יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט / צילום: שלומי יוסף
מספר חברות הטכנולוגיה הישראליות שמתמזגות לחברות SPAC הולך וגדל, ובשבוע שעבר נוספה אליהן סלברייט (Cellebrite), ספקית פתרונות מודיעין דיגיטלי, שמתמזגת עם חברת TWC Tech Holdings לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר.
העסקה כוללת גיוס של 480 מיליון דולר לחברה, ומכירת מניות על-ידי בעלי מניות קיימים, בסך 300 מיליון דולר. חברות SPAC הן חברות ללא פעילות, שמגייסות כסף בבורסה במטרה למזג לתוכן חברה קיימת תוך פרק זמן מוגבל.
אולי בניגוד לחברות אחרות, שמגיעות למיזוג עם SPAC כחברות צעירות מדי, כמעט ללא הכנסות ובטח שללא רווחים, סלברייט היא דווקא חברה ותיקה ורווחית; המנכ"ל יוסי כרמיל והיו"ר חיים שני (לשעבר מנכ"ל נייס, ומי שמחזיק ב-25% מסלברייט באמצעות קרן IGP שהקים עם משה ליכטמן) - מעריכים בראיון לגלובס שהמעבר של סלברייט לשוק הציבורי הוא מעבר טבעי.
"אני נערך כבר כמה שנים להיות מנכ"ל של חברה ציבורית, על כל המשתמע מכך", אומר כרמיל. "לחברה זה דבר ענק. יש פה קבוצה של אנשים שהולכים יחד תקופה ארוכה, היינו פרטיים אפילו טיפ-טיפה יותר מדי זמן וחיכינו לפריצה, גדלנו יפה בסל המוצרים ובפריסה הגיאוגרפית, ועכשיו הגיע הזמן".
כרמיל הוא מנכ"ל סלברייט מעל 15 שנה, ואחד מעובדיה הראשונים. בעברו היה סמנכ"ל מסחרי של סימנס בישראל. כשהוא מתאר את סלברייט הוא אומר, כי "המשימה שלנו היא לטייב את יכולות גופי החקירה של הלקוחות שלנו להילחם בפשיעה ולתרום לעולם בטוח יותר. פתרונות סלברייט מסייעים מדי שנה למיליוני חקירות ברחבי העולם, בפשעים הכי חמורים, כמו סחר בבני אדם".
מקרה אחד שדווח בברזיל בסוף השבוע, ושפוענח בעזרת פתרונות החברה, הוא זה שבו ילד בן 4 הובא מת לבית החולים, והוריו טענו שנפל. "בעזרת היכולות המיוחדות של המוצרים שלנו, שאפשרו כניסה לסלולרי של הזוג, הובהר שהילד עבר התעללות ונרצח", אומר כרמיל.
"תפקיד המפתח שלנו הוא להפוך מידע דיגיטלי לראיה דיגיטלית שקבילה בבית המשפט. אנחנו השחקן הכי משמעותי בתחום. יש לנו 870 עובדים - רק ב-2021 פתחנו 100 משרות חדשות - והחבר'ה פה הם עם רמה מקצועית מאוד גבוהה ומחויבות למשימה, רובם מגיעים מאזורי ה-8200 ודומיהם. יש גם אנשים שהגיעו מגופי אכיפת החוק עצמם".
לדבריו, היום החקירות "תקועות בעולם הישן. ידניות, לא זורמות, נתק בין מחלקות וגופים. מנגד, יש ריבוי מידע דיגיטלי שהופך לפקטור משמעותי בחקירה. ה'תקיעות' הזאת בחקירות גורמת לכך שכולנו משלמים מחיר - פחות מקרי פשיעה מפוענחים. אבל הטכנולוגיה משנה את הצורה שבה גופי החוק עובדים".
לחברה 6,700 לקוחות - 5,000 גופי אכיפת חוק וממשל ו-1,700 חברות בשוק הפרטי.
חברות קונות מוצרים שלכם כדי לרגל אחרי העובדים?
"אוי ואבוי, לא. סלברייט היא האחרונה שמספקת כלי ריגול. התחום כולו חוקי. גם גוף משטרה שפועל עם המוצרים שלנו עושה זאת באמצעות צו שופט, אבל הגופים הפרטיים אפילו מחמירים יותר, כי שם עושים זאת בהסכמת העובד. הם חוקרים למשל מקרה של מעילה, בהסכמת העובד. המילה ריגול לא נמצאת פה בכלל".
סל הפתרונות של החברה כולל פתרונות שליפה וניתוח ראשוני - שליפת המידע מהטלפון, המחשב או הרחפן למשל; כרמיל מדגיש שללא השתלטות מרחוק, וכי החברה מובילה עולמית בתחום. פתרונות נוספים הם כלי ניתוח (אנליטיקה) שמשמשים את החוקרים במעבדה; וכלי ניהול חקירות וניהול מידע. בכל התחומים כרמיל צופה צמיחה, והוא מספר שהחברה נכנסת לתחום החם של פענוח פשיעה באמצעות מטבעות קריפטו. השוק שאליו פונה החברה מוערך לדבריו ביותר מ-12 מיליארד דולר ב-2023.
"החברה מציגה צמיחה מרשימה בשוק צומח, שנמצא בנקודת פיתול לפני שלב של צמיחה מאוד מסיבית", הוא אומר. אחד ממנועי הצמיחה הוא לקוחות אסטרטגיים קיימים בשוק אכיפת החוק - שלהם מקווה החברה למכור בעתיד פתרון מקצה לקצה. מנוע נוסף הוא הצגת פתרונות ענן ו-SaaS, ואחר - מיזוגים ורכישות.
מה תחפשו לרכוש? טכנולוגיה משלימה, או כניסה לשוק גיאוגרפי חדש?
"אני רוצה בעוד 3-5 שנים לראות את סלברייט כפלטפורמה המובילה בחקירות דיגיטליות מקצה לקצה. את זה נשיג ביכולות אורגניות אבל גם ברכישת נכסים בתחום, למשל תחומים שמרחיבים את היכולת שלנו להיכנס לחקירה בשלב ראשוני יותר. דבר שני - רכישת פתרונות SaaS וענן. בשוק הפרטי נרצה להוסיף עוד לקוחות, אז אולי נרכוש פלטפורמה עסקית שמביאה איתה לקוחות".
למה החלטתם להפוך לחברה ציבורית?
"כחברה ציבורית יהיה לנו שווי ונוכל לחשוב יותר בגדול. במידה מסוימת, זה משדר לעובדים ולשוק שאנחנו מאמינים בחברה ובמסר שלה. מבחינת התזמון, נתנו רצף של כמה שנים טובות פיננסית, 2020 הייתה חזקה למרות הקורונה, וחשבנו שזו הזדמנות טובה. בדקנו אפשרות של IPO (הנפקה ראשונית) או SPAC, שכרנו את ג'יי.פי מורגן וקיבלנו הצעות מכמה ספאקים משמעותיים מאוד, אבל התחברנו ל-SPAC הזה, למרות שזה מאתגר דרך הזום. שמענו על הניסיון שלהם ונוצרה כימיה. בסוף, אחרי שמנפיקים, הכול אותו דבר - גם אם הגעת ב-IPO וגם אם ב-SPAC - החברה תהיה תלויה בעצמה ובביצועים שלה".
סבב גיוס ראשון לפני שנתיים
אף שהחברה הוקמה בתחילת שנות ה-2000 ונמכרה ב-2007 לסאן היפנית, בעלת השליטה, רק לפני שנתיים היא ביצעה סבב גיוס ראשון, כשקרן ההשקעות IGP של שני וליכטמן השקיעה בה 110 מיליון דולר. המיזוג ל-SPAC מתבצע בשווי של פי ארבעה על אותה השקעה.
איך מסבירים את הקפיצה בשווי?
"אני יודע להסביר טוב את צמיחת החברה. על הצמיחה בשווי אין לי משהו חכם לומר", אומר כרמיל. "התחלנו לדבר עם ספאקים ברבעון הראשון וראינו מה קורה, ובחודש האחרון יש קצת חזרה לשוויים יותר שפויים. אני מסתכל בראייה ארוכת-טווח: הביצועים שלנו טובים מאוד ואני מאמין בשווי שנתנו לנו שהוא טוב וריאלי".
אתם עובדים עם גופי ממשל, איך אתם בטוחים שממשלים מסוימים לא מנצלים לרעה את הטכנולוגיה שלכם?
"הכלים של סלברייט מאוד משמעותיים וחזקים, ונותנים לגופי אכיפת החוק שמגינים על הילדים שלנו יכולת לעשות טוב בעולם. אבל שחקן כמונו לוקח בחשבון שהכלים יכולים ליפול לידיים הלא נכונות, או שייעשה בהם שימוש לא נכון.
"החברה פיתחה מנגנונים פנימיים, טכנולוגיים וחוזיים לוודא שלא יקרה זאת. יש לנו מחלקה שעוסקת בנושא לפי מדדים פנימיים של זכויות אדם ושחיתות, ויש ועדת אתיקה בדירקטוריון. אנחנו שולטים על כל רישוי, ובמצב שבו אנו מזהים שמשהו לא הולך לכיוון הנכון, אנחנו משתקים את המוצר מרחוק.
"בארץ, אנחנו נאכפים על-ידי אגף פיקוח יצוא. יש לנו מחויבות גדולה לנושא האתי. יצאנו מפעילות בהונג קונג בשל התמורות שחלו שם. אסור לשכוח שעד היום בעלת המניות העיקרית בחברה הייתה חברה ציבורית יפנית (סאן), ואני מבין את המשמעות של חברה ציבורית ולא העמדתי אותה בשום סיכון".
הסביבה התחרותית של סלברייט כוללת גם ענקיות כ-IBM, מוטורולה שנכנסת לתחום ו-Axon, שמשקיעה בחברה במסגרת ההשקעה הנלווית למיזוג. "יש זירת מתחרים וזו סביבה נהדרת לגדול עם הייחודיות שלנו, אף אחד לא מביא פתרון מקצה לקצה", אומר כרמיל.
היו ניסיונות לרכוש את סלברייט לאורך השנים?
"לא. אולי בגלל המורכבות של בעל שליטה יפני, אולי כי שידרנו שאנחנו חברה עם אסטרטגיה ברורה - להיות חברה שבולעת חברות, ולא נבלעת בעצמה".
"אומרים ועושים בצורה סופר-מובהקת"
כשחיים שני מקרן IGP נשאל מה הייחודיות של סלברייט, הוא מספק תשובה לא שגרתית. "מעבר לטכנולוגיה ולפתרונות המרתקים, אם יש דבר אחד שמבחינתי מאפיין את סלברייט זה שהם אומרים, ועושים את מה שהם אומרים בצורה סופר-מובהקת".
לדבריו "פגשנו את סלברייט ב-2016, הם הציגו לנו תוכנית צמיחה מאוד משמעותית. הסתכלנו, אמרנו 'וואו, מעניין אם הם גם יעשו את זה'. לא יצאה מזה השקעה, אבל ב-2019 נפגשנו שוב, ראינו מצגת והשווינו אותה למצגת מ-2016 - וראינו שהצמיחה היא בול, ואפילו קצת יותר מהמתוכנן.
"אמרנו: 'עכשיו אנחנו באמת רוצים'. גם במקרה אחר, כשישבנו יוסי ואני אצל בעלי המניות היפנים עשר שעות עם שתי מתורגמניות והצגנו תוכנית סדורה - היא קרתה בשנתיים האחרונות בדיוק כפי שהוצגה. אני מאמין ומקווה שנמשיך לראות אותה תרבות גם בהמשך".
סלברייט אמנם חברה ותיקה ורווחית, אבל באופן כללי - הטרנד של ה-SPAC לא מביא לשוק הציבורי חברות לא בשלות?
"נפריד בין סלברייט לחברות אחרות; סלברייט אמרה כבר לפני שנתיים שהתוכנית היא להגיע לשוק הציבורי תוך שנתיים, זה היה חלק מתזת ההשקעה שלנו, לכן אין פה ניצול של איזו תופעה. במקרה שלנו היה נוח ללכת בערוץ הזה. באופן כללי, האם כל חברה - לא רק בהייטק הישראלי - שמגיעה לשוק הציבורי דרך SPAC מתאימה? אני מניח שלא. יש הרבה שכן. יכול להיות שיגיעו חברות קטנות מדי ולא מספיק בשלות, ושבסוף השוק יתאזן".
לצד IGP, שכאמור עשתה פי ארבעה על הכסף שהשקיעה בסלברייט, השקיעו בחברה גם מספר גופים מישראל - לאומי פרטנרס, דיסקונט, כלל ביטוח וקרנות ההשתלמות למורים וגננות (קרנות המורים והגננות השקיעו 10 מיליון דולר) - שמרוויחים שיעור דומה על העלייה החדה בשווי. "אנחנו השקענו בחברה מצוינת, שעשתה דברים מצוינים, ואני שמח שתרמנו קצת. זו רק תחילת הדרך", אומר שני.
סלברייט (Cellebrite)
החברה מפתחת פתרונות מודיעין דיגיטלי ● מטה החברה בפתח תקווה והיא מעסיקה 870 עובדים ● המנכ"ל הוא יוסי כרמיל וכיו"ר משמש חיים שני ● בעלי מניות בולטים בחברה הם סאן (יפן) וקרן IGP ● בשנת 2020 היא רשמה הכנסות של 195 מיליון דולר ורווח EBITDA של 34.8 מיליון דולר