גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

הממונה על התחרות הודיעה היום (ה') לאיגוד תעשיות המזון של התאחדות התעשיינים בישראל כי לא תאפשר להם לתאם את גובה הפיקדון אשר יוטל על מכלי משקה בהתאם לחוק הפיקדון, ובפרט על מכלי משקה גדולים, שנפחם 1.5 ליטר ומעלה. בכך דחתה הממונה בקשת פטור מאישור הסדר כובל שהגיש איגוד תעשיות המזון במסגרתו ביקשו שיתאפשר להם לקבוע ולהמליץ ליצרני ויבואני מכלי המשקה על גובה הפיקדון שייגבה מצרכנים.

בשל אי עמידה ביעדי האיסוף הקבועים בחוק הפיקדון, החליטה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת כי החל מדצמבר 2021 יחול חוק הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים. החוק קובע פיקדון מינימלי של 30 אגורות לבקבוק. ההחלטה התקבלה למרות שחברות המשקאות, הקמעונאים ואיגוד תעשיות המזון התנגדו נחרצות להטלת פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, ולאחר שנים אשר בהם ויתר המשרד להגנת הסביבה על מימוש סמכויותיו בעניין.

לאורך החודשים אשר בהם עסקה גמליאל בנושא, איגוד תעשיות המזון הזהיר כי העלויות התוספתיות של הטלת הפיקדון תגולגלנה לציבור, וכי פיקדון של 30 אגורות לא יספיק בכדי לעמוד ביעדי האיסוף שנקבעו בחוק. על כן, האיגוד פנה לרשות בבקשה כי יוכלו לקבוע ולהמליץ על הפיקדון הראוי שיוטל על מכלי משקה גדולים. הממונה דחתה היום את הבקשה וקבעה, כי מתן הפטור יאפשר לאיגוד לקבוע פיקדון תוך שקילת שיקולי הרווח של חברי האיגוד.

דבר זה עלול להוביל, לפי הממונה, לנטל גדול יותר על הצרכן ולפגיעה בו. כמו כן הדבר עשוי לגרור ייקור והגדלת עלויות האיסוף של מכלי משקה. הממונה הוסיפה, כי קיים חשש שתיאום גובה פיקדון גבוה עשוי לשרת יצרנים גדולים ולהגדיל את עלויות האיסוף שיוטלו גם על יצרנים קטנים. כלומר, הטלת פיקדון הגבוה מזה שנקבע בחוק (30 אגורות), עלול לפגוע דווקא בחברות הקטנות ולהיטיב עם היצרנים הגדולים, שיקבעו אותם לסכומים גבוהים.

ליצרנים שצריכים לאסוף את המכלים יש יעדים שהם צריכים לעמוד בהם מכלל היצור. ליצרנים עצמם, אין תמריץ מאידך להגיע לשיעורי איסוף גבוהים יותר מאלו הקיימים בחוק, שכן הם משיתים עליהם עלויות. ליצרנים שונים, יש יכולת איסוף שונה, מבחינת יעילות ותשתיות. ככל שהחברות נדרשות לאסוף כמות גדולה יותר של בקבוקים, כך מלאכת האיסוף מורכבת יותר. במצב הזה, פיקדון גבוה יותר יכול לשמש תמריץ לציבור עצמו, שידורבן להחזיר את הבקבוקים. ואולם, ברשות התחרות כאמור סבורים שהיצרנים יכולים לקיים את האיסוף גם בתעריף פיקדון של 30 אגורות. אילו הייתה מאפשרת רשות התחרות להתאחדות להעלות את מחיר הפיקדון, היא סבורה שמחירי הפיקדון היו עולים באופן גורף.

הממונה ציינה כי גם אם פיקדון בגובה 30 אגורות לא יהווה תמריץ מספיק לשם עמידה ביעדי האיסוף, יש דרכים אחרות לעודד את הציבור להחזיר מכלים גדולים כפי שקורה היום עם מכלים קטנים, כגון דמי עידוד לקמעונאים ולאספנים.

הרחבת חוק הפיקדון למכלים גדולים צפויה להביא תועלת של כ-57 מיליון שקל בשנה לצרכנים

מדי שנה נמכרים כ-750 מיליון מכלי משקה גדולים בישראל ומהווים כ-75% מנפח מכלי המשקה המגיעים בסופו של דבר להטמנה. לאחרונה, פורסם דוח חמור של מבקר המדינה העוסק במערך חוק הפיקדון, וכשלי המשרד להגנת הסביבה והחברות ביישומו האפקטיבי. זאת, כאשר מרבית בקבוקי המשקה הגדולים - עליהם לא מוטל פיקדון, כלל לא ממוחזרים, ורבים מהם כלל לא נאספים באמצעות כלובי הבקבוקים הפזורים ברחבי הארץ. לפי הדוח, העיכוב בהטלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים הגדיל משמעותית את כמויות הפסולת הלא מטופלת בישראל, וכי המשרד להגנת הסביבה והחברות לא עודדו את הציבור למחזר. באופן כללי, בישראל מוחזרו בשנת 2018 רק 7% מהפסולת.

עוד קבע מבקר המדינה כי תשתיות האיסוף בישראל מיושנות מאוד. כך, לאורך שנים רבות אשר בהן לא היה חוק פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, כמעט כלל לא פוזרו בישראל מכונות איסוף אוטמטיות. גם הצרכנים המבקשים להחזיר את בקבוקי הפיקדון הקיימים כיום, נתקלים במערכת מסורבלת מאוד ולא ידידותית לצרכן. באמצעות הטלת חוק הפיקדון, שואפים במשרד להגנת הסביבה לייצר מנגנון אפקטיבי לפריסת מכונות אוטומטיות, ולהקל על הצרכנים.

ההחלטה של המשרד להגנת הסביבה,התקבלה בסמוך למועד שבו הייתה צריכה המדינה לנמק את החלטתה לבג"ץ אותו הגישו בנושא אי החלת הפיקדון ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין". עם כניסתה של גמליאל למשרד, היא החליטה לבחון מחדש את החלטתו של קודמה בתפקיד - זאב אלקין, ולא לשלול באופן אוטומטי את הטלת הפיקדון.

במשרד להגנת הסביבה בדקו במסגרת ההליך הכדאיות שבהטלת חוק הפיקדון. לפי ממצאי הבדיקה הכלכלית שבוצעה על ידי חברת פארטו, הטלת הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים היא כדאית כלכלית. לפי הבדיקה, הרחבת חוק הפיקדון למכלים גדולים, צפויה להביא תועלת של כ-57 מיליון שקל בשנה לצרכנים, לאספנים הקטנים (בתי ספר, אנשים פרטיים) - תועלת כוללת של כמעט 30 מיליון שקל, ושאר גורמי האיסוף - לתועלת של כ-16 מיליון שקל בשנה. הרשויות המקומיות, הנדרשות כיום להתמודד בעצמן עם נטל הפינוי והטיפול בבקבוקים הנזרקים לפח הירוק, צפויות לחיסכון של למעלה מ-5 מיליון שקל בשנה.

מאיגוד יצרניות המזון בהתאחדות התעשיינים נמסר: "איגוד המזון תומך בכל דרך ושיטה לחינוך ועידוד הציבור להחזרת המיכלים הן בעבור הפיקדון והן באופן וולונטרי מתוך מעורבות ואחראיות חברתית ומקווה שהגורמים האחראים לכך יפעלו בהתאם. אנו מציעים לרגולטורים ללמוד מהנעשה בעולם כדי להימנע מקשיים ועיכובים מיותרים ביישום החוק".