לא מבוטל, אלא שבכוונת השרים האמורים לפעול לביטולו. לא ברור, בשלב זה, האם הנוסח הפתלתל יוביל לכך שלמרות התשובה לבג"ץ, המשרדים עצמם יוסיפו להתקוטט סביב נושא המכרז ואולי אף להוציאו אל הפועל לאחר הבחירות, או שמא יפעלו באמת לביטולו - ואם אכן הם מתכננים לעשות כך, מדוע פשוט לא הודיעו לבג"ץ כי המתקן איננו עומד בהלימה לאסטרטגיית הפסולת של ישראל, ולכן הוא מבוטל לאלתר.
מתכננים להקים מתקני קצה לשריפת שיירי פסולת
שני סימני שאלה משמעותיים עדיין מרחפים מעל ההתנהלות של המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הממשלה בנוגע למשרפת הפסולת. אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה, נשענת על הפרדה במקור ועל שיעורי מחזור גבוהים. ואמנם, גם תחת האסטרטגיה החדשה, מתעתד המשרד להגנת הסביבה להקים 2-3 מתקני קצה לשריפת שיירי פסולת, כדי להימנע מהטמנת חומרים שאינם ברי מחזור.
האם כעת, לאור הצלחת מאבקם של תושבי יהודה ושומרון ובשל אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה, צריכים תושבי רמת השרון, למשל, לחשוש כי משרפת פסולת תקום באזורם? האם תושבי אשדוד או אזור השרון, יכולים להוות מנוף פוליטי מספק ללחץ אפקטיבי על הפוליטיקאים? ואם התשובה לבג"ץ מהווה תקדים עבור קבוצות לחץ באזורים אחרים בארץ - גם ללא טוב ליבם של הפוליטיקאים, האם משרפות פסולת יקומו במוקדים אחרים בישראל, אם המדינה תעמוד בהצהרת הכוונות שלה, ואכן לא תקים את המשרפה במישור אדומים.
אך שאלה מטרידה לא פחות, נוגעת לעצם ההחלטה להקים מתקן פסולת ללא נתונים סביבתיים, ולקדם מכרז שנוי מאוד במחלוקת וללא גיבוי עובדתי ובטוחות עבור האזרחים בצד הבריאותי, ועבור הסביבה בצד האקולוגי והאקלימי. במשרד להגנת הסביבה גילו שהמתקן במעלה אדומים המצוי בצינורות החשכ"ל כלל איננו עומד בתקינה סביבתית מחמירה. הוא גדול משמעותית ביחס למתקנים דומים הקיימים בעולם, ושכלל לא בטוח שבשל גובה המכרז, יכיל הגנות סביבתיות ראויות. במילים אחרות: הקמת מתקן מזהם התקדמה, למרות שברור היה שהמתקן יגרום לזיהום אוויר מוגבר, מעל התקנים המותרים, ובשטח שבו חוק אוויר כלל לא חל. כן, גם זהו עיוות זועק לשמים: בשטחי יהודה ושומרון, חוק אוויר נקי כלל לא חל, והם מהווים כר נוח לזיהום סביבתי הרחק מהעין הציבורית.
ככל שבמשרד להגנת הסביבה יצליחו להקים בעתיד משרפות פסולת במוקדים אחרים או אפילו את זו במישור אדומים, אלו יקומו לשיטתם בכפוף לאסטרטגיית הפסולת הנוכחית; מתקנים קטנים יותר, עם רגולציה סביבתית מחמירה ותשתית להפרדת פסולת במקור ועיקרון של טיפול בפסולת בסמוך למקום היווצרה. אך נשאלת השאלה: לאחר התנהלות בעייתית למדיי בנוגע למשרפה במישור אדומים, לה אגב כך התנגד נחרצות גם משרד הבריאות, האם יכולים האזרחים לסמוך באופן מלא על כך שהחלטות מתקבלות על בסיס סביבתי ורפואי באופן המגן עליהם בצורה הוודאית ביותר, למרות רצונם של פוליטיקאים לקדם או לבלום תוכניות כאלו ואחרות. או שמא הם צריכים לסמוך רק על עצמם, לגייס ממון ולמומחים מטעמם כדי לוודא את החלטות המדינה ולהיות שומרי הסף של קהילתם.
השר לשעבר, זאב אלקין, מסר בתגובה: "לאחר שלא עסק בסוגיה בשנה האחרונה, הגיע לידיעתו של אלקין מכתב של ראש עיריית מעלה אדומים בנושא, אשר ביקש לעצור את הפרויקט משעה שחוות דעת חדשה של מומחים בעניין העלתה מספר שאלות. ברגע ויש ספק אין ספק ומן הראוי לכבד את בקשת ראש העיר ולהקפיא את הפרויקט במטרה לבחון את הנושא לעומק מחדש".