מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: יח"צ
ענקית ההייטק מיקרוסופט נמצאת במגעים להרחבת הפעילות בישראל ולהשקעה של מיליארדי שקלים נוספים בארץ - כך נודע לגלובס. החברה כבר התחייבה להקים דאטה סנטר בישראל במהלך 2021, וייתכן כי הקמתו תוקדם. נושא נוסף שעומד על הפרק הוא הרחבת פעילות השבבים, וייתכן שאף הקמת מרכז מחקר ופיתוח בנושא. נזכיר כי לאחרונה הודיעה גוגל על הקמת מרכז פיתוח דומה בישראל.
לפני עשרה ימים, ביום שישי שקדם לבחירות, שוחח מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וחשף במהלך השיחה חלק מפרטי ההשקעה המתוכננת בישראל, שצפויה להיות בהיקף של בין מיליארד למיליארד וחצי דולר. לגלובס נודע כי במהלך השיחה אמר נאדלה לנתניהו כי ישראל נחשבת "למרכז פיתוח מאוד חשוב עבור מיקרוסופט", לא עלתה כל דרישה מצד נאדלה כלפי הממשלה, ומנגד גם לא ניתנה כל הבטחה מצד ראש הממשלה.
פרטי ההשקעה, ההתחייבויות שתיקח על עצמה החברה וההטבות שתקבל כבר עלו בשיחות שקיימו בשבועות האחרונים בכירים במיקרוסופט העולמית עם לשכת ראש הממשלה ובכירים במועצה הלאומית לכלכלה, בהם יו"ר המועצה פרופ' אבי שמחון. בצד הישראלי מובילה את הנושא רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. החברה צפויה לדווח בימים הקרובים על תכניותיה המדויקות בארץ.
התועלות של הרחבת הפעילות של מיקרוסופט בישראל עבור המדינה כוללות בין היתר את המיסוי על שכר העובדים שיועסקו על ידי החברה, העובדה כי הכנסות אלה יוצאו בין היתר בצריכה בישראל וכן השארת ההון האנושי בארץ ומניעת בריחת המוחות.
שיעור מיסוי נמוך על הקניין הרוחני
האם יש למהלך של מיקרוסופט היבטי מס? לא משמעותיים. מיקרוסופט תמשיך ליהנות משיעורי מס נמוכים להם היא זכאית מכוח חוק עידוד השקעות הון, המקנה הטבות ממס לחברות יצואניות שיש להן הכנסות המבוססות על נכסי קנין רוחני (IP) טכנולוגי. ההטבות האלו, בקבוצה בסדרי הגודל של מיקרוסופט, הינן שיעור מס של 6% בגין הרווחים שנובעים מאותו קנין רוחני (חברות טכנולוגיות קטנות יותר משלמות 7.5%-12%, ומס החברות הרגיל בישראל הוא 23%). כמו-כן קיימות הקלות במס על חלוקת דיבידנדים.
בגדול, ישראל אמורה ליהנות רק מהמס על שכרם של העובדים שיעבדו במרכז הפיתוח ורווחים מעסקאות שייעשו סביב אותו מרכז, ולא מהרווחים על הקניין הרוחני עצמו, שכן אלו שייכים לחברה הזרה. עם זאת, יש לשים לב כי בשנים האחרונות רשות המסים בוחנת את ההתקשרויות של החברות הבינלאומיות בארץ מול חברות האם שלהן וחברות אחרות בקבוצה בחו"ל, על מנת לוודא כי הן משלמות בארץ מס אמת.
מומחה המס עו"ד יניב שקל ממשרד עוה"ד שקל ושות' מסביר, כי "ככלל, כאשר חברה ישראלית מספקת שירותים לחברה קשורה בחו"ל, כאשר השירותים האלו ממומנים על ידי החברה הזרה וללא קנין רוחני בבעלות החברה הישראלית, השיטה שבה נקבע מחיר השירותים היא שיטת ה'קוסט פלוס'. המשמעות של השיטה הזו היא שהחברה הזרה מחזירה את כל העלויות של החברה הישראלית (זה ה'קוסט') בתוספת רווח בשיעור מסוים (זה ה-'פלוס'). למשל, על שירותי מחקר ופיתוח מקובל ששיעור הרווח ינוע בין 5% ל-15%. כלומר, יחזירו את כל עלויות החברה הישראלית, בעיקר עלויות כוח-אדם, בתוספת 15% רווח שיישאר בחברה הישראלית. על הרווח הזה משולם מס חברות בישראל, וכשמחלקים אותו לחברה האם - גם מס על דיבידנד.
לדבריו, "בחברות רב לאומיות כמו מיקרוסופט יחולו על הרווח בישראל גם ההטבות לפי חוק עידוד השקעות הון - כלומר שיעורי מס נמוכים על הפעילות ועל הדיבידנד".
עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד ש. הורוביץ, מוסיף כי "מבחינת המתכונת המיסויית, ככלל, מרכזי פיתוח כאלו מעניקים שירותי מו"פ לחברת האם או לחברה בקבוצה שמממנת את שירותי הפיתוח והיא בעלת ה-IP. אמנם הרווח לצרכי מס בישראל שנוצר במרכז הפיתוח אינו רב - מאחר ומבחינת התמחור מרכז הפיתוח אינו נושא בסיכונים ולכן הרווח המשמעותי נותר בידי בעלת הקניין הרוחני, שלה נותן מרכז הפיתוח שירותים - הרי שמדינת ישראל נהנית מהמס בגין השכר הגבוה של עובדי הפיתוח והשירותים הנלווים, וכן מעסקאות שנוצרות סביב מרכזי הפיתוח. מחירי העברה בין מרכז הפיתוח לקבוצה הרב לאומית נקבעים בדרך כלל על פי מודל של 'קוסט פלוס' או מודל אחר הלוקח בחשבון שמרכז הפיתוח נותן שירותים ולא נושא בסיכונים".
מחלוקות מול רשות המסים
למרות שלכאורה הקניין הרוחני בבעלות החברה הזרה ולא הישראלית ולכן גם הרווח הגדול הוא של החברה הזרה, עלולות להתעורר מחלוקות מול רשות המסים באשר להתחשבנות בין החברה הישראלית לחברה הזרה.
לדברי עו"ד שקל, "אחת הבעיות שהתעוררו לאחרונה היא שרשות המיסים לא קיבלה את התחשבנות בין החברה הישראלית לחברה הזרה בשיטת ה'קוסט פלוס'. למשל, כאשר מדובר בחברה ישראלית ששולטת פרקטית בקניין הרוחני, והשליטה והניהול בפועל של הקניין הרוחני לא מצויים בידי החברה הזרה".
ישנן מחלוקות חדשות המתנהלות בתקופה האחרונה בין רשות המסים למספר חברות במשק סביב השאלה בידי מי נמצא הקניין הרוחני - ספקית השירות הישראלית או החברה הזרה. כדי להכריע בשאלה הזאת, רשות המסים בוחנת את הסממנים שמעידים על כך שיתכן ונוצרה בעלות כלכלית על נכס בישראל. לדברי עו"ד שקל, "בין הסממנים נבדק מקורו של הקניין הרוחני, האם בחברה בישראל מתקיימות פעילויות נוספות מלבד פעילות המחקר והפיתוח, האם מרכז הפיתוח בישראל נוטל חלק מהסיכונים המשמעותיים בפעילות המחקר והפיתוח ועוד. אם מדובר בהקמת מרכז פיתוח חדש, ולא ברכישת חברה, קשה להאמין שבמיקרוסופט (חברה רב לאומית זרה, שהמטה שלה בחו"ל, ומממנת את הפעילות בחו"ל) חוששים מאוד מבעיה זו".
לדברי עו"ד נוימן, בעת הקמת מרכז מחקר ופיתוח כפי שמתכננת מיקרוסופט לעשות, "יש לוודא שבין מרכז הפיתוח לחברה הרב לאומית מתקיימים יחסים כאלו ששומרים על מעמדו המיסויי של המרכז כמרכז פיתוח כספק שירותים בקבוצה ובפרט שאין לו שליטה בביצועי העיצוב, השיפור, ההגנה, התחזוקה והמיצוי של הנכסים הבלתי מוחשיים (ובאנגלית -Design, Enhancement, Protection, Maintenance and Exploitation ("DEMPE לפי קווי ההנחיה של ה- OECD.
הקושי העיקרי מבחינת מערכת המס בישראל הוא העדר ודאות ביחס לכללים שבהם גם רשות המסים תראה בפעילות של המרכז כפעילות מרכז פיתוח שאינה מייצרת קניין רוחני (IP) עבור עצמה - חוסר הודאות הוביל את רשות המסים להוצאות שומות עתק למרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות ומייצרות הרתעה לגופים שמבקשים להקים כאן את מרכזי הפיתוח ולדעתי מעבר למשיכת הקנין הרוחני לישראל כדאי לישראל למשוך אליה גם מרכזי פיתוח כאשר הקניין הרוחני נשאר בחו"ל".