גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הבדים חגגו את הקורונה בזינוק של מאות אחוזים ברווח ובשווי

הביקושים האדירים למגבונים ולמוצרי היגיינה בתקופת הקורונה גררו עליית מחירים בשוק הבדים המשמשים כחומר גלם עיקרי בייצורם, והניבו לאבגול, עלבד, ספאנטק ושלא"ג צמיחה יוצאת דופן בעסקיהן ב-2020 ● כעת הן פועלות להרחבת כושר הייצור שלהן

מפעל ספאנטק בארה"ב / צילום: יח"צ
מפעל ספאנטק בארה"ב / צילום: יח"צ

אחרי תקופה של דשדוש, משבר הקורונה ייצר הזדמנות עסקית יוצאת דופן לעסקיהן של ארבע חברות הבדים הלא ארוגים הנסחרות בבורסה בתל אביב - אבגול , עלבד , ספאנטק ושלא"ג , והוביל אותן לסכם את 2020 כשנת פעילות מצוינת - עם תוצאות כספיות מרשימות לצד זינוק חד בשווי מניותיהן (המשקפות לארבע שווי מצרפי של יותר מ-2.5 מיליארד שקל).

כל זאת בזכות הביקושים האדירים שנרשמו בעקבות התפשטות הקורונה למגבונים, מסיכות ומוצרי מדיקל והיגיינה שונים שהן מייצרות, או מספקות עבורם חומרי גלם. הללו סייעו לחברות להקפיץ באופן חד את הרווחיות של אותם מוצרים, שבלטה ביחס לשיפור  מתון יותר בשורת ההכנסות.

במבט קדימה, למרות הסימנים החיוביים בקשר למלחמה העולמית בווירוס המסתורי, בשלב הנוכחי חברות הבדים לא חוששות משינוי מגמה בכל הנוגע להמשך הביקושים למוצריהן, כפי שמתבטא בצעדים שנקטו או מתוכננים בהמשך להרחבת כושר הייצור שלהן. 

 

אלה כמה מהמספרים הבולטים בסיכום הפעילות השנתית:

90% הוא הזינוק ברווח הגולמי השנתי של חברת ספאנטק, שהגיע ל-181 מיליון שקל. בספאנטק מציינים כי מלבד צמיחה של 19% בהכנסות השנתיות ל-721 מיליון שקל, החברה נהנתה בסיכום שנתי משינוי בתמהיל המוצרים.

לדבריה, מחודש מרץ 2020 החברה חווה "גידול בביקוש למוצריה בכל קטגוריות המוצרים, ובפרט בתחום חומר הגלם המשמש לייצור מגבוני חיטוי" - מגמה בעלת "השפעה חיובית על פעילותה", כאשר בכל התקופה המדוברת "מפעלי החברה פעלו ללא הפרעות בייצור".

כך, הקפיצה החדה בשורה הגולמית של ספאנטק נרשמה למרות התחזקות השקל ביחס לדולר ולאירו, עלייה בהוצאות בגין מענקים ותגמול מנייתי לעובדים ועוד.

ספאנטק, הנמצאת בשליטת המנכ"ל יחזקאל ניסן, עוסקת בייצור בדים לא ארוגים בטכנולוגיה מסוג Spunlace, ועיקר פעילותה, המכוונת לחו"ל, מתרכזת בייצור בד לשימושים בתעשיות המגבונים, שהיוו כ-94% מהכנסותיה בשנה החולפת - עיקרם מגבונים לתינוקות (כ-53% מההכנסות) ומגבונים לחיטוי ולניקוי (כ-36% מההכנסות).

עמיתותיה של ספאנטק הציגו גם הן שיפור בשורה הגולמית בטווחים דו-ספרתיים נאים.

ביניהן, אבגול הציגה עלייה של כ-30% ברווח הגולמי השנתי ל-95 מיליון דולר, למרות שחיקה של 7% בהכנסות, שהסתכמו ב-383 מיליון דולר, וזאת בעיקר בזכות "רווח גולמי גבוה ממכירים בדים למוצרי מדיקל, כמו גם מעלייה ברווחיות ממוצרי היגיינה בסין", נוסף למגמת שיפור "ביעילות התפעולית באתרי החברה".

באבגול מפרטים כי "החברה מציגה רווחיות גבוהה אשר נבעה בעיקר מעודפי ביקושים לבדים המשמשים לייצור מוצרי מדיקל והיגיינה, המשמשים להתמודדות עם התפשטות הקורונה", וכי היא ממשיכה לנקוט צעדים "למקסום רווחיה באמצעות שיפור והרחבת היצע ומגוון המוצרים שהיא מייצרת". 

חברת אבגול / צילום: עינת לברון

101 מיליון שקל הוא הרווח הנקי שהציגה חברת עלבד בסיכומה של 2020, שינוי כיוון בולט בתוצאות אחרי שאת השנתיים הקודמות (2018-2019) סיכמה החברה בהפסד מצרפי כבד של יותר מ-100 מיליון שקל.

עלבד, שבשליטת מושב משואות יצחק, עוסקת בייצור ושיווק מגבונים לחים ומוצרי היגיינה נשית, אחרי שמכרה במהלך השנה החולפת פעילות הפסדית שהייתה לה בתחום ייצור ושיווק מוצרי ספיגה (היגיינה נשית לשימוש חיצוני - תחתוניות ותחבושות).

בעוד שבמוצרי ההיגיינה הנשית עלבד המשיכה להפסיד גם בסיכומה של 2020, אחרי שיפור מתון בהכנסות, פעילות המגבונים הלחים שלה זינקה בסיכום שנתי משורת המכירות ועד השורה התפעולית, בעיקר בהשפעת הקורונה.

בעלבד מסבירים בדוחות, כי התפשטות הקורונה בעולם "השפיעה על גידול בביקוש למוצרי הקבוצה, וזאת כחלק מתופעת האגירה של צרכנים ומעלייה משמעותית בביקוש למוצרי חיטוי וניקיון בעולם כולו".

לפי עלבד, "הגידול בביקוש גרר מחסור ועליית מחירים בשוק הבדים המשמשים כחומר גלם עיקרי בייצור מגבונים, ולפיכך הקבוצה נתקלה בקשיים לספק את כלל הגידול בביקוש". 

שלוש העמיתות של עלבד נהנו בסיכום שנתי מזינוקים בשיעורים תלת-ספרתיים בשורת הרווח הנקי שלהן, בהן שלא"ג, שהגדילה את הרווח הנקי השנתי שלה ביותר מפי 7, ל-63 מיליון שקל.

בסיכום שנתי, תוצאותיה של שלא"ג הושפעו משמעותית, משורת ההכנסות ועד השורה התחתונה, מרכישת חברת טקסוס (Texsus) האיטלקית, שהושלמה בספטמבר 2019 תמורת כ-43 מיליון אירו.

אולם גם בנטרול השפעות הרכישה מציגה שלא"ג, שבשליטת קיבוץ שמיר, שיפור נאה בתוצאות ומדווחת בין היתר על עלייה בביקוש למוצרי מטליות שהיא מייצרת בעיקר בישראל ובארה"ב, ועל מכירות מוצרים לתעשייה הרפואית באיטליה מהחברה הבת האיטלקית שלה, בעקבות מחסור.

עוד בסיכום שנתי מדווחת שלא"ג על עלייה מהותית במכירות בארה"ב, שם "כל תוספת במכירות... מוסיפה תרומה גבוהה באופן יחסי לרווחיות", וכן על "שינוי לטובה" במצב השוק בישראל. 

שלא"ג עוסקת בשוק הבד הלא ארוג בייצור ושיווק בשני סוגי טכנולוגיות (טרמובונד ונידלפאנץ'), ומציעה בדים לשוק החיתולים, היגיינה נשית, שוק המגבונים והמטליות לחיטוי וניקיון, מטליות וסחבות רב-פעמיות ומוצרים נוספים - הנמכרים ליצרנים ומפעלים כחומר גלם. 

מפעל ייצור חברת " על בד " / צילום: איל יצהר

80% הוא הטיפוס שמציגה מניית אבגול כשנה אחורה, מאז רמת השפל שקבעה במהלך ירידות השערים החדות שחלו בשווקים במרץ 2020 - השיעור הנמוך ביותר מבין המניות המתחרות, שגם לאחריו נותרה אבגול, שבשליטת החברה הזרה אינדורמה, הגדולה מבין המתחרות, בשווי שוק נוכחי של כ-830 מיליון שקל.

שלוש המניות של ספאנטק, שלא"ג ועלבד מציגות זינוקים תלת-ספרתיים מרמות השפל שלהן לפני כשנה, בראשם עלבד שעם קפיצה של קרוב ל-400% הגיעה לשווי שוק של כ-750 מיליון שקל.

הזינוקים במניות חברות הענף נרשמו אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, עוד טרם משבר הקורונה, שהושפע ממגמה שלילית בתוצאות הכספיות, עם שחיקה ניכרת ברווחיות. זו הגיעה אחרי תקופה של צמיחה גבוהה בפעילות וכיוון חיובי בתשואות המניות.

הזינוקים שנרשמו במניות חברות הבדים הלא ארוגים בשנה החולפת בולטים בכיוון החיובי שתפסה הבורסה לאחר משבר הקורונה שהיכה בה בעיקר ברבעון הראשון של 2020, והם מזכירים במשהו את ביצועי מניות ענף הטכנולוגיה, העומד בלב הכיוון החיובי שסחף את השווקים מעלה ותיקן את גל ירידות השערים החדות מלפני כשנה.

כמו ענפי פעילות רבים בבורסה, גם מניות חברות הבדים סבלו במהלך המשבר בשווקים מירידות חדות שהובילו את שוויין לרדת מעבר לפגיעה הפוטנציאלית בפעילות ממנה חששו המשקיעים, ובהמשך - שינוי הכיוון החד שהציגו משקף את הפוטנציאל הגדול שמזהים המשקיעים בהן גם במבט קדימה.

70 מיליון דולר הוא סכום ההשקעה המוערכת בהקמת קו ייצור חדש (שלישי) במפעל של אבגול ברוסיה, שאישר דירקטוריון החברה בחודש פברואר האחרון, "שיאפשר הרחבת יכולות הייצור והטכנולוגיה של החברה, בין היתר לתחום מוצרי המדיקל".

מרבית פעילותה של אבגול (כ-96%) מתרכזת בייצור מוצרי בד לא-ארוג לשוק ההיגיינה, ובמהלך השנה החולפת כ-6% מייצור זה היה לשוק המדיקל והמסיכות, בהשפעת משבר הקורונה, עניין שתמך בתוצאותיה הכספיות.

כפי שאבגול מסבירה, במהלך 2020 היא החלה "לייצר ולמכור בדים המשמשים לייצור מסיכות, חלוקים ומוצרי מדיקל והיגיינה המשמשים בהתמודדות עם מחלת הקורונה".

דירקטוריון על בד החליט בחודשי הקיץ האחרונים לאשר תוספת השקעה של כ-11 מיליון אירו לאתרי החברה, "למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים", וזאת בשל "גידול בביקוש למוצרי החברה, בעיקר מוצרי חיטוי בקשר עם משבר הקורונה". 

גם בשלא"ג הגיבו לשינויים בביקושים בשוק, ובסיכום שנתי דיווחה החברה על "ייצור של בדים חדשים המהווים חומר גלם לייצור מוצרים בתחום הרפואי, ביגוד חד-פעמי ומסיכות הקשורים להתמודדות עם הקורונה".

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מעריך: מה עלול להקפיץ את האינפלציה ומה תהיה הריבית בעוד שנה?

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● בבנק הותירו את תחזית האינפלציה לשנת 2025 ללא שינוי אך הורידו מעט את התחזית לשנה הבאה ● במקביל צופים בבנק שהגירעון צפוי לטפס ● על פי הערכות הכלכלנים, למרות שפרמיית הסיכון בישראל ירדה והשקל התחזק בחדות, הריבית תרד בחודש ספטמבר הקרוב

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?